21.8.2020

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת  משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם   ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני  ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

כתוב בדברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה - ח

(ה) וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֘ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ:

(ו) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ:

(ז) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה:

(ח) וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ:

ונשאלת השאלה למה דווקא בית חדש נטיעת כרם ואירוסין לאישה פוטרים את האדם לצאת למלחמה ?  ועוד יותר יש כאלו שאומרים שלא רק שהוא פטור לצאת למלחמה הוא לא יכול לצאת למלחמה גם אם מבקש לצאת וכך כותב הדף על הדף מסכת סוטה דף מד עמוד א

אבל אי אמרינן שהני שמחזירין מן המלחמה הוי רק רשות שלא להלחם, אבל אי רצו להיות בהצבא ובהמלחמה יש להם רשות להלחם, א"כ מה משמיענו המשנה שכה"ג שנשא אלמנה וכהן הדיוט שנשא גרושה או חלוצה אינן בכלל חתן שמחזיר מהמלחמה וילפינן זה מקראי, הא בלא"ה הרי הם פטורים ממלחמה משום שהם מבני שבט לוי, וע"כ שדין חתן וכל הני שמחזירין מהמלחמה, חייבים לחזור ואסורים להיות במלחמה.

יש כמה תשובות לדבר אומר המדרש אגדה (בובר) דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

[ה] מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו. שהוא ירא ומתיירא לאחרים והוא ירא אם ימות במלחמה: ואיש אחר יחנכנו. וינוס במלחמה וימס את לבב אחיו כלבבו וינוסו שתחלת נפילה ניסה.

כלומר שדה בית ואישה זה דבר חשוב לאדם והחשיבות שלו תגרום לאדם להיזהר על עצמו יותר מאשר אדם אחר והזהירות הזאת שלו תגרום לו לנוס במקרה של סכנה בזמן המלחמה ואז יש סיכוי שהוא ינוס וזה יהיה תחילת הנפילה . כלומר תחילת נפילה בקרב היא תוצאה של יחידים שמתחילים לנוס .

ויש עוד סיבה של החזקוני דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) אשר בנה, אשר נטע אשר ארס, תנו רבנן למדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך יארש אשה וכן אמרו רבותינו במקום אחר הכן בחוץ מלאכתך זו בית ועתדה בשדה לך זו כרם אחר ובנית ביתך זו אשה וכדי ליראם במלחמה הזכיר משה שלשה אלו ולפי שמשלשה אלו הוכיחם בפרשת תבא אשה תארש בית תבנה כרם תטע ויהרהרו בלבם אם יארע להם תקלה במלחמה בשביל קללת משה הוא ולתת בלב החוטאים לשוב. ילך וישב לביתו פן ימות שהרי כל לבו ותאותו לגמור את מה שהתחיל ואין לבו למלחמה לכן ינוס ויניס אחרים. יחנכנו החי"ת בשו"א.

החזקוני מביא את דברי הקללה של משה בדברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק ל

(ל) אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ <<ישגלנה>> יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:

כלומר החזקוני מביא את אותו סברא של המדרש אבל בחיזוק עניין הקללה של משה במיקרים הנ"ל שיגרמו לאותם אנשים חולשה  בזמן סכנה כי יעמוד במחשבתם אותו קללה של משה והם יחשבו על החטאים שלהם בנוסף לרצון שלהם לגמור מה שהתחילו והצירוף הזה יביא אותם למנוסה שהיא תחילת נפילה של כל הצבא . וסברא דומה אומר הריב"א דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) מי האיש אשר בנה וגו'. תימ' למה הקפיד הכתוב על אלו יותר ממי שנולד בכור ולא פדאו או קנה לו טלית ולא תלה בו ציצית וכן הרבה. וי"ל ראה משה רבי' שהיה עתיד להוכיח ישראל בתוכחות בג' דברים הללו כדכת' אשה תארש ואיש אחר ישגלה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו. לפי' היה מזהיר ישרא' ואומר מי שיש לו אחת משלש' דברים הללו אל ילך במלחמה שאם ח"ו ינגף יאמרו ישראל כבר התחיל בנו קללת משה ומעתה אין לנו תקומה לפניהם. כ"פ ר"מ מקוצי:

והריב"א שם את הדגש על עם ישראל שכאשר יראה את אותו איש שלא גמר מה שהתחיל והוא ניגף במלחמה יעמדו לפניו הקללה של משה בספר דברים והוא ישליך את המשמעות של אותו אדם שניגף על המצב של כל עם ישראל . ואותו מחשבה תגרום לצבא חולשת הדעת והיעדר נחישות במלחמה וזה מה שנאמר תחילת נפילה ניסה . כלומר עצם הקללה של משה מונעת מאותם אנשים להשתתף במלחמה . ואותם 3 דברים נקבעו על ידי חז"ל כדרך שאדם יבחר לעצמו

חברותא מסכת סוטה דף מד עמוד א

תנו רבנן בברייתא:סדר הכתובים הוא: קודם "אשר בנה" ו"אשר נטע" ואחר כך "אשר ארש".

לימדה תורה דרך ארץ לאדם: שקודם יבנה אדם בית ויטע כרם, ורק אחר כך ישא אשה(1).ואף שלמה אמר בחכמתו(2): "הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך (ונצבה בשדה מלאכתך) אחר ובנית ביתך" (משלי כד, כז)"הכן בחוץ מלאכתך"(3) - זה בית,"ועתדה בשדה לך" - זה כרם,"אחר ובנית ביתך" - זו אשה(4).דבר אחר: נדרש הכתוב לענין לימוד התורה:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא,"ועתדה בשדה לך" - זה משנה,"אחר ובנית ביתך" - זה גמרא(5), כלומר לתת סברא ולהבין בטעמי המשנה, ולפסוק הלכה כמי.דבר אחר:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה,"ועתדה בשדה לך" - זה גמרא"אחר ובנית ביתך" - אלו מעשים טובים רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:

"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה וגמרא,"ועתדה בשדה לך" - אלו מעשים טובים(6) כלומר מעלות ומידות(7),"אחר ובנית ביתך" - דרוש וקבל שכר, שאז יכול לדרוש וללמד תורה לאחרים(8):

כלומר אותם דברים הם סדר הדברים שאדם צריך ללכת בהם אשר בנה, אשר נטע ,ואשר ארש   .

והעקידת יצחק לוקח את הדברים הלאה ואומר שאותם אנשים שלא הגיעו ל 3 הדברים הללו הם מבחינת אנשים שלא הוחזקו בהצלחות ולכן אין להם הרבה זכויות כדי שימחלו להם בשמים ולכן בגלל המעט זכויות שיש להם אין הם יכולים לצאת למלחמה וכך כותב העקידת יצחק דברים שער צז (פרשת כי תצא)

וחכמינו ז"ל קיימו וקבלו זה מאד באמרם (ברכות נ"ה א) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם עיון תפלה וקיר נטוי והמוסר דין על חברו וכלן מזה הטעם כי בבקש אדם בתפלתו אשר ייטב לו או בעברו במקום סכנה או במסרו דין על חברו גורם שיבוקש פנקסו ויזכרו מעשיו. ומזה עצמו אמרו (ירושלמי סוף ביכורי') שלשה מוחלין להם על עונותיהם העולה לגדולה והנושא אשה ומי שנתרפא מחליו כי אלו כלם כבר העלום לגרדום ועיינו מן השמים בדיניהם ואם לא שנמצאו זכאין לא היו מטיבין עמהם. ולפי זה כל עוד שתתיקר נפש האדם בעיניו ויראה עצמו מוכן לקבל שלמיות אנושיות עוד חל עליו חובת ההזהר וההשמר מהמקרים והפגעים המפסיקים את הדרך ולזה היתה עצה נכונה לבונה בית חדש ולא חנכו ולנוטע כרם ולא חללו ולמארס אשה ולא לקחה שלא יכנסו בזמן זה בסכנת המלחמה אחרי שלא הוחזקו עדין בהצלחות הקודמות.

