18.11.2016

פרשת וירא כיצד יכול היה אברהם להגיד הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע כיצד יכול היה להגיד חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת וירא  כיצד יכול היה אברהם להגיד הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע  כיצד יכול היה להגיד חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה  ? ‏י"ז/חשון/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק יח

(כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע:

(כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ:

ונשאלת השאלה כיצד אברהם לכאורה מדבר עם הקב"ה בצורה לא ראויה ? האם אברהם יכול ללמד את הקב"ה כיצד לעשות את הדין ? האם אברהם לרגע חשב שיש  צד שהקב"ה לא יעשה דין אמת ? האם אברהם "מלמד" את הקב"ה כיצד לעשות דין בעולם ?

ועוד יותר כתוב בהמשך בראשית פרק יח

(כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט:

ועוד יותר לפי הבנתי את רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כג

(כג) ויגש אברהם - מצינו הגשה למלחמה (ש"ב י יג) ויגש יואב וגו', הגשה לפיוס (להלן מד יח) ויגש אליו יהודה,ה והגשה לתפלה (מלכים א' יח לו) ויגש אליהו הנביא, ולכל אלה נכנס אברהם, לדבר קשות, ולפיוס ולתפלה:

האף תספה - הגם תספה. ולתרגום של אונקלוס שתרגמו לשון רוגז, כך פירושו האף ישיאך שתספה צדיק עם רשע:

וזה כאילו אברהם מכין את עצמו למלחמה נגד הקב"ה . כאשר אברהם שאל שאלה לכאורה "עדינה" במה אדע כי ארישנה  לפי הגמרא עם ישראל קיבלו 400 שנות גלות במצרים אז על מילים כאלו קל וחומר שהיה אמור לקבל  עונש גדול יותר  ולכן צריך להבין את המשמעות האמיתית של הדברים ואומר ריקאנטי בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כג

ומעתה לא יקשה לך דברי אברהם אבינו ע"ה אל השם יתעלה באומרו לו חלילה לך וגומר, כי ליועץ המלך נתנוהו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל [סנהדרין לח ע"א] אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה, והבן זה. וזהו אומרו השופט כל הארץ לא יעשה משפט, כי לא היה אברהם אבינו ע"ה חושד דינו של הקדוש ברוך הוא שלא היה ביושר, רק הענין הוא כמו שרמזתי והבן, ועל כן אמר האף תספה ולא תשא הרמז למדת הדין.

אומר הרקנטי שאברהם היה יועץ לקב"ה והיכן כתוב שאברהם הוא היועץ של הקב"ה ?

נאמר בבראשית פרק יח

(יז) וַֽיקֹוָ֖ק אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה:

ולדעתי זה הרמז לכך שהקב"ה במקרה הזה מתייעץ עם אברהם על סדום כלומר הקב"ה נותן לאברהם אפשרות להגיד את דעתו על סדום באופן ישיר מול  הקב"ה . הקב"ה אפשר  לאברהם לתת את דעתו על המצב לפי נקודת המבט שלו ונתן לאברהם את היכולת להשפיע על מהלך העניינים בעולם .  

ואומר רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק יז

(יז) המכסה אני - בתמיה:

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם,ש אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

אם כן אנחנו רואים שבמקרה הזה המשא ומתן בן אברהם לקב"ה היה בדין ולפי דרישתו של הקב"ה ולכן לא ניתן להשוות את הדיבור של אברהם בברית בן הבתרים למה שדיבר אברהם בפרשה שלנו

וגם ראינו במשה שהיה לו טענה מול הקב"ה מה יחשבו המצרים כדרך לשנות את מידת הדין כתוב שמות פרק לב פסוק יב

לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ:

ואומר ה אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת כי תשא פרק לב פסוק יב

(יב) וטעם ברעה הוציאם כאשר רמזו קדמונינו ז"ל, כי במזל רע יצאו ממצרים. והנה יאמרו אין יכלת לשם לנצח כח המזל להציל הדבקים בו, ובראותו כי אין יכולת לו הרגם, וזה יהיה חלול השם.

כלומר מה יגידו אומות העולם יכול לשנות את מה שהקב"ה יעשה בעולם . כלומר  זה נתון שיכול להשפיע על מידת הדין או הרחמים בעולם

וכדי להבין את ההבדל בן אברהם לאלו שקדמו לו האדם הראשון ונח אומר בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת וירא פרשה מט

אמר ר' יודה בר' סימון למלך שהיה לו ג' אוהבים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן, פעם אחת ביקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן נטל את הראשון טרדו והוציאו חוץ לפלטין, שיני חבשו בבית האסורין, נתן ספרגין שלו עליו, שלישי שהיה חביב יותר מדיי אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו, כך אדם הראשון ויגרש את האדם (שם /בראשית/ ג כד) נח סגרו בתיבה, אברהם שהיה חביב יותר מדיי אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו.

כלומר לאברהם יש תפקיד חדש בעולם דבר שלא היה לא לאדם הראשון ולא לנח . ולכאורה מצינו במדרשים שהקב"ה התייעץ עם המלאכים אבל לא ראיתי שהיה מתייעץ עם בשר ודם ואברהם הוא הראשון שהקב"ה מתייעץ איתו בקשר לעולם וכמו שראינו בשבוע שעבר את דברי הגור אריה שאברהם היה בריה חדשה בעולם וכאן אנחנו לומדים שיש לה מה להגיד בהנהגה של העולם . ואפשר להגיד שההמשך של ההנהגה הזאת באה לידי ביטוי ביציאת מצרים שבו אמרתי בעבר שהקב"ה ברא את העולם מחדש לאחר שהביא אותו לתוהו ובהו ב 10 מכות מצרים אבל החידוש בעולם החדש שהוא נברא בשיתוף עם ישראל דבר שבא לידי ביטוי בספירת העומר שהיא ספירה של 49 יום שזה 7 ימים ארוכים בבריאת העולם שכל 7 ימים זה יום אחד . והתחלת השיתוף היה במייסד העם היהודי אברהם ושם התחילה השותפות של עם ישראל בעולם וכמובן בעיקר בארץ ישראל . ואומר הכלי יקר בראשית פרק יח

וקרוב לשמוע שהושיב הקדוש ברוך הוא בית דין שלמעלה ובית דין שלמטה על אנשי סדום לעשות בהם משפט מוסכם משתי בתי דינין אלו כמו שנאמר וה' המטיר על סדום וגו' מאת ה', וכל מקום שכתוב וה', הוא ובית דינו, ועל כן נאמר מאת ה', שבית דינו לקחו המטר ההוא מאת ה', ואת אברהם הושיב בבית דין שלמטה כי מצינו שהקב"ה מושיב את האבות בדין כמו שנאמר (מיכה ו ב) שמעו הרים את ריב ה' והאתנים מוסדי ארץ, וכמו שאמרו חז"ל (שבת פט ב) לעתיד יאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם בניך חטאו וכו', וכמו שנאמר המכסה אני מאברהם וגו' כי ידעתיו וגו' לעשות צדקה ומשפט, כי בסיבה זו יסכים עליהם לאבדן יען כי לא עשו צדקה ומשפט כאשר סופר מדייני שקרי של סדום (סנהדרין קט ב) או יאמר מאחר שאברהם אב המון גוים אולי יהפך בזכותם לעשות פשרה וזהו צדקה ומשפט כי איזה משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע. ואחר שהושיב את אברהם בדין על אנשי סדום, על כן אמר לו הקדוש ברוך הוא שב ואתה סימן לבניך וכו':

ואומר הכלי יקר שזה סימן לבנים של אברהם שגם הם ישבו בבית דינו של הקב"ה כאשר הישיבה הראשונה של בשר ודם בבית הדין של הקב"ה היה אברהם

לסיכום דבריו של אברהם לקב"ה היה משא ומתן בתוך בית הדין של הקב"ה ולכן לא יכולה להיות טענה על אברהם . וצריך לעיין במהות של דברי אברהם האם תספה צדיק עם רשע