20.9.2019

פרשת כי תבא מתי נגזר על אומות העולם מיתה ? למה לא נגזר עליהם מיתה במעמד קבלת התורה ? למה לגוי אין את הכוח להתרומם מעל המזל ? למה אצל גוי צדקה לא תציל ממות ? מה הדרך היחידה של גוי לבטל את דין המיתה שגזר עליו הקב"ה ? למה רחב הזונה לא נמצאת תחת כל נשמה לא תחיה ? איך מקרה רחב הזונה מסביר לנו את העוצמה של התשובה ? איך מקרה אלישע בן אבויה מוכיח את כוח התשובה ? האם שערי תשובה ננעלים ? מה אנחנו לומדים בקל מחומר מאומות העולם על כוח התשובה ? ‏כ /אלול/תשע"ט

בס"ד
פרשת כי תבא מתי נגזר על אומות העולם מיתה ? למה לא נגזר עליהם מיתה במעמד קבלת התורה ? למה לגוי אין את הכוח להתרומם מעל המזל ? למה אצל גוי צדקה לא תציל ממות ? מה הדרך היחידה של גוי לבטל את דין המיתה שגזר עליו הקב"ה ? למה רחב הזונה לא נמצאת תחת כל נשמה לא תחיה ? איך מקרה רחב הזונה מסביר לנו את העוצמה של התשובה ? איך מקרה אלישע בן אבויה מוכיח את כוח התשובה ? האם שערי תשובה ננעלים ? מה אנחנו לומדים בקל מחומר מאומות העולם על כוח התשובה ? ‏כ /אלול/תשע"ט

כתוב בדברים פרק כז

(ב) וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֘ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד:

(ג) וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֣יךָ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ:

(ד) וְהָיָה֘ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד:

(ה) וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל:

(ו) אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמוֹת֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עוֹלֹ֔ת לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶֽיךָ:

(ז) וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ:

(ח) וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב: ס

וכדי להבין את הפסוקים נראה מה כתוב חברותא סוטה דף לה עמוד ב

תנו רבנן:(10)כתיב [דברים כז ד]: "והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד"; וכתיב [שם]: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת".(11)וכיצד כתבו ישראל את התורה על האבנים שהיו מסויידות בסיד, האם קודם שסיידו כתבוה, או לאחר שסיידו כתבוה?רבי יהודה אומר: על גבי האבנים עצמם כתבוה, שנאמר: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת", ואחר כך סדו אותן בסיד.(12)אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות העולם של אותו הזמן - תורה!? והרי לשם כך נצטוו לכתוב את התורה בשבעים לשון, כדי שיוכל כל אחד מאומות העולם ללמוד את התורה, כדי שלא יהא להם פתחון פה לומר: לא היה לנו מהיכן ללומדה; ואם סדו אותם בסיד לאחר הכתיבה, האיך ילמדוה!?אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.(13)רבי שמעון אומר:א. על גבי סיד כתבוה.ב. וכתבו להן ישראל לאומות העולם למטה מן הכתב: "רק מערי העמים האלה אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה. כי החרם תחרימם, החתי והאמורי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי, כאשר צוך ה' אלהיך. למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלהיהם, וחטאתם לה' אלהיכם".ולכך כתבו כן מלמטה, כדי ללמד לאותם אנשים משבעת האומות שיצאו ארץ ישראל, שלא נצטוינו להחרימם, כי רק אלו שבתוך גבול ארץ ישראל נצטוינו להחרים כדי שלא ילמדו אותנו מעשיהם המקולקלים, אבל את שבחוץ לארץ אם אתם חוזרין בתשובה נקבל אתכם.(14)הא(15) למדת: שאם היו - אנשים משבעה עממין היושבים בחוצה לארץ - חוזרין בתשובה, היו מקבלין אותן; אבל לדעת רבי יהודה, כל שהוא משבעה עממין אין מקבלין אותם ונהרגים, והם בכלל "לא תחיה כל נשמה".(16)

