18.4.2014

פסח מה תפקידו של משה לעתיד לבא ? בזמן הגאולה ? ‏י"ח/ניסן/תשע"ד


פסח מה תפקידו של משה לעתיד לבא ? בזמן הגאולה ?  ‏י"ח/ניסן/תשע"ד

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב

מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר +שמות ט"ו+ אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', שר לא נאמר, אלא ישיר - מכאן לתחיית המתים מן התורה.

מפורש שהשירה של משה זה יהיה לעתיד לבא בזמן תחית המתים זמן גאולתנו ונשאלת השאלה מה תפקידו של משה לעתיד לבא או לפחות להבין את אחד התפקידים של משה  ?

אומר שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

ר' ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו נוטלת עישור נכסים מאביה ויוצאה, כך ירשו ישראל ארץ שבעה עממים שהוא עישור שבעים אומות, וע"י שירשו ישראל כנקבה אמרו שירה בלשון נקבה שנא' (שמות טו) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', אבל לע"ל הן עתידין לירש כזכר היורש לכל נכסי אביו הה"ד (יחזקאל מח) מפאת קדמה עד פאת ימה יהודה אחד דן אחד אשר אחד וכלהון כך והן אומרין בלשון זכר שנא' (תהלים צו) שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב אלא שיר חדש,

פירוש אז ישיר משה ועם ישראל שיר חדש כי אז יקבלו את הנחלה האמיתית של שנותן הקב"ה לעם ישראל . כלומר שירה נאמרה  על ים סוף כי אז קבלו את נחלת 7 העממים אבל לעתיד לבא ישירו שיר חדש כי יקבלו את כל הנכסים כמו זכר .

אבל צריך להבין חוץ מהשירה של משה ועם ישראל מה תפקידו של משה ?

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה דף סח עמוד א

ששה דברים ניתנו למשה שלא ניתנו לשום בריה. לא כהתה עינו. ולא נס לחה. קולו היה נשמע בכל המחנה. ראה את כל הארץ מה שלא אפשר לכל בריה. דבר עמו הקדוש ברוך הוא פנים בפנים. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. לא כהתה עינו. מיכן שעיניהם של מתים כהות. ולא נס לחה. כי קרן עור פניו. שלא נשתנה אדמות פניו מדמות שהיה מהר סיני עדיין כאלו חי ועומד ומשרת בפני אל חי. אשריהם של צדיקים שבוראם אוהבם בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי ילוד אשה שבחר בו הקדוש ברוך הוא:

מדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק נב

באותה שעה אמ' משה רבונו של עולם הניח לי שאתן לישראל מתנה אחת עד שלא תקח את נשמתי אמ' לו ומה היא אמ' לפניו ברכות אני נותן להם לכך סמוך לו וזאת הברכה: ואף על פי כן הראהו הקדוש ברוך הוא את ארץ ישראל כולה מה שלא נעשה כן לכל בריה ולא עוד אלא שהראהו משנברא העולם ועד שיחיו המתים:

מבואר בשני המדרשים שהקב"ה הראה למשה את הארץ המובטחת גם לעתיד לבא ומפורש שרק משה ראה את הארץ המובטחת ולא כל בריה אחרת . משה הוא היחידי שיודע את גבולות הארץ המובטחת בדיוק רב כולל מה שייתן הקב"ה לעם ישראל לעתיד לבא .

בעצם למשה יש את המידע מה עם ישראל צריכים לקבל ותפקידו להעביר את זה לעם ישראל לעתיד לבא ,כי כיצד יוכלו לשיר שיר חדש על הארץ המובטחת ללא המידע מה זה הארץ המובטחת . ולכן ברור שכדי לשיר שיר חדש כמו שכותב המדרש צריך לדעת בדיוק רב את גבולות הארץ המובטחת .

וצריך להגיד שמשה קיבל יכולת לראות גם לאחר מותו

דברים פרק לד

(ז) וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה:

 ואומר רשי במקום דברים פרק לד (ז) לא כהתה עינו - אף משמת:

וצריך לפרש שמשה יכל לראות את הארץ המובטחת מרגע שמת עד היום ועד יום תחיית המתים כי הקב"ה נתן לו את היכולת הזאת מה שלא נתן לאף אחד .

ולמה נתן לו הקב"ה את היכולת הזאת כדי שיוכל לראות את כל השינויים שנעשים מרגע שהראה לו הקב"ה את גבולות הארץ וידע בבירור ביום תחית המתים מהם הגבולות האמיתיים של הארץ .

וזאת כדי שיוכל עם ישראל לרשת את הארץ המובטחת וכדי לשיר שירה חדשה ביום תחית המתים ביום הגאולה כמו שעם ישראל ומשה שרו את שירת הים .

וכתוב במפורש בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף יח עמוד ב

ואף רבי יונתן הדר ביה, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין למתים שמספרים זה עם זה? שנאמר: +דברים ל"ד+ ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, מאי לאמר - אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם.

שלמשה היה תפקיד לבשר לאברהם יצחק ויעקב כי עם ישראל נחל את שבעת העממים כי משה יכל לראות ממקום קבורתו את כל מה שקורה בארץ ישראל וצריך להגיד שגם לעתיד לבא יעשה את אותה שליחות .ולמה משה עשה את השליחות משני טעמים:  טעם ראשון שיכל לראות כי עינו לא כהתה ,ודבר שני ידע בבירור שבאמת הם נחלו את כל הארץ כי הקב"ה לפני מותו הראה לו את כל הארץ .

 

 

 

 

פסח מדוע לא נזכר שמו של משה רבנו בהגדה ? ‏י"ח/ניסן/תשע"ד


פסח מדוע לא נזכר שמו של משה רבנו בהגדה ?  ‏י"ח/ניסן/תשע"ד

בפרשת מצורע כתבתי את היסוד שכל מהלך יציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש ע"י הקב"ה אבל עם תנאי של קבלת התורה ע"י עם ישראל . ולכן יש שיתוף של עם ישראל בקבלת התורה .

שיתוף זה בא לידי ביטוי בספירת העומר ספירה של 49 ימים כלומר בריאה של העולם בשבע ימים שכל יום מתחלק לשבע .

כמו כן הבאתי את היסוד שהתורה נבראה בחמישים שערי בינה וארבעים ותשע פנים של טהור וטמא

בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת, שנאמר: +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא

אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא

שער חמישים לא ניתן למשה כמו שמופיע בגמרא ואומר אור החיים דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק נב

ושמה לא תבוא אל הארץ וגו'. קשה אחר שאמר ושמה לא תבוא מה מקום לחזור ולומר אל הארץ וגו', ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (דב"ר פ"ב) שעתיד משה ליכנס לארץ עם האבות לעתיד לבא, ואמרו בזוהר (ח"ב קכ א) כי הוא יביא את ישראל אל הארץ בבא גאולתם, ולזה כשאמר ה' ושמה לא תבוא חש שיהיו הדברים נשמעים שמחליט לו ביאת הארץ לעולם ועד, לזה אמר אל הארץ אשר אני נותן וגו' פירוש עתה ולא אל אשר יתן לעתיד, ועיין מה שפירשתי בפסוק (לעיל ג' כ"ה) אעברה נא:

פרוש:  ולעתיד לבא יתן הקב"ה את השער החמישים למשה ולעם ישראל וזה יהיה לימות המשיח ואז יוכלו גם משה וגם ישראל לקבל את התורה בשלמותה וגם את ארץ ישראל בשלמותה .

ואומר הספורנו דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד פסוק ד

(ד) הראיתיך בעיניך. למען תברכנה:

ושמה לא תעבור. כדי שלא תגיענה ברכתך באופן שלא תחרב בסוף כמו שכבר נגזר עליהם לכשתתמלא סאתם:

בעצם משה לא נכנס לארץ ישראל בגלל עם ישראל כי עם ישראל לה היה מוכן לקבל את התורה ואת ארץ ישראל בשלמותה , יש עוד תהליך שעם ישראל צריך לעבור כדי לקבל את הארץ ואת התורה בשלמותה וכן לא יכל משה להכנס לארץ ישראל .

