13.11.2020

פרשת חיי שרה האם הגר זה קטורה ? אם הגר זה קטורה למה התורה לא אומרת הגר ? האם קטורה היא מזרע חם ? האם הגמרא בסנהדרין הולכת בשיטת רש"י שהגר זה קטורה ? למה לבני קטורה יש טענת בעלות על ארץ ישראל ? מה התירוץ של גביהא בן פסיסא לאלכסנדר מוקדון ? מה הקושי לפי הגמרא במסכת כתובות על תרוצו של גביהא בן פסיסא ? למה לפי הזוהר הקדוש אין תוקף לתירוצו של גביהא בן פסיסא ? האם בני קטורה חייבים במילה מהתורה ? האם יש להם חלק מסוים בארץ ישראל ? האם זה זכות תמידית ? ‏כ"ו/חשון/תשפ"א

בס"ד

פרשת חיי שרה האם הגר זה קטורה ? אם הגר זה קטורה למה התורה לא אומרת הגר ? האם קטורה היא מזרע חם ? האם הגמרא בסנהדרין הולכת בשיטת רש"י שהגר זה קטורה ? למה לבני קטורה יש טענת בעלות  על ארץ ישראל ? מה התירוץ של גביהא בן פסיסא  לאלכסנדר מוקדון ? מה הקושי לפי הגמרא במסכת כתובות על תרוצו של גביהא בן פסיסא  ?  למה לפי הזוהר הקדוש אין תוקף לתירוצו של גביהא בן פסיסא  ? האם בני קטורה חייבים במילה מהתורה ? האם יש להם חלק מסוים בארץ ישראל ? האם זה זכות תמידית ? ‏כ"ו/חשון/תשפ"א

כתוב בבראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק א - ו

(א) וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה:

(ב) וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֥ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ:

(ג) וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים:

(ד) וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה:

(ה) וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק:

(ו) וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם:

ואומר רש"י בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק א

(א) קטורה - זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיהס כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגהע לאדם מיום שפרשה מאברהם:

כלומר קטורה זה הגר אמא של ישמעאל . ולמה קוראים לה קטורה ולא הגר ? מתרץ רש"י שמעשיה נאים .ואומר פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת וישב מאמר בא אל אשת אחיך ויבם אותה אות קסא

ת"ח מה כתיב וכו': בוא וראה, כתוב, ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, הוא סוד, שהנשמה באה כבתחילה בגוף כדי להתתקן.

פירוש. אברהם ה"ס הנשמה אשה ה"ס גוף, ואמרו ויוסף אברהם ויקח אשה, פירושו, שאחר שהנשמה יצאה מגוף הוסיפה לבא בגוף. והוא כדי להתתקן, מה שלא נתתקנה בהיותה בגוף הא'.

כלומר הגר עברה איזה תהליך של תשובה ושמה השתנה לקטורה וכרגע היא אישה שונה מהגר

וכך כותב הכלי יקר בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק א

(א) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. חזר ונשא את הגר וקראה קטורה על שם שמעשיה נאים כקטורת, וכן משמע לשון ויוסף שנשאה שנית, ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו קטורה על שם מעשיה, ועוד שזה סותר למה שפירש רש"י בפרשת וירא (בראשית כא יד) ותלך ותתע שחזרה לגלולי בית אביה. והקרוב אלי לומר בזה שמתחילה גירשה על פי בקשת שרה, כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה שרה בנבואה שסופה לחזור לגלולי בית אביה, וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש במשמעותו גם עבודה זרה, שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי מעשה שניהם שוים כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, כי לא יירש ממעשה אברהם. וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש אמונת העבודה זרה אשר בלבם, לפיכך נאמר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה, מיד וישלחה בגירושין, ותלך ותתע כאשר אמרה שרה, ואם כן מאחר שגירשה מחמת ערות דבר של עבודה זרה קשה איך חזר ולקחה, על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה, כמו ישמעאל בנה שעשה גם כן תשובה, וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה תשובה, וכל בעל תשובה נעשים לו הזדונות כזכויות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכויות, על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים, וזה דמיון נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח, וכמו שנאמר (ישעיה מ ב) כי נרצה עוונה, שאחר התשובה גם העוון נרצה ומקובל על כן נקראת קטורה:

יש דעות אחרות במדרשי חז"ל מי היא קטורה כמו שכותב הילקוט שמעוני איוב רמז תתקד

ושלש נשים נשא אברהם, שרה בתו של שם, קטורה בתו של יפת, הגר בתו של חם:

אבל הגמרא במסכת סנהדרין גורסת כמו פרוש רש"י חברותא מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה(88) לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון.

אמרו לו: ארץ כנען - שלנו ושלכם היא. דכתיב: "ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם", וכתיב: "ואלה תולדת יצחק בן אברהם". הרי שישמעאל ויצחק - בניו של אברהם היו. ואם כן, ארץ כנען צריכה להתחלק בינינו שוה בשוה!(89)אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות, ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון.אם ינצחוני, אמרו הדיוט שבנו נצחתם.ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם.נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן.אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה?

אמרו לו: מן התורה.אמר להן: אף אני לא אביא ראייה - אלא מן התורה. שנאמר: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת".אב שנתן אגטין [שטרות, כתבים(90)] לבניו בחייו, שחילק כל נכסיו לבניו מחיים, וכתב בשטרות שלא יטול אחד כלום בחלק חבירו, ושיגר זה מעל זה [שהפריד ביניהם, שלא יהיה ביניהם יותר קשר, ושילח כל אחד למקום אחר], כלום יש לזה על זה כלום מעתה?כך גם כאן, הרי אברהם נתן לבני הפילגשים, דהיינו ישמעאל וזרעו [ובני קטורה וזרעם], מתנות, ושילחם מעליו. ואת כל שאר הנכסים אשר לו נתן ליצחק. מעתה אין לבני הפילגשים על זרע יצחק כלום(91).מאי [מה הם] אותם מתנות שנתן אברהם לבני הפילגשים?

אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה. דהיינו, כח הכישוף, ומעשה שדים(92).

כלומר אנחנו רואים שבני ישמעאל ובני קטורה באים ביחד לאלכסנדר מוקדון בטענה "ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם", וכתיב: "ואלה תולדת יצחק בן אברהם". כלומר גם בני קטורה הם תחת תולדות בני ישמעאל כלומר קטורה היא הגר כי אם לא היית הגר בני קטורה לא יכלו להיות בני ישמעאל .

בהערות של החברותא הוא מביא מפרשים שמקשים על זה שאברהם נתן ליצחק כל אשר לו והכוונה לרשת את כל ארץ ישראל וכך כותב החברותא - הערות סנהדרין דף צא עמוד א הערה (91

(91). הקשו המפרשים, הא אמרינן [כתובות נג א]: "לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא וכו'", ואיך נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק? וכתב הרא"ם, שישמעאל היה בן שפחה, שהרי נולד קודם שנשתחררה, ואין בן שפחה יורש. ובני קטורה בני פלגש היו. ובעץ יוסף כתב, שהרי הטעם שלא יעביר נחלה הוא שמא יצא מאותו בן רשע זרע טוב, וכתיב "יכין רשע וצדיק ילבש". ואברהם ראה שלא יצא מהם זרע מעליא, ולכן נתן הכל ליצחק. וגם הקדוש ברוך הוא אמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", והרי היא אמרה "כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". ובעיון יעקב כתב לתרץ, שהרי אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע", וכל הטעם שלא להעביר נחלה הוא כדלעיל, דלא ידעינן מאי זרעא נפיק מיניה. והרי הכל גלוי וידוע לפניו! ובבן יהוידע כתב, שמה שנתן להם שם טומאה, שהוא דבר סגוליי לנצח בו במלחמה וכיוצא, הרי הוא שוה ערך למה שנתן ליצחק, ואין זה נחשב עבורי אחסנתא. ובזה יישב מנין לנו שנתן להם שם טומאה. עיין שם.

ובסיס הויכוח הוא בגמרא חברותא מסכת כתובות דף נג עמוד א

חזייה רב פפא את יהודה דלא הוה ניחא ליה להכנס עמו.אמר ליה רב פפא: מאי דעתיך, למה אינך רוצה להכנס? האם משום מה דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא [לא תשתתף בהעברת נחלה, דהיינו, שיכתוב מחיים את נכסיו, אפילו מבן רע לבן טוב], משום דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה, שאין אנו יודעים איזה זרע יצא מהבן הרע, ושמא יהא לו זרע הגון, וראוי שהוא יטול חלק בירושה!וכל שכן שלא יהא באעבורי אחסנתא מברא לברתא.והרי גם כאן זו העברת נחלה, שהרי כותב לבתו מה שהיה ראוי להוריש לבניו!אין לך מה לחשוש לכך, שהרי האי נמי תקנתא דרבנן היא, משום מה דאמר לעיל רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו, ולמדים דבר זה מן המקרא!