וצריך להבין את הפסוקים הללו ואת המשמעות שלהם . הדבר הראשון שציוה הקב"ה לעשות בכניסה לארץ ישראל כאשר הם  עוברים את הירדן לכתוב את ספר התורה ב 70 שפות על האבנים .משמעות הדברים שארץ ישראל נתנה לעם ישראל אך ורק בגלל שעם ישראל קבל על עצמו את התורה . בלי קבלת התורה ארץ ישראל לא היית ניתנת לעם ישראל . וכדי שעם ישראל ואומות העולם יבינו את זה נדרש מיהושע דבר ראשון לכתוב את ספר התורה מיד באותו היום שהם נכנסו לארץ ישראל . הפסוקים במיוחד מדגישים את המידיות של הפעולה וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֘ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒. ומה המטרה ?

וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ . מצד אחד נתינת  ארץ ישראל לעם ישראל ומצד שני לקיחת ארץ ישראל מאומות העולם . והפעולה הזאת צריכה לתת פתרון גם לנתינה וגם ללקיחה .


ושואל  התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

לכאורה במעמד הר סיני כאשר אומות העולם לא רצו לקבל את התורה שהיא הדבר היחידי שמעמיד את העולם בבחינת יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם ומי שלא מוכן לקבל את התורה מוציא את עצמו מן העולם  היה צריך גזר דין המוות להיות כבר במתן תורה כאשר אומות לא קיבלו את התורה אבל הקב"ה נתן לאומת העולם הזדמנות נוספת לקבל את התורה  ולחזור בתשובה אבל אומות העולם שקיבלו לידם את התורה ב 70 שפות וקבלו מהקב"ה את הבינה להבין את התורה דחו את הניסיון הזה ועל זה אומר התוספות כאשר היה בידם את התורה ואת הכלים להבין אותה ובכל זאת דחו  אותה נגזר עליהם גזר דין מוות . ולפי התוספות יש ויכוח בן רבי שמעון לרבי יהודה מה הדין של הכנענים שלא קבלו את התורה לאחר שיהושע התחיל במלחמה על כיבוש הארץ . ואומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

לרבות כנענים שבחוצה לארץ - תימה היאך קבלוה לרחב שהרי היא היתה מכנענים שבתוכה כדאיתא בספרי בפרשת בהעלותך ומה אם מי שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה [על שקירבה עצמה כך קירבה המקום] וארחב קאי ואמרינן נמי במס' מגילה (דף יד:) שנתגיירה ונסבה יהושע והכא משמע דכנענים שבתוכה לדברי הכל שאין מקבלין אותן ושמא על פי הדיבור היה ואמר לו שקודם שהתחילו המלחמה היו מקבלין שהרי כתיבת התורה על גבי האבנים היה קודם שהתחילו במלחמה ואפילו הכי לא היו מקבלין אלא היושבים חוץ לגבול ישראל כמו שפרש"י ואי הוה מצינו למימר דאם היו חוזרין אז בתשובה בשעה שכתבו את התורה אפילו כנענים שבתוכה היו מקבלין ואפילו לר' יהודה ולמען אשר לא ילמדו אתכם לעשות קאי נמי אשבעה אומות והכי משמע נמי לשון הספרי בפרשת שופטים ושוטרים למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות [מלמד] שאם עושין תשובה אין נהרגין אין מקבלין אותן לא קתני אלא אין נהרגין משמע אותם שצוה הקדוש ברוך הוא לא תחיה כל נשמה אין נהרגין ולא נאמר לא תחיה כל נשמה אלא לאחר שהתחיל יהושע במלחמה שהרי יהושע שלח שלש פרוזטגמאות הרוצה להשלים ישלים להלחם ילחם אלמא אותן שהיו רוצין להשלים לא היה הורגן [וצריך לומר] אותן שהיו רוצין להשלים קודם שהתחיל במלחמה ראשונה ואף רחב קיבלה עליה קודם שהתחילו במלחמה ולא נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אלא באותן כנענים שחוץ לגבולים אם מקבלים אותם לאחר מכאן דרבי שמעון לא איצטריך למימר הא למדת שאם חוזרים בתשובה מקבלין אותן אלא אכנענים שבחוצה לארץ ולאחר שהתחילו במלחמה שדינם כדין [שאר] אומות שמקבלין מהן לעולם.

מתוך הדין של רחב שהיא חלק מהכנענים בארץ ישראל וסופה של רחב היה להתחתן עם יהושע מסיק התוספות שעד שלא התחילה מלחמה של הכיבוש אותם 7 עממים שהיו בארץ ישראל או בחוצה לארץ יכלו לחזור בתשובה והיו מקבלים אותם כי הקב"ה נתן להם את ההזדמנות לקבל את התורה ורחב חזרה בתשובה לפני תחילת המלחמה על ארץ ישראל . אבל לאחר שהתחילה המלחמה על ארץ ישראל לרבי יהודה לא היו מקבלים מ 7 עממים כאלו שהתגיירו ולרבי שמעון קבלו מ 7 עממים אלו שהיו בחוצה לארץ ורצו להתגייר . אבל יש דעה שלישית שמקבלים את כולם . וכותב בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת סוטה דף לה עמוד ב

כמאן אזלא הא דתניא ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן. בעין יעקב הגי' לרבות כנענים של ארץ ישראל וכ"ה בדקדו"ס. וזה מתאים לשי' הרמב"ן דברים פ' שופטים, החולק ע' רש, י. ולפי"ד גם שבעה עממים אם עשו תשו' מקבלים אותם אליבא דר"ש ע"ש. וגם זה מתאים לשי' הרמב"ם בה' מלכים (גליון).

כלומר יש שיטות שגם גויים  מ 7 עממים מארץ ישראל אם חזרו בתשובה מקבלים אותם לשיטת רבי שמעון . ויש גמרא שמסבירה את ההבדל בין ישראל לאומות העולם . אומות העולם נמצאים מתחת למזל ועם ישראל נמצא מעל המזל אומר החברותא שבת דף קנו עמוד ב

ומדשמואל נמי שמעינן, דסבר: אין מזל לישראל.דשמואל ואבלט [שם חכם נכרי שהיה חוזה בכוכבים] הוו יתבי. והוו קאזלי הנך אינשי בדרכם לאגמא לקצוץ קנים, ועברו לפניהם. אמר ליה אבלט לשמואל על אדם אחד מהם: האי גברא אזיל לאגם, ולא אתי בחזרה משם. משום דטריק [הכיש] ליה חיויא [נחש] לאותו אדם, ומיית.אמר ליה שמואל: אי אותו אדם בר ישראל הוא, לא יתקיים מה שחזית בו. אלא הוה אזיל ואתי בחזרה, ולא ימות. לפי שאין מזל לישראל. ותפלה תועיל לו להנצל ממזלו.אדיתבי [בעוד שהיו יושבים], אזיל אותו אדם, ואתי מהאגם. קם אבלט, ושדיה לטוניה [הסיר את משאו] דההוא גברא. אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי [כשהוא חתוך לשתי חתיכות]. שקצץ את הנחש יחד עם הקנים, בלא ידיעתו.אמר ליה שמואל לההוא גברא: מאי מעשה עבדת, שבזכותו נצלת ממזלך?

אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן [מטילין] כל בני החבורה ריפתא [פת] בהדי הדדי לתוך סל אחד, ואכלינן את סעודתנו יחד. ואחד מאתנו היה גובה את הפת מכולם. האידנא, הוה איכא חד גברא מינן דלא הוה ליה ריפתא להטיל לסל. הוה קא מיכסף [מתביש] בכך. אמינא להו לבני החבורה: אנא קאימנא וארמינא [אני אעמוד ואגבה מכולם].כי מטאי לגביה דההוא גברא, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה [עשיתי עצמי כמו שאני לוקח ממנו פת], כי היכי דלא ליכסיף.אמר ליה שמואל: מצוה עבדת. ובזכות זה נצלת מהנחש.נפק שמואל ודרש: הא דכתיב "וצדקה תציל ממות", לא ממיתה משונה בלבד היא מצילתו להביאו למיתה הגונה, אלא ממיתה עצמה הוא ניצל, והיא נותנת לו חיים(1).

ונשאלת השאלה מה עם גוי היה עושה את אותה צדקה ולא יהודי . ומתוך סברה נתרץ שזה לא היה מועיל לו כי גוי מקבל שכר של לא מצווה ועושה ולכן אותה צדקה לא היית נותנת לו את הכוח להתרומם מעל המזל . ולכאורה לאחר שדן אותם הקב"ה למיתה מצבם נהיה יותר גרוע ולכן גוי מקבל פחות מלא מצווה ועושה ולכן הוא לא יכול להתרומם מעל המזל . אבל גוי שהחליט מתוך רצונו להיות יהודי באמת נהיה בריה חדשה ויש לו דין של יהודי והכוח הזה להכנס לתוך העם היהודי ניתן לו במעמד הר סיני כאשר המזל שלו היה במתן תורה . ואומר ישעיהו פרק לג פסוק יב

וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ: ס

במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז אתם מכלין את האומות קימעא קימעא לע"ל אני מבערן בבת אחת שנא' (ישעיה לג) והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו.

ועל זה  אומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י - כי תשא על אומות העולם

ד"א [כי תשא את ראש בנ"י] אמר ר' לוי למה מנה אותם בכל שעה, למלך שהיו לו תסבריות ולא היה משגיח עליהם למנות, היה לו פלומטרין אחד של זהב קטן והיה בכל שעה נוטלו ומונה אותן כמה יש בו ומניחו, אחר (כך) כמה ימים (מוצאו) [מוציאו] ומונה אותן, אמרו לו מרי מכל תסבריות שיש לך (ואין) [אין] אתה משגיח עליהם למנותם אלא לזה הקטן, אמר (לו) [להם] כל אילו אינן שלי יורדין לטמיון של טמיון הם, אבל זה עמד לי בכמה צער עד שלא סיגלתי (אותן) [אותו] לפיכך איני נזקק לכל אילו אלא לזה שסיגלתי, כך הקדוש ברוך הוא כמה אומות יש בעולם כמה אוכלוסים של אומות ואינו משגיח עליהם, א"ל מרי רבונו של עולם כמה אומות יש לך בעולם ואין אתה משגיח עליהם למנותם אלא בכל שעה שאו את ראש בני ישראל, א"ל הקדוש ברוך הוא כל אילו אוכלוסים שאתם רואים אותם אינם שלי של טמיון הם ושל גיהנם הם והיו עמים משרפות סיד (ישעיה ל"ג י"ב), אבל אלו ישראל שאני מונה אותם בכל שעה סגולתי הם שנאמר והייתם לי סגולה מכל העמים (שמות י"ט ה') וכמה (סגולתו) [סגולותיו] של אדם חביבין עליו כך הם חביבין עלי בצער שעמדו לי, בכמה יציאה עמדו לאל או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי (דברים ד' ל"ד), אמר הקדוש ברוך הוא הבן יקיר לי אפרים (ירמיה ל"א י"ט) הבן (שעמדה) [שעמד] לי ביוקר לפיכך איני נזקק לכל האומות למנות אלא לישראל כי תשא את ראש בני ישראל.

ועכשיו אנחנו נמצאים באלול לפני יום הדין של ראש השנה לפני 10 ימי תשובה והלקח מהפרשה שלנו זה  העוצמה של החזרה בתשובה וזה יכול להילמד מגויה ששמה רחב שהיא חלק מ 7 עממים שהיו בדין השמדה של 7 עממים בכניסה לארץ ישראל

דברים פרק כ

רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה:

ומה היה סופה של רחב  ?  אומרת הגמרא חברותא זבחים דף קטז עמוד א

רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא [ואם כן יתרו קודם מתן תורה היה], שנאמר "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי... את אשר הוביש ה' את מי הירדן" [וכל שכן ששמעו קריעת ים סוף].

ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע, "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף"(137).

והוינן בה: מאי שנא התם במלכי האמורי, דכתיב "ולא היה בם עוד רוח", ומאי שנא הכא ברחב הזונה דכתיב "ולא קמה עוד רוח באיש"?ומשנינן: כוונת רחב בלשון זה לומר, דאפילו אקשויי אבר לתשמיש נמי לא אקשו ["איש" הוא מלשון גבורת אנשים "קמה" משמעותה קישוי].

ומנא ידעה זאת רחב הזונה? דאמר מר: אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה, לפיכך ידעה שלא הוקשה אבר לתשמיש.אמרו: בת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, אחר שהיתה בת חמשים שנה נתגיירה, אמרה: ימחול לי הקדוש ברוך הוא בשכר חבל חלון ופשתים, שבאלו זכתה להציל השלוחים של יהושע, ובאותן שלשה דברים עצמן היתה חוטאת שהיו עולין אליה המנאפים בחבל דרך החלון וגם היתה מטמינתם בפשתי העץ(138).

ואומרת הגמרא  החברותא מגילה דף יד עמוד ב

אמר רב נחמן: חולדה - מבני בניו של יהושע היתה. דכתיב הכא, בחולדה: "בן חרחס", וכתיב התם, ביהושע: "בתמנת חרס".איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה נביאים והם כהנים - יצאו מרחב הזונה. ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל ושלום.רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה - מבני בניה של רחב הזונה היתה. דכתיב הכא "בן תקוה", וכתיב התם: "את תקות חוט השני".חזינן דחולדה מבני בניה של רחב הזונה היתה, ולא מבני בניו של יהושע!?אמר ליה: עינא סבא! ואמרי לה: פתיא אוכמא!(605) מיני ומינך - תסתיים שמעתא, על ידי ועל ידך יתפרש הדבר, דבאמת הא והא הואי. דאיגיירא רחב(606), ונסבה יהושע(607), וחולדה היתה מזרעם.ומקשינן: ומי הוו ליה זרעא ליהושע? והכתיב כשהכתוב מייחס את שבט אפרים: "נון בנו יהושע בנו", ומיהושע ואילך לא ייחס איש?!ומתרצינן: אמנם בני - לא הוו ליה ליהושע(608), אבל בנתן [בנות] - הוו ליה.

רחב שהגיע למדרגה הנמוכה  ביותר שאישה יכולה להגיע והתרוממה לדרגה הגבוהה ביותר שניתן לעלות על הדעת שיצאו ממנה ששמונה נביאים כוהנים .

ולכן כל אחד צריך לדעת  ששערי תשובה לעולם לא ננעלים

ואומר הריקאנטי במדבר פרק ה

ודע כי התשובה קורעת כל שטרי חובות שבעולם, כי היא למעלה מכל שרי הקטיגור, והשבים אליה לא יראו מפחד רעה, והסוד הנמרץ והנפלא [ישעיה יד, כז] כי יי' צבאות יעץ ומ"י יפר וידו הנטויה ומ"י ישיבנה, וכתיב [נחום א, ו] ולפני זעמו מ"י יעמוד ומ"י יקום בחרון אפו, כי התשובה נקראת מי, שנאמר [ישעיה מ, כו] שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה, את מ"י נועץ ויבינהו [שם פסוק יד] ממש, כי מ"י אל בשמים ובארץ [דברים ג, כד], ונקראת בלשון מי כדבר שאינו מושג, זהו סוד [ישעיה מא, ד] מ"י פעל ועשה. והענין הוא כי כל גזר דין של מעלה נמלכין בבינה למעלה ובנצח ובהוד למטה הנקראים צבאות, וכשהצדיק עולה מחשבתו למעלה במקום הנקרא בטול נדרים היה מבטלה. ואמרו רבותינו ז"ל [איכה רבתי ג, לה] בפסוק [איכה ג, מד] סכותה בענן וגו', רבי חנינא בר פפא בעא קמיה רבי שמואל אמר לו בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו דכתיב סכותה בענן לך, אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, כההיא דאמר רבי יוסי בן חלפתא עתים הם לתפלה מן הדין קריא [תהלים סט, יד] ואני תפלתי לך יי' עת רצון, אבל התשובה נמשלה לים מה ים לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוחין.

ואומנם יש מצבים כאשר מראים לנו מן השמים שהתפילה שלנו לא עוברת ויש עננים המכסים את השמים ויש קשת שמלמדת על חסימה בשמים וזאת כדי שנפשפש במעשנו לחזור בתשובה שלמה על מעשנו

ואומר המעשי ה' מעשי בראשית פרק כח (פרשת נח)

ומה רב טובו אשר צפן והפליא לעשות על דרך הקבלה ממנו אין לגרוע. אבל להוסיף על מה שאמר במה שנאמר והיה בענני ענן על הארץ, שלא יאר ה' פניו אליה מחטאותיה, יובן היטב עם מה שנאמר (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה, ויהיה פירושו והיה בענני ענן על הארץ מעבור תפלה ונראתה הקשת. ועל זה הסוד הנעלם הרמוז בענין הברית הזה אמר דוד (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, שפירושו שהוראת הקשת שהוא הברית הוא להודיעם שאין תפילתם נשמעת כדי שיפשפשו במעשיהם.

וזה בדיוק מה שקרה עם אלישע בן אבויה

אומרת הגמרא חברותא חגיגה דף טו עמוד א

כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו.ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.(8)אמר אחר: הואיל ואיטריד ההוא גברא [על עצמו אמר] מההוא עלמא [הואיל ונטרדתי מהעולם הבא], ליפוק ליתהני בהאי עלמא [אצא ואהנה בעולם הזה].נפק אחר לתרבות רעה.

ומה היה סופו של אחר ?

חברותא חגיגה דף טו עמוד ב

אמר רבי יוחנן: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו, שאגרום לכך שיוציאוהו מגיהנם.

כי נח נפשיה דרבי יוחנן, פסק קוטרא מקבריה דאחר [ואכן משמת רבי יוחנן חדל העשן לעלות מקברו של אחר].פתח עליה דרבי יוחנן ההוא ספדנא [ספדן], ואמר: אפילו שומר הפתח [שומר הגיהנם] לא עמד לפניך - רבינו, בבואו להוציאך את אחר מגיהנם.

כלומר עצת היצר הרע להשגיח בבת קול ולצאת לתרבות רעה ולא להאמין לכוח הבלתי מוגבל של התשובה וגם לאחר שעשה את הטעות הזאת ונכנע ליצר הרע שלו בסופו של דבר אחר יצא מגיהינום והגיע לגן עדן .

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף לב עמוד ב

שנאמר סכותה בענן וגו'. כמ"ש בזה דיש מלאכים המקטריגים המפסיקין בין ישראל לאביהם שבשמים וז"ש לעיל מיניה דהאי קרא סכותה באף שהוא אחד ממלאכים המשחיתים כדאמרינן בנדרים (לב.) להפסיק בינך ובינינו ותרדפנו הרגת וגו' כאלו לא תשגיח בנו והוסיף בזה דגם בענן שדרכו להיות ממלאכי הרחמים כמ"ש בקריעת ים סוף ובמתן תורה סכותה לך להיות מהפך הרחמים למדת דין להפסיק בינך מעבור תפלה:

אבל האמת ששערי תשובה לעולם לא  ננעלים ולעולם לכל אחד יש הפתח לחזור בתשובה מלאה  ולהפך את דינו לגמרי גם אם זה נראה בלתי אפשרי כי כוח התשובה הוא להפוך עולמות ולהפוך את הזדונות לזכויות כי עם ישראל נמצא מעל המזל ויש לכל אחד את בכוח לשנות לחלוטין את העולם .