וכדאי לקרוא את דברי הרדב"ז שנותן עוד נקודת ראיה על אותם אנשים שלא הספיקו לעשות את אותם דברים בסיסים שנותנים לאדם את התואר אדם וכך כותב בשו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן לז

נעתרתי לבקשת רבים, אשר בקשוני, לכתוב עלי גליון, זכרון-דברים, אשר הרו והגו עשתנותי, להבין ולהשכיל, מאמרו של ר' שמעון בן יוחאי, שאמר: "אתם קרויין אדם ולא אומות העולם קרויין אדם" (יבמות ס"א ע"א). בשכבר הימים, עניתי ואמרתי, כדברים האלה: - הלא תדעו, כי ההבדל שבין ישראל לבין אומות העולם הוא גם בזה, שאצלם אין שום ערך לחיי האדם הפרטי, במקום שנוגע לקיום המדינה והצלחת העם, ובשעה שצריך לצאת למלחמה לקראת האויב ולהגן על ארץ המולדת, הנה שום איש לא יוכל לפטור את עצמו מן המלחמה, באיזו אמתלא שתהיה. היתכן שיבא איזה איש בשעה שמתריעין על המלחמה, ויאמר נשאתי אשה חדשה, ולא אוכל לצאת ולבא. או כי בנה בית חדש ולא חנכו, כרם ולא חללו. לא כן בעם ישראל. לכל אדם פרטי יש חשיבות וערך, גם בשעה שנוגע לעניני המדינה. כמו שמצינו מפורש בתורה: "ודברו השוטרים אל העם לאמר, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו וגו' אשר נטע כרם וגו' אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו" (דברים כ', ה' - ז'). וזאת היתה כוונת התנא האלהי רשב"י: "אתם קרוים אדם" - רק אצלכם נחשב האדם הפרטי, וחייו יקרים, אפילו במקום שנוגע לעניני המדינה "ואין אומות העולם קרוים אדם", כי אצלם אין לפעמים שום ערך לאדם פרטי, כשנוגע לקיום המדינה וטובת האומהא).

הרדב"ז מדגיש את ערך האדם בתורת ישראל שיש לה ערך בפני עצמו גם כאשר מדובר על הכלל כולו . כי הפרט הוא חלק מהותי מהכלל ולהספיק את 3 הדברים הללו יש ערך לא פחות מהותי מאשר טובת הכלל

ואני רוצה לנסות להבהיר למה דווקא 3 הדברים הללו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף ב עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית.שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית.ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף:ושואלת הגמרא:איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה(7).בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!(8) הרי שהזיווג נקבע כבר קודם שנולד האדם, ואיך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.ומשנינן: לא קשיא:הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.הזווג הראשון נקבע ארבעים יום קודם יצירת הולד לפי המזל, אבל הזיווג השני, [היינו אלמן לאלמנה(9)], כיון שהיא אינה בת זוגו שנקבעה ארבעים יום קודם יצירת הולד, אלא צריך להתאים אותה אליו, דבר זה נקבע לפי מעשיו של האדם, והוא קשה כקריעת ים סוף.

כלומר לכל אישה יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה לפלוני לפלוני . כלומר מהותו של האדם כלומר זיווגו והפרנסה שלו נקבעים יחד עם הזיווג שלו . וכאשר מדובר בזיווג שני הכול כמעשיו . ומי זה שמזווג זיווגים וקובע את הפרנסה זה אך ורק הקב"ה וזה קשה בדיוק כמו קריעת ים סוף . וכך כותבת הגמרא בחברותא מסכת פסחים דף קיח עמוד א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.כלומר, שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף [והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם].דכתיב "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

כלומר הקב"ה מזווג זיווגים וזה קשה כמו קריעת ים סוף וזה מדובר כאשר האדם לא מקבל את הזיווג שלו שהוכרז  על ידי הבת קול ו3 הדברים הללו זה דבר אחד אישה בית ושדה . וכל 3 הדברים הללו להתאים אותם לאדם קשה כמו קריעת ים סוף ולכן מלחמת רשות לא שייכת במצב כזה  כי בקריעת ים סוף הקב"ה אומר למשה  שמות פרשת בשלח פרק יד פסוק יג - טז

(יג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם:

(יד) יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: פ

(טו) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ:

(טז) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה:

ולכן לא שייך שאותם אנשים אשר נמצאים במצב של אירוסין לאישה או בית חדש או נטיעת כרם להשתתף במלחמת רשות . כי כאשר אתה נמצא במצב כזה מי שנלחם לך זה  הקב"ה . כלומר אדם שהתארס או התחיל לבנות בית או לנטוע שדה הוא במצב לאחר שהקב"ה זיווג לו זיווג וכאשר אתה באמצע תהליך כזה היחידי שנלחם לך זה הקב"ה . לפני ואחרי זה תלוי במעשיך אבל כאשר אתה בתוך התהליך כמו בקריעת ים סוף אתה נמצא במצב של יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן.