29.11.2019

פרשת תולדות האם למדו תורה בבית המדרש של שם ועבר ? איזה מן סוג תורה למדו בבית המדרש של שם ועבר ? איך זה מתיישב שאברהם היה יחידי בעולמו ? מה ההבדל בין אברהם לשם ועבר ? מה היה התפקיד של בית המדרש של שם ועבר ? האם ניתן לקרוא שם ליהודי למי שקדם לאברהם ? למה למד יעקב בבית המדרש של שם ועבר ? ‏א'/כסלו/תש"פ

בס"ד
פרשת תולדות  האם למדו תורה בבית המדרש של שם ועבר ? איזה מן סוג תורה למדו בבית המדרש של שם ועבר ? איך זה מתיישב שאברהם היה יחידי בעולמו ? מה ההבדל בין אברהם לשם ועבר ? מה היה התפקיד של בית המדרש של שם ועבר ? האם ניתן לקרוא שם ליהודי למי שקדם לאברהם ? למה למד יעקב בבית המדרש של שם ועבר ? ‏א'/כסלו/תש"פ

בראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סג

ותלך לדרוש את ה', וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים, והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר, אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה.

אם כן היה בית מדרש של שם ועבר בו למדו תורה .

אומר רש"י בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

(כב) ויתרוצצו - על כרחך המקרא הזה אומר דורשני, שסתם מה היא רציצה זול וכתב אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות:

וצריך להבין איזה סוג של תורה מדובר ואיך זה מסתדר עם אברהם שהיה יחידי בעולם

אומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יא - יהודה וישראל

להודיעך שהראה אותו במספר חזר והראה לו שלא במספר, כיצד, מתחילה הראה לו מזל אחד ואח"כ הראה לו שנים ואח"כ הראה לו שלשה ואח"כ שנים עשר ואח"כ שבעים וא"כ הראה לו מזלות שאין להם מספר, ולמה הראה לו כך, אלא סימן הראה לו היאך הוא מרבה אותם בעולם, הראה לו אחד שמתחילה היה יחידי בעולם אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג כ"ד) שבא לחסות תחת כנפי השכינה תחילה, חזר והראה לו שנים כנגד אברהם ויצחק, חזר והראה לו שלשה כנגד אברהם יצחק ויעקב, חזר והראה לו שנים עשר שבטים ואח"כ שבעים ואח"כ הראהו מזלות שאין להם סוף, שישראל עתידים לפרות ולהרבות עד שאין להם סוף (שישראל עתידים לפרות ולהרבות עד שאין להם מספר)

וזה קשה כי אם בבית המדרש של שם ועבר למדו תורה אברהם לא היה יחידי כי לפחות היה עוד את שם ואת עבר . וכך כותב התרגום יונתן נביאים ישעיהו פרק נא

(ב) אִסְתַּכָּלוּ בְּאַבְרָהָם אֲבוּכוֹן וּבְשָׂרָה דְאַעְדִיאַתְכוֹן אֲרֵי חַד הֲוָה אַבְרָהָם יְחִידִי בְּעַלְמָא קָרֵיבְתֵּהּ לְפוּלְחָנִי וּבֵרַכְתֵּהּ וְאַסְגֵיתֵהּ:

ואומר הנביא יחזקאל פרק לג

(כד) בֶּן־אָדָ֗ם יֹ֠שְׁבֵי הֶחֳרָב֨וֹת הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה: ס

