בס"ד
פרשת נשא מלאכים 12 למה חטא האדם הראשון ? מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ? האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ? מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? י"א/סיון/תשע"ח
פרשת נשא מלאכים 12 למה חטא האדם הראשון ? מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ? האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ? מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? י"א/סיון/תשע"ח
בראשית פרק ג
(ט) וַיִּקְרָ֛א
יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:
(י) וַיֹּ֕אמֶר
אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא:
(יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י
הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ
לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ:
(יב) וַיֹּ֖אמֶר
הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י
מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל
כתבתי כמה מאמרים על נושא נשים ואחת הנושאים הוא
חטא האדם הראשון ושם הבאתי את צרור המור שאומר שבריאת האישה מן האדם ולא מן האדמה
זה הסיבה שדעתן קלה . וכמו כן הבאתי שהנחש פיתה את חוה ולא את האדם כי ידע שדעתו
קלה ולכן לא ניסה להסית את האדם הראשון
אומר צרור המור בראשית פרק א
וייצר ה' אלהים למה לא נבראת האשה עם האדם
מיד. וכאן הי' מקומו. כי כשנפח באפיו נשמת חיים היא ג"כ יש לה נשמה וראוי היה
שיאמר ויפח באפיהם נשמת חיים. ועוד כשאמר לא טוב היות האדם לבדו מיד היה ראוי לומר
ויקח אחת מצלעותיו למה הפסיק בנתיים. ועוד כי כשנצטוה אדם על העץ עדיין לא נבראת
האשה ואיך נענש' הא לא ענש הכתוב אא"כ הזהיר.
וממשיך צרור המור
ולכן בבריאת האיש נבראת האשה עמו בכח ולכן
האשה אינה צריכה אזהרה כי באזהרת האיש די לאשה אחר שהיא חלק ממנו. וכן לא היה צריך
השם ליפח באפיה נשמת חיים כי אחר שלא נבראת מן האדמה אלא מצלעותיו וכבר נפח השם
נשמה באדם כבר נטלה חלק באותו צלע אלא שהיה מעט מזער. ולכן נשארו חסרות כאמרם דעתן
של נשים קלה. ולכן נתאחר השם בבריאתה ולא רצה לבראתה כסדר הבריאה השנית כשאמר ויפח
באפיו נשמת חיים. וכן כשאמר לא טוב היות האדם לבדו לא בראה מיד.
ואומר הריקאנטי בראשית פרק ג
מדרש רות [פ"א ע"א] ואדם לא זכר
את האיש המסכן ההוא [קהלת ט, טו], אדם הראשון משבא סמאל רכוב על הגמל וסבב אותו
שחטא, לא זכר את האיש שבמסכנותא יהיה על זה העון, שהנחש סבב לחוה וסמאל לאדם
הראשון, וסמאל לא הוה ביה כחא דיהפוך לאדם, עד שבא נחש והפך לבא דחוה וחוה הפכה
לבו דאדם וחטאו שניהם, ועל דא אמר האשה אשר נתת עמדי, שסמאל לא הוה ליה רשו דיהפוך
לי עד שבאה חוה וגרמה לי דאכילנא מיניה,
ונשאלתי שאלה חזקה : רק רגע אני מבינה למה הנחש
פיתה את חוה כי היית חסרה ודעתה קלה אבל למה האדם הראשון שלא היה חסר למה הוא
"נפל"
בחטא ואכל מעץ הדעת הרי לפי טענתך אין לו חסרון בחישוב של הרווח של העברה
כנגד הפסדה בעתיד ולכן לא מובן לי למה הוא חטא ?
אמרתי לעצמי זה שאלה מעולה וצריך למצוא לה תשובה .
אני חושב
שהתשובה לעניין נמצא בדברי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א
אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין
בלא עון. אין מיתה בלא חטא - דכתיב הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא
ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא
עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
מיתיבי; אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך
הוא: רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? אמר להם: מצוה קלה צויתיו
ועבר עליה. אמרו לו: והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו! אמר להם: מקרה אחד
לצדיק ולרשע לטוב וגו'! - הוא דאמר - כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר:
אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי - עדיין לא הגיע
זמנכם ליפטר מן העולם. מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב,
ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד.
שואלים המלאכים את הקב"ה מפני מה קנסת מיתה
על אדם הראשון? ושימו לב לשאלה לכאורה לפי השאלה שלהם המלאכים לא
מבינים בכלל מה החטא של האדם הראשון ולכולם הרי ברור החטא שהקב"ה ציוה על
האדם בראשית פרק ב
(טז) וַיְצַו֙ יְקֹוָ֣ק
אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:
(יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל
מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:
האדם אכל ולכן נגזרה עליו מיתה .אבל לפי שאלת
המלאכים לא היה זה האכילה של האדם הראשון
שגרם לו מיתה . כי אם היה זה אכילת מעץ הדעת לא ניתן לקרוא לזה קנס . משמעות קנס
זה לא מעיקר הדין . וזה מתאים לשאלה שלהם מפני מה ? כלומר היה ברור למלאכים שזה לא
מהאכילה של עץ הדעת וזה צריך להיות מסיבה אחרת . הקב"ה אומר למלאכים מצוה קלה צויתיו ועבר עליה .
כלומר האדם הראשון עבר על מצווה קלה שהקב"ה
נתן לו ועל מצווה כזו אדם לא יכול לקבל מיתה והקב"ה נתן לו את עונש המיתה
בתור קנס ולא מעיקר הדין . וצריך עיון וברור מה היא המצווה הקלה שהקב"ה נתן
לו .
בראשית פרק ב
(טו) וַיִּקַּ֛ח
יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ
וּלְשָׁמְרָֽהּ:
ואומר הכתר יונתן בראשית פרק ב פסוק טו
(טו)
ויקח יי אלהים את אדם מהר העבודה מקום שנברא משם [הר המוריה] ויניחהו בגינתו שבעדן
להיות עובד בתורה ולשמור מצוותיה:
הכתב והקבלה בראשית פרק ב פסוק טו
לעבדה ולשמרה. שמא תאמר יש
מלאכה בגן עדן לפתח ולשדד את האדמה, והלא כל האילנות נצמחים מאליהן. או שמא תאמר
יש מלאכה בג"ע להשקות הגן והלא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן אלא לעבדה ולשמרה
לעסוק בדברי תורה ולשמור מצותיה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים כד"א עץ החיים
היא למחזיקים בה (בראשית רבה הובא בילקוט). והכי אמרו במדהנ"ע אמר ר"ש
ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה וכי מאי עבודה הכא אלא עבודת הנשמה וכו' הניח הקדוש
ברוך הוא לאדה"ר בג"ע ונתן לו תורתו לעבוד בה ולשמור מצותיה
וכתיב"ע למהוי פלח באורייתא ולמנטר פקודהא.
כלומר הקב"ה נתן לו מצווה קלה שהיא מצות
עבודת הנשמה כלומר התורה בדרגה הוחנית שלה ולא הגשמית כמו לאחר חטא האדם הראשון ואיך אנחנו אומרים על מצווה כזו מצווה קלה ?
את זה אנחנו רואים לאחר חטא האדם הראשון
בראשית פרק ג
(יז) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר
כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר
צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙
בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:
(יח) וְק֥וֹץ
וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה:
(יט) בְּזֵעַ֤ת
אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה
לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־ עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:
כלומר לאחר החטא הקב"ה הרחיק את האדם
מעץ החיים היא התורה והמשימה שלו ללימוד תורה כדי לשמור על
המצוות של הקב"ה לאחר החטא אנחנו צריכים גם דרך ארץ ומהי דרך ארץ?
מתוך תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה א
ויגרש את האדם (בראשית ג' כ"ד), מלמד
שנתן לו הקדוש ברוך הוא גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (שם שם
/בראשית ג'/), מלמד שהכרובין קודמין למעשה בראשית. ואת להט החרב המתהפכת (שם
/בראשית ג'/), זו גהינם. לשמור את דרך (שם /בראשית ג'/), זו דרך ארץ, מלמד שדרך
ארץ קדמה לכל. עץ החיים (שם /בראשית ג'/), אין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים
היא למחזיקים בה וגו' (משלי ג' י"ח).
לפני החטא לימוד התורה והגישה לעץ החיים היה קל
והיה זה רק עבודה רוחנית ולא גשמית ועכשיו לאחר החטא והמאמץ להגיע לעץ החיים דרך "דרך הארץ
" היא כבר לא מצווה קלה היא מצווה הרבה יותר קשה ומסובכת כלול מעבר של חרב
מתהפכת . ואיפה ראינו שהאדם הראשון עבר על
לעבדה ולשמרה ? כדי להבין את זה נבין מה
עשה האדם ? אומר חזקוני בראשית פרק ג פסוק יב
(יב) האשה אשר נתת עמדי להיות לי לעזר
והיה לי לבטוח עליה שלא לעשות לי שום דבר כי אם לעזר בשביל כך קבלתי מידה. גם לא
ידעתי מאיזה עץ נתנה לי היינו דכתיב היא נתנה לי מן
העץ ולא כתוב מעץ
הדעת. והוא היה כפוי טובה שהרי הקדוש ברוך הוא נתנה לו לטובה והוא חשבה לרעה.
אומר החזקוני שהאדם לא ידע מה שאכל . הוא לקח מידי
אשתו שהקב"ה נתן לו ולא היה צריך לדקדק אחריה כדי לדעת מה היא נותנת לו והוא
לכאורה אפילו לא היה שוגג כי אם אנוס . ואם כך הוא לא עבר על שום עברה וזה בניגוד
לדברי הקב"ה שאמר מצווה קלה צויתיו ועבר עליו .
וכדי
שנבין את העניין צריך להבין מה האינטרס של המלאכים לשאול את הקב"ה את השאלה הזאת הרי הם מתחילה
התנגדו לבריאת האדם אז לכאורה זה נמצא באינטרס שלהם שייגזר מיתה על האדם כי מראש
הם אמרו לקב"ה לא לברוא את האדם וגזירת מיתה על האדם מוכיחה את הטענה שלהם שעדיף לקב"ה שהמלאכים יהיו עיקר העולם יש בהם
אומנם פחות סיכוי אבל גם פחות סיכון . באדם יש יותר סיכוי והוא יכול להגיע מעבר
לדרגתם של המלאכים אבל יש בהם יותר סיכון והם יכולים לקלקל את העולם . וכאן נכנס
החשבון של האדם הראשון וחוה
חוה עברה על הציווי של הקב"ה אומנם הנחש הסיט
אותה אבל היה עליה להתייעץ עם בעלה לפני שאכלה את הפרי מעץ הדעת אבל בגלל חסרון
דעתה והתאווה בפרי עץ הדעת לא שאלה את בעלה והקב"ה גזר עליה מיתה . ועכשיו
הבינה חוה שהיא תמות ובעלה האדם הראשון לא יהיה בכלל מיתה ועכשיו עליה להבין לאן
הולך העולם ?
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט
ותקח מפיריו ותאכל אמר ר' אייבו סחטה
ענבים ונתנה לו, ר' שמלאי אמר ביישוב בת עלה אמרה לו מה את סבור שאני מיתה וחוה
אחרת נבראת לך אין כל חדש תחת השמש (קהלת א ט), או שמא אני מתה ואת יושב לך היטליס
לא תהו בראה לשבת יצרה
כלומר קודם כל נתנה לו לאכול מפרי עץ הדעת ולאחר
אמרה לו את החשבון שלה למה נתנה לו לאכול כי הקב"ה עשה אותה עזר כנגדו והיא חלק מהאדם כי נלקחה ממנו והיא
חלק בלתי נפרד ממנו ואם הקב"ה ייקח ממנו צלע נוספת עדיין יישאר החיסרון של
חוה והאדם לא יכול להגיע לתכלית העולם . הוא יישאר במצב של תוהו ולא במצב של לשבת
יצרה . וכאן האדם היה צריך להחליט האם ללכת עם אשתו חוה לעולם שבו העבודה שלו תהיה
לא מצווה קלה כי אם מצווה קשה מאוד שבו יש תורה ודרך ארץ ולעזוב את העולם של עבודה
רוחנית בלבד שהיא מצווה קלה .
מה שני הדרכים שעמדו לפני האדם הראשון ? האחד
לבחור בעולם המלאכים כמו שהיה לפני בריאת חוה כי כשהדם הראשון נברא הוא נברא כמו
מלאך אומנם בדרגה יותר גבוהה מהמלאכים כי ראינו שהמלאכים טעו בו ורצו לקרוא לו
קדוש אבל הרבה פחות מהדרגה שיכול להגיע כאשר ברא את חוה ואת יצר הרע של העריות שבו
הקב"ה הגדיל את הסיכון אבל גם את הסיכוי . והמלאכים העדיפו את האופציה השנייה
שיישאר האדם הראשון בעולם ללא חוה מה גם שעכשיו האדם הראשון יש בו חיסרון כי נלקחה
ממנו צלעו ממנה ברא הקב"ה את חוה . ולכן השאלה של המלאכים לקב"ה היה
בעצם טענה למה גזרת עליו מיתה שיתחיל את העבודה של התמודדות עם 2 יצרים ובסופו של
דבר יוכל להגיע לדרגה שהיא הרבה יותר מאיתנו כי יש במצב הזה סיכון גבוהה עדיף לנו
שהאדם יישאר לבדו בעולם עם יצר אחד מה גם שעכשיו יש בו חסרון ואנחנו לא נוכל לטעות
בו שוב לקרוא לו קדוש .
וזה היה התשובה של האדם הראשון בראשית רבה (וילנא)
פרשת בראשית פרשה יט
א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב
כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד
מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג,
יג]
כלומר אומר האדם הראשון נכון שאכלתי את הפרי של עץ
הדעת באונס אבל עכשיו שכבר אכלתי אני בוחר בחוה ולא במלאכים .
אומר קדושת לוי ליקוטים
או יבואר, ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם
ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא. כי תיקון חטא אדם הראשון ראוי היה על ידי הקדוש
ברוך הוא לבד, וטובות הבורא היה עלינו להבדיל הטוב מן הרע, וזהו אשר עשה עמכם
'להפליא' מלשון הפרשה. וזהו פירוש המדרש (ב"ר יט, יב) 'האשה אשר נתת עמדי כו'
מן העץ ואוכל' (בראשית ג, יב) אכלתי לא נאמר כו' [אלא] 'ואוכל', אוכל ואכלתי. זהו
התיקון על האכילה שאכלתי, 'ואוכל' בשביל עבודת הבורא ברוך הוא, זה התיקון, זהו
'ואכלתם אכול' (חסר):
כלומר האדם הראשון בחר בתיקון העולם עם חוה על אף
שזו מצווה קשה ולא קלה . אומר האדם הראשון אני מעדיף ללכת לדרך ארוכה עם קשיים
רבים בשילוב של תורה ודרך ארץ מאשר להישאר בעולם של המלאכים שבו יש לי מצווה קלה
שהיא רק עבודה רוחנית . כי הדרך הארוכה תביא אותי לשלמות אמיתית והדרך הקלה לאחר
שחוה אכלה מעץ הדעת והתחיבה מיתה תביא אותי לעולם נמוך יותר כי חוה היא חלק ממני
ולעולם לא אוכל להשלים את חסרונה .
אז היכן היה העברה שעבר האדם הראשון ? אומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק
יב
(יב)
אשר נתת עמדי - כאן כפר בטובה:
כלומר היה נימה של כפיות טובה של האדם הראשון
בנתינת האישה כלומר בדבריו של האדם הראשון היה טענה אם לא היית נותן לי את האישה
והייתי יחידי בעולם הייתי מגיע לשלמות אומנם הדרגה שלי היית פחותה אבל כאן שנתת לי
את האישה אני צריך לעבוד דרך ארוכה וקשה יותר והייתי מעדיף את הדרך הקצרה אבל
עכשיו שאני עומד מול מצב נתון שיש בי חיסרון כי האישה נבראה ממני אין לי ברירה
לבחור בדרך הקשה ולעבור על המצווה שנתתי לי לעבדה ולשמרה עבודה ברוחניות בלבד .
לכן שהקב"ה אומר למלאכים אמר להם: מצוה
קלה צויתיו ועבר עליה הכוונה שהוא החליט
לעבור עליה וללכת על מצווה קשה יותר אבל מהדברים ניתן להבין שהאדם הראשון עבר עברה
וצריך להגיד שהוא עבר על כפיות טובה ולכן המיתה של האדם לא היית מתוך מידת הדין רק
מתוך קנס או היה זה תירוץ רק למלאכים בגלל הטענה שלהם .
לסיכום הנושא יש וכוח בן הקב"ה למלאכים על
מהות העולם המלאכים טוענים כלפי הקב"ה למה קנס עליו מיתה כי הם מעדיפים
עולם של אדם יחיד ולא אדם וחוה . האדם הראשון הבין שהוא חייב לבחור בעולם יחד עם
חוה כי האלטרנטיבה להישאר לבד בעולם רק עם המלאכים כאשר יש בו חסרון זה לא
אלטרנטיבה .
החטא היחידי שעשה האדם הראשון היה כפיות טובה שהיה
נשמע מדבריו שהיא מעדיף לכתחילה לאחר שראה מה עשתה חוה את האופציה הקלה של עבודה
רוחנית ללא חוה על אף שהקב"ה אמר
בראשית פרק ב
(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙
יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר
כְּנֶגְדּֽוֹ:
