פרשת שלח לך למה ניסו חלק מעם ישראל את הקב"ה במדבר ? מה המשמעות של 10 הניסיונות שניסו את הקב"ה במדבר ? למה דווקא בניסיון ה 10 נגזר דינם ? וכיצד זה קשור למצב של תוהו ובהו ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת  שלח לך    למה ניסו חלק מעם ישראל את הקב"ה במדבר ?  מה המשמעות של 10 הניסיונות שניסו את הקב"ה במדבר ? למה דווקא  בניסיון ה 10 נגזר דינם ? וכיצד זה קשור למצב של תוהו ובהו ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במדבר פרק יד

(כא) וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְקֹוָק אֶת כָּל הָאָרֶץ:

(כב) כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:

(כג) אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:

ואומר הכתר יונתן במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כא

(כא) ואולם בִשׁבועה חי אני וימלא כבוד של יי את כל הארץ:

וכותב  הדעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כא

(כא) ואולם חי אני. ל' שבועה ולא פי' מה היא השבועה אלא אמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ כלומר אם אעשה שלא יתחלל שמי בגוים לומר מבלתי יכולת ה' כי סוף סוף אתן להם הארץ אבל זאת אעשה להם אם יראו את הארץ וגו':

ולפי דעתי משמעות הפסוק היא שהקב"ה אומר לעם ישראל . אני ממלא את הארץ ולא רק את הארץ אלה את כל הארץ כלומר אין מקום בארץ שכבודי לא מלא  שם . ויש להבין מדוע אומר הקב"ה את הפסוק הזה ,והתשובה נמצאת בפסוק הבא

(כב) כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:

כלומר הקב"ה ביציאת מצרים  גלגל את העולם למצב של תוהו ובהו ע"י עשרת מכות מצרים ולאחר מכן ברא את העולם מחדש עד לשיא של מתן תורה והעולם הגיע חזרה לשלמותו כאשר המוות פסק , והזוהמה של הנחש יצאה מעם ישראל . כל עם ישראל ראו את כל התהליך והיו גם חלק מהתהליך של הבריאה מחדש . ועדיין חלק מעם ישראל לא קיבל את המציאות שכבוד הקב"ה ממלא את כל הארץ כלומר היה בליבם ספק שאולי חס וחלילה יש מקום בבריאה ששם יש חסרון של  הקב"ה ולכן קשה להם  לקבל את דברי הקב"ה ללא שום פקפוק במקום שצריך ביטחון מושלם בקב"ה . ולכן חלק מעם ישראל ניסה את הקב"ה עשר ניסיונות כדי להבין את גבולות השליטה של הקב"ה בעולם הזה . וזה המשמעות של הפסוק שאומרת המשנה מסכת אבות פרק ה

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשרה על הים עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר (במדבר י"ד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

כלומר עם ישראל במדבר ניסה להבין בעשר ניסיונות שניסה את הקב"ה את גבולות היכולת של הקב"ה בעולם .יכול להיות שלא פקפק ביכולת של הקב"ה לשלוט בעולם אבל הוא ניסה לראות את הגבולות של הצמצום ואומר בעל שם טוב בראשית פרשת בראשית

כה. ויהי. הוא צמצום, שמעתי ממורי כי בריאת העולם היה על ידי דין שהוא הצמצום, ובכל עולם ועולם היה צמצום שצמצם עצמו אור אין סוף למדריגה זאת כדי שיוכלו לקבל אורו ולהשיג גדולתו כל חד לפי מה שמשער בלביה, והכל אחדות אין סוף, והוא כל יכול להיות במדה וגבול וצמצום

כי מצד אחד יש את מלא כל הארץ כבודו אבל מצד שני יש את יכולת הבחירה כלומר את היכולת לבחור ברע ואם יש יכולת לבחור ברע והרע קיים אז לכאורה יש גבול לכל הארץ כבודו ולכן חלק מעם ישראל

לאחר בריאת העולם מחדש ביציאת מצרים רצה להבין את גבולות מלא כל הארץ כבודו ולכן הניסיונות שניסה עם ישראל את הקב"ה .

לדעתי אותם ניסיונות בעצם זה מהלך הפוך של בריאת העולם כלומר זה מגלגל את העולם חזרה למצב של תוהו ובהו ולכן לאחר 10 ניסיונות  אותם אלו שניסו את הקב"ה הביאו את עצמם חזרה למצב של תוהו ובהו ולכן אין להם יותר זכות קיום וזה מה שנאמר בילקוט שמעוני תורה פרשת שלח רמז תשמג

ממאי דילמא משום דאכתי לא מלא סאתהון דאמר רב המנונא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאת ספקו יצר לו, אמר ריש לקיש אמר קרא וינסו אותי וגו' על זה נחתם גזר דינם:

וזה המשמעות של וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ 

וכן בבמדבר פרק יד

(כט) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי:

ובזוהר - הקדמה דף יא עמוד ב

ובגין כך כתיב בראשית דאיהי יראה ברא אלהים את השמים ואת הארץ דמאן דעבר על דא עבר על פקודי דאורייתא ועונשא דמאן דעבר על דא האי רצועה רעה אלהי ליה והיינו והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים הא אלין ארבע עונשין לאענשא בהון חייביא,

פרוש הזוהר שמצב של תוהו ובהו בא  לידי מימוש בארבע מיתות בית דין וזה בעצם מה שקרה עם כל אותם אנשים מעם ישראל שניסו את הקב"ה את אותם ניסיונות וכך לדעתי אומר צרור המור במדבר פרשת שלח

וזהו לרמוז שכבר פרחה נשמתם מהם בעונותם ונשארו פגרים מתים. וזהו יפלו פגריכם ולא אמר ימותו. אבל יפלו ולא יכלו קום. כי אחר שאין להם נשמה וצלם. הם מעצמם יפלו ולא יקומו.

לסיכום עם ישראל שניסה את הקב"ה ב 10  ניסיונות במדבר בעצם גלגל את עצמו ב 10 הניסיונות אחורה למצב של תוהו ובהו ,למצב שאין לו קיום ,למצב שבו נשמותיהם פרחו ונשאר להם רק לפול כמו פגר במדבר וחטא המרגלים היה המכה בפטיש של תהליך שחלק מעם ישראל רצו לבחון את המגבלות של צמצום הקב"ה את עולמו ומסקנת הנסיונות הללו שבאמת מלא כל הארץ כבודו גם בעולם של צמצום .

פרשת שלח לך מדוע משנה משה רבנו את 13 המידות בחטא המרגלים ? איזה מידות הוציא ואיזה השאיר ומדוע ? מה אותם מידות שמשה רבנו יודע ומתי נודע לו על אותם מידות ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת שלח לך  מדוע משנה משה רבנו את 13 המידות בחטא המרגלים ? איזה מידות הוציא ואיזה השאיר ומדוע ? מה אותם מידות שמשה רבנו יודע ומתי נודע לו על אותם מידות  ?  ‏כ"ה/סיון/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במדבר פרק יד

(יב) אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:

בפרשה שלנו רוצה הקב"ה   להכות בעם ישראל ולהשמידו  ואת מקומו יתפוס עם שיצא מזרע משה בלבד שיהיה גוי גדול . משה מנסה לשנות את הגזרה ולכאורה מפעיל את כוח תפילת 13 המידות שהקב"ה נתן לו ואומר במדבר פרק יד

(יח) יְקֹוָק אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

וזה הפסוק בשמות פרק לד שבו נלמד 13 מידות

(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

ויש כאן קושיא עצומה מדוע משה משנה מהפסוק ולכאורה מוציא כמה מידות ומשנה לגמרי את נוסח התפילה . בו נראה את ההבדלים 

1- יְקֹוָק 2- אֵל רַחוּם וְחַנּוּן 3-  וֶאֱמֶת  4-  נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים  5-    וְחַטָּאָה  6- וְעַל בְּנֵי בָנִים

וצריך להבין מדוע מוציא משה חלק מהמידות וחלק משאיר ?

ואני רוצה להגיד שמשה בחטא המרגלים לא היה אותו משה שהיה בחטא העגל כאשר הקב"ה נתן לו את שלוש עשרה המידות . משה בחטא המרגלים היה לאחר שמשה  ביקש מהקב"ה לדעת את דרכיו

שמות פרק לג

(יג) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:

ואומר לו הקב"ה בשמות פרק לג

(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: ס

כלומר יש שני צדדים לקב"ה והקב"ה הראה צד אחד וצד אחד לא הראה , כלומר משה יודע עכשיו צד אחד ואת הצד השני אינו יודע ולכן בחטא המרגלים שמשה עמד לפני גזרה של הקב"ה הוא לא מבקש על מה שהוא יודע כי לא ניתן להתפלל על מה  שידוע לו בוודאות  ומשה מבקש על מה שלא ידוע "ומפעיל"  לכאורה את אותם המידות שהם לא בתחום הידיעה שלו . כי מה שהוא יודע לא ניתן לשנות כי  ידיעה של משה   פירושו  ודאי ולא ספק . ועל מה שהוא לא בתחום הידיעה שלו מתוך 13 המידות הוא  מתפלל לפני הקב"ה לשנות את הגזרה .

ולכן מה שמתפלל משה בפרשה שלנו רק על לכאורה יְקֹוָק  אחד ולא שנים כי אחד הוא יודע ואת השני אינו יודע .

וזה ההסבר על חסרון 1- יְקֹוָק  . ועל חסרון  2  - אֵל רַחוּם וְחַנּוּן   כתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב

רחום וחנון ה', ואותן מדות הודיע למשה, בשעה שאמר לו (שמות לג) הודיעני נא את דרכיך, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם /שמות ל"ג/) וחנותי את אשר אחון, הוי רחום וחנון ה',

כלומר את מידת אל רחום וחנון הוא מחסיר כי את זה משה   יודע  כי הקב"ה גילה לו

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב

רחום וחנון ה', ואותן מדות הודיע למשה, בשעה שאמר לו (שמות לג) הודיעני נא את דרכיך, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם /שמות ל"ג/) וחנותי את אשר אחון, הוי רחום וחנון ה',

כלומר רחום וחנון זה מהמידות שמשה יודע אותם כי הקב"ה הראה לו  את סוד חנון ורחום .

ואני רוצה להגיד שגם מידת האמת היה חלק ממשה כמו שכתוב שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ה

ואמת זה משה, שנאמר: בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב).

4-  נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים    6- וְעַל בְּנֵי בָנִים  אומר השל"ה שער האותיות אות אל"ף - אמת ואמונה

כז. 'נצר חסד לאלפים'. מדה תשיעית, שאף לדורות הרבה שומר אהבת הצדיק לעשות חסד עם זרעו, דכתיב (שמות ב, כד) 'ויזכר אלהים את בריתו את אברהם' וגו'.

ועל אותה דרך בני בנים זה לעתיד לבא ואומר השמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב

דבר אחר: יודיע דרכיו למשה - שהודיע הקץ למשה, שנאמר: ומשה היה רעה

 

 

 

כלומר משה קיבל מהקב"ה מה יהיה לעתיד לבא ולכן משה ידע על המידה נוצר חסד לאלפים וגם מה יהיה עם בני בניו ולכן על זה לא התפלל . ואומר החזקוני שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק ה

על שלשים ועל רבעים כלומר על השלשים מעט ועל הרבעים הכל לבערם מן העולם].

משה ידע מה יהיה לעתיד לבא אבל על הזמן הקרוב שהוא עד 4 דורות לא ידע ולכן על זה התפלל ומזה יוצא לנו גם חידוש מעניין שידיעת העתיד או הסוף אין במשמעותה הבנת העתיד הקרוב כי זה שני מציאויות שונות .

ונשאר לנו את מדת 5-    וְחַטָּאָה   ואומר הרמב"ן במדבר פרק יד

ולא הזכיר "וחטאה", בעבור שאלו מזידים ופושעים

ובתלמוד בבלי מסכת יומא דף לו עמוד ב

אלא מהו שאמר משה נשא עון ופשע וחטאה? אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה - עשה להם זדונות כשגגות.

וגם זה לטעמי מה שיהיה לעתיד לבא שאז יהפכו הזדונות לשגגות . ואת זה משה יודע .

לסיכום משה משנה מהמטבע של 13 מידות ומוציא מתוכם את אותם המידות שהוא יודע כי על זה הוא לא יכול להתפלל לפני הקב"ה . כי אותם המידות נודעו לו ע"י הקב"ה ונשאר לו להתפלל על אותם מידות שלא ידועות לו שהקב"ה לא גילה לו כלומר אותם מידות שהם מלפנים ולא מאחור .