8.5.2020

פרשת ראה מה מלמד אותנו הפסוק וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ? איך לומדים שמדובר ב 10 אנשים ? מה פתאום לומדים 10 מישראל מהעדה הרעה הזאת ? איך השפיעו 10 המרגלים על כל עם ישראל ? מה היה קורה עם היו רק 9 מרגלים ? האם דין של 10 אנשים משנה בדיני נפשות ? יש הבדל בין 1000 גויים ל 10 יהודים בנושא של ייהרג ובל יעבור ? על איזה מצוות אדם יהרג ולא יעבור מול 10 יהודים ? האם יש דין מיוחד של חילול השם ב 10 אנשים ? איך משתנה הדין של 10 שמתפללים יחד ? ‏י"ד/אייר/תש"פ

בס"ד
פרשת ראה  מה מלמד אותנו הפסוק וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ? איך לומדים שמדובר ב 10 אנשים ? מה פתאום לומדים 10 מישראל מהעדה הרעה הזאת ? איך השפיעו 10 המרגלים על כל עם ישראל ? מה היה קורה עם היו רק 9 מרגלים ? האם דין של 10 אנשים משנה בדיני נפשות ? יש הבדל בין 1000 גויים ל 10 יהודים בנושא של ייהרג ובל יעבור ? על איזה מצוות אדם יהרג ולא  יעבור מול 10 יהודים ?  האם יש דין מיוחד של חילול השם ב 10 אנשים ? איך משתנה הדין של 10 שמתפללים יחד ? ‏י"ד/אייר/תש"פ

ויקרא פרשת אמור פרק כב פסוק לא - לג

(לא) וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק:

(לב) וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק מְקַדִּשְׁכֶֽם:

(לג) הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: פ

ומתוך הפסוקים פה לומדים על עניין של קדושה בעשרה חברותא מסכת ברכות דף כא עמוד ב

וכן אמר רב אדא בר אהבה: מנין שאין היחיד אומר קדושה - שנאמר: [ויקרא כב לב] "ונקדשתי - בתוך בני ישראל" ללמד כי כל דבר שבקדושה - לא יהא פחות מעשרה.ומבארת הגמרא: מאי משמע ש"בתוך בני ישראל" משמעותו עשרה מישראל?מתרצת הגמרא: מהא דתני רבנאי, אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא בגזירה שוה "תוך תוך" שממנה למדים כי "בתוך בני ישראל" משמעותו בתוך "עדה" של בני ישראל.כתיב הכא: [ויקרא כב לב] "ונקדשתי - בתוך בני ישראל".וכתיב התם [במדבר טז כא] לגבי עדת קרח: "הבדלו מתוך העדה הזאת".[(32) ואתיא, ועתה למדים בגזירה שוה של "עדה עדה", ש"עדה" משמעותה עשרה אנשים מישראל.שנאמר ביחס לעשרת המרגלים "עד מתי לעדה הרעה הזאת"].מה להלן, "עדת" המרגלים, כוללת עשרה אנשים [חוץ מיהושע בן נון וכלב בן יפונה, שאינם בכל "הרעה"], אף כאן ב"עדת קורח", עשרה, וממנה למדים לכל דבר שבקדושה שנאמר בו שיעשה ב"עדת ישראל" דהיינו בעשרה

כלומר הקדושה באה כאשר יש עדה . וכמה זה עדה ? את זה לומדת הגמרא מתוך חטא המרגלים . היו סה"כ 12 אנשים שיצאו לתור את ארץ ישראל

במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק ג

(ג) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְקֹוָ֑ק כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:

וכתוב בבמדבר פרשת שלח פרק יד פסוק לה

(לה) אֲנִ֣י יְקֹוָק֘ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ:

וכמה היו העדה הרעה הזאת ? 10 אנשים . לימוד על קדושה ב 10 אנשים נלמדת מהעדה הרעה .

ולמה הגמרא לומדת על העדה מתוך אותם 10 אנשים שניאצו כלפי שמים ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד א

כתיב: ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום [ערב] תשעה באב היה(11), ואמר הקדוש ברוך הוא:הן בכו בלילה זה בכיה של חינם, ואני אקבע להם לילה זה בכיה לדורות, שבו נחרבו שתי בתי מקדשות.כתיב: "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים", וכתיב מיד: "וכבוד ה' נראה באהל מועד":אמר רבי חייא בר אבא לדרוש סמיכות המקראות: "לרגום אותם באבנים וכבוד ה'": מלמד, שנטלו כל העדה אבנים וזרקום כלפי מעלה.כתיב: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגיפה [הבי"ת נקודה ב"פת"ח, והוא כמו: "בהמגיפה" בה"א הידיעה] לפני ה'":

כלומר מעשה של 10 אנשים שניאצו את השם לפני עם ישראל גרם לבכי של כל עם . בכי של חינם . כלומר אנחנו רואים שלעדה כלומר 10 אנשים יכולה להיות השפעה על כל העם עד כדי כך שכל העם לא רק 10 המרגלים נענשו . כל העם ללא יוצא מן הכלל חוץ מכלב בן יפונה ויהושע בן נון מתו במדבר בגלל אותם 10 אנשים שניאצו כלפי מעלה . ולכן מובן למה דווקא 10 אנשים הם עדה . והמרגלים היו עדה רעה . ויש  10 אנשים שיכולים להיות גם עדה טובה או יותר נכון עדה קדושה .

 וזה כתוב מפורש בבראשית פרשת וירא פרק יח פסוק לב - לג

(לב) וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה:

(לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְקֹוָ֔ק כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ:

כלומר 10 אנשים יכולים להיות עדה לרעה ועדה לטובה . כי כאשר יש 10 יהודים ודווקא יהודים יש קדושה והקדושה יכולה להיות לטובה או לרעה .

כמו שאומר הילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתכט

דאמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, וזה בדיוק הסיבה שמתפללים ב 10 . ואז הציבור נחשב כציבור ודינו נקבע על ידי שליח ציבור ולא כל אחד ואחד כדינו האישי וכמו שכותב  הילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לא - דיני שליח צבור במשך השנה וביום השנה אות א

ובזוה"ק (פרשת ויקרא) מבואר, דאם השליח צבור חוטא וכו', וי לאלו שסומכים עליו. ובאור זרוע (הלכות שליח צבור סימן קטז) כתב: והדין נותן שאין להוריד לפני התיבה שום אדם שאינו הגון, דאין קטיגור נעשה סניגור [ראש השנה כד א] ועוד שכיון שהשליח צבור אינו הגון, כל הצבור נענשים מפני שנעשה רוגזו למעלה בעבור בתפלתו. ובשערי תשובה (סימן נג סק"ו) שהשליח צבור בא לעורר מדת הרחמים, ושאינו הגון מהפך למדת הדין. ע"ש. וכן כתב בספר תבואות שור (על מסכת תענית טז א), דשליח צבור שחוטא מהפך את מדת הרחמים למדת הדין ר"ל.

וכך כותב הזוהר הקדוש

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא - זֶה הַכֹּהֵן שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן לָעֲבוֹדָה וְנִמְצָא בּוֹ חֵטְא, זֶה וַדַּאי קוֹרֶה לְאַשְׁמַת הָעָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו. כְּמוֹ כֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁנִּמְצָא בּוֹ חֵטְא, (משום שהעם לא נמצאו צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא) אוֹי לְאוֹתָם שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכָל שֶׁכֵּן הַכֹּהֵן, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, כֻּלָּם מְאֻחָדִים (מחכים) וּמְצַפִּים לְהִתְבָּרֵךְ עַל יָדוֹ.

ועד כדי כך יש חשיבות ל 10 יהודים שאפילו משתנה הדין לאדם שמכריחים אותו לעבור על כל מצווה בפרהסיה כלומר כאשר יש  10 יהודים יש את  הדין של ייהרג ולא יעבור וכאשר עושים זאת בפחות אנשים מ 10 זה לא בגדר של ייהרג ולא יעבור

וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף עד עמוד א

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת גזירת מלכות, לא אמרו שבשאר עבירות יעבור ואל ייהרג, אלא אם הגוי אונסו לעבור עבירה בצינעה, אבל אם הוא בפרהסיה(17), אפילו אם אונסו לעבור על מצוה קלה - ייהרג ואל יעבור!ומבררינן: מאי מצוה קלה?אמר רבא בר רב יצחק אמר רב:

אפילו אם הגוי אונסו לשנויי, לעשות שינוי בערקתא דמסאנא(18) בצורת שרוך הנעל, אף שאין בכך שום מצוה, אלא מנהג בעלמא, אבל כיון שהוא בפרהסיה בפני ישראל, ימסור נפשו ויקדש את ה', ואל ינהג מנהג גוים.ומדובר, כגון שיש במנהג ישראל צד יהדות, ודרך ישראל להיות צנועים(19).ומבררת הגמרא: וכמה בני אדם נקראת פרהסיה?אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אין נקראת פרהסיה - פחותה מעשרה בני אדם.אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אין נקראת פרהסיה - פחותה מעשרה בני אדם.

ומבררת הגמרא: הא פשיטא: שעשרה אלו ישראלים בעינן, דהרי כתיב: "ונקדשתי בתוך בני שראל". והיות ומפסוק זה דרשינן מצוות "קידוש ה'", לכן פשיטא שהם צריכים להיות ישראלים.בעי רבי ירמיה: אם היו תשעה בני ישראל, ועוד נכרי אחד, מהו? האם נקראת פרהסיה?תא שמע: דתני רב ינאי אחוה אחי דרבי חייא בר אבא: אתיא למדים גזירה שוה "תוך" "תוך", כתיב הכא בפרשת קידוש ה': ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם בפרשת קורח (במדבר טז): "הבדלו מתוך העדה הזאת", [ועדה היא עשרה, כי אתיא נלמד גזירה שוה "עדה" "עדה" ממרגלים, דכתיב (שם יד): "עד מתי לעדה הרעה הזאת"] מה להלן, וכמו שבמרגלים "העדה הרעה" היו עשרה, מתוך שתים עשרה  מרגלים, כי יהושע וכלב לא נמנו בכלל "הרעה", וכולהו וכולם היו בני ישראל, אף כאן, בקידוש ה' - עשרה וכולהו ישראל.

כלומר אם אותו אדם יעשה את זה מול אלף גויים עדיין הוא לא נמצא בגדר של ייהרג ובל יעבור אבל מול 10 יהודים הוא נכנס לתוך גדר של ייהרג ובל יעבור על כל מצווה אפילו קלה כמו בערקתא דמסאנא .

וכך כותב הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה א - ב

הלכה א

כל א בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.

הלכה ב

במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים ב וגלוי עריות ושפיכת דמים, אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, ג יהרג ואל יעבור, במה דברים אמורים בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו, או אנס אשה לבועלה וכיוצא בזה, אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

וברור לי שהלכה זו באה בגלל שראינו למעשה את ההשפעה של מעשה של העדה הרעה הזאת על כלל ישראל שדיבור בלבד גרם לבכייה לחינם של כל  עם ישראל מה שגרר את מותם של כל כלל ישראל במדבר ושלילה של היכולת שלהם להיכנס ולקבל בירושה את ארץ ישראל . מתוך זה ניתן להבין שאם היה אחד מתוך אותם עשר האנשים מתחבר לכלב בן יפונה וליהושע בן נון אז לא היה הקב"ה מעניש את כל עם ישראל על חטא המרגלים וההיסטוריה של עם ישראל היה שונה לחלוטין כלומר העולם היה משתנה לחלוטין בגלל אדם אחד , או אם כל העם היה בוכה בכיה של חינם בגלל 9 מרגלים אז העדה היה 9 ולא 10 אבל בסברא נוטה לתירוץ הראשון  .  

וגם ניתן להגיד ש עשרה מתיר לאדם להגיד הלכה בפני רבו י יש כאן חילול השם

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף פב עמוד א

וכתיב: "וירא פנחס בן אלעזר, ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו":מה ראה? ונחלקו אמוראים בדבר:

אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו פנחס בן אלעזר בן אהרן למשה:אחי אבי אבא [משה אחי אהרן אבי אביו של פנחס היה]! וכי לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את גויה קנאין פוגעין בו!?אמר לו משה לפנחס: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא [קורא האיגרת, הוא יהיה השליח לקיים את האמור בה], כלומר: כיון שאתה הזכרת את ההלכה, לך אתה לבצעה!(16)ושמואל אמר: ראה, כלומר: נזכר פנחס בפסוק האומר ש"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה", ולמדנו: כל מקום שיש חילול השם - שלא יראו הרואים וילמדו להתיר את הגויה - אין חולקין כבוד לרב [למשה], ולפיכך הורה הלכה בפני רבו, ולא המתין ליטול רשות ממשה.

וכך כותב תורת חיים מסכת סנהדרין דף פב עמוד א

כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. חילול השם היינו כשעושה כן בפרהסיא לפני עשרה מישראל כי היכי דקידוש השם לא הוי בפחות מעשרה מישראל כדאמרינן בס"פ בן סורר ומורה ה"נ חילול השם והבא על כותית אין הורגין אותו אלא אם כן יודעין בו י' מישראל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות אסורי ביאה.

כלומר אפילו דיני נפשות נקבעים כאשר יש כאן 10 אנשים וכאשר אין 10 אנשים . הדין של 10 קשור באופן מובהק לדיני נפשות ומשתנה לחלוטין כאשר אין 10 אנשים

ויש לקרוא בעיון את דברי החפץ חיים על דבר שהוא נעשה בעונותינו הרבים יום יום וזה שיחה בטלה בבית הכנסת - הערות עשין הערה.

* הגה"ה. ואגב דאיירינן בזה האיסור החמור של שיחה בטלה בבית הכנסת, ראיתי להזכיר את עוצם המכשול שנעשה על ידי זה. והוא לפי מה שמצוי בעוונותינו הרבים שמתחיל לספר לחבירו את המעשיות שלו שהם מעורבים בלשון הרע ורכילות מראשן ועד סופן קודם קריאת התורה, וקודם גמר הסיפור פותחין העם לקרוא בתורה והיצר הרע מסיתו שלא להפסיק באמצע הסיפור ולגמור את הלשון הרע שלו בעת הקריאה. ופעמים הרבה שהוא גם כן מן האנשים החשובים שעומדים במזרח בית הכנסת ועונו נראה לעין כל, ועל ידי זה מחלל את השם ברבים, דהיינו בפני עשרה מישראל ועונו גדול הרבה מסתם חילול השם כמו שמפורש בספר המצוות להרמב"ם לא תעשה ס"ג עיין שם, ועבר בזה על לאו דלא תחללו את שם קדשי, ועתה ראה כמה איסורים עבר: א) איסור לשון הרע ורכילות שיש בזה, לבד כמה וכמה לאוין ועשין. ב) עבר על לאו ולא תחללו את שם קדשי בפני עשרה מישראל. ג) שביטל קריאת התורה אפילו אם יחסר על ידי זה אפילו פסוק אחד או אפילו תיבה אחת הוא עון פלילי וגדול עונו מנשוא, שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה נאמר עליו ועוזבי ה' יכלו כדאמרינן בברכות (דף ח'), על אחת כמה וכמה בזה שעומד בבית הכנסת וחימוד של השיחה בטלה והלשון הרע שלו מעבירו מלשמוע דברי אלהים חיים. וכמה פעמים אירע זה בשבת ועונו חמור הרבה יותר מימות החול כמו שמפורש בכמה ספרים קדושים. וכיוצא בזה אירע כמה פעמים למי שמורגל לדבר בבית הכנסת או בבית המדרש לגמור המעשיות שלו אף בעת אמירת הקדיש, ועל ידי זה מונע את עצמו מלומר אמן יהא שמיה רבא, אשר אמירתו הוא נעלה מאד על פי הגמרא, כמו שאמרו חז"ל אפילו יש בו שמץ אפיקורסות מוחלין לו, ואפילו כשעונה, הוא שלא בזמנו והוא אמן יתומה וחס ושלום יהיו בניו יתומים על ידי זה, כי אפילו אם מחמת עצלות בלבד נשתהא האמן שלו יש עליו קללה זאת וכמו שמשמע בפוסקים. וקל וחומר בזה שדחה האמן יהא שמה רבא מפני הלשון הרע והרכילות שלו. ועל כולם עובר בזה הזמן על איסור רביעי דהיינו שיחה בטילה בבית הכנסת ובבית המדרש, שהוא איסור גדול שמפורש בשולחן ערוך וכמו שכתוב למעלה שקל וחומר הוא על לשון הרע ורכילות, ואוי ואבוי להמספר והשומע כבר כתב הגר"א באגרתו הקדושה עלים לתרופה שעל כל דיבור ודיבור צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד ואי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד ולא נאבד אפילו דיבור אחד, עיין שם.