27.5.2016

פרשת בחקותי מידת הדין ומידת הרחמים בפרשת בחקותי ‏י"ט/אייר/תשע"ו

בס"ד

פרשת בחקותי  מידת הדין ומידת הרחמים בפרשת בחקותי ‏י"ט/אייר/תשע"ו

בפרשת בחקותי תמיד מזעזעת אותנו על מידת הדין בעולם כתוב ויקרא פרק כו

(כט) וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ:

אבל בו נראה את נקודת המבט של הזוהר המתורגם בפרשת בחקותי

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ח) לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַה זֶּה לֹא אֹסִף? לֹא אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת לְבַעֲלֵי דִין לְהַשְׁמִיד אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא תּוֹסֶפֶת כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל. וְעַל זֶה וְיָסַפְתִּי, אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת וַדַּאי.

לָמָּה תּוֹסֶפֶת? כְּדֵי לְיַסֵּר אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. שֶׁבַע? וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם גּוֹבֶה אֶת שֶׁלּוֹ, אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קל) אִם עֲונוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדנָי מִי יַעֲמֹד, וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם?!

אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁבַע כְּנֶגְדְּכֶם, וּמִי הִיא? זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא שֶׁבַע, שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְעַל זֶה שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וְנִקְרֵאת שֶׁבַע, וְנִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁבַע לְבַדָּהּ, לַעֲשׂוֹת שְׁמִטָּה וְלַעֲשׂוֹת דִּינִים, לְהוֹצִיא חֵרוּת, שֶׁהַכֹּל בָּהּ. נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, שֶׁהִתְחַבְּרָה עִם אַחֵר כְּאֶחָד, לְהָאִיר, לִשְׁלֹט בַּמַּלְכוּת, לְהוֹדִיעַ הַמַּלְכוּת בָּאָרֶץ וּבַכֹּל, בַּת שֶׁבַע נִקְרֵאת. כָּתוּב, עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִיא, וְהַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד.

רַבִּי אַבָּא אָמַר, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, עַל יְדֵי מְמֻנִּים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ. אַף אֲנִי, הֲרֵינִי מִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדְּכֶם, וַהֲרֵי שֶׁבַע לְהִתְעוֹרֵר עֲלֵיכֶם.

בֹּא רְאֵה אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי, וְהָיָה חוֹטֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יוֹם אֶחָד סָרַח לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ הִלְקֵיתִי אוֹתְךְ וְלֹא קִבַּלְתָּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ רְאֵה מָה אֶעֱשֶׂה לְךְ; אִם אֲגָרֵשׁ אוֹתְךְ מִן הָאָרֶץ וְאוֹצִיא אוֹתְךְ מִן הַמַּלְכוּת, אוּלַי יָקוּמוּ עָלֶיךְ דֻּבֵּי הַשָּׂדֶה, אוֹ זְאֵבֵי הַשָּׂדֶה, אוֹ לִסְטִים, וְיַעֲבִירוּ אוֹתְךְ מִן הָעוֹלָם. מָה אֶעֱשֶׂה? אֶלָּא אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ.

כָּךָ אַף אֲנִי, אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ [אף אני ואתה נלך בגלות ונצא יחד]. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשְׂרָאֵל, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? הֲרֵי הִלְקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא הִרְכַּנְתֶּם אָזְנֵיכֶם. הֲרֵי הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם בַּעֲלֵי מָגִנִּים, בַּעֲלֵי חַבָּלָה, לְהַלְקוֹת אֶתְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. אִם אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְבַדְּכֶם, אֲנִי פּוֹחֵד עֲלֵיכֶם מִכַּמָּה דֻבִּים, מִכַּמָּה זְאֵבִים שֶׁיָּקוּמוּ עֲלֵיכֶם וְיַעֲבִירוּ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נֵצֵא מִן הָאָרֶץ וְנֵלֵךְ לַגָּלוּת.

כלומר רואים שמנקודת מבט ראשונה זה מידת הדין על עם ישראל שלא הולך בדרך השם אבל בראיה יותר מעמיקה יש כאן מידת הרחמים בתוך מידת הדין שהקב"ה דואג לעם ישראל שיוכל לשרוד על אף שמעשיו של עם ישראל עצמו מביא אותו למצב הזה ולפי מידת הדין באמת אין תקומה לעם ישראל חס וחלילה אבל מידת  החסד של הקב"ה היא הדבר היחיד שנותן את ההבנה שאנחנו בנים של הקב"ה והתורה הנצחית שעם ישראל קיבל במעמד הר סיני היא הדבר היחידי שנותן לעם ישראל את הכוח לשרוד בעולם הזה ונותנת לנו את הכוח לעמול בתורה ולהגיע בעזרת השם בקרוב לימות המשיח שאז נבין בדיוק את כל המהלך של בריאת העולם ואת ההבנה של המקום של עם ישראל בבריאת העולם וזה מה שהגמרא אומרת בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד

וכל אדם צריך לראות את זה בראיה גם כחלק של יחיד בתוך עם ישראל אבל גם בתוך חייוהפרטים של האדם ולהאמין בכל הלב על אף שלפעמים זה קשה דכל דעביד רחמנא לטב עביד

 

פרשת בחקותי מה הקשר של שמירת מצוות לגודל האדם ? מה הקשר לחטאים של האדם לגודלו ? מה הכוונה קרי ומה בחמת קרי ? מה השינוי אחרי מתן תורה לגבי שער חמישים של טומאה ? ‏י"ט/אייר/תשע"ו


 בס"ד
פרשת בחקותי   מה הקשר  של שמירת מצוות לגודל האדם ?  מה הקשר לחטאים של האדם לגודלו ? מה הכוונה קרי ומה בחמת קרי ?  מה השינוי אחרי מתן תורה לגבי שער חמישים של טומאה ? ‏י"ט/אייר/תשע"ו

כתוב בויקרא פרק כו

(ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:

והתוצאה ויקרא פרק כו

(יג) אֲנִ֞י יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת: פ

וצריך להבין מה זה קוממיות ואומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

מיתיבי: ואולך אתכם קוממיות - רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון; רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר: אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל! כי קאמר ר' יוחנן - לכווי דבי זיקא.

האדם הראשון היה מאה אמה לאחר שחטא . לפני החטא הוא תפס את כל העולם אבל הקב"ה הקטין אותו למאה אמות ולאחר מכן לארבע אמות ולאחר שנעשה את רצון השם נחזור חזרה לגודלו של האדם הראשון או לפי דעתו של רבי מאיר לגודל כפול אבל בכל מקרה מדובר על להגיע לפחות לגודל של בית המקדש  כלומר אם עם ישראל עושים את מצות השם נבנה את  בית המקדש גם החיצוני וגם הפנימי והאדם יגיע לגודלו של בית המקדש לפחות אבל מה קורה אם לא עושים את רצנו של השם

ויקרא פרק כו

(יד) וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה:

 (יט) וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה:

ואומר המדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת בחקותי פרק כו סימן יט

[יט] ושברתי את גאון עוזכם. זה בית המקדש, שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם (יחזקאל כד כא), ר' עקיבא אומר אלו הגבורים:

ובהמשך כתוב ויקרא פרק כו

(כב) וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם:

כלומר כמו שאם עושים את מצוות השם גדלים לפחות לגודל של בית המקדש אבל כאשר לא עושים את רצון השם יש את מיעוט האדם בדיוק כמו שקרה עם האדם הראשון לאחר החטא אומנם חז"ל מפרשים על מיעוט האנשים אבל נראה לי שניתן לפרש על גודל האדם כמו שבפסוקים למעלה כתוב על גודל האדם . והתורה נותנת תיאור לתהליך של העונש על ידי הקב"ה

שלב ראשון בויקרא פרק כו

(יח) וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם:

שלב שני כתוב בויקרא פרק כו

(כא) וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם:

שלב שלישי כתוב   ויקרא פרק כו

(כז) וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי:

(כח) וְהָלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּחֲמַת־קֶ֑רִי וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם:

ואני רוצה לפרש בצורה מחודשת את השלבים

השלב הראשון הוא השלב שבו זה מידה כנגד מידה וזה הפרוש לייסר אותכם שבע על חטאתיכם כלומר כמו שחטאתם אתם מקבלים את העונש . אבל אם הגעתם לשב של השבע אומר הקב"ה לעם ישראל כאן משתנה צורת העונש וזה הכוונה וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙  יש כאן תוספת כלומר כאן נכנסים למצב שהעונש לא עובד כמידה כנגד מידה אלה נכנס לשלב שיש כאן תוספת של העונש על החטא . ותוספת העונש באה לידי ביטוי רק כאשר הם לא חוזרים בתשובה  לאחר העונש של שלב ה ויספתי עליכם   ואם עדיין עם ישראל לא חוזרים בשלב הזה הם יכולים להגיע לשלב של חמת קרי וכאשר הם מגיעים לשלב של חמת קרי הם נכנסים של שלב שבו זה לא מידה כנגד מידה אלה הכפלה של העונש ולי נראה שיש כאן הכפלה של 7 ב 7 כלומר 49
וכך אולי ניתן להבין צרור המור ויקרא פרשת בחוקותי

ולכן אחר שלא רצינו להוסר מהמכות הראשונות. ונשוב לומר שהוא בקרי. ראוי לכפול העונש. ולכן כנגד ואכלתם לחמכם לשובע. שעונשם היה ואכלתם ולא תשבעו. רצה לייסרם ולכפול עונשם בחמת קרי. והוא ואכלתם בשר בניכם. שהוא אכזריות גדולה.

וגם כך ניתן להבין מזוהר ששבע על חטאתיכם זה הכפלה ולא חיבור

וּכְדֵין אִתְפְּרַע מִנַּיְיהוּ, עַל יְדוֹי מִנְיָינָא דְּאִינוּן שְׁנִין, דְּחָסְרוּ מֵרָזָא דְּשֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. תָּא חֲזֵי, כַּד תִּמְנֵי עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין שֶׁבַע זִמְנִין, לְכָל חַד מֵאִינוּן עֲשָׂרָה דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, הֲווֹ לְהוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְאַרְבָּעִין.

