2.4.2021

שביעי של פסח למה עם ישראל יצא בחפזון ? מה היה קורה עם עם ישראל היה נכנס לשער החמישים של הטומאה ? האם במכת החושך מתו אלו שנכנסו לשער החמישים של הטומאה ? למה לא היה תקנה לעם ישראל אם היה נכנס לשער החמישים ? מדוע אין לקב"ה כוח להוציא את מי שנכנס לשער החמישים ? מה הקשר ליראת שמים ? למה מצרים נמצאת בשער החמישים ? מה הקשר לנינווה ? למה הקב"ה הוציא את פרעה משער החמישים ? מה התנאי לקבלת התורה ? מה המשמעות של לא ידח ממנו נידח ? עם לכל עם ישראל יש חלק לעולם הבא איפה הבחירה החופשית ? האם אפשר לדעת מיהו ערב רב ? מה צריך להיות ההתייחסות ליהודי שלא שומר מצוות ? ‏כ'/ניסן/תשפ"א

 בס"ד

שביעי של פסח למה עם ישראל יצא בחפזון ? מה היה קורה עם עם ישראל היה נכנס לשער החמישים של הטומאה ? האם במכת החושך מתו אלו שנכנסו לשער החמישים של הטומאה ? למה לא היה תקנה לעם ישראל אם היה נכנס לשער החמישים ? מדוע אין לקב"ה כוח להוציא את מי שנכנס לשער החמישים ? מה הקשר ליראת שמים ? למה מצרים נמצאת בשער החמישים ? מה הקשר לנינווה ? למה הקב"ה הוציא את פרעה משער החמישים ? מה התנאי לקבלת התורה ? מה המשמעות של לא ידח ממנו נידח ? עם לכל עם ישראל יש חלק לעולם הבא איפה הבחירה החופשית ? האם  אפשר לדעת מיהו ערב רב ? מה צריך להיות ההתייחסות ליהודי שלא שומר מצוות ?  ‏כ'/ניסן/תשפ"א

אומר האלשיך פרשת מקץ

ועל כן בא ויאמר ועתה ירא פרעה כו', והענין, כי הנה הגולים מצרימה, למה ששם חלאת זוהמת טומאת מצרים רבה וגדולה, על כן הוצרכו רחמי שמים מרובים ועצומים לצאת ממנה בל ישקעו ויאבדו בתוך טומאתה כי ילכדו ברשתה. כי על כן חשב הוא יתברך את הקץ לגאלם טרם יטמעו בה. ועל כן חרד ה' את כל החרדה ההיא למהר לשלחם טרם יחמץ בצקם שלא יכלו להתמהמה עד שנגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם מיד. והוא ענין חכמי האמת האומרים כי אם היו מתעכבים עוד מעט היו נכנסים בשער החמשים של שערי טומאה שלעומת הקדושה, וישקעו שם עד עולם ולא היתה להם עוד תקומה:

והנה כתבנו [פרשת לך לך (טו יג), ו]פרשת תולדות (כה כב), ופרשת שמות (א ז), כי הוצרך גלות מצרים לישראל כצורך כור מצרפים להגות סיגים מכסף, כן היתה ארץ מצרים לישראל ככור הברזל לצרפם שמה מחלאת זוהמת נחש להכין אותם לקבלת התורה, כי אשר יהיו סיגים יתאחזו בטומאת מצרים וישארו שמה והם המתים בימי החשך, ואשר הם ככסף צרוף הן הם היוצאים אחד מחמשה או מחמשים או מחמש מאות או מחמשת אלפים למאן דאמר:

אומר האלשיך שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים מהשער 49 של טומאה והוציא אותם בחיפזון כי אם היו נשארים עוד זמן מועט לא היו נגאלים כי עם ישראל היו נכנסים לשער החמישים של הטומאה . ומהשער החמישים של טומאה אין תקומה . כל העניין הזה רמוז בחז"ל

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות (פרשת בא) פרק יג פסוק ח - ט

בעבור זה עשה ה' לי. כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול: לכל אחד ואחד נתנה תורה דרך להשיב כפי ענינו, שהרי העולם נברא בארבע מדות של בני אדם, אחד רשע, ואחד חכם, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול, וכל אחד ואחד נדרש בענינו, רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, כלומר לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל שלא אמר לנו אלא לכם, בידוע שכפר בעיקר, לכך נאמר בעבור זה עשה ה' לי, כלומר לי ולא לו שאלו היה שם לא היה נגאל, אלא היה מת בשלשת ימי אפלה:

כלומר במכת החושך היה ברור בתוך עם ישראל מי שייך לעם ישראל ומי לא . ומי שהגיע לשער החמישים של הטומאה מת במכת החושך . שאר האנשים הקב"ה הוציא אותם מתוך מצרים רגע לפי שהם נכנסו לתוך השער החמישים .

