8.4.2016

פרשת תזריע שבת שבע ברכות אלירן ותמר הרשקוביץ האם יש זיווג לא משמים ? האם יכול להיות טעות בזיווג ? ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ו

‏בס"ד
פרשת תזריע שבת שבע ברכות אלירן ותמר הרשקוביץ האם יש זיווג לא משמים ? האם יכול להיות טעות בזיווג ? ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ו

כתוב בתלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב

ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר? והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! - אלא: שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר: תזדמן לי פלניתא. - אמר ליה: לא תיבעי רחמי הכי. אי חזיא לך - לא אזלא מינך, ואי לא - כפרת בה'.

וביום חמישי  אמרתי שמתוך הגמרא כאן ניתן ללמוד על המושג של שבע ברכות . למה יש שבע ברכות כי שבע הברכות זה יצירה של עולם חדש ,בריאה חדשה של עולם של גבר ואישה וכמו שהעולם נברא ב 7 ימים כך העולם החדש שנברא כתוצאה של זיווג בן גבר ואישה זה שבע ימים . היחיד שבורא את העולם זה הקב"ה ולכן היחיד שמזווג זיווגים זה הקב"ה כי מדובר בבריאה חדשה . וניתן ללמוד את זה מן הגמרא כאן וצריך להבין את התמונה . רואה רבא פלוני מתפלל ומבקש להתחתן עם אישה מסוימת אומר לו רבא אם היה שייכת לך כלומר הקב"ה החליט שהיא הזיווג שלך תקבל אותה אבל אם היא לא הזיווג שלך אתה כופר בקב"ה . וקשה מאוד למה אחד שמתפלל ומבקש מהקב"ה להתחתן עם פלונית זה נחשב לכפירה בקב"ה ? וצריך להגיד כי זיווג זה יצירה של עולם חדש ויצירה של עולם חדש יש רק אחד שיכול לברוא וזה הקב"ה . ולכן התערבות של אדם או רצון של אדם להתערב ביצירת עולם חדש זה כפירה בקב"ה כי רק הקב"ה יכול לברוא עולמות . והוכחה לכך ששבע ברכות זה כמו בריאת העולם נראה את הברכה

שמח תשמח ריעים האהובים. כשמחך יצירך בגן עדן מקדם בא"י משמח חתן וכלה:

כלומר השוואת חתן וכלה לאדם וחוה . כלומר שבע הברכות זה כל התהליך של בריאה של עולם חדש כולל בריאת גן עדן .

וכדי להבין את זה יותר בבירור נראה את מה שכותב בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

ד רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה, מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא, אמרה להון מה לכון, דא אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא, מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת, אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הקדוש ברוך הוא מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי,

בו נבין את המדרש ואת המשא ומתן בין רבי יוסי בר חלפתא למטרונה . המטרונה אמרה לרבי יוסי אני יכולה לזווג זיווגים בלילה אחד בקלות אני לא מבינה למה זה עסק כזה מסובך שהקדוש ברוך הוא מתעסק בנושא זיווגים ממגמר הבריאה ולמה  זה קשה כקריעת ים סוף הרי זה די פשוט לזווג בן אנשים אמרה ועשתה ובלילה אחת השיאה 1000 עבדים ל 1000 שפחות.  בבוקר הגיעו המזווגים כל אחד עם בעיה אחרת ופתאום המטרונה הבינה ואמרה אלוהכון אמת מה קרה פתאום שהבינה זאת הרי כולם יודעים שיש נישואין לא טובים עם בעיות אז למה הבעיות הללו צריכים לגרום לה להאמין פתאום בקב"ה ?  כיצד מכופרת כמו שאומר רבא בגמרא היא הופכת למאמינה מוחלטת בקב"ה ? מאין ההוכחה המוחצת שאומנם אלוכון אמת ? ולפי התשובה של רבי יוסי מבינים את העניין אומר לה רבי יוסי תראי את חשבת שאת מזווגת זיווגים וההחלטה שלך על 1000 העבדים הייתה שלך אז תדעי שזה לא כך מי שזיווג אותם את העבדים היה הקדוש ברוך הוא .אומנם את היית השליח אבל המפעיל האמיתי היה הקדוש ברוך הוא ורק הוא מזווג זיווגים וגם בעל כרחן ושלא בטובתן אלה לפי מעשיו של האדם  מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי יש כאלו שאומרים שירה ויש כאלו שאומרים בכי אבל את כולם זיווג הקב"ה

