15.12.2017

פרשת מקץ האם החלום של יוסף הוא חלום של נבואה ? האם גם בחלום של נבואה יש "דברים בטלים " ? האם החלום של יוסף התקיים ? מה הכוונה ,דברים בטלים" בחלום של נבואה ? ‏כ"ז/כסלו/תשע"ח

בס"ד
פרשת מקץ  האם החלום של יוסף הוא חלום של נבואה ? האם גם בחלום של נבואה יש "דברים בטלים " ? האם החלום של יוסף התקיים ? מה הכוונה ,דברים בטלים" בחלום של נבואה  ? ‏כ"ז/כסלו/תשע"ח

בראשית פרק לז

(ז) וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי:

(ח) וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־ חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו:

(ט) וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי:

ובפרשה שלנו מתקיים החלום הראשון וגם החלק השני של החלום השני וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי:

בראשית פרק מג

(כח) וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:

(כט) וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֘ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי:

כלומר אחד עשר השבטים משתחווים ליוסף כמו החלום הראשון וכמו החלק השני של החלום השני . אבל צריך להבין האם החלק הראשון של החלום השני וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ האם הוא יתקיים באופן מלא או חלקי ?

וכך היה המפגש עם יוסף בבראשית פרק מו

(כט) וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד:

הכתר יונתן מפרש שיעקב השתחווה ליוסף אומר כתר יונתן בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק כט

(כט) ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו לגושן ולפני שנתוודע, אביו השתחווה לו, ונתחיב. להיות שנותיו קטועות, ותהה ויראה לו וירכון על פרקי צווארו. ויבכה על צווארו שוב על שהשתחווה לו:

רשי מפרש שיעקב לא השתחווה ליוסף רש"י בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק כט

ויבך על צואריו עוד - לשון הרבות בכיה וכן (איוב לד כג) כי לא על איש ישים עוד, לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו,ג אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קוראד את שמע:

רבינו בחיי מביא את פרוש הרמב"ן בבראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק כט שיעקב נפל על צוארו של יוסף

ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד. כתב הרמב"ן ז"ל: אין להבין כי יוסף נפל על צוארי אביו כי לא היה מדרך המוסר, אבל הראוי לנשק את ידיו או להשתחוות לו, אבל הכל חוזר ליעקב, כי יעקב נפל על צוארו של יוסף ובכה על צואריו עוד, כאשר בכה תמיד עד עתה כשלא ראהו, וידוע הוא מי דמעתו מצויה: אם האב הזקן המוצא את בנו חי אחר היאוש ואחר האבלות, או הבן הבחור אשר המליכוהו על כל ארץ מצרים.

כלומר לפי רש"י יעקב לא השתחווה ליוסף וצריך ברור ועיון מתי יתקיים החלום של יוסף כי לפי רש"י אותם החלומות של יוסף היו בדרגה דומה  לנבואה כתוב בראשית פרק מט על הברכות של יעקב ליוסף

(כד) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל:

ואומר רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק כד

ויפזו זרעי ידיו - זו היא נתינת טבעת על ידו, לשון (מלכים א' י יח) זהב מופז, זאת היתה לו מידי הקדוש ברוך הוא שהוא אביר יעקב, ומשם עלה להיות רועה אבן ישראל, עקרן של ישראל לשון (זכריה ד ז) האבן הראשה לשון מלכות. ואונקלוס אף הוא כך תרגמו. ותשב. ותבת בהון נביאותיה, החלומות אשר חלם להם, על דקיים אורייתא בסתרא, תוספת הואע ולא מלשון עברי שבמקרא, ושוי בתוקפא רוחצניה, תרגום של באיתן קשתו, וכך לשון התרגום על העברי ותשב נבואתו, בשביל שאיתנו של הקדוש ברוך הוא היתה לו לקשת ולמבטח. בכן יתרמא דהב על דרעוהי, לכך ויפזו זרעי ידיו, לשון פז:


וזה לשדון החברותא - הערות ברכות דף נה עמוד א הערה (22

(22). במכתב מאליהו [ח"ד 165] ביאר ע"פ הזוהר [בראשית קמט א] שגילוי החלום שייך לעולם הבחירה, ותלוי באדם אם ירצה לפתרו וללמוד ממנו, או לא, וכיון שבחירה היא בין טוב לרע, יש בו בהכרח גם דברים בטלים שלא יהא דבר ברור. וזה בנגוד לנבואה שהיא דבר ברור ואין בו ספק ובחירה [וראה שם שדן אם כוונת הפסוק על נביא שקר, או על נביא אמת בתחילת דרכו שעדיין אינו בדרגת נבואה ברורה]. אכן רש"י [בראשית מט כד] נקט שחלומות יוסף היו נבואה, וכן מבואר במדרש [וישב ד יא] על הפסוק ויגער בו אביו "אמר הקדוש ברוך הוא כך תהיו גוערים בנביאכם", ותמוה א"כ, איך שייך דברים בטלים בחלומותיו, והרי הנבואה כולה אמת [ראה רמב"ם יסוה"ת ה ג, ז ב, ומורה נבוכים ח"ב מא - מה], ובלבוש האורה כתב שאפילו חלום של נבואה יש בו דברים בטלים,

וההערות הוא על דברי הגמרא שמביאה את החלום של יוסף כדוגמה שאין חלום שאין בו תבן כלומר דברים בטלים תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד א

וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים, מנא לן - מיוסף דכתיב והנה השמש והירח וגו'. וההיא שעתא אמיה לא הות.

כלומר החלום של יוסף הוא ראיה לכך שבכל חלום יש תבן כלומר דברים בטלים וצריך לתרץ את רש"י בצורה פשוטה שההשתחוות של יעקב היית באמת לפני שנפל על צווארו כמו שאומר הכתר יונתן ורק לאחר מכן יוסף הוא שנפל על צווארו של יעקב  ויעקב לא נפל על צוורו של יוסף כמו שפירש הרמב"ן ורבנו בחיי . אם כן עדיין צריך לתרץ מה בדיוק הדברים הבטלים בחלום של יוסף שמתוך הפסוק זה

ולא ניתן להגיד שאמו לא היית בחיים כאשר חלם על זה כי יש מדרש שמסביר שהירח היית בלהה שגידלה אותו נאמר בבראשית רבתי פרשת ויחי עמוד 259

נ, יח וילכו גם אחיו. מהו גם, מלמד שהלכה בלהה תחלה ונפלה לפניו ואח"כ באו אחיו ונפלו לפניו. אותה שעה נתקיים בו השמש והירח ואחד עשר ככבים (ל"ז ט'), אעפ"י שלא היתה אמו קיימה. והוא שגער בו אביו וא"ל הבא נבא וגו' (שם י'), שלא היה יודע שהדברים אמורים כנגד בלהה שפחת אמו.

ולא רק זאת אומר השם משמואל בראשית פרשת וישב

במד"ר (פ' פ"ד) ויגער בו אביו, אמר הקדוש ברוך הוא כך תהיו גוערים בנביאכם שנא' ועתה למה לא גערת בירמי' הענתותי. נראה לפרש, דהנה יעק"א עצמו הכיר שזהו חלום נבואי כמ"ש ואביו שמר את הדבר, א"כ לא הי' לו לאמור בלשון גערה ובזיון מה החלום הזה שאיננו מחשיבו לכלום, ואף שכוונתו היתה לשכך קנאת אחיו מ"מ היא תפיסה על יעק"א ע"ה שמעולם לא יצא מפיו דבר של בטלה רק פעם אחת כבמדרש (פ' צ"א) שגם זה נחשב לפגם הדיבור עד שיצא הפגם בזרעו אחריו לגעור באמת בנביאים גמורים:

ודבריו של השם משמואל מוסבים על דברי המדרש בבראשית רבה (וילנא) פרשת מקץ פרשה צא

ויאמר ישראל למה הרעותם לי וגו', רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי, היא דהוא אמר (ישעיה מ) נסתרה דרכי מה' ומאלהי וגו',

כלומר מפרש השם משמואל שדברי יוסף היו דברי נבואה ואפילו יעקב הבין שהחלום שלו הוא דברי נבואה אם כך כיצד הם מפרשים את החלום של יוסף כחלום שיש בו דברים בטלים ?

ואני רוצה לפרש שאכן החלום של יוסף היה חלום נבואי שהתקיים במלואו אבל יש דבר אחד שלפי ההבנה של מי ששמע את החלום  כמו יעקב היה צריך להתקיים והאימא  של יוסף היא רחל תשתחווה לו

כמו שאומר יעקב ליוסף בראשית פרק לז

(י) וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֘ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה:

כלומר במציאות בלהה היא שהשתחווה ליוסף היא כמו אמו שגידלה אותו אבל אימו רחל לא היית בחיים בזמן החלום כלומר חלום עדיין יכול להיות בגדר נבואה והוא יתקיים במלואו אבל יכול להיות בו שינויים שנקראים דברים בטלים שעדיין לא יוציאו אותו מגדר נבואה כי השינוי הזה מן המציאות הוא בגדר של "דברים בטלים " שעדיין לא הופך את הנבואה מנבואת אמת לנבואת שקר כי כל העניין הוא כיצד אנו מפרשים את החלום לפי ראות עיננו ובמציאות יכול להיות פרושים שונים שהם בחזקת "דברים בטלים" וזה מתרץ את הקושיה של רש"י כלומר כל הבעיה היא לא בחלום אלה בצורה שמפרשים את החלום

וכן מבאר רבינו בחיי דברים פרשת ראה פרק יג פסוק ב

ודבר ידוע שאין מחזיקין את האיש בנביא עד שיתן אות ובא האות כדבריו, וצריך שיתקיימו כל דבריו לא יחסר מהם, שאם יחסר מהם אפילו נקודה אין זה נביא. וכאשר הוחזק בנביא אצל בני האדם מצד האותות שנתן להם בעתיד ונתקיימו כלן, אם הוא מתנבא על הרעה ולא תבא אין מחזיקין אותו כשקרן, שאין הנביא נבחן בנבואתו אם אמת הוא אם לא אלא בענין הטובה שהתנבא עליה בין ליחיד בין לרבים ולא יפול מכל דברו הטוב אשר ידבר, וכן אמר ירמיה לחנניה בן עזור הנביא: (ירמיה כח, ט) "אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת", אבל בענין הרעה אם לא נתקיימו דבריו אין מהרהרין אחריו כי אולי עשו תשובה, והקב"ה חוזר ומתנחם על הרעה ואינו חוזר ומתנחם על הטובה. ואעידה לי עדים נאמנים: יונה, וישעיה, שהרי יונה בן אמתי כשהתנבא ואמר: (יונה ג, ד) "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת", מתוך שעשו תשובה נחם הקדוש ברוך הוא על הרעה ורחם עליהם, וכן ישעיה כשאמר לחזקיה: (מלכים - ב כ, א) "מות תמות", ואין ספק שנגזרה עליו מיתה מאת השי"ת, מתוך שעשה תשובה האריך לו ט"ו שנה, והרי דברי הנביאים שהיו מאת הקדוש ברוך הוא בטלים בענין הרעה לפי שהוא יתעלה ברא התשובה קודם שברא העולם, והיא עולה על הכל.

כלומר יש מצבים שנביא אומר נבואה לרעה ואכן ניתן לשנות את הנבואה מרעה לטובה על ידי תשובה ולכן מראה לפרש כי גם בחלום של נבואה יש דברים בטלים שלא מוצאים את החלום מידי גדר של נבואה כמו אצל יוסף כאשר בלהה החליפה את רחל וכל העניין הוא בפרוש החלום ולא באמת בחלום עצמו כלומר בדיעבד התברר כי החלום היה נכון אבל צורת הקיום של החלום לא היה ברור

וראיה לדבר כתוב בבראשית פרק לז

(יא) וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר:

אומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז סימן יא

ואביו שמר את הדבר. א"ר לוי היה יעקב רואה את הדברים ממשמשין ובאין, אמר אם נתבקרה פנקסו מה אני יכול לעשות, נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ואיזה מקום, א"ר חייא ראה רוח הקודש אומרת ליעקב, שמור את הדבר, עתידין הדברים להיות:

כלומר יעקב קיבל ברוח הקודש שהדברים יתקיימו אבל הוא עצמו לא הבין בכל מאת האחוזים את צורת קיום החלום וזה מה שהגמרא אומרת "דברים בטלים "  שזה מתרחש גם בחלום של נבואה .