ויש לי שני קושיות . האחד מדוע שהאדם נכנס לשער החמישים לא ניתן להציל אותו ? מה ההבדל בן שער ה 50 לשער  ה 49 ? האם אין לקב"ה כוח להוציא את האדם מהשער החמישים ? ודבר שני לגבי הרשע מהאגדה שאומרת שאם היה שם לא היה נגאל ומתוך זה ניתן להבין שאותו הרשע יוכל להיגאל בעתיד אם כן מה ההבדל בין הזמן לפני יציאת מצרים שיהודי מת במכת החושך ולא נגאל לעומת יהודי רשע שלכאורה דומה ליהודי לפני יציאת מצרים  והוא כן יכול  להיגאל ?

כדי לענות על התשובה נראה את  המדרש על פרעה אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

מי כמוך, אמרו חז"ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה. באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של ברזל ואמר לו רשע! אתמול אמרת מי ה' אשר אשמע בקולו ועכשיו אתה אומר ה' הצדיק. מיד הורידו למצולות ים ועכבו שם חמשים יום וציער אותו כדי שיכיר נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא, ולאחר כן העלו מן הים והמליכו על נינוה, וכשבא יונה לנינוה ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת מיד אחזו אימה ורעדה וקם מכסאו ויכס שק וישב על האפר והוא בעצמו זעק ואמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו, כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה. ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

מתוך המדרש ניתן להבין שאכן הקב"ה הוציא את פרעה מתוך השער החמישים . אבל מה שכותב המדרש שזה היה בעל כורחו "ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי"  . וכדי להבין את זה נבין למה מצרים נחשב לשער החמישים של טומאה . אומר פרעה

יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

אומר המלבי"ם באור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר פרעה מכחיש לחלוטין את הקב"ה . הוא אומר אני בורא עולם ואני עשיתי את עצמי . ומקום שבו יש 0 אמונה בקב"ה הוא מקום שבו הטומאה מוחלטת . זה מקום שהוא ריק לחלוטין מהקב"ה ומקום שהוא ריק מהקב"ה הוא המקום של טומאה מוחלטת . ולמה הקב"ה לא יכול להוציא את האדם משם ? כי הקב"ה ברא את העולם והטביע בו את התכונה שהיא בסיס לעולם הזה בסיס של הבחירה החופשית

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

ומקום שיש בו אפס יראת שמים הוא מקום שהקב"ה לא יכול להרים אותך יותר לרצונך , הוא יכול להרים אותך רק בעל כורחך . כאשר יש איזה יראת שמים אפילו בשיעור הכי קטן הקב"ה יכול לעזור לך להרים את עצמך כי עדיין יש בך איזהו יראת שמים . אבל כאשר יראת השמים היא אפס מוחלט כמו שהיה במצרים הקב"ה יכול רק להרים אותך רק בעל כורחך בדיוק כמו שעשה לפרעה . כדי לקבל את התורה צריך שיעור אפילו קטן מאוד של יראת שמים כי קבלת התורה לא יכולה להיות מתוך כפיה מוחלטת . ולכן מי שיראת השמים שלו לפני יציאת מצרים שווה  לאפס בגלל זה הוא נכנס לתוך השער החמישים של הטומאה הוא לא יכול להיגאל כי הוא לא יכול לקבל את התורה . ולכן פרעה על אף שלפי המדרש הכיר בתורה נשאר בגיהינום . אמנם הקב"ה נתן לו הזדמנות בנינוה (ראה שיעור בנושא ) וזאת כדי לענות לאומות העולם לשאלתם למה כפה הר כגיגית רק על שראל ולא עליהם  , וסופו של הניסיון בנינוה היה שאול תחתיות