והיות והיו אלו העבדים שלך הזיווג היה לפי מעשי המטרונה והיות והיא היית כופרת ורצתה להתערב במה שהוא בלעדי לקב"ה זיווג זיווגים ולכן הקב"ה זיווג אותם לפי מעשיו של האדם ומעשיה היו כפירה . ואומר  רבי יוסי  מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי  כלומר כל אחד מקבל לפי מעשיו או שירה או בכי אז מובן שהעבדים של המטרונה יהיו בבכי . והמטרונה ראתה שכל ה 1000 זיווגים יצאו בבכי והבינה שזה לא טבעי כי אם זה היה מקרי זה היה צריך להיות כמו התפלגות מקרית כלומר כאלו שיהיה להם טוב כאלו שיהיו רע  וכאלו באמצע לא טוב ולא רע אבל אם כל ה 1000 יצאו בבכי יש כאן מכוון המטרונה ידעה את מעשיה והבינה שהקב"ה מזווג לפי  מעשי האדם היא הבינה שרק הקב"ה יכול לזווג את הזיווגים שהיא חשבה שהיא מזווגת . היא הבינה ששום אדם גם אם יכוון לכך לא יכול לעשות 1000 זיווגים שיהיו בבכי . זה דבר בלתי אפשרי רק אחד שיכול לקרוע את ים סוף יכול לגרום לכך ש 1000 זיווגים יהיו בבכי . ולכן המסקנה שלה היחידה האפשרית  שאכן "אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת" מסקנת הדברים שהקדוש ברוך הוא  מזווג זיווגים ורק הוא או ע"י בת קול ביום העיבור או ע"י מעשיו . זה מעשה ששיך רק לקב"ה וכל זיווג שנעשה זה אך ורק בהכוונה של הקב"ה ושום אדם לא יכול להתערב במעשה "בראשית " ומי שמנסה להתערב במעשה שהוא בריאה של עולם חדש הוא כופר . ויוצא לנו שגם אחד שחושב שיש דבר כזה זיווג לא על ידי הקב"ה אולי אין פה כפירה אבל ריח של כפירה בודאי יש פה . 

פרשת תזריע היכן היין של הזכור של מרים ? מה הקשר של הבדלה לבארה של מרים ? למה נבראה הבאר של מרים בן השמשות ? למה צריך דעת וכיצד זה קשור לבאר של מרים ? האם נפסק להלכה ? ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ו

בס"ד
פרשת תזריע היכן היין של הזכור של מרים ?  מה הקשר של הבדלה לבארה של מרים ? למה נבראה הבאר של מרים בן השמשות ? למה צריך דעת וכיצד זה קשור לבאר של מרים ? האם נפסק להלכה ? ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ו

בפרשת צו ט"ו/אדר ב/תשע"ו כתבתי : " וצריך להגיד שכמו שאמרנו שהיין של פורים זה הזכרנו על היין של הזכור של עמלק כך היין של ארבעה כוסות זה גם על יציאת מצרים וגם על הזכרנו של מרים שקשור לקורבן הפסח כפי שהבאתי "

ולבסוף כתבתי שצריך עיון . ואכן ניסיתי לחפש ראיות בהגדה של פסח כדי למצוא ראיות לזכור של מרים ולא כל כך מצאתי אבל מצאתי מהלך אחר שאולי ייתן לנו איזה רמז היכן היין של הזכור של מרים ?

