14.3.2014

בס"ד למה צריך לעשות סעודת פורים ואם זה רק בצהרים ? והקשר בן יוסף למרדכי ולמה נצטרך לאכול סעודת פורים גם לעתיד לבא ? ‏י"ב/אדר ב/תשע"ד



בס"ד
למה צריך לעשות סעודת פורים ואם זה רק בצהרים ? והקשר בן יוסף למרדכי ולמה נצטרך לאכול סעודת פורים גם לעתיד לבא ?  ‏י"ב/אדר ב/תשע"ד

בראשית פרק מג

(טז) וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם:
משלי פרק ט
(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:

מדרש משלי (בובר) פרשה ט
[ב] טבחה טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד). ד"א אף ערכה שלחנה. זו התורה שעורכת שלחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא כב).

אנו רואים דמיון מדהים בין וטבח טבח של יוסף לבין טבחה טבחה של אסתר במשלי
שניהם מדברים בסעודה ושניהם מדברים על תיקון ושניהם מדברים על "מצודה" כלומר מלכודת . אסתר עשתה מלכודת להמן ויוסף עשה מלכודת לשבטים אבל מלכודת שבאה לתיקון לא לקלקול  .

שני הסעודות באו לתקן את חטא מכירת יוסף ע"י השבטים ואת קריעת הבגדים של יוסף

שפת אמת בראשית פרשת מקץ
וכתיב וישכרו עמו כו' אמרו חז"ל עד עתה לא שתו כו'. ולמה עתה שתו. משמע שהרגישו שנתקנו בשלימות הראוי בישיבתם עתה לפני יוסף כמ"ש ויתמהו כו'. וענין האבות הוא תיקון הראשון בלי שום חטא. ותיקון השבטים הוא אחר החטא. כמו שהי' חנוכת המזבח אחר חטא הידוע כמ"ש מזה לעיל. ומצינו שכתבו חז"ל בכ"מ שכ' יין עושה רושם.

וכן כתב משיבת נפש בראשית פרק מה
ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות וכו'. אמר ר' בנימין בר יפת אפשר בדבר שנכשל בו אותו צדיק יוסף יכשל בו בנימין שנתן לו חליפות יותר משאר אחיו, אלא רמז לו שעתיד לצאת ממנו בן שיצא בחמשה לבושים. וזהו מרדכי שנאמר ומרדכי יצא בלבוש כו'

וכן כתב הון עשיר מסכת שקלים פרק ח
שקלים מתחיל בבית ומסיים בשין היינו שב, שהשב בתשובה צריך שישקול ממונו לצדקה, כמו שאנו מפרישים מחצית השקל על עון מכירת יוסף (עי' ירושלמי פ"ב ה"ג ובר"ר פפ"דיח), כמשאז"ל וחטאיך בצדקה פרוק (דניאל ד, כד). ועוד ב"ש נוטריקון "ברית "שלום, שזכה פינחס דאתי מיוסף הצדיק יסוד עולם, אשר הוא סוד ברית שלום כידוע ליודעי חן:

סעודה של יוסף לפני מתן תורה בסיני וסעודה של אסתר לפני קבלת תורה מאהבה של היהודים בפורים ונתקנה הסעודה הזאת לדורות גם לעולם הבא כמו שכתוב במדרש .
וצריך להגיד שכמו שהסעודה של יוסף היתה דוקא בצהרים גם הסעודה של אסתר דוקא בצהרים
ואומרת  הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב
אמר ליה: ולא הוה אפשר למיכלה באורתא? - אמר ליה: לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו.
פרוש לא ניתן לאכול סעודת פורים בלילה רק ביום ויש לחדש שלכתחילה להתחיל בצהרים

ומה מיוחד בסעודה ויין המתקנים את האדם ?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכט עמוד ב
מעלי יומא דעצרתא - סכנתא. וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת. דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח. דאי לא קבלו ישראל תורה - הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו.

כלומר קודם כל יש להבחין בדמיון וטבח טבח ל טבחה טבחה והשד (זיקא ) שנברא עם מתן תורה ששמו טבוח שאוכל את הבשר ואת הדם , וכנארה עושה פעולה כמו עלוקה ומציצת דם ולכן שהפעולה שלו במיוחד ערב מתן תורה גזרו רבנן לא להקיז דם  כי אז הסכנה גדולה .

ואמר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב
כל הזובח את יצרו כו'. ר"ל הכובש את יצרו כמו שיסד ר' אפרים גבורות הזובחים אשר יצרם טובחים ומודים ומשבחים המה הגבורים ור"ל שכובש את יצרו להבא ומתודה לשעבר וע"פ דרך זה יתיישב מ"ש פרק מפנין מעלי יומא דעצרת נפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבילו ישראל התורה היה טבח להו לבשרייהו וכו' .

פרוש התורה נתנה לנו כוח לכבוש את יצרנו כי אחרת הזיקא טבוח היה משמיד אותנו .
ואם בכל זאת היצר ניצח והזיקא אוכל את דמנו מה הפתרון :
כותב התלמוד בבלי מסכת שבת דף קכט עמוד א
הקיז דם ואין לו מה יאכל - ימכור מנעלים שברגליו ויספיק מהן צרכי סעודה. מאי צרכי סעודה? רב אמר: בשר, ושמואל אמר: יין. רב אמר: בשר, נפשא חלף נפשא. ושמואל אמר: יין, סומקא חלף סומקא.
לאכול סעודת מצוה זה הפתרון . כלומר סעודה של מצוה סעודה שיש בה דברי תורה וזה הנשק שלנו מול היצר עד שיגיע משיח צדקנו .
ואז יתבטלו כל המועדים חוץ מפורים ויום הכיפורים כי עדיין יהיה אותו זיקא קיים וכל אחד עדיין יהיה חייב בקבלת התורה באהבה ולאכול את סעודת פרים כדי שאותו זיקא לא יוכל את בשרנו ודמנו .

פורים קבלת תורה באהבה והקשר לשתית יין - למה שותים יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ? והאם בלי יין נוכל לקבל את התורה באהבה ? ‏ז'/אדר ב/תשע"א




פורים קבלת תורה באהבה והקשר לשתית יין -למה שותים יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והאם בלי זה נוכל לקבל את התורה באהבה ?   ‏ז'/אדר ב/תשע"א   


בס"ד
מגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי " ונשאלת השאלה   מה הגדר של השתיה ומה הכונה "עד שלא ידע" ועוד קושיה מה המיוחד בנס פורים הרי עם ישראל מלומד בניסים ובפסח אנחנו שרים באגדה בכל שנה עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם  ויש לנו הבטחה מהקדוש ברוך הוא שישמר על זרע אברהם לעולם ואפילו מרדכי אומר לאסתר אם לא את רוח והצלה לעם ישראל יבוא ממקום אחר

שבת פח. "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם הר כגיגית ואמר להם : אם אתם מקבלים התורה מוטב  ואם לאו שם תהיה קבורתכם  אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור וקיבלוה בימי האחשורוש דכתיב " קימו וקבל היהודים  קימו מה שקיבלו כבר " כלומר בימי האחשורוש היה קבלה חוזרת של התורה מרצון מוחלט של עם ישראל ללא כפיה של הקדוש ברוך הוא .
התוספות מקשה בדיבור המתחיל מודעה לאורייתא "הרי משה כרת ברית עם ישראל על התורה והמצוות וכמו כן קיבלו את התורה בהר גריזים ובהר עיבל " ומתרץ "דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס"

 אנו לומדים 1.  העדרו המוחלט של הקדוש ברוך הוא במגילה היה הכרחי לקבלה מרצון ללא טענת בעל כרחם כי המצאו של הקדוש ברוך הוא גורם בכל מקרא למודעה רבה לאורייתא  2. אהבת הנס גרמה להם לקבל את המצוות מרצון .
מה המיוחד בנס פורים שגרם לעם ישראל לקבל מרצון את חיוב המצוות?

אם נתבונן היטב בקבלת התורה במעמד הר סיני וקבלת התורה בימי האחשורוש נראה דמיון מדהים :

1.      יתרו יט  " ויסעו מרפידים " מפרש רשי במקום מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה ובמ"א ד ג " אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים " כלומר תשובה
2.      יתרו יט   " ויחן שם ישראל כנגד ההר " מפרש רשי במקום "כאיש אחד בלב אחד אבל שאר החניות בתרעומת ומחלוקת" ובמ"א ד  ג "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים " גם כאן אחדות מלאה .
3.      יתרו יט" ויאמר אל העם " כלומר כנס את כל העם ובמ"א ד טז " לך כנוס את כל היהודים "
4.      יתרו יט    " השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנוגע מות יומת " ובמ"א ד יא "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש או אישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית "

5.      יתרו יט     " היו נכונים לשלשה ימים אל תגשו אל אשה "  ובמ"א ד טו " וצומו עלי ואל תוכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום "
6.      שם   " ויהי ביום השלישי " ובמ"א ה א "ויהי ביום השלישי"
7.      במתן תורה מלחמה בעמלק וקבלת תורה ,במגילת אסתר  מלחמה בעמלק וקבלת תורה מאהבה

אנחנו רואים במגילת אסתר נס הדומה לתהליך קבלת התורה . וכמו כן אנחנו רואים נס מיוחד המאוזן בין  רוממות הטוב ואבדן הרע כלשון הירושלמי " ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים "
מסקנה:  כדי לקבל את התורה מרצון ללא חשש לכפיה צריך מספר תנאים :
תשובה , אחדות , התכנסות , אהבת הנס על שני צדדיו  רוממות הטוב ואבדן הרע , הסתר מלא  של הקדוש ברוך הוא (ולכן לא מוזכר במגילה אפילו פעם אחת שמו של הקדוש ברוך הוא ) .
ובלשון הט"ז " דצריך אדם לתת שבח לו יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו הא' היא פורענות שהביא על המן , ואילו לא יתברך מרדכי  אלה ניצול עם כל ישראל דינו אלה שברכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתרה "
ואכן נקבע ע"י חז"ל תענית אסתר – תשובה , קריאת המגילה – התכנסות ואהבת הנס   , אחדות – משלוח מנות ,וסעודת פורים . ולכן לא נקבע הלל בפורים ולכן אנו מתחפשים להדגיש את ההסתר .

בסוף מגילת אסתר המגילה רומזת על בעיה והגמרא במגילה טז: מרחיבה : " כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמישה "
ומפרש רשי במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו " 
כלומר ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "
בו נבחן את הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל  5 והחסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי .


בו נבחן את הפתרון :
עירובין סה. : " א"ר חנינה כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח וגומ' אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד א"ר חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים "
יש לנו 3 דרגות של שתית יין דרגה ראשונה מתפתה ביין ואומר רשי במקום "שמפייסין אותו על דבר ומתרצה כשטוב לבו ביין"  דרגה שניה מתיישב ביינו ורשי במקום " ששותה יין ואין דעתו מטרפתו" "ודרגה שלישית לשלם בו שכר לרשעים  ורשי במקום " ששותין ושמחים ומקבלים עולמן בחייהם".
ורבא מכוון לדרגה ראשונה  כדי שיתפייס בטוב ליבו ולא יקפיד על ירידת הדרגה של מרדכי  ואז יכנס יין ויצא סוד  ע"י שתית יין יתוקן החיסרון של פרישת חכמים מהסנהדרין שנגרע מספרו פחות מ 70 ושתית היין השקול ל 70 "יחזיר" חזרה ל 70 וע"י שתית היין נוכל לחזור לראות את רוממות הטוב את מרדכי לפני הביטול תורה כמו אבדן הרע ולאהבת הנס ולקבלת המצוות מרצון מלא.  
חיזוק לטענה הנ"ל נמצא בסנהדרין לח. "בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי ולא הוו קא אמרי ולא מידי אמר להו אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיוון שאיבסום פתחו  ואמרו וכד' " ובהמשך "א"ל רבי חייא רבי אל ירע בעיניך יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד " בשני המקומות כתוב איבסום שזה דרגה בשתיית יין  של נכנס יין יצא סוד .
מסקנה היין פוטר לנו את הבעיה שנוצרה עם מורדכי כדי שנחזור ונראה אותו כמו שהיה בנס עצמו . ושתיית היין מתקנת את החסרון שנוצר בסנהדרין ותיקון זה נותן לנו לקבל את התורה באהבה .
נשאר לנו לברר מה מהות מצוות מתנות לאביונים
מ"א ט  יט " על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו " וכאן לא מוזכר מתנות לאביונים יותר מאוחר ב מ"א  ט כב  " כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים "
המגילה רומזת לנו שמתנות לאביונים נתקן מאוחר יותר והשאלה מדוע ?
בעירובין ס"ה  " יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין " ומפרש המהרש"א שעני לא שייך ביין ולכן ברור שהשכרות של העני לא ביין וסיבת השכרות היא צרות הגלות . אם עני לא שייך ביין איך יוכל לקיים את מה שרבא אמר חייב איניש וכד'   הרי גם עני צריך לקבל על עצמו את המצוות ברצון באהבת הנס ולכן תיקנו חז"ל תקנה מאוחרת יותר בגלל התקלה עם מרדכי.

סמך לדברנו ניתן למצא ב מגילה ז. " רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיה אטמא דעיגלה  תלתא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת בנו רבנו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים " פשטות הגמרא שמתנות לאביונים זה יין אומנם הב"ח והגר"א מוחקים את מתנות לאביונים אבל יש ראשונים שמקיימים את הגרסה עם שינוי של עוד משלוח אבל לשיטתי אני מעמיד את הגרסה כמו שהיא.  ומתנות לאביונים  כדי שיוכלו העניים  לשתות יין עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
לסיכום מהות פורים קבלת תורה מאהבת הנס ללא מורא של הקדוש ברוך הוא,  נס פורים מיוחד במינו בדמיון לקבלת תורה  עם הסתר גמור של הקדוש ברוך הוא ואיזון בין רוממות הטוב לאבדן הרע ואהבת הנס נותנת ליהודי  לקבל עליו את המצוות מאהבה  . ירידת ערכו של מרדכי ופרישת חלק מהסנהדרין ממנו יצר בעיה של אהבת הנס ונמצא פתרון ע"י שתיית יין בדרגת "מתפתה מיינו " שגורם ליציאת סוד ותיקון ירידת ערכו של מרדכי כדי שלא יגרע מאהבת הנס .
וצריך להגיד שכל שנה ושנה אנחנו צריכים לקבל את התורה באהבה . קבלת התורה במעמד הר סיני היתה עם כל נשמות עם ישראל אבל בפורים אי אפשר להגיד ולכן כל אדם ואדם חייב לקבל עליו באהבה את התורה וכדי לקבל את התורה צריך לשחזר את הנס כפי שהיה במקור ומתוך אהבת הנס נוכל לקבל את התורה באהבה . וזה המהות של פורים והתפקיד שלו בחיי כל יהודי ויהודי .
מתנות לאביונים נתקן יותר מאוחר ממשלוח מנות כדי לתת פתרון לשתיית יין של האביונים.
וסמך ליסוד של ההשואה בין מגילת אסתר למתן תורה נמצא בתוספות
 תוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א
"ביום השלישי - בזכות תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים לוים וישראלים אי נמי משה ואהרן ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה".
כמו כן אפשר להסביר שפורים לא יהיה בטל לעולם גם לעולם הבא כי תורה לא תתבטל לעולם וקבלת התורה מרצון הכרחית גם בעולם הבא ויש לומר שגם ביטול תורה יהיה קיים לעולם הבא ולכן יום הכיפורים לא יהיה בטל כדי שנוכל לכפר על ביטול תורה באיכות גם בעולם הבא. .
מדרש משלי (בובר) פרשה ט
[ב] טבחה טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד). ד"א אף ערכה שלחנה. זו התורה שעורכת שלחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא כב).

10.3.2014

פורים וכאשר אבדתי אבדתי האם מרדכי היה כהן ? 4 ‏י"א/אדר א/תשע"ד


בס"ד

וכאשר אבדתי אבדתי האם מרדכי היה כהן ? 4      ‏י"א/אדר א/תשע"ד 

בהמשך למהלך שלי שמרדכי לבש בגדי כהן גדול ומרדכי היה ספק כהן  . המהלך הזה מאוד מחודש ואין לו תמיכה לא בראשונים ולא אחרונים עד כמה שידי נסתה לחפש ויש לראות בדברי תורה אלו כדי להאיר את הסוגיה מזוית אחרת  .

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד א

 

לך כנוס את כל היהודים וגו', עד אשר לא כדת, אמר רבי אבא: שלא כדת היה, שבכל יום ויום עד עכשיו - באונס, ועכשיו - ברצון. וכאשר אבדתי אבדתי - כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך.

הרבה ראשונים ואחרונים כתבו על הבבלי הזה במסכת מגילה ועל דברי התוספות במקום                 מסכת מגילה דף טו עמוד א

כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך - וא"ת אמאי לא היה מגרשה ותהא מותרת להחזירנה י"ל לפי שכל מעשה הגט הוא ע"פ עדים והיה ירא פן יתפרסם הדבר למלכות.

והרשב"א חלק על התוספות וכותב :

חידושי הרשב"א מסכת מגילה דף טו עמוד א

ותירצו שהיה ירא לגרשה לפי שכל מעשה הגט בעדים וירא שמא יתפרסם ויודע הדבר למלך, ואינו נכון בעיני ויכתוב (לו) [לה] בכתב ידו שהוא כשר דאורייתא וטוב היה לו לעשות כן דהא אסתר היכי עבדה הכי דהשתא ברצונה נבעלת ותהרג ואל תעבור ואלו היה מגרשה בכתב ידו לא היתה עוברת על אסור עריות החמור ולא היתה נאסרת למרדכי, אלא שדברי אגדה הן ואין משיבין עליהן.

וכתב ה של"ה פרשת תולדות תורה אור

והוא בענין שכתב הזהר בפרשת כי תצא (ח"ג דף רע"ו ע"א) על אסתר המלכה שלא קרב אליה אחשורוש, רק שידה כדמות אסתר, והפסוק אומר שאסתר היתה לו אהובה מכל הנשים, והיודע סוד התלבשות יבין הדברים על בוריין, ודי בזה.

ובאמת יש לי מספר קושיות

אסתר אמרה כאשר אבדתי אבדתי הרי זה 2 אבדות שוות  אז איך מפרשים אחד על העבר ואחד על העתיד?. גם שידוע שאסתר היתה יתומה קשה לי המושג אבדתי על היותה יתומה . ולכאורה אמור להיות 2 פעולות שוות מה קשור מות אמא ואביה לפעולת איסור אשת איש על בעלה ?

כמו כן קשה למה באמת לא גירש אותה מרדכי ?  ואם נגיד שבאמת אסתר שלחה שידה במקומה אז מה זה כאשר אבדתי אבדתי ? (ראיתי מפרשים המתרצים שזה בגלל מראית עין אבל זה נראה תירוץ דחוק )

עכשיו ננסה לתרץ את זה על פי היסוד שהבאתי שמרדכי היה כהן וגם צריך להגיד שגם אסתר היתה קרובת משפחה ולכן כהנת .

  • עכשיו ברור למה מרדכי לא היה מוכן לכתוב גט לאסתר כי אז לא היה יכולה להחזירה לעולם .
  • אז אם נגיד שאסתר נבעלה באונס אז אם מרדכי כהן אז היא היתה אסורה עליו גם באונס וחייבים להגיד שבאמת היא שלחה את השידה ואסתר היתה טהורה
  • ואם כך מה פתאום אמרה כאשר אבדתי אבדתי ? ויש לתרץ שעד הבקשה של מרדכי באמת אסתר שלחה את השידה אבל לאחר הבקשה של מרדכי לא יכלה לשלוח את השידה. זה היה משימה שדרשה רוח קודש וזה מה שנאמר "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות " ולומדים שלבשתה רוח קודש . זה לא היה משימה לשידה ואסתר עצמה הלכה לאחשורוש. וזה מה שנאמר אסתר פרק ד וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת  שעד עכשיו שלחתי את השידה ולא עברתי על דתי אבל עכשיו יש אפשרות שאעבור על דתי .
  • אסתר פחדה משני דברים אחד שאחשורוש יהרוג אותה וגם חששה שאחשורוש יבוא עליה . וכל זה היה ספק ,וודאי לא מוציא מדי ספק ולכן גם שאסתר עצמה הלכה לאחשורוש ולא שלחה את השידה לא גירש מרדכי את אסתר .

וכמו כן יש לתרץ שאם אחשורוש היה בא עליה היה 2 אבדות 1. אסתר היתה  כהנת והיא מתחללת מכהונה כשגוי בא עליה וזה מה שנאמר "אבדתי מבית אבא" ועל זה נאמר בתורה ויקרא פרק כב (יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ"  ואסתר לא יכלה לשוב לבית אביה אם אחשורוש בא עליה .  2 . היתה נאסרת על מרדכי וזה מה שנאמר  "אובד ממך  " 

שיהיה לכם יום טוב ופורים שמח

 

פורים האם מרדכי היה כהן ? 3 ‏ח'/אדר ב/תשע"ד


 

 בס"ד     האם מרדכי היה כהן  ?  3   ‏ח'/אדר ב/תשע"ד

הוכחה נוספת שמרדכי היה כהן

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אסתר עמוד 59


ומעשה שהיה מרדכי גולה עם הגולה והיה הולך בדרך והיה עמו המן הרשע ונרעב בדרך וכו' ונשאל למרדכי ליתן לו לחם. ואמר לו בעבור השם הגדול והנכבד תן לי לחם, ונתן לו לחם, יום שני בקש המן לחם בכל המחנה ולא מצא כי אם עם מרדכי, אמר לו תן לי לחם כדי שאחיה, אמר לו מרדכי איני מצווה שאחיה אותך ואמית את עצמי, א"ל המן למרדכי, קנה גופי, אמר לו מרדכי אקנה את ידיך בככר לחם, א"ל המן קנה את חציי בשתי ככרות, קנה חציו בשתי ככרות, אמר לו מרדכי אכתוב על רגליך שטר בכתובת קעקע, אמר לו כתוב. כתב על רגלו שהמן בן המדתא עבד למרדכי, ובשביל זה הדבר נתקנא המן למרדכי, לכן נאמר איש יהודי.

בו נבין את המדרש וממנו נלמד שיש כאן הוכחה טובה שמרדכי היה כהן .

בפעם הראשונה מרדכי נתן להמן לחם כשביקש , בפעם השניה לא רצה לתת לו כי אמר שאני לא יכול לתת לך כי אמית את עצמי אבל בסוף הוא קנה אותו בשני ככרות ובכל זאת מרדכי נשאר חי אז מה קורה פה ? למה נתן בהתחלה ולא נתן בסוף . ומה עזר לו לקנות אותו כעבד ? ופתאום יש לו מספיק אוכל גם להמן וגם לעצמו האם מרדכי שיקר ? ומה פתאום הציע לקנות את ידיו והמן אמר תקנה חצי ממני ?

ועכשיו לפרוש שמרדכי היה כהן . בפעם הראשונה היה למרדכי לחם חולין ולכן יכל לתת להמן מדרכי שלום .בפעם השנייה לא היה אוכל בכל המחנה אבל למרדכי היה מדוע ? כי כל החולין במחנה נגמר ומרדכי שהיה לו אוכל תרומה שרק הוא יכל לאכול לכן נשאר לו ואז לא היה יכול לתת להמן כי זה תרומה ויהודי לא מחויב להחיות גוי. עכשיו המן בא למרדכי ברעיון בו תקנה את גופי ואז אני יהיה עבד שלך ועבד אוכל בתרומה . אבל למרדכי לא היה מספיק אוכל גם לקנות את המן וגם שישאר לו לאכול ואז הציע מרדכי לקנות רק את ידיו וחשב שזה מספיק כדי שיוכל לאכול תרומה וגם ליטול ידים לפי האכילה אבל המן אמר לו לא נראה לי שזה מספיק לפחות תקנה את החצי שלי בשני ככרות ואז ודאי שאוכל לאכול בתרומה ואתה ודאי ישאר לך מספיק בשביל לחיות . ואכן מרדכי קיבל את ההצעה שלו וקנה מחצי ממנו .

וממדרש זה מסיק החתם סופר שהמן היה יהודי חייב במצוות כאשה :  בתורת משה על החת"ס עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח,

ואם נגיד שאישה חייבת במחיית עמלק אז גם המן היה מחויב במחייה של עצמו לפחות חצי מעצמו ולכן אנחנו רואים במגילה כי היה שותף פעיל למחייה של עצמו . בנה את העמוד עליו נתלה , גרם לגדולת מרדכי שהביא בסופו של דבר להריגתו , נפל על המטה של המלך ואחשורוש ציוה להרוג אותו

אסתר פרק ו פסוק יג

וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו:

ויש להגיד נפול תפול = נפול ע"י מרדכי תפול ע"י עצמך

 

ולסיכום יש הרבה סיבות לחשוב שמרדכי לבש בגדי כהן גדול והיה כהן גדול או לכל הפחות היה ספק כהן גדול אבל זה קצת פלא שלא מצאתי ראשון או אחרון שידבר על זה . ורק באתי לעורר את המחשבה .

שיהיה לכם יום טוב ופורים שמח

                                                         

פורים האם מרדכי היה כהן ? 2 ח'/אדר ב/תשע"ד



בס"ד 

‏                       האם מרדכי היה כהן ?  2      ח'/אדר ב/תשע"ד

בהמשך למהלך של בדיקת האפשרות שמרדכי היה כהן אביא כאן מספר נקודות לחזק את הראיות שיש אפשרות שמרדכי היה כהן אין בדברים אלו כדי לקבוע שמרדכי היה כהן אלה כדי לעורר ולהבין שיש אפשרות כזאת ולא ניתן להגיד בפשטות שמרדכי לא היה כהן

 

משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א

אלו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פינחס על החותמות אחיה על הנסכים מתתיה בן שמואל על הפייסות פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי למה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון בן אחיה על חולי מעיים נחוניא חופר שיחין גביני כרוז בן גבר על נעילת שערים בן בבי על הפקיע בן ארזה על הצלצל הוגרס בן לוי על השיר בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת אלעזר על הפרוכת ופנחס על המלבוש.

כלומר למרדכי היה תפקיד בבית המקדש ממונה על הקינים במקדש . ראיתי שהיעבץ מוכיח מפה שהממונים במקדש יכולים להיות גם ישראל כי בפשטות מרדכי היה משבט בנימין אם כן מרדכי היה  הישראל היחידי בין הממונים כלומר זה יכול להיות הוכחה הפוכה . למה מרדכי הוא הישראל היחידי ? וצריך לתרץ שהוא לא היה ישראל הוא היה כהן ואמא שלו היתה מבינימין .

 

בשו"ת בית מרדכי חלק ב סימן ו מביא באריכות ומוכיח שבית דין שהיה אחראי על קצירת העומר היה בית דין של כהנים ולא בית דין רגיל

תפקידי בית דין של כהנים בחג הפסח ובחג השבועות

משימה כבדה ורבת אחריות היתה מוטלת על בית דין של כהנים בפיקוחו על קצירת העומר במוצאי יום טוב הראשון של פסח והקרבתו ביום שני של פסח.

בגלל המחלוקת שבין הפרושים והצדוקים בפירוש המונח "ממחרת השבת" שבפסוק: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג, טו) וכתוצאה מזה: קביעת יום קצירת העומר והבאתו למוצאי יום טוב הראשון של פסח ולמחרתו, ולא למחרת שבת בראשית, כדבריהם של הצדוקים (מנחות סה - סו), הצטרכו למנגנון גדול וזריז של בית דין של כהנים. פקחים של בית דין של כהנים, הנקראים בלשון המשנה "שליחי בית דין", ניהלו ופקחו על קצירת העומר

הקרבת העומר והתחלת ספירת העומר ביום שני של פסח, וכתוצאה מזה היתר אכילת חדש וקביעת יום לכן בית דין של כהנים היה מפקח על זה בפיקוח מוגבר ומזורז. וזהו ששנינו שם סח, א, במשנה: "הרחוקין מותרין מחצות היום ולהלן,,, מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו".

 

ומצינו במגילה שמרדכי ישב ולימד את הילדים הלכות קמיצה ומפורש שהיה זה על מנחת העומר ולפי הבית מרדכי זה היה תפקיד של בית דין של כהנים .

 

והחשוקי חמד פסחים דף ד עמוד א

והצעתי את דברי לפני גיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ואמר לי שאין זו ראיה שאינו כהן, דיתכן שמה שאומר דונו לי דין הוא בגלל שאמו משבט דן. וראיה לכך מדברי רש"י במסכת ראש השנה (דף יח ע"א) דהגמרא שם אומרת שאביי ורבא מדבית עלי אתו. ומקשה רש"י ממסכת חולין (דף קלג) שרבא לא היה כהן, ואם כן איך יתכן שהוא מבית עלי הכהן? והשיב רש"י: ושמא אמו מבית עלי היתה, יעו"ש. הרי שגם משפחת אם גורמת להיות מושפע מבית עלי, כך יתכן בעניננו שאמנם כהן הוא, ומה שאומר דונו לי דין הוא בגלל השפעת אמו שהיא משבט דן.

ומזה עוד הוכחה להגיד שמרדכי היה כהן אבל אמו היתה מבינימין .

 

הקדמה ליד החזקה לרמב"ם

 בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק והוא היה מכלל המאה ועשרים. וקיבל תורה שבעל פה מכולם והוא היה כהן גדול אחר עזרא.

וראינו בגמרא ששמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר מוקדון בבגדי כהן גדול וצריך להגיד שלמד זאת מרבו מרדכי שיצא גם הוא בבגדי כהן גדול למלחמה מול המן זה עמלק . וצריך להגיד שבמלחמת מצוה צריך גם מלך וגם כהן משיח וכמו שמשה היה בשני התפקידים במלחמת עמלק כך מרדכי היה בשני התפקידים גם מלך וגם כהן גדול מול המן הוא עמלק .

ונשאלת שאלה קשה עם כך מדוע במגילה לא מוזכר הענין של מרדכי שהיה כהן גדול ויש לתרץ שכל המהות של פורים זה קבלת התורה ברצון והמצאות הקדוש ברוך הוא בגלוי היה פוגם בקבלת התורה מרצון כפי שכותבים התוספות ולכן גם הלבוש של בגדי כהן גדול בפרסום יכול להיות מודעה לאורייתא ולכן גם בזה יש הסתר פנים כמו בכל המגילה כולה .

 

ולסיכום יש הרבה סיבות לחשוב שמרדכי לבש בגדי כהן גדול והיה כהן גדול או לכל הפחות ספק כהן גדול אבל זה קצת פלא שלא מצאתי ראשון או אחרון שידבר על זה . ורק באתי לעורר את המחשבה .

שיהיה לכם יום טוב ופורים שמח

 

 

 

 

 

 

 

פורים האם מרדכי היה כהן ? 1 ‏י'/אדר א/תשע"ד


בס"ד   

פורים  האם מרדכי היה כהן ?  1    ‏י'/אדר א/תשע"ד

 

בחיבורי האחרון הבאתי מהלך שמרדכי לבש בגדי כהן גדול  את אותם הבגדים שלבש אחשורוש בסעודה שערך וכפי שהגמרא כתבה   במגילה   י"ב א . וזה חידוש גדול שלא מצאתי לו סימוכין מראשונים או אחרונים . אבל בכל מקרה אביא את היסוד לחידוש הזה מעבר למה שכתבתי שאנחנו רואים את המלה יקר שמופיעה בבגדי אדם ראשון בכותנות העור , בבגדי כהן גדול , בבגדי אחשורוש , ופעמים מופיע המלה ביקרו בפסוקים המתארים את  המן לוקח את מרדכי עם סוס המלך .

וכעת ננסה להביא הוכחות נוספות :

1.      וכתוב במגילת אסתר פרק ו (ח) יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ.   ואיזה לבוש לבש המלך ? הרי ברור שבתחילת המגילה מדובר בבגדי כהן גדול כמו שבבלי במגילה מפרש .

2.      יש הקבלה מדהימה בן מתן תורה בסיני לבין קבלת התורה מרצון במגילה והבאתי בעבר לפחות 7 דברים שבהם יש זהות בן שני הארועים והעיקר  כתוב אסתר פרק ה :

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת  וכך כתוב במתן תורה וכותב התוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א : "ביום השלישי - בזכות תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים לוים וישראלים אי נמי משה ואהרן ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה."  ולכן יש לומר שצריך להיות הקבלה בין משה לבין מרדכי

ונראה כמה דברים מהמקורות :

  • בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה ל

הן האדם היה, מתוקן למיתה, נחש היה מתוקן לפורענות, קין היה מתוקן לגלות, איוב היה מתוקן ליסורין, נח היה מתוקן לנס, משה היה מתוקן לגואל, מרדכי היה מתוקן לגאולה,

  • אסתר רבה (וילנא) פרשה ו :

איש יהודי היה בשושן הבירה, איש מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו

  • זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קסט עמוד א

ובגין כך כתיב (ישעיה מ"ט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ס"א כתיב גם את השני גם את השלישי וגו' שלש פעמים גם רמז לשלש גאולות על ידי שלשה צדיקים משה מרדכי משיח שעתיד לגאלנו בקרוב):

כמו כן מופיע במדרש שכל הנס של מגילת אסתר היה בסיוע של משה עם אליהו הנביא

  • אסתר רבה (וילנא) פרשה ז

חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר (תהלים ק"ו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה ל"ז) כי באו בנים עד משבר וגו', אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור אמר לו יש ושמו מרדכי, אמר לו לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לו רועה נאמן כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל, אמר לו משה אם בטיט היא חתומה, תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא, אמר לו בטיט היא חתומה, אמר לו משה רבינו לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי, הה"ד ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו, כיון שהגידו לאסתר מיד ותתחלחל המלכה מאד, מהו ותתחלחל מלמד שפרסה נדה.

 

ולכן יש לומר שצריך להיות הקבלה בן משה למרדכי

משה היה מלך וכמו כן היה ספק כהן גדול (מחלוקת בגמרא ) אז צריך להגיד שמרדכי היה מלך הרי לבש את בגדי המלך רכב על סוסו וצריך אולי להגיד שהיה ספק כהן .

 

הגמרא במגילה יב ב  מסתפקת מה היחוס של מרדכי ויש שם כמה תרוצים ואין מסקנה ברורה אבל לציור שהוא משבט בנימין ניתן לתרץ את התרוץ מגמרא אחרת

דף על הדף ברכות דף יט עמוד ב

בגמ': דאמר ר' אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים.

וברש"י: דהא ר' אלעזר בר צדוק כהן הוה וכו' ע"כ. הנה בתענית (יב ע"א) איתא אר"א ברבי צדוק אני מבני בניו של סנאב בן בנימין וכו'. וכתב רש"י: בן בנימין, משבט בנימין ע"כ, והוכיח מזה בתוספות חדשים על מגילת תענית (פרק ה) דתרי ר' אלעזר בר צדוק היו, ואחד היה כהן והשני משבט בנימין בא עיין שם, אבל בספר פתח עינים כאן כתב בשם תוספות ישנים (כ"י), דרק ר"א בר צדוק אחד היה, וכהן היה, אלא שמצד אמו היה מבני בנימין וכו', ע"ש.

 

וגם כאן נתרץ שאימו של מרדכי היתה מבנימין לפי התירוץ של הפתח עינים .

ויש עוד קושיות על זה כמו כשאמרה אבתר כאשר אבדתי אבדתי ואם היה כהן היתה נאסרת מיד לפני כן ויש אריכות בדבר ואין זה המקום ללבן הנושא.

3.      יש קושיה של מראה יחזקל איך לבש מרדכי שעטנז והוא מתרץ תירוץ שניתן להגיד קרוב מאוד להגיד שבאמת לבש בגדי כהן גדול מראה יחזקאל שמות פרשת תרומה

שושנת יעקב צהלה כו', דלכאורה קשה דמרדכי לבש שעטנז דכתיב [אסתר ח טו] ותכריך בוץ וארגמן דהוא צמר ופשתים גם תכלת וחור כו', אבל הענין הוא דאיתא בזה"ק פ' קדושים [ח"ג פ"ז ע"א] ע"פ דרשה צמר ופשתים דהכהן גדול הלך לפני ולפנים בשעטנז משום דשם האורות מתייחדין, והיינו דקין והבל היו ב' הפכיים דקין הביא זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו, אבל כשאין פירוד אז הם מתייחדין אשא חיורא ואשא סומקא ע"י אשא תכלא שהוא מראה התכלת הרקיע שעל ראשי החיות כנודע, וע"כ כאן בנס פורים שקבלו התורה עליהם במסירת הנפש ונתאחדו האורות לכך הותר למרדכי ללבוש שעטנז,

אבל לשיטתי ניתן להגיד בפשטות לפי התירוץ של הגמרא יומא סט א "בגדי כהונה קשין הן " כלומר אין בהם איסור שעטנז . והכונה באבנט של כהן גדול . או ניתן להגיד שהמראה יחזקל מדבר בפעם השניה שמרדכי יצא ואז זה היה שעטנז .

4.      נס פורים הוא נס של נהפוך הוא . אחשורוש שהיה מלך העולם וכמו שהגמרא כותבת מושל בכיפה (הכונה בכל העולם) רצה לשלוט גם בעליונים ולכן לבש את בגדי כהן גדול המסמל שליטה בעליונים ומסמל את כבודו של הקדוש ברוך הוא ולכן גם השתמש בכלי השרת . והנהפוך הוא שמרדכי רכב על סוס המלך כלומר סמל השלטון של כל העולם ולכן צריך להגיד היות ואחשורוש לבש בגדי כהן גדול הנהפוך הוא שמרדכי ילבש את בגדי כהן גדול להראות לכולם את נצחון העם היהודי והנס הגדול .

5.      לפני קבלת תורה יש מלחמה עם עמלק שפוגם בכסא הכבוד . משה נלחם בעמלק וגם מרדכי נלחם בעמלק . שמות פרק יז :

(י) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה:

(יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:

אבל למרדכי לא היה עוזרים והיה צריך כלים נוספים להלחם בעמלק וצריך להגיד שהשתמש בכלים כמו שמופיע בגמרא יומא סט א שבו יצא שמעון כהן גדול עם בגדי כהן גדול לקראת אלכסנדר מוקדון

 [רבינו] בחיי שמות פרק לא

וע"ד המדרש: (יומא עב ב) "ואת בגדי השרד", אלמלא הם לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, וכן דרשו רז"ל במסכת יומא פרק בא לו: (יומא סט א) מעשה בימי אלכסנדרוס מוקדון שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה ויצא לקראתו, וכיון שראהו המלך ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו: מלך כמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם: דמות דיוקנו מנצח לפני בעת מלחמתי,

פרוש מרדכי השתמש בבגדי כהן גדול  במלחמתו הצפויה מול המן זה עמלק .

 

לסיכום יש הרבה סיבות לחשוב שמרדכי לבש בגדי כהן גדול אבל זה קצת פלא שחוץ מהמראה יחזקל שמדבר על זה לא באופן ישיר עוד לא מצאתי ראשון או אחרון שידבר על זה . ורק באתי לעורר את המחשבה .

שיהיה לכם יום טוב ןפורים שמח

 

בס"ד פורים לכבוד ולתפארת מרדכי היה כהן ? ‏ו'/אדר א/תשע"ד


בס"ד   פורים   לכבוד ולתפארת  מרדכי היה כהן ?  ‏ו'/אדר א/תשע"ד 


 

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א

 

"בהראתו את עשר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה: כתיב הכא +אסתר א'+ יקר תפארת גדולתו וכתיב התם +שמות כ"ח+ לכבוד ולתפארת."

פרוש אחשורוש לבש בגדי כהונה ובזה התפאר בפני כולם בסעודה שערך . ואמר רש"י במקום מסכת מגילה דף יב עמוד א "בגדי כהונה - שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן מירושלים."

ואומר צרור המור שמות פרשת תצוה

"לזה צוה בכאן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך. שהוא כנגד אדם הראשון לכבוד ולתפארת. לא כראשונים שלא היו אלא לכסות בשר ערוה. ולכן היו כתנות עור שהוא לבוש בהמה. והמתרגם כתנות עור לבושין דיקר. יסכים למה שאמר בכאן לכבוד ולתפארת. שתרגומו ליקר ולתושבחן:"

כלומר לפי תרגום אונקולוס שמות פרק כח פסוק ב "ותעביד לבושי קודשא לאהרן אחוך ליקר ולתושבחא:" וכותנות עור תרגום אונקלוס בראשית פרק ג פסוק כא ועבד יי אלהים לאדם ולאתתיה לבושין דיקר על משך בסרהון ואלבישנון:" כלומר המילה יקר מקשרת בין בגדי האדם הראשון , בגדי כהן גדול , והבגדים שלבש אחשורוש .

וכתוב במגילת אסתר פרק ו

(ח) יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ:

(ט) וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:

ולכאורה צריך להגיד שהלבישו את מרדכי את בגדי כהן גדול אותם בגדים שלבש אחשורוש .

ורמז לכך אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ  כלומר המלה  יקרו המקשרת בן האדם הראשון , כהן גדול , אחשורוש , ומרדכי .

ויש 2 קושיות 

1. זה מנוגד למדרש מפורש מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן לד

 

אמר ר' אבין הלוי ברבי, מהו (מי הוא זה) [ויבא] מלך הכבוד (תהלים כד ט), שהוא חולק מכבודו ליראיו, זה הקדוש ברוך הוא, מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו, והקב"ה נתן שרביטו למשה, שנאמר ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ), ואין יושבין על כסאו, [אבל הקדוש ברוך הוא הושיב את שלמה על כסאו], כתיב וישב שלמה על כסא ה' למלך (דה"א =דברי הימים א'= כט כג), ואין רוכבין על סוסו, [אבל הקדוש ברוך הוא הרכיב את אליהו על סוסו], ואיזהו סוסו של הקדוש ברוך הוא, סופה וסערה, שנאמר ה' בסופה ובסערה דרכו (נחום א ג), וכתיב ויעל אליהו בסערה השמים (מ"ב =מלכים ב'= ב יא), הוי שהקב"ה חולק מכבודו ליראיו, ולבושו נתן למלך המשיח, שנאמר הוד והדר תשוה עליו (תהלים כא ו), ולבושו של הקדוש ברוך הוא הוד והדר, [שנאמר הוד והדר] לבשת (שם /תהלים/ קד א

כלומר איך מלך נותן לאדם אחר ללבוש את לבושו ואת סוסו הרי כתוב שאין מלך עושה כן

2. הרי יש איסור ללבוש בגדי כהנים לזר והרי מרדכי משבט בנימין

וצריך להגיד לתירוץ לקושיה הראשונה זה חלק מהנס והמיוחדות של נס פורים שגרם לעם ישראל לקבל את התורה מרצון וכמו שכתבו התוספות שקבלו את התורה מאהבת הנס .

ותירוץ לקושיה השניה  לפי דברי המקנה מסכת קידושין דף נד עמוד א

אך הריטב"א חלק על התוס' וס"ל דבגדי כהונה אין בהם קדושת כלי שרת ויש להביא ראי' [ל]דברי הריטב"א דבגדי כהונה לאו כלי שרת נינהו מהא דאמר בפ"ק דמגילה [דף יב ע"א] ואת יקר תפארת אמר ר' יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה ולא נענש עליהם כמו שנענש כשנשתמש בכלי בית המקדש היינו משום דאמרינן בע"ז דף נ"ב דכל כספא ודהבא דירושלים נתחלל א"כ דוקא בכלי שרת נענש משום דאין יוצאין לחולין משא"כ בגדי כהונה דאין עליהם תורת כלי שרת ולכך לא נענש עליהן, ועיין מ"ש לקמן בשיטת הרמב"ם ודו"ק.

וכן יש להגיד אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עקיבא, רבי עמוד 412 בביהמ"ק שבמרום שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ"ו), זה בית מקדשו שבשחקי מרומים שזיוו מכסה את כל חדרי הרקיע המרומים שנאמר כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ (חבקוק ג'). 

 

וכן נאמר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) יאשיהו עמוד 203

הוד והדר לבשת (תהלים ק"ד) אלו שני לבושים שהקב"ה לובש ביום תחיית המתים, 

כלומר כנגד כבוד ותפארת שזה הלבוש בעולם הזה וכנגדו יש את הלבוש במקדש בשחקים הוד והדר

מדרש תהלים (בובר) מזמור קד

אמר הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא אני נותנם למלך המשיח, שנאמר כי תקדמנו ברכות טוב [וגו'] הוד והדר תשוה עליו (תהלים כא ד ו), ולא למלך המשיח בלבד הוא נותן, אלא לכל מי שהוא יגע בתורה, שנאמר גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם (שם /תהלים/ קיא ב), ואין מעשי ה' אלא תורה, שנאמר והלוחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז) [ומה שכרו הוד והדר פעלו (תהלים שם /קי"א/), הוי הוד והדר לבשת].

כלומר לעתיד לבא לבוש "הכבוד והתפארת" יהיה הוד והדר למלך המשיח . וגם מי שיגע ולומד תורה יכול ללבוש את "ההוד והדר" כאן ועכשיו וירגיש כאילו נמצא בעולם הבא

שבת שלום ופורים שמח