פרקי דרבי אליעזר פרק מג

וְהָיוּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר [יונה ד, יא] וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר(עד) הַגְּדוֹלָה. וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר [שם ג, י].(עה) אַרְבָּעִים שָׁנָה הֶאֱרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁשָּׁלַח אֶת יוֹנָה לְנִינְוֵה.(עו) וּלְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה שָׁבוּ לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים הַרְבֵּה עַד מְאֹד,(עז) וְנִבְלְעוּ כַּמֵּתִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כד, יב] מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ:(עח)

שאול  תחתית זה המדור האחרון של גיהינום שמשם לא עולים וגם ההזדמנות שנתן הקב"ה לאומות העולם כדי לסגור את פתחון הפה שלהם הסתיים בשאול תחתיות שמשם לא עולים יותר . משאר המדורים עוד ניתן לעלות אבל מהמדור האחרון לא ניתן . וכך אומר הזהר הקדוש

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שִׁבְעָה מְדוֹרוֹת יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם בַּאֲשֶׁר נִדּוֹנִין הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְשִׁבְעָה פְּתָחִים יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם. כְּנֶגְדָּן יֵשׁ לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע שִׁבְעָה פְּתָחִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם בַּגֵּיהִנֹּם, וְאֵלּוּ הֵם: אֹפֶל, צַלְמָוֶת, שַׁעֲרֵי מָוֶת, בְּאֵר שַׁחַת, טִיט הַיָּוֵן, שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. וְשָׁם נִדּוֹנִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְשָׁם יְצַפְצְפוּ בִּתְשׁוּבָה. וְנִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים פּוֹגְעִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַעֲלִים אוֹתָם מִשְּׁאוֹל, שֶׁהוּא הַמָּדוֹר הַשִּׁשִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

וּמִי שֶׁנִּכְנָס בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא אֲבַדּוֹן, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָס בַּשְּׁאוֹל, עוֹלֶה בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חנה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתִּי קוֹלִי.

וכך מפרש המהר"ל בגבורות ה' את המשמעות של מי שמת במכת החושך לפני יציאת מצרים פרק ג

ועוד מצד שישראל הם אומה יחידה, ראוי לישראל זה המספר, שהמספר הזה היא מספר שלם, וידוע שכל שאינו שלם והוא חלק בלבד אינו אחד שיש עוד חלק ויש בו רבוי, אבל השלם מצד השלימות אשר בו, הוא אחד שאין עוד חלק ודבר מוסכם הוא זה בודאי, ומאחר שמספר ששה הוא מספר שלם הוא מורה אחדות גם כן, ומפני זה ראוי לאומה יחידה ושלימה בעולם המספר הזה שהוא שש מאות אלף כאשר היו ביציאת מצרים. אמנם לקמן יתבאר עוד. וסוף סוף ראוי לישראל מספר שש בפרט, ואל תשים לבך על אותם שמתו בשלשת ימי אפילה, כי מחמת שלא היו כשרים לא נחשבו בכלל ישראל. וכאשר היו ישראל שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף, הגיע לישראל שלימותם לגמרי, והיו דומים לעובר כאשר נשלם צורתו אז ראוי לצאת ולא קודם, לכך אמרו (שם בשו"ט) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי כאילו היה ישראל בקרב שלהם מצד אשר ישראל נעשו לעם בתוך מצרים:

ומתוך כך נענה לשאלה השניה מה ההבדל בין הרשע היום לאלו שמתו במכת החודך

וצריך להגיד שאלו שיצאו ממצאים היה בהם סוג של לחלוחית של יראת שמים וטיפת הלחלוחית הזאת נתנה להם את האפשרות לצאת ממצרים ולהיות בקריעת ים סוף ובתהליך מהמעבר של 49 שערי טומאה ל 49 שערי בינה .