וְאָז נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי מִנְיַן אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁחָסְרוּ מִסּוֹד שֶׁל שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁתִּמְנֶה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁבַע פְּעָמִים לְכָל אֶחָד מֵאוֹתָם הָעֲשָׂרָה שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ, יֵצֵא לְךְ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים.

עם ישראל עשה של מסע של 49 שערים והגיע למתן תורה . לפי מה שכתבתי בעבר היה זה בריאה של העולם מחדש בשיתוף עם ישראל וזה משמעות ספירת העומר וכאן יש לנו גלגול לאחור של בריאת העולם החדש לאחור כלומר לי נראה שמה שמופיע בפרשה שלנו מנסה להסביר את טבע העולם החדש שנברא ביציאת מצרים . כלומר יתכן מצב של גלגול העולם אחורה ב 49 דרגות וכמו שבתחילת יציאת מצרים היה זה רק הקב"ה שירד והוציא את עם ישראל ממצרים כאשר מגיעים לשלב של חמת קרי גם כאן מי שיכול לפעול זה הקב"ה כמו שכתוב ב ויקרא פרק כו  וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי  כלמור מצב של חמת קרי זה מצב שבו מי שיכול לשנות את הדברים זה הקב"ה . אבל אנחנו רואים שיש שינוי מהותי של המצב עכשיו לאחר קבלת התורה ועומת המצב שהיה לפני מעמד הר סיני וכך כתוב בפרשה שלנו ויקרא פרק כו

(מא) אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֹנָֽם:

(מב) וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר:

(מג) וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֹנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם:

(מד) וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק אֱלֹהֵיהֶֽם:

(מה) וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:

כלומר אומר הקב"ה על אף שאני יעניש אותכם בחמת קרי עם ישראל יכניע את לבבו ואז ירצו את עונם כלומר אומנם עם ישראל יכול להתגלגל אחורה עד השער של 49 של טומאה אבל לא יתכן להגיע לשער החמישים כמו שהיה ביציאת מצרים ויש ודאות מוחלטת שעם ישראל יכניע את לבבו ויחזור בתשובה והקב"ה יזכור את בריתו עם עם ישראל . ולא רק זאת אומר הקב"ה שהוא נמצא עם עם ישראל בגלות ולא יעזוב אותם ולא ימאס בהם וזה השינוי המהותי שנעשה לעומת יציאת מצרים שבו היה סיכוי להיכנס לשער החמישים ועם ישראל היה נשאר במצרים לעד .

וכך כותב הפנים יפות ויקרא פרק כו

(יג) ואשבור מוטות עלכם ואולך אתכם קוממיות. כבר כתבנו בפסוק [שמות יג, יח] וחמושים עלו בני ישראל שנתעלו ביציאתם ממצרים ממ"ט שערי טומאה שהיו שקועים בה, ונתעלו במ"ט יום עד קבלת התורה במ"ט שערי קדושה, ולכך היה יציאתם בחפזון שאילו היו שקועים עוד שעה היו נכנסין בשער החמישים של ש"ט ולא היה אפשר להוציאם, וכבר כתבנו דהיינו דאמרו במערבא [ברכות ד ב] נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל [עמוס ה, ב], פירוש במצרים כשנפלו נפילה שאם נפלו יותר לא היה אפשר להושיען אז נתקיים קום בתולת ישראל, וירמז לזה דכתיב מטת חסר וי"ו לרמז על מ"ט ש"ט שהיו כבושים תחת עול מצרים, ובזה מובן הת"כ ואולך אתכם קוממיות ר' יהודא אומר שתי מאות אמה, והיינו שנתעלו בחמשים שערי בינה וקומה של אדם הוא שיעור ארבע אמות כדקי"ל [עירובין מח א] מקרא דאל יצא איש ממקומו נמצא בנון שערי בינה שנתעלו חמישים קומות הוא מאתיים אמה:

לסיכום קיום מצות מביא לגדילה ועונות מביא למיעוט כמו שהיה אצל האדם הראשון . יש 3 שלבים של חטא ועונשו שבו בשלב הראשון זה מידה כנגד מידה אבל לאחר השלב של שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם  נכנסים לשלב תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי  ואז יש תוספת של עונש  ואם גם כאן לא חוזרים בתשובה נכנסים לשלב של בַּחֲמַת־קֶ֑רִי  ואז זה הכפלה של 7 ב 7 כלומר גלגל אחורה בארבעים ותשע שערי טומאה . אבל לאחר מתן תורה לא ניתן להגיע לשער החמישים ויש לנו הבטחה של הקב"ה שתמיד יהיה איתנו גם בגלות עד חזרה לבניית בית המקדש וחזרה למצב של האדם הראשון לפני החטא