ואומר הגור אריה בראשית פרשת נח פרק יא

ויש בזה ענין נפלא מאוד רמזו רז"ל במה שאמרו כי הכתוב מקדים מיתתו של תרח לומר שלא הניח אביו ויצא, והוא דבר נפלא מאד - לומר כי אין כאן כבוד אביו, דכבוד אביו שייך כאשר הבן שייך ומתייחס אל אביו, וכאן לא היה אברהם נקשר עם תרח כאשר הבן מתייחס אל אביו, והיה אברהם התחלה, ומפני זה מקדים הכתוב מיתתו של תרח לומר כי ענין אברהם אינו נקשר עם אביו תרח כלל, רק היה תרח וכל חייו וסלוקו - קודם לאברהם, ולפיכך הוצרך להקדים מיתתו לענין אברהם לומר לך שאינם מתקשרים זה עם זה, וזהו שאמר 'לך אני פוטר ואין אני פוטר אחר', פירוש 'לך' שאין לך התקשרות עם אביך, ואין אחר בעולם שהוא פטור. 'ולא עוד אלא שאני מקדים' - פירוש קודם לכן נזכר מיתת תרח להודיע כי לא די שאין התייחסות אברהם אל אביו להיות חייב בכבוד אביו, אבל יותר מזה - כאשר יזכור ענין אברהם מזכיר לפני זה מיתת אביו, שזה ראיה כי ענין אברהם הוא מתחבר אל מיתתו של תרח, כי מפני שהוציא הקדוש ברוך הוא את אברהם מתרח, וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ולכן פטר הקדוש ברוך הוא את אברהם מכבוד אב ואם, שאין לו התייחסות אל האב כלל, בעבור שהוא בריאה אחרת, ולא שאין לו ייחוס אל אביו, אלא שכאשר רוצה להזכיר ענין אברהם מזכיר תחילה מיתתו, וזה בשביל כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם הדורות הראשונים, כי הראשונים היו תוהו, והוא התחלת הבנין, וכאשר האור בא יסולק החושך, ולפיכך שייך לפניו מיתת תרח. ובשביל כך לא היה גנאי לאברהם אם יניח כך אביו, לכך אמר לו הקדוש ברוך הוא לא די שאני פוטרך מכבוד אב - מפני שאין לך יחוס אל אביך, אלא כי ענין זה שהוא "לך לך מארצך" מתחבר אל מיתת תרח, כמו שנזכר למעלה, לכך אין לך גנאי אם אתה מניח אביך. ואין דבר ריק בדברי חכמים, ואם ריק - הוא ממנו (ירושלמי פאה פ"א ה"א):

כלומר אברהם הוא בריה חדשה בעולם במנותק ממי שהיה  לפניו אז איך צריך להסתכל על בית המדרש של שם ועבר ששם גם אברהם וגם יעקב למדו ? מה ההבדל בין התורה של שם ועבר לתורה של אברהם שנחשב יחידי בעולמו ? ומה היה התפקיד של בית המדרש של שם ועבר .

אומר הזוהר הקדוש

בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה טָמוּן וְגָנוּז עִם שֵׁם וָעֵבֶר, שֵׁם לִמֵּד אוֹתוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל בָּתִּים פְּנִימִיִּים. וְעֵבֶר לִמֵּד אוֹתוֹ כִּשְׁפוּת [חכמה] תַּחְתּוֹנָה, וְסִימָן לַדָּבָר - (יהושע כד) בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם. מַה זֶּה בְּעֵבֶר הַנָּהָר? אֶלָּא סוֹד הוּא, שֶׁכָּל יְמֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם קַדְמוֹנִים לֹא הָיוּ לוֹמְדִים אֶלָּא חָכְמָה תַּחְתּוֹנָה שֶׁבָּאָה מִבָּתִּים חִיצוֹנִיִּים שֶׁנִּקְרָאִים אֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, וּבְאוֹתָם שֶׁאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד הָיוּ דְבֵקִים, וְהָיוּ מוֹדִיעִים לָהֶם דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבא לָעוֹלָם, טוֹב אוֹ רַע, וְאָז הָיוּ כָּל אוֹתָם דּוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ צַד הַקְּדֻשָּׁה וְהִמְשִׁיךְ לוֹ לְאַבְרָהָם וְהוֹדִיעוֹ דְבָרִים שֶׁל שֹׁרֶשׁ שֶׁנִּמְשָׁכִים לָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם מִבָּתִּים פְּנִימִיִּים, וּמִשָּׁם שׁוֹאֲבִים כָּל אֵלּוּ שֶׁנִּקְרָאִים בָּתִּים חִיצוֹנִיִּים, וּמִשָּׁם מִתְהַוִּים קְצָת דְּבָרִים, לֹא הַכֹּל, וְסִימָן לַדָּבָר - מִתַּמְצִית גּוּפָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעוֹלָם שׁוֹתֶה.