כתוב דף על הדף שבת דף לה עמוד א

והנה הרמ"א בשו"ע או"ח (סי' רצ"ט סעיף י) מביא: וי"א לדלות מים בכל מוצאי שבת, דבארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות, ומי שפוגע בו וישתה ממנו, יתרפא כל תחלואיו ע"כ. והרמ"א מסיים שם: ולא ראיתי למנהג זה ע"כ. וי"ל בזה, דהנה המקור לדברים הוא בכל בו, ושם (סי' מ"א) מספר: ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים, ונתעכבה יותר מדאי, ונזדמנה לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותו מים, שבאת אצל בעלה כעס עליה (על שאיחרה כ"כ), ומרוב כעסו נפל כדה משכמה ותישבר הכלי, ובכל מקום שניתזו נתרפא השחין ע"כ.

ואומר הלבוש אורח חיים סימן רצט

מצינו באגדה [ויק"ר כב, ד] שבארה של מרים שהוא בימה של טבריה, בכל מוצאי שבת מחזרת על כל הבארות ועל כל מעינות, וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים ממנו וישתה, אפילו כל גופו מוכה שחין מיד נרפא.

כלומר יש פעולה של בארה של מרים על כל המעיינות והבארות ופעולה זו של בארה של מרים נותן למים הנשאבים במוצאי שבת מהבארות והמעיינות את הכוח לרפא כלומר יש קשר בן ההבדלה של מוצאי שבת לבארה של מרים

וכדי להבין את הענין נביא את השם משמואל ויקרא פסח

והנה בזוה"ק (ס' א) א"ר שמעון עד דהוו אזלי במדברא אתגלי עלייהו רשותא אחרא דשאר עמין ההוא דשליט במדברא [בהגהות מהרח"ו ס"ם בא להטעותם] ואערעו בהו תמן, חמו ישראל דלא הוה ההוא זיוא יקרא דמלכיהון הדא הוא דכתיב ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם לא אתבסם נפשייהו כקדמיתא, עכ"ל. ונראה שכל זה נצמח מכח הדעת שזכו כנ"ל, ובכח זה ידעו להבדיל בין קודש לחול כאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב) אם אין דעה הבדלה מנין, ע"כ לא הי' יכול להטעותם. ונראה שכח הדעת שבישראל שאינם מתפתים לחיצוניות הבאה תמיד בלבוש מהודר ומתחפשת כאילו דורשת טובת ישראל כעמלק שכסות ולשון שינה,

אומר השם משמואל שהמים שהם שתו במדבר מסמל את התורה את הדעת. והדעת נותנת את הכוח להבדיל לדעת בן טוב לרע . ומרים שלקתה בצרעת לקתה בגלל שלא היה לה את הכוח להבדיל בן הנבואה של משה לנבואה שלה ושל אהרון ולכן באה בטענה למשה למה הוא פורש מאשתו ציפורה . הקב"ה נתן למרים את  הבאר שמסמל את הכוח של הדעת את הכוח להבדיל בן קודש לחול להבדיל בן שקר לאמת . הכוח של הדעת שניתן לקבל על ידי שתית המים של בארה של מרים נותן את הכוח להיבדל מעמלק . עמלק זינב באלו שלא היו תחת ענני הכבוד אלו שרפו ידיהם מן התורה והמים של מרים נותנים להם את הכוח לקבל דעת כדי שיוכלו לחזור מהרפיון של לימוד התורה . וכך כותב שו"ת שיח יצחק סימן קעג על הכוח של המים של בארה של מרים

באשר איתא בש"ע האר"י ז"ל ומובא גם בשה"ג, שע"י שהשקה האר"י זי"ע למהרח"ו זי"ע מבארה של מרים נכנסה בו החכמה. ומהאי טעמא אומרים פסוקי אלי' ז"ל המסוגלים לזכרון כדאיתא בסה"ק הרוקח

ומוצאי שבת זה הגבול בן הקודש לבין החול . השבת נותנת לאדם נשמה יתרה שזה מחפה על חוסר הדעת של האדם אבל שנגמרת השבת והנשמה היתרה מסתלקת צריך את המים של בארה של מרים כדי שנוכל להשלים את השבוע עד השבת הבאה וכאן נכנס הזכור של מרים לפעולה . הזכור של מרים מלמד אותנו לזכור שאנחנו צריכים את הדעת להבדיל בן קודש לחול בכל ימות השבוע ולכן הבאר של מרים פועלת במוצאי שבת על כל הבארות והמעינות כי שם צריך את הדעת היתרה להבדיל במשך השבוע בן קודש לחול . ולכן היה את המנהג לשאוב מים בכל מוצאי שבת כי זה המים אחרי שבארה של מרים פעל את פעולתו במוצאי שבת וכך פסק הרמ"א להלכה  .

