פרשת קרח , בלק , בלעם ,פינחס האם זה תמונה אחת או כל אחד מעשה בפני עצמו ? וכיצד קשור בלק למלכות בית דויד ? וכן מה הקשר של פר לעזאזל ביום הכיפורים לפרשה שלנו ? ‏ו'/תמוז/תשע"ד

 

בס"ד

פרשת קרח , בלק , בלעם ,פינחס האם זה תמונה אחת או כל אחד מעשה בפני עצמו ? וכיצד קשור בלק למלכות בית דויד ? וכן מה הקשר של פר לעזאזל ביום הכיפורים לפרשה שלנו ? ‏ו'/תמוז/תשע"ד

בו  נבחן   את מסע ארבעים שנה במדבר בראי הפרשה שלנו פרשת בלק

כתוב במשנה מסכת אבות פרק ה

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשרה על הים עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר (במדבר י"ד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

הקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל מארץ מצרים וכמו שכתבתי במאמרים הקודמים הקדוש ברוך הוא ברא את העולם מחדש עם תנאי של קבלת התורה ע"י עם ישראל . עם ישראל בעצם נולד בארבעים השנה לעם והמסע של ארבעים השנה דומה לתינוק שנולד ומתחיל להכיר את העולם ומנסה לראות באיזה סביבה הוא חי . וזה בעצם העשרה ניסיונות שניסו עם ישראל את הקדוש ברוך הוא . המסע במדבר הייתה במציאות רוחנית ששלטה בו מידת הדין . אתה עושה מעשה ומיד מקבל את העונש יש מעשה ויש ישר תוצאה . אומנם הקדוש ברוך הוא הפעיל את מידת ארך אפים אבל היה זה מידת ארך אפים גלויה לכולם     . בחטא המרגלים רצה הקדוש ברוך הוא להשמיד את עם ישראל אחרי הפעלת מידת הדין אבל מידת ארך אפים פעלה ומסע בני ישראל  הוארך ל  40 שנה אבל כל מי שהיה שותף לחטא המרגלים נקבר במדבר . כולם ידעו את זה התכוננו  לזה כלומר לא היה הסתר פנים הכול היה גלוי וידוע החטא והתוצאה שלו .

החטא של קורח , פרשת בלק ובלעם , לא היו חלק מהעשרה ניסיונות . כתבתי באחד המאמרים הקודמים והבאתי  הוכחות שפרשת קרח , בלק ובלעם , ומעשה פינחס יש להם קשר ישיר לנפילים שהם באו מבניהם של המלאכים שהגיעו לארץ עוזא ועזאל .  

ועכשיו אני רוצה להיכנס ולהבין את הקשר של בלק ובלעם לבני הנפילים

1. המלאכים עוזא ועזאל היו נגד בריאת העולם וגם בלעם ובלק היו נגד קבלת התורה ע"י עם ישראל     *)
2. בלעם קיבל את כל הידע שלו מעזא ועזאל והזוהר הקדוש אומר שבלעם ינק מעזא ועזיאל * *)
3. עוזא היה השר של מצרים ובלעם היה היועץ של פרעה
4. גם המלאכים ביקשו רשות מהקדוש ברוך הוא ,וגם בלעם ביקש את רשותו של הקדוש ברוך הוא
5. המלאכים חטאו והחטיאו בעריות .בלעם חטא והחטיא בעריות
6. הנפילים עסקו בקסמים וכשפים וכך גם בלעם ובלק

 

*) ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד קעא

 וכן ביום הכפורים הוא התגלות זה ונשא השעיר עוונותם לעזאזל ואמרו (יומא פ"ז ב) לכפר על מעשה עוזא ועזאל הם גם כן אלקים שחטאו והחטיאו בדור המבול על ידי שקיטרגו בבריאת אדם והראה להם ה' יתברך דאל תדון חבירך עד שתגיע למקומו, כי הם כשבאו לעולם הזה הגופני נעשה מהם שורש הרע וכתר דקליפה וסיטרא אחרא ויניקת בלעם מהם כמו שמובא בזוהר (בלק קצ"ד א) והוא הדעת דקליפה .

**) בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'.

 

 

 

 

 

 

ולכן מה שאנו רואים שגם הנפילים וגם בלעם כפרו בקבלת התורה ע"י עם ישראל . זה המהות של בלעם ושל בלק וגם של קורח . הם רצו לבטל את ההחלטה של הקדוש ברוך הוא לתת את התורה לעם ישראל ובעצם  השתמשו בכל הידע שלהם כדי לפגוע בהחלטה של הקדוש ברוך הוא . קורח יצא  נגד מצוות הציצית ראו מאמר היום בנושא . עוזא ועזאל ירדו לעולם כדי להוכיח לקדוש ברוך הוא שהם יותר טובים מבני האדם והיה זה טעות לברוא את האדם ,ואז הם חטאו עם בנות הארץ והקדוש ברוך הוא החליט  להביא את המבול כלומר גלגול העולם לתוהו ובריאתו מחדש  .

לפי המדרש אחד המלאכים חזר בתשובה ואחד המשיך במעשיו (יש מדרשים שהמלאך השני הוא עוזא )

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

ומתוך ההבנה הזאת על מה שקרה במדבר  צריך להגיד שיש לעם ישראל שני אויבים

אויב ראשון זה היצר הרע שבעם ישראל וזה מידת האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא ומידת הביטחון שלנו שיכולתו של הקדוש ברוך הוא להוביל את עם ישראל לגאולה ,  וזה העשרה ניסיונות שניסינו את הקדוש ברוך הוא .

ואויב שני הוא אויב חיצוני (לא רק גויים אלה יהודים שיונקים משרו של עמלק בלק ובלעם )  שבא  מהגבוה ביותר ,הכופר ומנסה לקעקע את קבלת התורה ע"י עם ישראל כוחות אלו הם כוחות חזקים בעלי ידע רב ויכולת גבוהה ובעלי יכולת נזק גדול לעם ישראל. בדיוק  כמו שבלעם יכול לכוון לכעסו של הקדוש ברוך הוא  וחס וחלילה יכול לגרום להשמדת עם ישראל והעולם כולו .

וצריכים גם להבין שגם בתוך הרע הזה יש גם טוב ותפקידנו לברור את הטוב מהרע כמו רות שממנה  יצאה מלכות בית דויד ובתלמוד בבלי מסכת סוטה דף מז עמוד א

והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה +מלכים א' ג+ אלף עולות יעלה שלמה, ואמר רבי יוסי בן חוני: רות בתו של עגלון בנו של בלק היתה!

ועד כדי כך עניין המלאך עזאל משפיע על עם ישראל נקבע הפר לעזאזל ביום הכיפורים כדי לכפר על מעשה עזא ועזאל

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל: עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל.

והמסקנה שלי שיש לראות את פרשת קרח , בלק ,פנחס   בתמונה אחת  ולא כתמונות  נפרדות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ברצוני לנסות לבחון ולהבין הטעם של המלחמה של בלק ובלעם בעם ישראל כיצד זה קשור לעמלק וכיצד זה קשור למצוות ציצית ‏ו'/תמוז/תשע"ד

בס"ד

ברצוני לנסות לבחון ולהבין הטעם של  המלחמה של בלק ובלעם בעם ישראל כיצד זה קשור לעמלק וכיצד זה קשור למצוות ציצית  ‏ו'/תמוז/תשע"ד

 

אם נסתכל בעיון ,בתורה  מופיע 26  פסוקים שבו מופיע גם בלעם ובלק כמו  

במדבר פרק כב

(ז) וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק:

בפסוק אחד  יש בלק נוסף ובפסוק אחר בלעם נוסף

במדבר פרק כב

(לה) וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְקֹוָק אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק:

במדבר פרק כב

(יח) וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְקֹוָק אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה:

ופסוק אחר מופיע פעמים בלק בלעם

במדבר פרק כג

ב) וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ

ועוד פסוק שמופיע  פעמים בלק בלעם

במדבר פרק כד

(י) וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

ועוד 2 פסוקים  שבו מופיע בלעם לבלק  ובלק לבלעם

במדבר פרק כג

(ג) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְקֹוָק לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי:

במדבר פרק כב

(מ) וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ:

 

סה"כ אם אנחנו סופרים  את הזוגות  זה 31 זוגות  של בלק בלעם

ובו נבין למה כל כך חשוב החיבור בין בלק לבלעם אומר  השם משמואל שמות פרשת תצוה וזכור

נראה הטעם של הזכרת מחיית עמלק בתורה ובנביאים ובכתובים, דהנה בזוהר (פ' בלק) דבלעם עם בלק התפארו דבלעם שתי האותיות האחרונות משמו הן הראשונות משם עמלק, ובלק שתי האותיות האחרונות משמו הן האחרונות מעמלק, ועוד שם בזוהר דבלעם כחו הי' במלולא ובלק בעובדא, ומוכח דכחו של עמלק הי' בשניהם במלולא ובעובדא. וע"כ בלעם דהי' בו שתי האותיות הראשונות שבשמו הי' כחו במלולא שכח הדיבור הוא נעלה ונכבד מכח המעשה, ומתיחס לשתי האותיות הראשונות משמו. ובלק דכחו הי' בעובדא היו לו שתי האותיות האחרונות.

החיבור בין בלק לבלעם זה עמלק  כל אחד יש לו תכונות שונות אבל החיבור נותן לנו את עמלק. ומה גורם עמלק ?

רש"י שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק טז

כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:

ההתחברות של בלק ובלעם הם עמלק גורמים שכסאו של הקדוש ברוך הוא לא שלם .

וכדי שעם ישראל  יגרום לשלמות של כסאו של הקדוש ברוך הוא צריך למלא בשלמות את כל המצוות ואחת מהם מחית עמלק . אבל לא ניתן למחות את עמלק ולא לקים את כל המצוות כי מחיית עמלק זה רק לאחר שיהיה מנוחה לעם ישראל מאויביו כלומר  מחית עמלק זה לאחר שלמות של עם ישראל

 

 

דברים פרק כה

 

(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח: פ

וכדי שנוכל לעשות את כל המצוות הקדוש ברוך הוא נתן לנו  את מצות ציצית  

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב [יחזקאל י א] ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא

כלומר כדי לגרום לשלמות של כסא הכבוד צריך לעשות את המצוות כולם וכדי שנוכל לעשות את זה אנחנו צריכים לראות את היעד שצריך להגיע אליו  וזה כסא הכבוד ,ובזה יש את הסוד של מצוות ציצית שגורמת לנו להגיע בהבנה עד כסא הכבוד וזה גורם לנו לשאוף לעשות את כל המצוות כדי שכסא הכבוד יהיה שלם שנוכל למחות את זכר עמלק . יש מאבק בין עמלק ובין עם ישראל

המספר  32 קשור למצות ציצית

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

[ו] וינחם ה'. שנתחרט שעשה אדם בארץ, לפי שהלכו אחר מחשבות לבם: ויתעצב אל לבו. שהיה כועס על התורה שמתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד והוא לב, ותורה כלולה בלב, וגם בחוטי ציצית ל"ב חוטין, על כן אמרו מצות ציצית שקולה כנגד כל התורה:

וראינו שהזוג בלק בלעם זה רק 31  ובעצם 30 זוגות וזוג אחד מפורד

כלומר יש מלחמה על כסא הכבוד אבל לעם ישראל יש יתרון לו יש  32 חוטים  והזוג בלק בלעם זה רק 31

אבל יש  מלחמה קשה ורק לעתיד לבא שלא יישאר זכר לעמלק רק אז כסא הכבוד יהיה שלם

ואומר תורת המנחה פרשת תצוה / דרשה כח עמוד 311

כך הקדוש ברוך הוא היתה לו חמדה גנוזה באוצרותיו והיא התורה, ורצה ליתנה לישראל שהוא בנו בכורו, והיה חושש שמא יבזבזו אותה, ולא היה יכול ליסרם ולהעציבם כי נער ישראל ויאהבהו, ולמנות עליהם אחד מן השרים והכוחות הפנימיות אי אפשר שגם הם כולם רחמנים ומרחמים על הבן, ויחנכו הנער על פי דרכו הרכה והענוגה. מה עשה, משך כח אחד חיצוני מצד שמאל, והושיבו תחת כסא הכבוד במקום מחנה ישראל שמשם הוא מקור ישראל ודמות דקיונו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד, ונתן לו רשות לרדות את ישראל כדי שישמרו התורה. הה"ד (במדבר יג כט) עמלק יושב בארץ הנגב, שהוא הדרום, וכת' (עובדיה ט) וחתו גבוריך תימן וגו', ואין זה מקומו, כי בצפון היה ומשכו הקדוש ברוך הוא מן הצפון לדרום מקום תחנותם של ישראל, מקור מעיין התורה, דכת' מימינו אש דת למו, וכת' (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבוא וגו'. והוא לעולם רצועת מרדות לישראל להחזירן למוטב.

יהיה רצון שהציצית תיתן לנו את התבונה להדבק בתורה ולקיים את כל המצוות כדי שנוכל להגיע לזמן שכסא הכבוד יהיה שלם

 

מהם המרכיבים של מי חטאת של פרה אדומה כיצד הם קשורים למשכן ומה המיוחד במרכיבים אלו ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

בס"ד

מהם המרכיבים של מי חטאת של פרה אדומה כיצד הם קשורים למשכן ומה המיוחד במרכיבים אלו ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

 

במדבר פרק יט

(ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה:

בו ננסה להבין למה הקדוש ברוך הוא בחר בשלושת המרכיבים הללו ?

אומר שמות רבה (וילנא) פרשת תרומה פרשה לה

א ועשית את הקרשים למשכן, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, הרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקדוש ברוך הוא מן העולם, ואיזה זה אור שנברא ביום ראשון, ....והרבה בריות ברא הקדוש ב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא ואיזה זה זהב, .....א"ר שמעון בן לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק =בית המקדש= שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב כמה דאת אמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון, שבעה זהבים היו בבית המקדש, זהב טוב, זהב טהור, זהב שחוט, זהב סגור, זהב מזוקק, זהב פרווים, זהב מופז, זהב טוב כמשמעו, וטהור שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום, זהב שחוט, שהיה נמשך כחוט והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס, זהב סגור, שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם, זהב מזוקק, שהיו טוחין בו את הכתלים והרי כתוב (ד"ה =דברי הימים= א כט) כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים למה קורין אותו כסף שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם, זהב מופז, ר' פטריקי אחיו של ר' דרוסאי אומר שהיה דומה לגפרית הזו שהיא מוצתה באש, זהב פרוים, ארשב"ל שהיה דומה לדם הפרים, וי"א שהיה עושה פירות, ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו, א"ר חנינא לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק שנא' (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע

אנו רואים אור שגנז הקדוש ברוך הוא ושני דברים שלא גנז זהב ועצי ארז אבל היה ראוי להיגנז. כי הם מרכיבים גבוהים של הבריאה .

אני רוצה להוכיח שתולעת שני מסמל את הזהב וזה מה שנקרא בגמרא זהב פרוים

אומר הרשב"ם שמות פרק כה

(ד) ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת. והצבע קרוי שני. כדכת' אנשי חיל מתולעים, מלובשים בגדים צבועים. וכן האמונים עלי תולע, בגד צבוע. וכן מוכיח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.

פרוש תולעת ששני זה גוון של אדום . ובתלמוד בבלי מסכת יומא דף מה עמוד א

שדומה לפז, זהב שחוט - שנטוה כחוט, זהב סגור - בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות, זהב פרוים - שדומה לדם הפרים. רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב. תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום, והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

והפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה

חזר לאחוריו וראה גדוד שהם לובשים לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני,

כלומר הטווח של גוני תולעת שני לא אדום ולא ירוק וזה בדיוק מה שמתואר בזהב פרוים והיה לו תכונה נוספת שהיה עושה פירות כלומר נותן חיים .

כלומר הקדוש ברוך  הוא בחר בשני הדברים שהיו אמורים להיות גנוזים ,אבל בשביל כבוד הקדוש ברוך הוא לא נגנזו ,ונבראו במיוחד בשביל המשכן .

וזה הקשר של פרה אדומה למשכן , היא צריכה להישחט מול המשכן ותערובת הפרה עם שני הרכיבים הקשורים למשכן מרכיבים את מי החטאת .

המשכן מסמל את בריאת העולם ומי החטאת מסמל את היכולת להוציא את המוות מן החי או להחיות את "המת "

ויש מרכיב נוסף במי חטאת וזה האזוב .

מהותו של האזוב זה חיבור . הוא מחבר את כל המרכיבים ביחד . ואומר חשוקי חמד סוכה דף יא עמוד ב

רבי יהודה אומר אגוד כשר, שאינו אגוד פסול, מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב, כתיב התם 'ולקחתם אגדת אזוב', וכתיב הכא 'ולקחתם לכם ביום הראשון', מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה.

 

כמו שצריך לאגוד את האזוב לומדים לאגוד את 4 המינים . וכמו כן אנו רואים שהאזוב מופיע כדבר  שגורם לחיים ולא למוות

 

שמות פרק יב

 

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר:

אגודת האזוב  עם הדם היא שנתנה חיים לעם ישראל .

לסיכום אנחנו רואים שהאזוב איגד בין תולעת שני – זהב פרוים ,עץ הארז ופרה אדומה למי חטאת שנותנים חיים שגורמים לאיש טמא מת להיות טהור . וכל המרכיבים הם דברים גבוהים שנבראו לשם המשכן והיו ראויים לגניזה על ידי הקדוש ברוך הוא  ואולי במרכיבים אלו נמצא הסוד הגדול של פרה אדומה

 

 

 

 

 

פרשת פרה אדומה היא חוק ולכאורה ללא טעם אבל המדרש אומר שמשה קיבל את הטעם מהקדוש ברוך הוא , בשיעור הקודם ניסיתי לתרץ ולתת טעם למצווה האם מותר לנסות להבין מצווה שהיא חוק ? ואם כן זה סותר את המדרש שאומר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

בס"ד

פרשת פרה אדומה היא חוק ולכאורה ללא טעם אבל המדרש אומר שמשה קיבל את הטעם מהקדוש ברוך הוא , בשיעור הקודם ניסיתי לתרץ ולתת טעם למצווה האם מותר לנסות להבין מצווה שהיא חוק ? ואם כן זה סותר את המדרש שאומר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

 

קהלת רבה (וילנא) פרשה ח

אמר לפניו רבש"ע וכי טהרה היא, אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב (במדבר י"ט) זאת חקת התורה

חוקה זה מצווה  שלא ניתן להבין אותה זה גזירה של הקדוש ברוך הוא , לעומת זאת יש מצוות שניתן להבין ע"י השכל כמו לא תגנוב לא תרצח  .

אבל במדרש כתוב מפורש שהקדוש ברוך הוא נתן טעם של מצות פרה אדומה למשה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח

(ח) ויקחו אליך רבי יוסי בר חנינא אמר, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה אני מגלה לך טעם פרה אבל לאחרים חקה דאמר רב הונא כתיב (תהלים עה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט (זכריה יד) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון יקפאון דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידין להיות צפוים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב) והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם

אם כך חוקת זה מצות שיש להם טעם שידוע רק למשה אבל הטעם לא ידוע לשאר העולם ויתגלה לעתיד לבא  כי באחרית הימים  הכול יהיה ברור .

ואם כן השאלה האם מתפקידנו לנסות להבין את המצווה או להמתין לעתיד לבא ?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח

אמר רבי איבו מלה"ד לבן שפחה שטנף פלטרין של מלך אמר המלך תבוא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא פרה ותכפר על מעשה העגל.

כלומר אנחנו רואים שבאמת רבי איבו מנסה לתת  טעם לפרה אדומה ומתרץ שזה קשור למעשה העגל .

אם כך עדיין קשה והמדרש   אומר שרק לעתיד לבוא נבין את  המצווה אז אם רבי איבו נתן את התשובה אז המצווה ידוע לכולם עכשיו  . יש מתרצים  שהקושי הוא  

 (יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב:

כלומר איך יכול להיות שאותו מי חטאת גורמים לאחד להיות טהור ולאחד להיות טמא ?

בשיעור הקודם ניסיתי למצוא טעם למצווה ואם התירוץ שלי  נכון עדיין קשה הרי רק לעתיד לבא נדע את הטעם  ?

ויש לתרץ שאם באמת הטעם שנתתי בשיעור הקודם נכון אז יש  קושיה נוספת במצווה שעדיין  צריך לתרץ  ואומר התוספתא מסכת מכשירין (צוקרמאנדל) פרק ג

הלכה טו

משקה המת טהורין חוץ מדמו וכל מראה דמים במת הרי אלו טמאין אמר ר' יהשע בן קבוסאי כל ימי הייתי קורא מקרא הזה והזה הטהור על הטמא ולא מצאתיו אלא באוצרה של יבנה בלבד ומאוצרה של יבנה למדתי טהור אחד מזה על מאה טמאין:

ובו נבין היכן הבעיה . אם אתה אומר איש טהור מזה על איש טמא ואז זה מתהפך הטמא נטהר והטהור נטמא , זה מובן רק אם אתה מזה על אחד כי הטהור נהיה טמא ולא נחשב יותר לאיש טהור ולכן לא יכול להזות יותר על איש טמא ולכן מדובר על אחד לעומת אחד ,וכנראה כך הבין רבי יהושע את הפסוק בתורה כפשוטו , אבל הגמרא משנה לגמרי את המשמעות  ומפרשת שלא מדובר על המזה אלה על המתעסק במעשה פרה אדומה ,והמזה אכן טהור ואז לכאורה יכול המזה להזות על הרבה אנשים . וזה הטעות של רבי יהושע ורק האוויר של יבנה נתן לו להבין את המשמעות האמיתית וזה גופה הסוד בפרשת פרה למה המתעסק במעשה פרה נטמא ואילו המזה ואפילו על הרבה אנשים לא נטמא ונשאר טהור.

ואולי  על קושיה זו נאמר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ורק משה רבנו קיבל מהקדוש ברוך הוא את הטעם כיצד אדם אחד יכול להזות על הרבה אנשים לא בבת אחד  ולהישאר טהור ..

 

והזה הטהור על איש טמא . הטהור המתעסק במי חטאת נטמא והטמא נטהר מדוע ? ננסה לתת טעם לדבר מדוע זה פועל ככה ולבדוק האם ניתן להבין את הטעם בשכל האנושי ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

והזה הטהור על איש טמא . הטהור המתעסק במי חטאת נטמא והטמא נטהר  מדוע ?  ננסה לתת טעם לדבר מדוע זה פועל ככה ולבדוק האם ניתן להבין את  הטעם בשכל  האנושי  ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

במדבר פרק יט

(יא) הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים:

(יב) הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר:

הקדוש ברא את העולם בשבעה ימים  ועשרה מאמרות

משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

פרוש  המשנה : הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי שיוכל לתת עונש לרשעים כלומר לגלגל את העולם חזרה למצב הראשוני של בריאת העולם וכמו כן לגלגל למעלה את העולם למצב של גן עדן וזה לתת שכר לצדיקים . כלומר מעשה הבריאה הוא לא מצב סטטי אלה מצב שמשתנה לפי מעשי האדם . במבול הקדוש ברוך הוא גלגל את העולם חזרה למצב של תוהו ובהו

כלומר החיים נבראים בשבעה ימים וגם לעבור מחיים למות זה שבעה ימים כי גלגול החיים חזרה לתוהו ובוהו זה תהליך של 7 ימים

ולכן אדם שנגע במת לכאורה  "נדבק בו המוות"  ולכן הוא צריך לעבור תהליך של חזרה לחיים של 7 ימים .

אומר צרור המור בראשית פרק ב

ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

פרוש :  הקדוש ברוך הוא גלגל חזרה את העולם למצב הראשוני שלו למצב של תוהו ובהו .  וכן כתוב

מפורש שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות  העולם שבעה ימים .

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה.

כלומר ליצור חיים זה שבעה ימים ליצור מוות זה שבעה ימים .

תהליך של חיים ומוות שזורים זה בזה והקדוש ברוך  הוא רוצה שנבין שגם חיים וגם מוות זה תהליך ,מצב ,לא דבר סופי . כמו מקל שיש לו שני צדדים צד אחד מוות וצד אחד חיים . ולכן הקדוש ברוך הוא ציוה בפרשה  במדבר פרק יט

(ג) וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו:

(ד) וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים:

כלומר השחיטה של הפרה זה מוות אבל זה התחלה של חיים אחרים ולכן הוא מזה 7 פעמים כדי להביא אותה לצד השני של "המקל " של החיים .

והקדוש ברוך הוא מצווה את אלעזר הכהן לשחוט את הפרה אל נוכח פני אוהל מועד .

ושוב פעם זה המקל ויש לו שני קצוות  בצד אחד יש חיים ובצד אחד ומוות . אוהל מועד מסמל לאחר מתן תורה את החיים כי לוחות הברית שנתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל נמצאים שם  והקדוש ברוך הוא נתן תנאי לעם ישראל אם יש תורה יש חיים ,אם אין תורה אין חיים ,והעולם לא יתקיים ויחזור לתוהו . ובבבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

לכן שחיטת פרה פסולה אם לא נשחטה אל פני אוהל מועד כי המהות של מות הפרה זה חיים . ואוהל מועד זה הסמל של החיים ואם אין קשר בין שחיטת הפרה לאוהל מועד כלומר קשר בין החיים למוות זה פסול ,זה פשוט לא יעבוד .

במדבר פרק יז

 (כג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים:

כלומר מקור החיים זה אוהל מועד גורם לכל דבר גם לדומם לפרוח ליצור חיים

 

ואולי זה יתרץ את הקושיה למה איש טהור נהיה טמא והטמא טהור

(יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב:

מים שגורמים לחיים , שעושים  איש הטמא טומאת מת  טהור גורמים לטומאה אצל איש שעשה את  המים הכהן שהכין את מי החטאת . כי כמו שאמרנו זה כמו מקל עם שני קצוות קצה אחד חיים וקצה שני מוות וכשאתה יוצר חיים לכאורה נכנס בך חזרה מוות . אדם לא יכול ליצור חיים ללא גרימת מוות  כי המוות והחיים זה תהליך שקשור אחד בשני . רק הקדוש ברוך הוא יכול ליצור חיים ללא יצירת מוות אבל אדם יכול ליצור חיים או להתעסק בדבר שגורם לחיים אבל תוך כדי זה נכנס בו מות כלומר טומאה , וזה גופה העניין של מי שמתעסק בחיים שהוא נהיה טמא כדי שלא נחשוב שהוא עושה את החיים .

ואותו רעיון זה ביולדת היא מולידה חיים יוצרת אדם חדש ובמקביל היא נטמאת ויקרא פרק יב

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:

ואותו הרעיון זה ביום הכיפורים עם שעיר המשתלח

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סו עמוד א

משנה. בא לו אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה. וכך היה אומר: אנא השם! חטאו, עוו, פשעו לפניך עמך בית ישראל. אנא השם! כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאו, ושעוו, ושפשעו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר +ויקרא טז+ כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.

המוות של השעיר המשתלח מסמל את החיים של עם ישראל כלומר המוות קשור בחיים והחיים קשורים במוות . וזה כל העניין של פרה אדומה .

זכריה פרק יד

(ה) וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְקֹוָק אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ:

ולעתיד לבא אומר רש"י זכריה פרק יד פסוק ה

(ה) ונסתם גיא הרי - י"ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום:

כי יגיע - גובה גיא שהיה בין ההרים:

אל אצל - אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיה מא) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה:

כלומר באחרית הימים המוות (הר הזיתים )  והחיים ההר בו נמצא הר הבית יהיו בגובה שווה כלומר המוות והחיים יתאחדו לדבר אחד ואז יהיה לא חיים ולא מוות  אז יהיה אחרית הימים חיים שאין בהם מוות כי היום אין חיים ללא מות רק באחרית הימים  .

 

 

פרשת קרח .קרח הביא איתו 11 סנהדרין מתוך 12 מול משה . כלומר רב מוחלט של בתי הדין מול משה .קרח ועדתו למדו קל וחומר אחד מהמידות שניתן ללמוד איתם את התורה , קרח ועדתו היו מוכנים להיהרג על דעתם כלומר היו כנים לפחות כלפי עצמם בטענות שלהם כלפי משה אז מה בדיוק הטענה נגד קרח ועדתו ? למה זה לא מחלוקת לשם שמים ?

בס"ד

פרשת קרח .קרח הביא איתו 11 סנהדרין מתוך 12 מול משה . כלומר רב מוחלט של בתי הדין מול משה .קרח ועדתו למדו  קל וחומר אחד מהמידות שניתן ללמוד איתם את התורה  , קרח ועדתו היו מוכנים להיהרג על דעתם כלומר היו כנים לפחות כלפי עצמם בטענות שלהם כלפי משה אז מה בדיוק הטענה נגד קרח ועדתו ? למה זה לא מחלוקת לשם שמים ? ‏כ"ב/סיון/תשע"ד

במדבר פרק טז

(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:

ואומר החזקוני במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק ב

ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים לקח לו מכל שבט כ"ג חוץ משבטו של לוי שמהם התרעומת כדי שיהא מכל שבט סנהדרין קטנה בין כולם עם און דתן ואבירם מאתיים וחמשים ושלש

כל סנהדרין קטן הוא 23 אנשים  X     11 שבטים =   253

כלומר קרח הצליח להשיג יותר מרוב . יותר נכון להגיד רוב מוחלט  כנגד משה . כל הסנהדרין של כל השבטים למעט שבט לוי הסכימו עם קורח כנגד משה .

ומדובר כאן בעידית של עם ישראל ובתורה תמימה במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק ב

(ב) נשיאי עדה וגו' - נשיאי עדה - מיוחדים שבעדה, קריאי מועד - שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, אנשי שם - שהיה להם שם בכל העולםה) [סנהדרין ק"י א']:

ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת.

כלומר במעמד הר סיני קבלנו את הכלל אחרי רבים להטות וכאן יש לנו 11 סנהדרין של 11 שבטים כנגד משה אז מה הטענה שלנו לקרח הרי למדנו  לא בשמים היא .

ואומר רש"י במדבר פרשת קורח פרק טז

והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה:

בא קרח עם סברא של קל וחומר שזה אחת מהמידות שניתן ללמוד את התורה ואכן זו סברא שקשה להפריך אותה

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ד

שנים ששאלו, שאל אחד כענין ושאל אחד שלא כענין נזקקין לענין, מעשה ושאינו מעשה נזקקין למעשה, הלכה ומדרש נזקקין להלכה, מדרש ואגדה נזקקין למדרש, אגדה וקל וחומר נזקקין * לקל וחומר, קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר,

וכך נפסק שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף יד

שנים ששאלו, <ה> אחד שאל כענין ואחד שאל שלא כענין, נזקקים לכענין. מעשה ושאינו מעשה, נזקקים למעשה. הלכה ומדרש, נזקקין להלכה. מדרש ואגדה, נזקקין למדרש. יב אגדה וקל וחומר, נזקקין לקל וחומר. קל וחומר וגזרה שוה, נזקקין לקל וחומר.