וּמִשָּׁעָה זוֹ שֶׁעָמַד אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל אוֹתוֹ צַד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַכֹּל יוֹצֵא וְשׁוֹפֵעַ וּבוֹ הַכֹּל תָּלוּי, יָצָא לוֹ לִשְׁעָתוֹ מִצַּד זֶה שֶׁהֵם בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וּבָא לוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע כד) וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, אֶרֶץ כְּנַעַן מַמָּשׁ, אֶרֶץ שֶׁשְּׁאָר הַחֲיָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים נִשְׁבָּרִים תַּחְתֶּיהָ שָׁם, וְאֵין לָהֶם קִיּוּם עִמָּהּ: ע''כ מההשמטות

מדברי הזוהר הקדוש נראה שאברהם למד מהם חוכמה מסוימת אבל היה רגע מסוים שאברהם התרומם לדרגה אחרת משם ועבר ואז בא הקב"ה לאברהם ואמר לו לך לך

עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ צַד הַקְּדֻשָּׁה וְהִמְשִׁיךְ לוֹ לְאַבְרָהָם וְהוֹדִיעוֹ דְבָרִים שֶׁל שֹׁרֶשׁ שֶׁנִּמְשָׁכִים לָעוֹלָם. והתוצאה שאברהם נמצא מצד אחד הצד של ארץ ישראל ושם ועבר מצד שני של הנהר

יָצָא לוֹ לִשְׁעָתוֹ מִצַּד זֶה שֶׁהֵם בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וּבָא לוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

והיכן טמון ההבדל בן אברהם לשם ועבר ? אולי נוכל ללמוד את זה מן המדרש אוצר מדרשים (אייזנשטיין) יעקב אבינו

ולא תשכחו את י"י אלהיכם ואלהי אבותיכם שבו בחר אבינו אברהם, כשנתפלגו הדורות בימי פלג. כי אז ירד הקדוש ברוך הוא משמי מרומו והוריד ע' מלאכי שרת ומיכאל בראשן, וצוה לכל אחד מהן שילמדו לע' משפחות יוצאי ירך נח ע' לשון. מיד ירדו המלאכים ועשו כן כציווי בוראן, ולא נשאר לשון הקדש לשון עברי כי אם בבית שם ועבר ובבית אברהם אבינו שהוא מבני בניהן. ובו ביום הוציא מיכאל כרוז מלפני הקדוש ברוך הוא ואמר לע' אומות לכל אחת בפני עצמה, אתם ידעתם את המרד אשר אתכם ואת הקשר אשר קשרתם על אדוני השמים והארץ, ועתה בחרו לכם היום את מי תעבודו ומי מליצכם במרום. ענה נמרוד הרשע ואמר, אני אין לי גדול מזה שלימד לי ולאומתי כפי שעה לשון כוש, וענתה גם פוט ומצרים ותובל יון ומשך ותירס, וכן כל אומה ואומה בחרה במלכה, ולא הזכירה אחת מהן שמו של הקדוש ברוך הוא. אלא כיון שאמר מיכאל לאברהם אבינו, אברם את מי אתה תברור ולמי תעבוד, ענה אברהם, איני בוחר ואיני בורר אלא במי שאמר והיה העולם שיצרני במעי אמי, גויה בתוך גויה ומטיל בה רוח ונשמה. בו אברור ובו אדבוק אני וזרעי כל ימי עולם. אז הפריד עליון גוים והנחיל והגביל לכל אומה ואומה לחלקה ולגורלה. ומאז נבדלו כל גויי האדמה מהקב"ה זולתי בית אברהם לבדו נשאר עם בוראו לעבדו, ואבותינו יצחק ויעקב.

ההבדל המהותי בן אברהם לכל העולם כולל שם ועבר שהיו חלק מאומות העולם, שאברהם הבין את הייחוד של הקב"ה . אברהם הבין שאין דבר בעולם ולא יכול להיות שום דבר בעולם חוץ מבורא עולם עצמו ומתוך זה נגזר ההבנה שהיחידי שצריך לדבוק בו לעבוד אותו הוא בורא עולם ולא שום דבר אחר . ובזה היה אברהם שונה מכל העולם שלא הבינו את המשמעות והייחוד של בורא עולם .