וכך אומר שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה

ב קול דודי דופק, על ידי משה, בשעה שאמר (שמות י"א) ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, פתחי לי, רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו,

צריך אפילו פתח אחד קטן של יראת שמים כדי שהקב"ה יוכל לעזור לנו לבנות את יראת השמים שלנו אבל כאשר אין אפילו פתח של מחט אצל האדם הקב"ה לא יכול להציל אותו כי זה בעל כורחו וכאשר זה בעל כורחו אין משמעות להצלה של האדם כמו שראינו עם פרעה שבסופו של דבר הגיע לתחתית שאול . ומתוך זה נוכל להבין את המשמעות של לא ידח ממנו נדח

שמואל ב פרק יד פסוק יד

(יד) כִּי־מ֣וֹת נָמ֔וּת וְכַמַּ֙יִם֙ הַנִּגָּרִ֣ים אַ֔רְצָה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א יֵאָסֵ֑פוּ וְלֹֽא־יִשָּׂ֤א אֱלֹהִים֙ נֶ֔פֶשׁ וְחָשַׁב֙ מַֽחֲשָׁב֔וֹת לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח:

וכך כותב האלשיך פרשת שמיני

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שהוא לבא בחלק ההוא לעולם הבא. ועל כן לא אמר בעולם הבא. והביא ראייה שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, שהיא ארץ העליונה שירושתה עולמית. ושמא תאמר איך יתכן יהיו כל ישראל צדיקים, והלא כמה וכמה רשעים בעולם. לזה אמר נצר מטעי וכו', לומר אל תתמה, כי אם יש בלתי צדיקים כעת, הלא לא יבצר מהיות צדיק כל איש ואיש מישראל. כי אם הם עכורים וטמאי חלאת עון עתה, הנה הנפש להיותה מנצר מטעיו יתברך העליונות, אשר האציל ונטע, כנודע מחכמי האמת על פסוק (תהלים קד טז) ישבעו עצי ה' וכו'. וגם חומרו מוכן ליתקן, אחר שמראשיתו כשצבר עפרו וברא את האדם שמשם כולנו, להיותו מעשה ידיו גם כן, מעותד להתפאר הנפש והחומר הנזכר מחלאתם, יש עודנו בחיים, ויש על ידי גלגולים עד אשר יטהר ויהיה צדיק. נמצא שהטיב אשר דבר באומרו כלם צדיקים, כי כן הוא בהמשך הזמן, שכולם מתקדשים ומטהרים עד יהיו צדיקים, לבלתי ידח ממנו נדח, ויובטחו ליתקן ולהתפאר על ידי מה של כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כמדובר:

כלומר יציאת מצרים היית רק לאלו שהם חלק מתוך עם ישראל והיה בהם לפחות טיפה של יראת שמים כראש של מחט . וכאשר קבלו את התורה יתקבע שלא ידח ממנו נידח . כלומר מי שהיה במעמד הר סיני לא ידח ממנו נידח כי בסופו של דבר אותו חוד של מחט של יראת שמים יהפוך לפתח שקרונות של עגלות נכנסות שם . אבל מי שלא היה במעמד הר סיני סופו יתברר שלא היה בו אפילו שיעור קטן של יראת שמים וסופו יהיה בתחתית שאול . ואם נשאל היכן הבחירה החופשית מיציאת מצרים עד היום התשובה תהיה שהבחירה המשמעותית היה ברגע של יציאת מצרים וכל הבחירה מאז היא מקומו של האדם  בעולם הבא כי הבחירה שלו תשנה את מקומו בעולם הבא

וכך כותב הדרך חיים מסכת אבות פרק ו משנה ה

מעתי שהיו אומרים הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ובמדרש (קה"ר פ"ט) זבדי בן לוי הוה מתחמד למחמי אפוי דריב"ל אתחמי ליה הראהו בני אדם פניהם זקופות בני אדם פניהם נמוכות אמר ליה אלו שפניהם זקופות תלמודן בידם ואלו שפניהם נמוכות אין תלמודם בידם ע"כ, הרי התלמוד והמדרש שניהם שוים בדבר זה כי הם שני שכינים ביחד הרוגי מלכות שאין כל אדם יכול לעמוד במחיצתן ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ודבר זה באמת דבר מופלג בחכמה כי הרוגי מלכות מסרו נפשם על קדוש שמו הגדול, ואדם כזה נעשה נבדל מן העולם הגשמי לגמרי עד שהיה מוסר עצמו למיתה על קדוש שמו, ולפיכך אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן כי אין חבור אל המדריגה הנבדלת הזאת, ואחריו אמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו שגם זה דומה לו שהוא בעל תורה שכלית ובא לכאן עם תלמודו, אבל אם אין תלמודו בידו אין עליו שם אחר רק אדם שהיה נוטה אחר הגשמי, ואיך יזכה לעולם הנבדל אחר שהוא אדם גשמי, ואמר שאותן שתלמודם בידם פניהם זקופות, פירוש כי אותם אשר תורתם אתם אין להם בושה לעמוד בעולם הנבדל כאשר תורתם אתם, אבל אותם שאין תורתם אתם יש להם בושה לעמוד בסוד העליונים שהם נבדלים, והם בני אדם בעלי גוף שהרי אין תורתם אתם, ולפיכך פניהם נמוכות כמו אדם שהוא מתבייש לעמוד במחיצת קדושים עליונים. ויש עוד ענין מופלא במה שאלו שתורתם אתם פניהם זקופות ואלו שאין תורתם אתם פניהם נמוכות,*) וזה כי האדם ניכר ונמצא מה שהוא ע"י הפנים ניכר בעולם ונודע ובלא הפנים אין האדם ניכר מה שהוא לפיכך אותם אשר תורתם אתם יש להם מציאות גמור כי התורה נותן מציאות האדם, ודבר זה בארנו הרבה איך התורה השכלית נותן המציאות, ואשר הוא נוטה אל הגוף ואל החמרי אין לו מציאות גמור. ולכך אותם אשר הפנים זקופות תורתם אתם ולכך פניהם שהוא מציאות שלהם הוא נגלה ונמצא, אבל אותם אשר אין תורתם אתם פניהם נמוכות כלומר שאין להם מציאות גמור, כי האדם ניכר ונמצא בפנים שלו עד שהפנים של אדם הוא מציאתו לכך אותם אשר תורתם אתם פניהם זקופות ונגלה, ואותם שאין תורתם אתם פניהם נמוכות ואין להאריך.

וניתן לסיים בסיפורו של אלישע בן אבויה את משמעות לימוד התורה

אומרת הגמרא חברותא חגיגה דף טו עמוד א

כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו.ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.(8)אמר אחר: הואיל ואיטריד ההוא גברא [על עצמו אמר] מההוא עלמא [הואיל ונטרדתי מהעולם הבא], ליפוק ליתהני בהאי עלמא [אצא ואהנה בעולם הזה].נפק אחר לתרבות רעה.

ומה היה סופו של אחר ?

חברותא חגיגה דף טו עמוד ב

אמר רבי יוחנן: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו, שאגרום לכך שיוציאוהו מגיהנם.

כי נח נפשיה דרבי יוחנן, פסק קוטרא מקבריה דאחר [ואכן משמת רבי יוחנן חדל העשן לעלות מקברו של אחר].פתח עליה דרבי יוחנן ההוא ספדנא [ספדן], ואמר: אפילו שומר הפתח [שומר הגיהנם] לא עמד לפניך - רבינו, בבואו להוציאך את אחר מגיהנם.

על אף שבת קול יצאה ואמרה שאין לאלישע בן אבויה חלק לעולם הזה התורה שלו היא היחידה שהצילה אותו כי התורה שהאדם לומד לא ניתן למחוק לעולם גם לא מיטטרון ובנוסף לזה הערבות שקימת אצל עם ישראל הכניסה אותו לגן עדן על ידי ההשתדלות  של רבי מאיר ורבי יוחנן שדאגו להביא את אלישע בן אבויה לגן עדן  . כלומר התורה שקבלנו במעמד הר סיני היא זו שגורמת לכל אחד מישראל שלא ידח ממנו נידח .

אבל צריך להדגיש שיש חלק מעם ישראל שהוא חלק מהערב רב שלא היה במעמד הר סיני והוא זה שלעתיד לבא יצא מתוך עם ישראל . צריך להדגיש שלנו אין ממש דרך לדעת מיהו ערב רב ומיהו ישראל שהיה במעמד הר סיני ולכן הדרך היחידה שלנו להתמודד מול יהודי שאנו מקיים את המצוות זה להשתדל להראות לו את האור שבתורה מצד אחד ולהתפלל עליו מצד שני . אבל חשוב מאוד בעולם שבו יש גם יהודים המזלזלים בקיום המצוות  לא ליפול לתוך המלכודת של זלזול במצוות  ולהרגיש תמיד את החומרא של אי קיום המצוות וההרס של העולם שנגרם שאי קיום מצוות .