דבר נוסף קורח והעדה שלו היו משוכנעים באמת ובתמים שהם צודקים הרי משה הזמין אותם בעצם לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא יחליט מי צודק . והם הבינו שהם נמצאים במקום שמידת הדין שולטת (כל 40 שנה במדבר היו עם ישראל תחת מידת הדין ) כלומר הם מוכנים לסכן את החיים שלהם ולעמוד לפני הקדוש ברוך הוא למשפט . לא מדובר באנשים שרוצים איזה דבר לשם טובת הנאה זמנית כי לא מסכנים ומוכנים למות תמורת טובת הנאה זמנית , ועוד שהשופט הוא הקדוש ברוך הוא

דבר נוסף יש כאלו שאומרים שלעתיד לבא לווים יהיו כהנים וכך כותב בספר פרדס יוסף :

לעתיד לבוא יתעלה ויתקן עצמו עוד איתא בליקומי תורה כתת יחקאל מד סו והכהנים הלוים בני צדוק דלעתיד לבוא יהיו הלוים כהנים ויעבדו את העבודה במקדש והכהנים יהיו לוים וזו

היתה מעותו של קרח שמבר היה שכבר הוא עולם התיקון יאה ורע קודש

פרשת קרח ד"ה ואני הנה אגרא דכלא ד"ה בקר וידע אמרי יוסף ריש הפרשה

אם כן מדוע אומרת המשנה מסכת אבות פרק ה

[טז] כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו:

 

 

 

 

אז מדוע מחלוקת קרח זה לא לשם שמים ?

וכאן צריך להבין את ההבדל בן הזמן שמשה היה חי לעומת המציאות  לאחר מות משה. משה קיבל את התורה מהקדוש ברוך הוא ודרכו קיבלנו את התורה שבכתב ואת התורה בעל פה . ומשה העביר את התורה לעם ישראל משנה מסכת אבות פרק א

[א] משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה:

כלומר בימי משה התורה היתה שלמה ,לא היה חיסרון בתורה .משה ידע את התורה במלואה וחוץ משני אירועים של שכחה זמנית התורה היתה שלמה . 1. במקרה של פנחס נשכח ממנו ההלכה שבועל ארמית קנאים פוגעים בו 2. ויקרא רבה (וילנא) פרשת שמיני פרשה יג

כיון שכעס שכח לומר להם הלכות שבת אמר להם (שם /שמות כ"ג/) הוא אשר דבר ה' אכלוהו היום כי שבת היום לה', ובכלי מתכות מנין שנאמר (במדבר לא) ויקצוף משה על פקודי החיל וכיון שכעס נתעלמה ממנו הלכה שכח לומר להם הלכות כלי מתכות וכיון שלא אמר משה אמר אלעזר הכהן תחתיו שנאמר (שם /במדבר ל"א/) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא.

רק לאחר מותו של משה בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא. אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפחא: אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה. אמרו לפנחס שאל! אמר ליה לא בשמים היא. א"ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

ורק לאחר שהתורה נפגמה ע"י שכחה של ההלכות רק אז אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"משמת משה, אם רבו מטמאין - טמאו, אם רבו טהורין - טיהרו!"  

וגם רק לאחר מות משה היה ניתן ללמוד קל וחומר בעצמך ובתנאי שהיה לך כוח פלפול כמו משה בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

וזה היה הטעות היסודית של קרח שהוא טעה במהות של התורה שהיא תורה שנמסרה ע"י משה רבנו לעם ישראל וכל וההלכה אחרי רבים להטות , קל וחומר , לוים יהיו כהנים זה שייך לזמן מאוחר יותר . כלומר בזמנו של משה לא היה חסרון בתורה שבכתב ובעל פה . וכדי שכולם יבינו זאת דאג הקדוש ברוך הוא להסיר כל ספק מכל עם ישראל ודאג שהאדמה תבלע את קרח ועדתו וכל מה ששיך להם כדי להדגיש שתורת ישראל נמסרה בשלמותה למשה תורה שבכתב ותורה שבעל פה .לא  ניתן לפגום בתורה בכל צורה שהיא ואפילו טלית שכולה תכלת צריכה ציצית כי כך קיבל משה את התורה .

ולכן מסופר על קורח ועדתו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח דף קטו עמוד ב

אמר לי אותו ערבי פתחה של גיהנם כל שלשים יום מהפכתן גיהנם כבשר בקלחת וכשמגיעין לכאן הן אומרים משה אמת ותורתו אמת והם בדאין.

כלומר הלקח מפרשת קרח זה לכל עם ישראל לכל הזמן גם בימנו . משה אמת ותורתו אמת ולא ניתן לשנות זאת .

ולמה זה לא מחלוקת לשם שמים ? כי השמים היו שלמים בזמן משה ולכן כל מחלקות לא יכולה להיות לשם שמים ורק לאחר מותו של משה לאחר שנשכחו ההלכות היה בעצם פגם בשמים ורק אז יכול להיות מחלוקת לשם שמים בכוונה כדי להחזיר חזרה את ההלכות שנשכחו .

 

 

 

 

עשר ניסיונות ניסו עם ישראל את הקדוש ברוך הוא . פרשת קרח ,בלעם ופנחס לא נמצאים בתוך הנסיונות הללו מדוע? ומה הקשר למלאכים שירדו לארץ כדי לנסות את הקדוש ברוך הוא ? ‏כ"ב/סיון/תשע"ד

בס"ד

עשר ניסיונות ניסו עם ישראל את הקדוש ברוך הוא . פרשת קרח ,בלעם ופנחס לא נמצאים בתוך הנסיונות הללו מדוע? ומה הקשר למלאכים שירדו לארץ כדי לנסות את הקדוש ברוך הוא ? ‏כ"ב/סיון/תשע"ד

כתוב במשנה מסכת אבות פרק ה

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשרה על הים עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר (במדבר י"ד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

במדבר פרק יד

(כב) כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:

ומפרט הרמב"ם על משנה מסכת אבות פרק ה משנה ג

ואמנם עשרה נסיונות שניסו אבותינו את המקום - הרי כולם כתובים גם כן. הראשון - על ים סוף, באומרם: +שמות יד יא+ "המבלי אין קברים במצרים" וכו'. והשני - במרה, הוא אומרו: +שמות טו כד+ "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה". והשלישי - במדבר סין, כשביקשו המן, הוא אומרם: +שמות טז ג+ "מי יתן מותנו ביד ה'" וכו'. והרביעי - מרותם בהנחת המן לבוקר, כמו שאמר: +שמות טז כ+ "ולא שמעו אל משה ויותרו" וכו'. והחמישי - מרותם בבקשם אותו ביום השבת, "יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו" +שמות טז כז+. והששי - ברפידים, על המים גם כן. והשביעי - בחורב, במעשה העגל. והשמיני - בתבערה, בעוררם במקום ההוא ספק באמיתות ובמרדם, והוא אומרו: +במדבר יא א+ "ויהי העם כמתאוננים" וכו'. והתשיעי - בקברות התאוה, בבקשת הבשר, אמר: +במדבר יא ד+ "והאספסף" וכו'. והעשירי - במדבר פארן, במעשה המרגלים, ושם נאמר: +במדבר יד כב+ "וינסו אותי זה עשר פעמים".

 

פרוש אנחנו רואים שעם ישראל "ניסה" את הקדוש ברוך הוא עשר פעמים ומפרט הרמב"ם את כל הניסיונות אבל לא מביא את פרשת קרח כאחד הניסיונות וגם לא את מעשה בלק ובלעם ואת מעשה פינחס  כאחד הניסיונות וצריך להבין מדוע יש הבדל בין כל העשרה אירועים הללו למעשה קרח , ובלק ובלעם .

אומנם המהרשא מבחין בזה ונותן פתרון פשוט מהרש"א חידושי אגדות מסכת ערכין דף טו עמוד א

אבל לא חשיב הך דמים דפרשת חקת ולא היה מים לעדה וגו' דזה נעשה בשנת ארבעים אחר מיתת מרים ומעשה מרגלים היה בשנת שניה לצאתם מארץ מצרים ולכך לא חשיב הא דפרשת חקת ותקצר נפש העם בדרך ומעשה קרח ומעשה פעור שכל זה נעשה אחר מעשה מרגלים ודו"ק:

יש עוד פיתרון של הרשב"ם במדבר פרק יד

(כב) עשר פעמים - הרבה. כמו עשרת מונים, ואפו עשר נשים, עשר פעמים תכלימוני:

ואני רוצה להציע פתרון אחר להסביר את ההבדל בין המקרים וגם ההבדל בעונש

אומרה פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. והלא בני בלי שם היו ואת אמרת אנשי השם, אמר רב אחא מאי אנשי השם, שהשימו את העולם ושהושמו מן העולם: ד"א אנשי השם. אלו שנזכרו שמותם למעלה בלשון מרדות. עירד, עורדן אני מן העולם. מחוייאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל מתישם אני מן העולם: רב אחא בשם ר' יהושע בן לוי קשה הוא מחלוקת של קרח כדור המבול, כתיב הכא אנשי השם, וכתיב בקרח, קרואי מועד אנשי שם (במדבר טז ב):

ובני האלוקים זה הנפילים וקרח ועדתו היו צאצאים של הנפילים פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

נפילים, שנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים בזנותן:

ואומר בבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כלומר הנפילים היו מלאכים שביקשו לשנות את סדר הבריאה ולכאורה לנסות את הקדוש ברוך הוא והתוצאה הייתה בעצם מרידה בשם . הם זנו אחרי בנות  האדם והצאצאים שלהם היו הנפילים .התוצאה הייתה המבול שבא לעולם החרבת  העולם ובריתו מחדש. אבל עדיין אנו רואים שנשארו צאצאים לנפילים גם לאחר המבול וזה הענקים שראו המרגלים , וזה הקשר לקרח שנאמר אנשי שם .

 

 

וגם קשר ישיר לבלעם במדבר פרק כד פסוק ד

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:

כלומר כתוב נפל וזה הקשר לנפילים . וזה כל העניין של העצה שנתן בלעם לבלק לגרום לעם ישראל לזנות עם בנות מדין .

וזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכו עמוד א

א"ל כל הני עובדין וכל מה דידע בלעם מאן אתר אוליף ליה, א"ל מאבוי, אבל באינון הררי קדם דאיהו ארץ קדם אוליף כל חרשין וכל זיני קוסמין, (שמות קי"ב) בגין דבאינון טורי אינון מלאכי עז"א ועזא"ל דאפיל לון קודשא בריך הוא מן שמיא ואינון קטירין בשלשלאי דפרזלא ואודיעין חרשין לבני נשא ומתמן הוה ידע בלעם כמה דאת אמר (במדבר כ"ג) מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם, א"ל והא כתיב ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו, א"ל סטרא תתאה דאתיא מרוח מסאבא דלעילא הוא רוח מסאבא דשליט במדברא כד עבדו בני ישראל ית עגלא בגין לאסתאבא בהדיה דאיהו תתאה ובכלא

והזהר הקדוש מקשר בין בלעם לשני המלאכים שירדו לארץ עזא ו עזאל .

וצריך להגיד שכל מה שקרה עם קרח ועם בלעם ובעל פעור קשור לא לעם ישראל ישירות אלה להמשך המרידה של אותם נפילים שהתגלגלו בקרח ובבלעם בקדוש ברוך הוא ולכן זה שני ניסיונות שונים .

ולכן ההבדל המהותי בעונש . קרח מקורו היה בבני הנפילים כלומר בשמים וכן העונש שלו היה להוציא אותו ואת עדתו מהעולם , העולם הזה לא המקום שלהם ,ולכן כל מה שקשור אליהם הרכוש ומיטלטלין נבלעו בתוך הארץ .

והתורה מביאה  את האירועים הללו כדי להסביר לנו שכל שינוי שנעשה בבריאה מדעתנו ולא מדעת תורה יגרום לחורבן העולם . גם אם זה הגיוני ומסתבר ונראה נכון אין לנו את היכולת להבין את הבריאה לאמיתה ולכן יש לנו את האפשרות היחידה להיצמד למה שכתוב בתורה ואז מובטח לנו שהעולם יגיע לתיקונו .

 

 

מה היה חטא המרגלים ? מה המשמעות של אַל תִּירְאוּ ? ו אַל תִּירָאֻם ? וכיצד זה קשור לאיוב שמת כשהמרגלים תרו את הארץ והאם מה שרואים זה המציאות או יש מציאות אחרת ? ‏ט"ו/סיון/תשע"ד

בס"ד

מה היה חטא המרגלים ? מה המשמעות של אַל תִּירְאוּ ?  ו אַל תִּירָאֻם  ? וכיצד זה קשור לאיוב שמת כשהמרגלים תרו את הארץ והאם מה שרואים זה המציאות או יש מציאות אחרת ?  ‏ט"ו/סיון/תשע"ד

במדבר פרק יד

(ט) אַךְ בַּיקֹוָק אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:

בו נבין את מה שאומרים יהושע בן נון וכלב בן יפונה לעם ישראל . "אל תראו את עם הארץ" ו "אל תיראם "

למלה תראו או תיראם יכול להיות שני משמעויות אחד מהשורש יראה כלומר פחד ואחד מהשורש ראה לשון ראיה ,להסתכל .

בו נבין את סיפור במרגלים .משה שולח 12 אנשים  במדבר פרק יג

(ג) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְקֹוָק כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה:

ואומר החזקוני במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק ג

(ג) כלם אנשים פירש"י אותה שעה כשרים היו כלומר בשעה שנבחרו אבל מכאן ואילך החמיצו כמו שפירש"י וילכו ויבואו

12 נשיאים כולם מהעידית של עם ישראל אותם לבדוק את ארץ ישראל והמציאות שהם רואים היא קשה במדבר פרק יג

(כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם:

ואומר צרור המור דברים פרשת עקב

כי יש לך לדעת שאתה עובר את הירדן לרשת גוים גדולים ועצומים אשר אי אפשר בחיל ובכח להורישם. וזה שאמר אשר אתה ידעת מי יתיצב לפני בני ענק.

ואומר האברבנאל במדבר פרק יג

השאלה הח' מה היה חטאת המרגלים כי יראה שהם לא אמרו רק האמת באמרם שעז העם והערים בצורות. שכן אמרו מרע"ה לפניהם שמע ישראל אתה עובר היום לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק. וא"כ לא חטאו ולא כזבו המרגלים במה שאמרו

כלומר באמת מצד ההיגיון והמציאות "הריאלית " לא ניתן היה לכבוש את ארץ ישראל כי עמד מולם כוח גדול ועדיף ואם כן מה התביעה על המרגלים?  ועוד 10 מתוך 12 אנשים  חטאו בחטא המרגלים וגם יהושע הצליח לעמוד בניסיון רק הודות לתפילה של משה רבנו והוספת ה י'   לשמו כלומר שהנסיון היה גדול מאוד. ובאמת לדוגמה אם הינו שולחים מרגלים לארצות הברית ורואים את כל הטילים הגרעינים שלהם את המטוסים ,נושאות המטוסים והיו אומרים לנו לכבוש אותה זה היה נראה לנו לא מציאותי .

אם כן בו נבין מה אמרו יהושע וכלב לבני ישראל הם אמרו להם אל תסתכלו על המציאות שאתם רואים בעיניים תסתכלו על המציאות האמיתית וזה מה שנאמר אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ , אל תיראם .

באמת מה שאתם רואים זה לא האמת ,האמת נמצאת אצל מי ששלח אותכם לנחול את הארץ וזה הקדוש ברוך הוא ,המציאות האמיתית של אותם נפילים זה סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם  ואומר רש"י במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק ט

כי לחמנו הם - נאכלם כלחם:

סר צלם - מגינם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם:

הצל שלהם סר מעליהם כלומר הם כאילו אינם, כי למשהו ממשי חייב להיות צל ודבר שאין לו צל הוא דבר לא ממשי . כלומר התביעה על המרגלים היה שהם רואים את העולם הפיזי ולא את הרובד הרוחני .

הרובד הפיזי זה עולם השקר מה שאתה רואה פיזית זה לא המציאות ,המציאות האמיתית נמצאת בעולם הרוחני ובעולם הרוחני אותם נפילים כבר לא קימים  כי אפילו צל אין להם.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך דף קז עמוד א

 ד"א סר צלם מעליהם. זה מלאך הממונה עליהם שהוא מגין עליהם שאין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה עד שמפיל שריה מן השמים שנאמר (ישעיה כד) יפקד ה' על צבא המרום במרום וגו'. וה' אתנו אל תיראום.

ועוד אנו רואים שבאותו זמן איוב מת ונקבר ואיוב היה לכאורה מנהיג שלהם ונאמר באיוב פרק ט

(כב) אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה:

 

ואומר המלבי"ם איוב פרק ט פסוק כב

(כב) אחת היא, לכן שב שנית להחליט שאין השגחה פרטית אשר תדין את האדם לפי מעשהו, כי האדם מוכרח במעשיו, רק הנהגה אחת היא בעולם היא ההנהגה הכללית הקצובה כפי המערכה וכפי צורך ההנהגה הכללית, והנהגה זאת אחר שהיא מוכרחת לפי הסבות הקיימות הבלתי משתנות אינה מבחנת בין טוב לרע, רק תם ורשע הוא מכלה, שההפסד הכללי המוטבע בחומר לא יבחין בין תם לרשע:

כלומר הראיה של העולם  ללא הסתכלות על  העולם הרוחני יכולה להוביל למסקנה שהכול זה חומר והעולם מתנהל לפי עולם החומר ולכן אם אתה נראה יותר חזק כמו הנפילים אין לאף אחד סיכוי לגבור עליו . אבל בעולם האמת העולם הרוחני הכוח שלך תלוי אך ורק בכוח הרוחני שלך ואם סר צלך גם אתה אם אתה נראה חזק אתה בעצם כלום .

וזה כל עניין המרגלים שנפלו במלכודת ראית העולם הפיזי ולא הרוחני וזה מה שאומרים להם יהושע וכלב אל תסתכלו כי המראה הוא טעות זה אשליה . אתם צריכים להבין את העולם הרוחני כדי להבין את המציאות ולכן אַל תִּירְאוּ אֶת עַם , אַל תִּירָאֻם:

ואולי ניתן לפרש את מה שאמרו  במדבר פרק יד

(ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד:

הארץ טובה מאד מאד . מאד אחד לעולם הפיזי ,ומאד אחד לעולם הרוחני ואתם ראיתם רק מאד אחד וזה גרם לכם לחטא .

ואולי ההבדל בין יהושע וכלב לאחרים זה שיהושע וכלב עשו מה שמשה אמר להם "עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ" כי משה שלח אותם לתור במדבר פרק יג

(יז) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר: 

והם באמת תרו אבל שאר המרגלים במדבר פרק יג

(כו) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ:

שאר המרגלים ויראום את פרי הארץ ראיה לא של האמת אלה את הראיה החיצונית והמטעה והם באמת לא תרו רק ראו .

ולכן אומר להם יהושע וכלב אַל תִּירְאוּ אֶת עַם , אַל תִּירָאֻם   .

וזה מה שכתוב מלכים ב פרק ו

(טו) וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה:

(טז) וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם:

(יז) וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר יְקֹוָק פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח יְקֹוָק אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע:

יש מציאות שאנו רואים וזה באמת לא המציאות האמיתית ויש את המציאות האמיתית שרואים לאחר שפקח את עיניו .

וזה מה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים  סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

הרשעה זה עשן זה לא מציאות ,היא רק מפריעה לנו לראות את האמת וכשהיא תעבור מן הארץ נבין שזה היה כלום רק עשן לא מציאות .

האם ניתן להגיד אני מאמין בתאוריה של דרוין ? האם ניתן להגיד אני חוקר את התיאוריה של דרוין ? אני לומד את התאוריה של דרוין ? המסקנה שלי לא ניתן לומר זאת כי יש סתירה פנימית במשפטים האלו ולכן לא ניתן לומר זאת ‏ט"ו/סיון/תשע"ד

בס"ד

האם ניתן  להגיד אני מאמין בתאוריה   של דרוין ? האם ניתן להגיד אני חוקר את  התיאוריה  של דרוין ? אני לומד את התאוריה  של דרוין ? המסקנה שלי  לא ניתן לומר זאת כי יש סתירה פנימית במשפטים האלו ולכן לא ניתן לומר זאת ‏ט"ו/סיון/תשע"ד

בו נבין את התיאוריה של דרוין ומה המשמעות שלה :

בנקודה מסוימת יש התחלה של העולם ולא נכנס לשאלה מי ברא או הביא  את העולם לנקודה זו . יכול להיות שתחילת העלום זה המפץ הגדול שהתחיל בנקודה אחת או כל הסבר אחר של תחילת העולם וזה לא כל כך משנה לעניין שלנו .

בו נגיד שהעולם או נברא או היה לו נקודת התחלה לפי מיליארדי שנים . לא נכנס מאיפה זה הגיע מי ברא אותו  וכד' .

התיאוריה של דרוין מניחה שמה שפועל בעולם זה חוקי הפיזיקה ורק חוקי הפיזיקה .

אם נקבל זאת אז על נקודת ההתחלה של העולם מופעל חוקי הפיזיקה ואז יש לנו תוצאה . כלומר מה שמניע את העולם זה מצב > חוקי פיזקה > תוצאה , מצב > חוקי פיזיקה > תוצאה ,מצב > חוקי פיזיקה > תוצאה . לכל מצב שמופעל עליו חוקי הפיזיקה יש רק תוצאה אחת לא יכול להיות 2 תוצאות כי אם יש למצב אחד 2 תוצאות או יותר (או הוא פועל באופן אקראי) המשמעות שאין חוקי פיזיקה ואם אין חוקי פיזיקה לא ניתן ללמוד על העולם דבר . וזה עולם ללא משמעות ,עולם אקראי ,ואין שום משמעות למדע או לתיאוריה של דרוין . ולכן נניח שלכל מצב שמופעל עליו חוקי הפיזיקה יש תוצאה אחת בלבד .

אם באמת לכל מצב שמופעל עליו חוקי הפיזיקה יש רק תוצאה אחת אז מובן מאליו שאם היה לנו מחשב ענק עם מצב התחלתי ועם הבנה מלאה של חוקי הפיזיקה ניתן היה לחשב כל מצב ומצב וניתן לדעת כל רגע ורגע מה יהיה המצב העולם. כי אין אפשרות אחרת כי מצב > חוקי פיזיקה > תוצאה זה הדבר היחיד הקים בעולם ניתן לחשב אותו ולדעת אותו . אם כן ניתן היה לחשב שהיום ‏‏ט"ו/סיון/תשע"ד בשעה 0924 אני ישב ליד המחשב ויכתוב את המאמר הזה  . אין אפשרות אחרת כי ניתן להגיע למצב הזה זה רק על ידי מצב > חוקי פיזיקה> תוצאה וזה תוצאה חד חד ערכית כלומר לא יכולתי "להחליט" שאני רוצה ללמוד עכשיו דף יומי כי לפי המחשב "הגדול " בשעה זו אני חייב לשבת ליד המחשב ולכתוב את המאמר הזה ואם באמת יש לי יכולת להחליט אז זה בניגוד לחוקי הפיזיקה שחישב שאני צריך להיות מול המחשב ולהקיש את המילה מחשב ולא דבר אחר . זה מעט מבלבל אבל אם תחשבו טוב זה יהיה יותר מובן .

כלומר לפי התיאוריה של דרוין כל העולם כולו זה זרם של אירועים שהתחיל עם תחילת העולם ותלוי לחלוטין רק בחוקי הפיזיקה אין דבר אחר שזה תלוי בו .

אם כך שאנחנו זרם של אירועים שתלוי ב מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה. אין דבר כזה לחשוב כי אנחנו רק זרם אירועים שתלוי בחוקי הפיזיקה אז תהליך של מצב>חוקי פיזיקה >תוצאה זה זרם  של אירועים זה לא חשיבה . אין דבר כזה להאמין כי עוד פעם אנחנו זרם אירועים של מצב>חוקי פיזיקה >תוצאה . אין דבר כזה ללמוד כי עוד פעם אנחנו זרם של אירועים של מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה .

בעצם אין שום משמעות לחיים ,אין שום דבר שיש לו משמעות כי מצב> חוקי פיזיקה > תוצאה זה תהליך אין סופי שלא מוביל לשום מקום שיש לו משמעות ,הוא מוביל לתוצאה חד חד ערכית בכל נקודת זמן אבל זה רק תהליך ללא משמעות.. אין משמעות לאדם הערך של האדם שווה לחלוטין לצואה של חתול כי זה תהליך וזה תהליך ידוע מראש ללא שום משמעות חוץ מתהליך  של הפעלת חוקי הפיזיקה על מצב התחלתי .

ולכן מי שאומר אני מאמין בתיאוריה של דרוין באמת לא יכול להגיד דבר כזה כי בעולם דרוניסטי אין דבר כזה אני , אין דבר כזה הבנה ,למידה ,מודעות ,רצון וכדומה .

אבל זה קשה להבנה כי אני מרגיש שאני מחליט ,אני מרגיש ,אני מבין . נכון והרגשה זו סותרת את התורה של דרוין , אז כיצד יתרץ דרוין את הענין ? הוא לא יכול לתרץ כי כל מה שקורה בעולם כולל ההרגשה של אני מחליט אני מאמין , אני חוקר, זה זרם אירועים שמושפע אך ורק ממצב התחלתי שמופעל עליו חוקי הפיזיקה . אז מה זה כל האירועים השונים שקורים בעולם מחקר פיזיקה ,כימיה, חקר המוח ?

לפי ההבנה של תורה דרוין זה לא אפשרי .

ולכן לא ניתן להגיד אני מאמין ,אני חושב, אני חוקר את תורת דרוין כי אם באמת תורת דרוין תקפה אין משמעות לדיבור הזה .

אבל אני בכל מקרה אומר את זה ?  נו זה חלק מרצף האירועים של מצב >חוקי פיזיקה >תוצאה.

ומכאן הדרך הקצרה להבין כי אם אני אומר אני מאמין אני חושב אתה צריך להגיד אני מאמין באלוקים כי כל משהו אחר יוצר סתירה פנימית . אבל זה נושא אחר שאולי נדבר עליו בעתיד.   

ארך אפים : כתבתי שבוע שעבר שארך אפים זה "הארכת האף" כדי שהאש או ההבל של מידת הדין (חרון האף) יצא מהאף מאוחר יותר האם יש לזה מקור ? האם ארך אפים זה השהית הדין כלומר רק שינוי בממד הזמן ? האם יש נפקא מינה בין 2 השיטות ? ‏י"א/סיון/תשע"ד

 

בס"ד

ארך אפים : כתבתי שבוע שעבר שארך אפים זה "הארכת האף" כדי שהאש או ההבל של מידת הדין (חרון האף) יצא מהאף מאוחר יותר האם יש לזה מקור ? האם ארך אפים זה השהית הדין כלומר רק שינוי בממד הזמן ? האם יש נפקא מינה בין 2 השיטות ?  ‏י"א/סיון/תשע"ד

המלה ארך מופיעה בתורה כמידת אורך

בראשית פרק ו :שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה 

שמות פרק כו : עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ

ועוד הרבה מקומות .

מצד שני יש הבנה שונה לארך אפים וזה קשור לזמן ארוך או קצר

משלי פרק יד

(כט) אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת:

ואומר המצודת דוד משלי פרק יד

(כט) ארך אפים - מי שאינו ממהר לכעוס הוא רב תבונה אבל קצר רוח הממהר לכעוס הוא מרים האולת על התבונה כי ע"י הכעס החכמה מסתלקת ובוחר הוא א"כ באולת יותר מן החכמה:

פרוש ארך אפים זה מי שלא ממהר לכעוס וקצר רוח זה מי שממהר לכעוס. כלומר ארך אפים זה מידה של זמן בלבד . בהבנה הראשונה שלי ארך זה מידה של אורך שגורמת באמת לאורך של  זמן ,שהכעס יבוא לידי ביטוי בפועל יותר מאוחר אבל הסיבה זה מידת האורך . בהבנה השניה יש כאן רק מימד של זמן ואין קישר למידת אורך .

הנפקא מינה בין שני ההבנות בהבנה הראשונה הכעס יוצא מידי עם החטא זה תוצאה ישירה מהחטא אבל כדי שהכעס או חרון יבוא מאוחר יותר יש צורך להאריך את האף זה האפשרות היחידה כדי שיהיה ארך אפים אבל בהבנה השניה יש צורך להתאפק , חרון האף לא יוצא וזה ארך אפים ורק שיבוא הזמן הראוי חרון האף יצא .

ההבנה השניה היא יותר הגיונית יותר מובנת . אבל בו נראה מה שכותב התלמוד הירושלמי  (וילנא) מסכת תענית פרק ב

אמר רבי חנינה מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי לוי מהו ארך אפים רחיק רגיז למלך שהיו לו שני ליגיונות קשים אמר המלך אם דרים הן עמי במדינה עכשיו בני המדינה מכעיסין אותי והן עומדין אותן אלא הריני משלחן לדרך רחוקה שאם הכעיסו אותי בני המדינה עד שאני משלח אחריהם בני המדינה מפייסים אותי ואני מקבל פיוסן כך אמר הקדוש ברוך הוא אף וחמה מלאכי חבלה הן הרי אני משלחן לדרך רחוקה שאם מכעיסין אותי ישראל עד שאני משלח אצלן ומביאין ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתם הה"ד [ישעי' יג ה] באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו'.

אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא שולח את חרון האף למקום רחוק כדי שייקח להם זמן להגיע ולבצע את מה שצריכים לעשות . מובן בזה שבאמת חרון האף יוצא וחייב לצאת כי אם אפשר היה לעצור אותו למה צריך לשלוח אותו למקום רחוק . ומובן שכדי להפעיל  את ארך אפים זה לשלוח אותו למקום רחוק כדי שיקח לו זמן לבוא לידי ביטוי .

ואכן יש מפרשים שיש שני ארך אפים . ארך אפים שרק תלוי בזמן וזה ארך אפים שלא חייב לבוא לידי ביטוי ויכול להתבטל ויש ארך אפים שיוצא לפועל מיד אבל כדי שיופעל ארך אפים צריך להרחיק אותו במידת אורך כדי שיקח לו זמן לבא לידי ביטוי .

ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית פרשת נח

וזה שפירש רש"י עד אברם חרון אף של מקום. דכיון שבא אברהם אבינו ע"ה לא היה עוד חרון אף. שזכה ונטל שכר כולם ונכתב אחר נסיון הראשון וזה שאמרו להודיע כמה ארך אפים לפניו וכו' ובתוס' יום טוב (אבות ה', ב') כתב שיש שני מיני אף. יש שמאריך ולבסוף משחית הכל כמו במבול. ויש שמאריך שאינו יוצא לפועל לכליון חרוץ וכו'

וזה מה שכותב תוספות יום טוב מסכת אבות פרק ה משנה ב

להודיע כמה ארך אפים וכו' - ומודיע בזה דבר גדול יותר מן הקודם שהקב"ה מאריך אף ולא גבי דיליה בהשחתה וכליון גמור כמו בדור המבול. ונראה לי דהיינו דכתיב ארך אפים ולא ארך אף דתרי אף הוו. חדא שיוצא לפועל ולבסוף משחית הכל. ואחד. שאינו יוצא לפועל לכליון חרוץ שוטף כי צדיק מושל ביראת אלהים:

 

 

 

ובתלמוד בבלי מסכת יבמות דף קכא עמוד ב אנו יכולים להבין שקרובים יותר לקדוש ברוך הוא מידת הדין קרובה יותר ולכן יש פחות ארך אפים לצדיקים . כלומר יש יתרון לקרבה ויש חסרון לקרבה . אבל באמת אין חיסרון לקרבה כי צדיקים רוצים לקבל את עונשם בעולם הזה

אמר רבי אבא: אף על פי כן מת בנו בצמא, שנאמר: +תהלים נ'+ וסביביו נשערה מאד, מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה. ר' חנינא אמר, מהכא: +תהלים פ"ט+ אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו.

מידת הדין קרובה יותר לצדיקים כי הם קרובים לקדוש ברוך הוא ובגלל הקרבה הזו מידת הדין באה לביטוי מהר יותר לצדיקים כי הם קרובים לקדוש ברוך הוא תהלים פרק פט

(ח) אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו:

וצריך להדגיש את ההבנה של התוספות יום טוב שארך אפים שתלוי בממד הזמן ולא מופיע מיד יש אפשרות לבטל אותו  ע"י צדיק כי הוא לא בא לידי מימוש בעולם