והתוצאה היא שאותם צדיקים לא ראו בבורא עולם יחידי בעולמו והסיבה היחידה לקיום העולם ולכן היה להם חסרון בעבודת השם

וכך אומר החפץ חיים - חומת הדת פרק ג

וזה היה מדת אברהם אבינו כמו שכתוב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' וביאור הכתוב כי באמת היו בזמנו כמה עובדי ה' שהיה ביהמ"ד גדול של שם ועבר שהיו במדרגת נביאים [כמו שכתוב ומלכי צדק מלך שלם וגו' והוא כהן לאל עליון וידוע שזה קאי על שם וכן מה שכתוב ותלך לדרוש את ה' ויאמר ה' לה וגו' הוא הכל ע"י שם כמו שפירש"י וכן עבר אמרו עליו חז"ל שנביא גדול היה שקרא שמו פלג כמו שפירש"י] והיו מתקבצים להם שם אנשים לעבוד לה' ואעפ"כ לא יצא מהם אומה או אפילו משפחה שתזכה לעבוד לה' ולמה זה וע"כ גילה לנו התורה טעמו של דבר והוא מפני שאלו כולם היה כל מגמתם רק בעצמם לעבוד לה'

כי מי שמבין שבורא עולם יחידי בעולמו מבין שאם אין תורה אין עולם וגם הם עצמם לא יוכלו להתקיים בעולם . אברהם שהבין את זה הבין שצריך לעמול כדי שממנו יצא עם שיקבל על עצמו את התורה כי בלעדי זה העולם לא יכול להיות קיים כמו שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

ובשו"ת מבי"ט חלק א סימן רעו מכריע להלכה

החכם ה"ר אליעזר נר"ו הקשי' לשאול בזרע אברה' כאליעז' עבד אברהם שאמר לא תאבה האשה ללכת אחרי ואין שם ארור כנען נדבק בברוך ולא מסקי' בשמייהו אלא שמך הטוב על שם אליעזר בן משה רבי' ע"ה וכן נ"ל משורת הדין שאין להעלות שם מאברהם ואילך עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' ולבניו לא קם כמוהו ולא יקר' בישראל לכתחלה שם אדם ולא נח דהנודר מבני נח מותר ביש' כמו ששנינו בנדרים אפי' שם ועבר דלא מסקי' שם אלא בשם מי ששמר את התורה כולה והנקרא בשם יפת וכיוצא בו מאשר קדמו לאברהם אינו בכלל מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו גדול בש"ט ונפטר בשם טוב וכו'.

והמבי"ט כותב להלכה לא לקרוא לישראל בשם של מי שקדם לאברהם ונראה מדבריו שיש הבדל גדול בן אברהם לשם ועבר שקדמו לו והתורה של אברהם שונה מהותית מהתורה של שם ועבר . ואם כך לשיטה הזאת שיש הבדל מהותי בין אברהם לשם ועבר צריך לשאול מה היה התפקיד שלהם ? ולמה למד אברהם ויעקב בבית המדרש הזה ?

אומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז

יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ר' יהודה א' בא לו עשו במתינה אמר מה אני מכריע את אבה /אבא/ אלא יקרבו ימי אבל אבי וגו', ר' נחמיה אמר הרבה סייחים מתו ונעשו עורותיהם שטיחין על גבי אמותיהם, רבנין אמ' אם הורגו אני שם ועבר יושבין עלי בדין אלא אני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו לבכורה והורגו ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו ויורש אני ב' משפחות הה"ד בן אדם יען אמרך על שני הגוים ועל שתי המשפחות לי תהיינה וירשנוה וי"י שם היה (יחזקאל לה י), מן אמר דאמר כן, אמר ר' יודן הקדוש ברוך הוא וי"י שם היה, אמר ר' ברכיה כפר עשו ואמר לא אמרית הדא מילתא, אמר לו הקדוש ברוך הוא לית את ידע דאנא הוא בודקיהון דלבבייא שנ' אני י"י חוקר לב וגו' (ירמיה יז ז).

ונראה שבית המדרש הזה נתן פתרון למי שהוא נמצא "באמצע "  עשיו היה  יהודי מומר ולאחר מכן גוי גמור ובית המדרש הזה נתן לו פתרון  

אומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נב

יא [כ, יא - יב] ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים וגם אמנה אחותי בת אבי היא, בשיטתן השיבן, ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי וגו', א"ר חנין הלואי נדרוש הדין קריא תלת אפין וניפוק ידוי, בשעה שבקשו אומות העולם ליזדווג לי עד שאני בבית אבי נתקיים עלי הקדוש ברוך הוא, ובשעה שבקשו אומות העולם להתעות אותי נגלה עלי הקדוש ברוך הוא ואמר לי לך לך, ובשעה שבקשו אומות העולם לתעות מדרכיו של הקדוש ברוך הוא העמיד להם שני גדולים משל בית אבא שם ועבר והיו מתרים בהן.

וגם יעקב שלמד בבית המדרש הזה היה חייב להתמודד מול עשיו שנמצא היה בשני העולמות

אומר הזוהר הקדוש

מִשּׁוּם כָּךְ הִזְדַּמֵּן יַעֲקֹב בְּחָכְמָה וּבְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁהֵבִיא בְּרָכוֹת עַל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְנִנְטְלוּ מֵאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שְׂפַת שֶׁקֶר. שֶׁכַּמָּה שֶׁקֶר אָמַר, וְכַמָּה דִּבְרֵי שֶׁקֶר עָשָׂה כְּדֵי לְהַטְעוֹת וּלְהָבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ בָּא יַעֲקֹב בְּחָכְמָה וְהִטְעָה אֶת אָבִיו, כְּדֵי לְהָבִיא בְּרָכוֹת עַל הָעוֹלָם וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁמָּנַע מִן הָעוֹלָם. וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הָיְתָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב (תהלים קט) וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. עָלָיו כָּתוּב (בראשית ג) אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. וְנִשְׁאָר בּוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וּבָא יַעֲקֹב וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַבְּרָכוֹת.

כלומר כדי להתמודד מול העולם של עשיו היה חייב יעקב ללמוד בבית המדרש של שם ועבר ולכן צריך להגיד שרבקה שהיית צריכה להתמודד מול עשיו הבינה שאת הפתרון תקבל בבית המדרש של שם ועבר . ואותו הדבר אברהם שהיה חייב להתמודד מול נמרוד ושאר מלכי העולם היה צריך את הידע של בית המדרש הזה  .

 

פרשת תולדות לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ? למה רבקה לא שאלה את בעלה יצחק ? מה הכונה ויעתר לו ה' ? עד היכן הגיע יצחק כדי לשנות את המציאות שרבקה עקרה ? מה זה ערבות ? מה הסיבה שרבקה החליטה להסתיר מיצחק מה נאמר לה על שני הבנים שלה ? למה הסתירו מיצחק את מהותו של עשו ? ‏א'/כסלו/תש"פ

בס"ד
פרשת תולדות לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ? למה רבקה לא שאלה את בעלה יצחק ? מה הכונה ויעתר לו ה' ? עד היכן הגיע יצחק כדי לשנות את המציאות שרבקה עקרה ? מה זה ערבות ? מה הסיבה שרבקה החליטה להסתיר מיצחק מה נאמר לה על שני הבנים שלה ? למה הסתירו מיצחק את מהותו של עשו ? ‏א'/כסלו/תש"פ
בראשית פרק כה

(כב) וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְקֹוָֽק:

(כג) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י <גיים> גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר:

ולאן הלכה רבקה לדרוש את ה'  ? יש כמה פרושים שונים לענין

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

ותלך לדרוש את ה'. לבקש רחמים על עיבורה:

אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

ותלך לדרוש את ה'. לבית מדרשו של שם:

אומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

לדרוש את ה'. לבקש רחמים על העובר, ואף על פי שאברהם קיים, הלכה אצל זקנים ללמדך שכל המקבל פני זקן שבדור, כאילו מקבל פני שכינה:

רמב"ן בראשית פרק כה פסוק כב

ותלך לדרוש את ה' - לשון רש"י, להגיד מה יהא בסופה. ולא מצאתי דרישה אצל ה' רק להתפלל, כטעם דרשתי את ה' וענני (תהלים לד ה), דרשוני וחיו (עמוס ה ד), חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג):

ואומר ר' חיים פלטיאל בראשית פרק כה פסוק כב

פרש"י שהלכה לבית מדרשו של שם ועבר. תימ' למה לא הלכה לב"מ של אברהם שעדיין לא מת כמו שנ' ויזד יעקב נזיד, משמע שאותו יום נפטר אברהם. וי"ל לכך לא הלכה לב"מ של חמיה שהיה בדעתה שיתירו לה לשתות שום סם שהייתה מפלת והם השיבו זה הצער שיש לה שני גוים בבטניך, וחשבה אם אלך אצל חמי אפי' אם מותר לא יתיר לי בשביל בנו.

אבל יש כאן קושיה גדולה על רבקה למה לא הלכה לשאול את יצחק בעלה ? הרי בזכות התפילה שלו היא ילדה את שני הבנים הללו .

אומרת התורה בבראשית פרק כה

(כא) וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיקֹוָק֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְקֹוָ֔ק וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:

אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כא

ויעתר לו ה'. שקיבל הקדוש ברוך הוא תפלתו של יצחק, ולא קיבל תפלתה של רבקה, לפי שהוא צדיק בן צדיק, לכך קיבל תפלתו:

ויוצא מכאן קל וחומר אם הקב"ה קיבל את תפילתו של יצחק ולא את תפילתה של רבקה למה לא בקשה מבעלה יצחק להתפלל על בניו ?

ואני רוצה לתת תשובה בעניין בו נראה  את לשון הזוהר הקדוש

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְאָמַר, וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, מַהוּ וַיֶּעְתַּר? שֶׁהִקְרִיב לוֹ קָרְבָּן וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְאֵיזֶה קָרְבָּן הִקְרִיב? הִקְרִיב עוֹלָה, שֶׁכָּתוּב וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'. כָּתוּב כָּאן וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וְכָתוּב שָׁם (שמואל ב כא) וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וְגוֹ'. מַה לְּהַלָּן קָרְבָּן - אַף כָּאן קָרְבָּן. כָּתוּב וַיֶּעְתַּר יִצְחָק, וְכָתוּב וַיֵּעָתֶר לוֹ. שֶׁיָּצְאָה אֵשׁ מִלְמַעְלָה כְּנֶגֶד הָאֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה.

דָּבָר אַחֵר וַיֶּעְתַּר יִצְחָק - שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְחָתַר חֲתִירָה לְמַעְלָה אֶל הַמַּזָּל שֶׁעַל הַבָּנִים, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיִים הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה', וְאָז וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'. אַל תִּקְרֵי וַיֵּעָתֶר לוֹ אֶלָּא וַיַּחְתֹּר לוֹ. חֲתִירָה חָתַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִבֵּל אוֹתוֹ, וְאָז - וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

ואומר פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת תולדות מאמר ויעתר יצחק אות כ

ויעתר לו אלא ויחתר לו. כי הע' מתחלף בח' להיותם ממוצא אחד אחה"ע. כי חתירה חתר לו הקדוש ברוך הוא וקבל אותו, ואז ותהר רבקה אשתו. פירוש שמצד המערכה לא היתה ראויה להריון, כי היתה עקרה מלידה, אלא בסבת תפלתו, חתר לו חתירה, דהיינו ששינה את סדר המערכה, ואז ותהר רבקה אשתו.

ואומר אגרא דכלה בראשית פרשת תולדות

וז"ש ויעתר יצחק לי"י לנכח אשתו, היינו שחתר חתירה ועלה למעלה שיאת תפלתו כל כך עד המספר תפל"ה שהיא מספר יצח"ק יהיה לנכח אשתו רבק"ה אשר שניהם יחד בגימטריא תקט"ו, שהוא עד רוכב בערבות, ואמר הכתוב שהוצרך לכך כי עקרה היא בטבע, והוצרך לשידוד המערכה שלא בטבע, והבן.

וכדי שנביו מה זה ערבות תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.

חברותא חגיגה דף יב עמוד ב

ז. ערבות: שבו צדק, ומשפט, וצדקה,(29)גנזי חיים, וגנזי שלום, וגנזי ברכה,ונשמתן של צדיקים אחר מיתתם.ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות.(30)וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.