יוצא לנו מכאן שהזכור של מרים קשור להבדלה של מוצאי שבת ולכאורה היין של ההבדלה הוא היין כמו היין שאומר המדרש אגדה (בובר) שמות פרשת יתרו פרק כ

[ח] זכור את יום השבת. זכרהו על היין:

ועוד ראיה שיש קשר של ההבדלה לזכור של מרים אומר הלבוש אורח חיים סימן רצט

נוהגין לומר בכל מוצאי שבת פסוקים שמוזכר בהם אליהו, ואומרים שיש קבלה בידם שהוא טוב לשכחה ויהיו דרכיו מצליחין בכל השבוע. ומטעם זה נתפשט המנהג לומר החרוזות והפיוטים שנזכר בהן אליהו(יב):* הג"ה ועיין לעיל סוף סימן רצ"ה:

כלומר ההבדלה קשורה לזיכרון כי אנחנו צריכים את הדעת להבדיל בן קודש לחול וזה המהות של הזכור של מרים לקבל את הכוח להבדיל בן קודש לחול וגם בן קודש לקודש בן הקדושה של מרים לקדושה של משה . ואפילו הרמ"א מזכירו בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצט

אסור לעשות (לב) שום מלאכה (לג) קודם שיבדיל, וכד' ...   וי"א לדלות מים בכל מו"ש, כי בארה של מרים סובב כל מו"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה.

לסיכום  הסברה שלי אומרת שזכרהו על היין של הזכור של מרים צמוד ליין של ההבדלה . ואם נסכם את כל הארבעה זכור שקיימים בתורה והכוונה   זכור   ז – כ- ו- ר .

אנחנו צריכים לזכור את יציאת מצרים כי יציאת מצרים נתנה לנו את התורה . קיבלנו את התורה כדי שנוכל להבין את מעשה בראשית וכך נוכל להבין את העולם בו אנחנו נמצאים ומתוך זה להבין את תפקידנו בעולם . זכור של עמלק הוא כנגד אלו שרוצים שנרפה את ידנו מן התורה וזהו עמלק שמזנב במי שידו רפתה מן התורה וזיכרון זה ייתן לנו את הכוח להכרית את זכר עמלק לעתיד לבא כדי שנוכל לקבל את התורה בשלמותה . והזכור של מרים שנזכור שכדי ללמוד את התורה צריך דעת להבדיל בן קודש לחול ובן קודש לקודש והמים של בארה של מרים מזכיר לנו שאנחנו צריכים לשאוף לקבל דעת ולא כל דעת אלה את הדעת שניתנה ע"י הקב"ה . כי גם צריך דעת להבדיל בן דעת של חול לדעת של קודש והדעת היחידה שאנחנו צריכים זה הדעת של המים של בארה של מרים ולכן הבאר של מרים נברא בין השמשות כמו שאומרת המשנה מסכת אבות פרק ה

[*] עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:

ולמה היא נבראה במוצאי שבת אומר הר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק במדבר פרשת מטות

והנה כל אלו עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות כדי שיהיה הכנה להתיקון של החטא הנ"ל. ובהופיע קדושת שבת בעצמה אז נתקן הכל בפנימיות על ידי קדושת העשרת הדברות שהכל מודים שבשבת ניתנה תורה לישראל וכדברינו הנ"ל:

כלומר הבאר של מרים הוא התיקון לקלקול שנעשה על ידי חטא האדם הראשון והוא התיקון לחוסר הדעת שהיה בנחש וחוה שחוסר הדעת שלהם גרם לקלקול של האדם הראשון .