ואני רוצה להביא פרוש אחר לתרוץ העניין אומרת הגמרא : "אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות, ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון.אם ינצחוני, אמרו הדיוט שבנו נצחתם."

כלומר גביהא בן פסיסא  לא היה תלמיד חכם ולכן נתנו לו חכמים להתווכח עם אלכסנדר מוקדון כי אם היה מפסיד היה מתרץ את זה שהוא הדיוט ולא תלמיד חכם .

וכך כתוב בזוהר הקדוש

וְאַבְרָהָם אָמַר, לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךְ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַשֵּׂר לוֹ עַל יִצְחָק, נִדְבַּק אַבְרָהָם בְּיִשְׁמָעֵאל, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵשִׁיב לוֹ, וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךְ וְגוֹ'. אַחַר כָּךְ נִמּוֹל וְנִכְנַס לַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁטֶּרֶם יָצָא יִצְחָק לָעוֹלָם.

וּבֹא רְאֵה, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים עָמַד אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבִקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ, מִי שֶׁנִּמּוֹל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּשִׁמְךְ? אָמַר לוֹ, כֵּן. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל נִמּוֹל, [ולא עוד, אלא שגמול בן שלש עשרה שנה] אָז לָמָּה אֵין לוֹ חֵלֶק בְּךְ כְּמוֹ יִצְחָק? אָמַר לוֹ, זֶה נִמּוֹל כָּרָאוּי וּכְתִקּוּנוֹ, וְזֶה לֹא כָּךְ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה נִדְבָּקִים בִּי כָּרָאוּי לִשְׁמוֹנָה יָמִים, וְאֵלֶּה רְחוֹקִים מִמֶּנִּי עַד כַּמָּה יָמִים. אָמַר לוֹ, וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב בִּשְׁבִיל זֶה?

אוֹי עַל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנּוֹלַד יִשְׁמָעֵאל בָּעוֹלָם וְנִמּוֹל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִרְחִיק אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה, וְנָתַן לָהֶם חֵלֶק לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַמִּילָה שֶׁבָּהֶם.

וַעָתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִשְׁלֹט בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה מֵהַכֹּל זְמַן רַב, כְּמוֹ שֶׁהַמִּילָה שֶׁלָּהֶם רֵיקָה בְּלִי שְׁלֵמוּת, וְהֵם יְעַכְּבוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִמְקוֹמָם, עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם אוֹתָהּ זְכוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל.

כלומר לפי הזוהר הקדוש באמת יש איזה שייכות של ישמעאל לארץ ישראל ולא כמו שאמר גביהא בן פסיסא שאומנם נתן תרוץ שהתקבל על ידי אלכסנדר מוקדון אבל הוא לא תרוץ  מלא . כלומר אותם מתנות שנתן אברהם לבני קטורה הם לא שווה ערך "לכל אשר לו" של יצחק ועדיין יש איזהו תוקף לטענת של בני ישמעאל . ונשאר לנו להבין האם באמת שייך מילה בבני ישמעאל

אומר הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ח

אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה, והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני, ואין נהרגין עליה.

כלומר לפי הרמב"ם בני קטורה חייבים במילה מהתורה אבל היות ולא ניתן לדעת מיהו בני קטורה ומי הם בני ישמעאל כולם  חייבים במילה . ולכן צריך להגיד שבגלל בני קטורה יש לישמעאל איזה חלק בארץ ישראל ויש לבני ישמעאל טענה על חלוקה של הירושה מהדין שלא ניתן לדעת מי יהיו צאצאיו של האדם כי לאדם יש את הכוח לחזור בתשובה כי הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים וגם מה שאומר הקב"ה

בבראשית פרשת וירא פרק כא פסוק יב - יג

(יב) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע:

(יג) וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא:

יש בו צד פתוח כי אומנם כתוב בפסוק כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע  אבל פסוק הבא כתוב לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא . כלומר יש כאן מקום לבחירה החופשית של האדם .