ומביאה הגמרא מקור לכל זה:צדק ומשפט: דכתיב: "צדק ומשפט מכון כסאך" [נכון כסאך, רש"י], והכסא בערבות הוא, כמבואר לקמן.צדקה: דכתיב: "וירא ה', וירע בעיניו כי אין משפט. וירא כי אין איש, וישתומם כי אין מפגיע. ותושע לו זרועו. וצדקה - היא סמכתהו. וילבש צדקה כשריון [כמו "שריון"] ".הרי למדת שעמו הצדקה שרויה. וה' הרי שוכן ב"ערבות" כמבואר לקמן.(31)גנזי חיים: דכתיב: "מה יקר חסדך אלהים. ירויון מדשן ביתך. כי עמך מקור חיים". הרי, שמקור החיים הוא עם ה' השוכן בערבות.וגנזי שלום: דכתיב: "ויקרא לו [קראה אצלו] ה' שלום".וגנזי ברכה: דכתיב: "ישא ברכה מאת ה'".נשמתן של צדיקים: דכתיב: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את [עם] ה' אלהיך".רוחות ונשמות שעתיד להיבראות: דכתיב: "כי כה אמר רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו. כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף. כי רוח "מלפני" יעטוף ונשמות אני עשיתי, [כמו: והנשמות שאני עשיתי] ".(32)וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים: דכתיב: "ארץ רעשה, אף שמים נטפו מפני ה', זה סיני". "גשם נדבות תניף אלהים [כאשר שמעו בני ישראל את קול גבורת ה' בדברות הראשונות, פרחה נשמתם, ומיד הוריד ה' עליהם טל תחיה מן הטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים], נחלתך ונלאה [הורדת מטר רצון על נחלתך אשר עיפה נפשם ופרחה] אתה כוננתה [תיקנת אותה, את נחלתך] ", [ראה שבת פז ב].ושם ברקיע ששמו "ערבות", נמצאים: אופנים ושרפים וחיות הקודש, ומלאכי השרת, וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם.שנאמר [ב"ח]: סולו לרוכב ב"ערבות" ביה שמו, [רוממו לה' הרוכב על השמים הנקראים ערבות, בשם "יה" שהוא לשון יראה, ושמחו לפניו, כמו: וגילו ברעדה].

כלומר רבקה הבינה שיצחק עשה את המקסימום האפשרי . הוא שינה את "המערכה " כלומר שינה לגמרי את המציאות בשמים העליונים ביותר שנקרא ערבות  . יותר מזה הוא לא יכול לעשות והמציאות של שני לאמים היא מציאות שלא ניתנת יותר לשינוי . והשאלה שעומדת על פתחה איך להתמודד עם המצב הזה והיא הבינה שזה התפקיד שלה בלבד ולא של יצחק . ובתבונה שלה הבינה את זה ולכן היא לא נגשה ליצחק ולא אמרה לא את מה שנאמר לה "וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י <גיים> גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר:"

ומיד כתוב בבראשית פרק כה

(כח) וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב:

יצחק לא רואה את המציאות כפי שהיא וזה מצריך תשובה איך יצחק בדרגתו שהצליח לשנות סדרי עולם ברקיע הערבות לא רואה את המציאות בעולם התחתון

והזוהר הקדוש מקשה את הקושיה הזאת ונותן את התשובה

וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִצְחָק לֹא יָדַע אֶת כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁל עֵשָׂו, וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ? שֶׁאִם לֹא שָׁרְתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, אֵיךְ יָכֹל לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה דָרָה עִמּוֹ בַּבַּיִת וְדָרָה עִמּוֹ תָּמִיד, אֲבָל לוֹ הוֹדִיעָה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלִי דַעְתּוֹ, אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ צָרִיךְ, שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, נִכְנְסָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְאָז רָאָה יִצְחָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁרָאוּי לִבְרָכָה וְיִתְבָּרֵךְ מִדַּעַת הַשְּׁכִינָה.

יוצא לנו שאכן רבקה הבינה את המציאות שעומדת בפניה ופעלה בתבונה ובחוכמה והביאה את יצחק לברך את יעקב ולא את עשו .