18.12.2015

פרשת ויגש מה ההבדל בן משה שמואל ושמשון ? מה הקשר בן דרגת הקדושה של האדם להתנהגות שלו כלפי ממון ? למה לא התחתן שמשון עם יהודיה ? ולמה הרג שמשון 30 פלשתים כדי לתת להחזיר את ההתערבות שהפסיד בה ? ‏ו'/טבת/תשע"ו


בס"ד

פרשת ויגש  מה ההבדל בן משה שמואל ושמשון ? מה הקשר בן דרגת הקדושה של האדם להתנהגות שלו כלפי ממון ? למה לא התחתן שמשון עם יהודיה ? ולמה הרג שמשון 30 פלשתים כדי לתת להחזיר את ההתערבות שהפסיד בה ? ‏ו'/טבת/תשע"ו

במאמר הקודם בפרשת ויגש  ב ‏ו'/טבת/תשע"ו ניסיתי להוכיח את היסוד שממון הוא גידולי גידולים של האדם ואכן  יש קשר עמוק בן ממון לנפש האדם ולחיי האדם ועכשיו אני רוצה לבחון את הקשר בן קדושת האדם לממון . לכאורה צריך להיות שאם אדם הוא קדוש והממון הוא גידולי גידולים של האדם  אז הממון צריך להיות גם קדוש כי מובא בשולחן ערוך  יורה דעה הלכות נדרים סימן רטז

קונם <א> פירות האלו עלי, <ב> אסור א בחילופיהם ובגידוליהם א] ואצ"ל במשקין היוצאין מהם, ב ב] <ג> וכן אסור בגידולי גידוליהן,

אם כן צריך למצוא את הקשר בן קדושת האדם לבין קדושת הממון וצריך להנבין את היחס בן קדושה לבין ממון  . תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

אמר רבא: גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה, דאילו במשה רבינו כתיב: לא חמור אחד מהם נשאתי דאפי' בשכר, ואילו גבי שמואל אפי' ברצון לא שכרו

ואומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

לא חמור אחד מהם נשאתי - בעל כרחו אפי' בשכר הא ברצון בעלים היה שוכר, ואילו גבי שמואל וכו' לא עשקתנו ולא רצותנו שלא היה שוכר לא באונס ולא ברצון.

כלומר יש לנו הבדל בן משה לשמואל ביחס לממון כאשר משה היה שוכר חמור ברצון בעלים אבל שמואל לא היה שוכר חמור בכל מקרה. ומה ההבדל בן משה לשמואל .

שמואל א פרק א

(יא) וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְקֹוָ֨ק צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה׀ בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־ אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיקֹוָק֙ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ:

ואומר המלבי"ם שמואל א פרק א פסוק יא

ונתתיו לה' כל ימי חייו, שהגם שכל הלוים היו מוכנים לשרת, יהיה בו שני הבדלים, א] שהלוים היו פונים לפעמים גם לעסקיהם והוא יהיה רק לה', ודבר אין לו עם עסקי העולם. ב] שהלוי לא עבד רק מבן חמש ועשרים שנה, והוא יהיה לה' כל ימי חייו

ואצל משה כתוב בשמות פרק ב

(א) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי:

(ב) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים:

ואומר רש"י שמות פרק ב פסוק ב

(ב) כי טוב הוא - כשנולד נתמלא הבית כולו אורה:

כלומר משה נתגלה בקדושתו רק לאחר לידה ושמואל גם לפני לידה ולכן יש הבדל בן משה לשמואל . ולכן שמואל שלכאורה יש בו קדושה גדולה יותר צריך להיזהר בממון יותר מאשר משה .

ושמואל נוסף שלא שוכר חמור מאחרים כל צורכי הבית שלו נעשים על ידו מבלי להזדקק לאף אחד 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד ב

ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם - ביתו עמו.

ואומר רש"י מסכת ברכות דף י עמוד ב

כי שם ביתו - לעיל מיניה כתיב והיה מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, וכי איני יודע ששם ביתו, אלא אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי, שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואהל חנייתו, שלא להנות מן אחרים.

ומשה רק מאוחר יותר שהגיע לדרגה שלא יכול לשבת בתוך מחנה ישראל לקח את האוהל מחוץ למחנה שמות פרק לג

(ז) וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְקֹוָ֔ק יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה:

ןאומר הזוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רלו עמוד א

ומשה (בראשית נב ב) יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, מ"ט בגין דחמא יצר הרע דהוה אזיל בינייהו, אמר משה סטרא דקדושה לא תשרי בגו סטרא דמסאבא,

ואומר הזוהר שמשה בדרגתו לא יכול לשבת עם מחנה ישראל ואולי מהלך זה דומה למהלך של שמואל שביתו היה בנפרד מכולם וההבדל בן משה לשמואל כי שמואל נולד בדרגה הזאת ומשה הגיע אליה יותר מאוחר

וכדי להוכיח שהזהירות בממון קשורה לרמת הקדושה בו נראה מה קורה עם שמשון שלכאורה היה קדוש ממשה ומשמואל כי שמואל הוקדש בידי אדם בידי אימו חנה אבל שמשון הוקדש על ידי מלאך

ואומר התוספות מסכת נזיר דף ד עמוד ב

התם מלאך הוא דקאמר ליה - בנבואה ולא יצא נזירות לא מפי אביו ולא מפי שמשון.

אומר התוספות ששמשון הוקדש על ידי מלאך ולא ע"י אבא של שמשון או הוא עצמו . ולכן צריך להיות ששמשון יתנהג בחומרה רבה יותר מאשר משה ושמואל ואכן כך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף י עמוד א

 אמר רב, אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, זכור לי עשרים (ושתים) שנה ששפטתי את ישראל, ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.

משה השכיר בתשלום מלא חמור שמואל אפילו בכסף לא השכיר חמור אבל שמשון הקפיד שאפילו את המקל שלו לא יעבירו ממקום למקום שזה דרגה גבוהה יותר בזהירות בממון מאשר שמואל וזה זהירות בדרגת מעילה בהקדש כמו שנאמר משנה מסכת מעילה פרק ה

הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אף על פי שלא פגם.

ואחרי שהבנו את דרגת הזהירות של שמשון בממונו שמתייחס אליו כמו ממון של הקדש  אולי ניתן להסביר כמה מאורעות שקרו עם שמשון . כתוב שופטים פרק יד

(ג) וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי:

מדוע שמשון לא מתחתן עם יהודיה  כפי שהוריו מייעצים לו ?  אומנם יש מפרשים ששמשון גייר אותה אבל יש מדרשים שלא סוברים כך כתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט

שמשון מרד בעיניו שנאמר (שם /שופטים/ יד) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אף הוא לקה בעיניו שנא' (שם /שופטים/ טז) ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו,

ולפי ההבנה שלי ששמשון התייחס בחומרא לממון שלו כמו ממון שיש בו קדושה לא יכול לעשות קידושין שיהודיה כי לא היה לו כסף "חולין " ששווה פרוטה לקדש וגם שטר קידושין מצריך שיהיה עליו לפחות שם של ממון אפילו פחות משוה פרוטה ואם כל הממון של שמשון היה בעיניו קדוש אזי לא יכול שמשון לקדש אישה ולכן היה אנוס לקחת אישה מבנות הפלשתים ולא בממון שלו אלה בממון של אביו ולכן אמר וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי

דוקא בממון שלך ולא בממון שלי כי אני לא יכול  להשתמש בממון שלי .

מאורע נוסף היה ההתערבות של שמשון על פתרון החידה וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק  נאמר בשופטים פרק יד

(יב) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים:

שמשון מפסיד בהתערבות וצריך לתת להם 30 סדינים ו30  חליפות וזה לא דבר שנראה שלא במסגרת האמצעים הממונים של שמשון אבל שמשון בוחר בדרך מאוד משונה לתת להם את ההתערבות כמו שכתוב שופטים פרק יד

(יט) וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְקֹוָ֗ק וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ: פ

ולפי המהלך שלי שמשון לא רצה לתת להם מממונו כי חשב שהוא צריך להתייחס אליו כממון של קודש ולכן נתן להם את החליפות מההפקר של 30 הפלשתים שהרג כלומר לא מממונו .  וצריך להבין מה המשמעות וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְקֹוָ֗ק ? וצריך להגיד שבזמן הזה שלטו הפלשתים בישראל והקב"ה נתן לו את רוח הקודש כדי להתנקם בפלשתים שמשלו לא בצורה ראויה בישראל והיו בני מוות וכאן התחבר הרצון של שמשון להציל את ישראל מידי השולטים בהם וגם הרצון שלו לשלם את ההתערבות שלו ולכן הרגם את אותם 30 פלשתים

לסיכום נראה שיש קשר הדוק מאוד בן קדושת האדם להתייחסות  לממון ומכאן ההוכחה שניתן להסביר שממון זה גידולי גידולים של האדם ? 

פרשת ויגש מה ההוכחות לכך שממון זה גידולי גידולי האדם ? מה הקשר בן ממון לנפש האדם ? מה מקור הממון ? והיסוד של הזוהר ורבי נחמן למקור הממון ‏ו'/טבת/תשע"ו


בס"ד

פרשת ויגש  מה ההוכחות לכך שממון זה גידולי גידולי האדם ? מה הקשר בן ממון לנפש האדם ? מה מקור הממון ? והיסוד של הזוהר ורבי נחמן למקור הממון  ‏ו'/טבת/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בפרשת מקץ כ"ט/כסלו/תשע"ו  כתבתי   :

"אומר השולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רטז

קונם <א> פירות האלו עלי, <ב> אסור א בחילופיהם ובגידוליהם א] ואצ"ל במשקין היוצאין מהם, ב ב] <ג> וכן אסור בגידולי גידוליהן, ג] אבל חילופי חילופיהן מותרים, ואם הוא דבר שזרעו כלה ג גידולי גידוליו מותרים;

וצריך להגיד שממון זה גידול של האדם ולכן חל עליו הדין של עשר אעשרנו לך של יעקב וזה היה החידוש של יעקב שהנדר חל על האדמה וכתוצאה מכך על האדם שמקורו מן האדמה ולכן מעשר כספים שהוא גידולי האדם חל עליו הנדר הזה "

ורציתי לבדוק האם באמת ממקומות אחרים ניתן יהיה ללמוד שממון זה גידולי גידולים של האדם וכדי לבחון את זה ניסיתי לראות כיצד במקורות שלנו ניתן ללמוד על היחס בן האדם לממון

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סד עמוד ב

ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים, עני - דכתיב: כי מתו כל האנשים,

ומפרש האוצר המדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 171

עני מנין שנאמר כי מתו כל האנשים וגו' (שמות ד') וכי מתים היו והלא קיימים היו דתן ואבירם ובלעתם הארץ? אלא מתוך שהיו עניים ביותר וירדו מנכסיהם ישבו בשערי מצרים והיו נוטלין מכל בני אדם שעוברין ושבין פרוטה פרוטה.

כלומר יש לנו כאן קשר ישיר בן ממון לבן חיים של אדם ואדם עני ללא ממון נחשב למת כלומר עץ שלא יכול להוציא פרות נחשב לעץ מת ואדם שלא יכול "לגדל " ממון נחשב למת .

ואומר הזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בחוקותי דף קיג עמוד ב

ת"ח אמאי עני חשוב כמת מ"ט בגין דההוא אתר גרים ליה דהא באתר דמותא הוא שכיח ובגין כך אקרי מת, ההוא דחייס עליה הוא יהיב ליה צדקה אילנא דחיי שריא עלוי

אומר הזוהר הקדוש הוא נחשב עני כי המקום שהוא נמצא המוות נמצא בו כלומר לדעתי הזוהר רוצה להגיד שהאדם נמצא במקום שהוא לא יכול לעשות פירות כלומר ממון זה מקום של מות כי מקום של מות לא מצמיח שום דבר אבל מי שנותן צדקה לעני מחייה אותו והוא נותן לו מן הממון של עצמו שמקורו מ "אילנא דחיי"  שזה נראה לי עץ החיים . כלומר חוסר ממון מקורו בחסרון של עץ החיים והצדקה נותנת לו את פרות עץ החיים . גם כאן אנחנו רואים את הקשר בן חיי האדם לממון .

ואומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף פו עמוד א

רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו, אימתי ישב עולם לפני אלהים - בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו.

 ואומר על זה  ליקוטי מוהר"ן תורה סח

וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון, שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם. כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון, הוא בודאי בחי' קדושה ושפע קודש. ואח"כ נתגשם למטה, כדרך ההשתלשלות, ונתהוה ממון. וע"כ הנפש תאיבה לממון, מחמת שהנפש באה ממקום שהממון בא משם. אך צריך לבלי להתאוות להממון, כמבואר כבר כ"פ גודל גנות תאוות ממון, רק להתאוות ולאהוב המקום שהממון בא ומשתלשל משם כנ"ל. ובבחי' זו, רבי מכבד עשירים, כשארז"ל (עירובין פ"ו). מחמת שיש להם ממון שהוא בא ממקום גבוה כנ"ל:

ומסביר רבי נחמן ב"ר שמחה מברסלב את הקשר בן הממון לבן הנפש שהממון והנפש באים מגבוה ומשתלשלים לעולם הזה מהעולם הגשמי מאותו המקום אבל מדגיש רבי נחמן מברסלב שצריך להיות איזון בן הנפש לבין הממון ונראה שזה הרחבה של פרוש הזוהר שהממון מקורו בעץ החיים אבל בתנאי שיש במשתמש בו את הכוונה לעשות בממון שניתן מגבוה לשם מצווה .

ועוד נאמר בתלמוד בבלי מסכת שבת דף צב עמוד א

דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה.

ועוד מלמד אותנו התלמוד הירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ה

אמר ר' (נחמיה) חמא בי רבי חנינא מפסולת של לוחות העשיר משה הדא הוא דכתיב [שם לד א] פסל לך שני לוחות אבנים פסל לך שתהא הפסולת שלך

 

 

ועל זה אומר הפני משה מסכת שקלים פרק ה

אמר רבי חמא בר' חנינא מפסולת הלוחות העשיר משה. ממה שפיסלן ותיקנן והנשאר מהן היו שלו ומשם העשיר לפי שהיו מסנפרינון.

כלומר כאן ראיה לזוהר ולרבי נחמן שמקורו של הממון מגבוה  . לא צריך להבין מזה שכל מי שיש לו ממון הוא צדיק וכמו שיש צדיק ויש רשע זה לעומת זה ברא הקב"ה צריך להגיד שיש ממון טוב כמו שלמשה ויש ממון רע כמו של בלעם שהיה כנגד משה שכתוב  במדבר פרק כב פסוק יח

וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה:

ואומר רש"י במדבר פרשת בלק פרק כב פסוק יח

מלא ביתו כסף וזהב - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו, שהרי צריך לשכור חיילות רבות, ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח:

לסיכום אנחנו רואים קשר ישיר בן האדם לממון והזוהר ורבי נחמן מביאים שממון מגיע מאותו המקום שממנו מגיעה הנפש ולכן יש לנו ראיה ברורה שיש קשר ישיר בן ממון לאדם ולכן היסוד שממון זה גידולי גידולים של האדם יש להם על מה להסתמך ובלי נדר ננסה במאמר הבא לדבר על ביחס של  ממון בהקשר של קדושה , כלומר יחסם של אנשים לממון התוך הבנת קדושתם