אכן משה שייך בסופו של דבר לשער החמישים של מתן תורה ולעתיד לבא יוכל לקבל עם עם ישראל את שער החמישים של הבינה .

ואומר הערבי נחל ויקרא פסח - דרוש ב ד"ה אולם אמרו

אולם אמרו רז"ל (במ"ר יט, ו) מה שלא נגלה למשה רבינו ע"ה נגלה לרבי עקיבא, שנגלה לו שער החמשים, ולמשה רבינו ע"ה לא נגלה רק מ"ט שערים שנאמר (תהלים ח, ו) ותחסרהו מעט מאלהים (ע' ר"ה כא ב), ולא נגלה לו שער הנ' עד לעת זקנותו קודם מותו. וידוע כי שער הנ' הוא עיקר וכולל כל המ"ט השערים.

 

אבל מצד שני שער חמישים של טומאה שזה בעצם היום הראשון של פסח זה היום שלא סופרים בו את ספירת העומר זה היום שבו הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים שזה השער החמישים של טומאה .שער זה אינו בתחום של עם ישראל וידוע שאם עם ישראל היה יורד לשער החמישים של טומאה לא היה לו יכולת לצאת משם כי שער החמישים של טומאה זה כנגד התוהו ובהו שם זה מחוץ לתחום של משה או עם ישראל זה העולם שבו הכל חומריות ללא כל נשמה ולכן זה שער החמישים של טומאה  .

שמות פרק יב פסוק יב

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְקֹוָק:  

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיז עמוד א

כ"ש המצרים שהם מזוהמים יותר מכל אומה ואמר אני ולא מלאך, אלא אמר רבי יהודה מכאן למדנו כח גבורתו של הקדוש ברוך הוא ומעלתו שהוא גבוה על הכל, אמר הקדוש ברוך הוא אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת ואין ראוי לשגר מלאך ולא שרף דבר קדוש בין רשעים ארורים מטונפים אלא אני

ולכן צריך לפרש שרבנו משה לא שייך ליום הראשון של יציאת מצרים הוא שייך בימים האחרים החל מספירת העומר עד מתן תורה וכדי להדגיש זאת אנשי הכנסת הגדולה כמעט לגמרי הוציאו את משה מן ההגדה .

כי ההגדה של פסח היא בעיקר  על היום הראשון של פסח כאשר מצות ומרורים נמצאים לפניך בזמן אכילת קרבן הפסח  "ויהי החצי הלילה "  וקשורה לקורבן הפסח שזה שלילת ארץ מצרים והכאת כל אלוקי מצרים שהיא שער החמישים של טומאה .

 

 

 

 

14.4.2014

חג הפסח היום הראשון של פסח זה תחילת בריאת העולם מחדש ? מה ההבדל בין רוח אלוקים מרחפת על פני המים של בראשית ל ויהי בחצי הלילה ? ומה הקשר לרוח צפונית ? ‏י"ד/ניסן/תשע"ד


בס"ד

חג הפסח  היום הראשון של פסח זה תחילת בריאת העולם מחדש ? מה ההבדל בין רוח אלוקים מרחפת על פני המים של בראשית ל ויהי בחצי הלילה ? ומה הקשר לרוח צפונית ?  ‏י"ד/ניסן/תשע"ד

שמות פרק יב

(כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיקֹוָק הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה:

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עב עמוד א

ת"ר: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנא': +שמות י"ב+ ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. מאי תלמודא? הא קמ"ל, דעת רצון מילתא היא.

פרוש : ויהי בחצות הלילה בלילה של יום ראשון של פסח הכה הקב"ה בבכורים של מצרים וזה הזמן של רוח צפונית לנשוב והיה זה עת רצון .

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד ב

 דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.

ונראה לפרש שרוח צפונית היא רוח שמביאה עת רצון ולכן זה הזמן לעסוק בתורה וזה מה שדויד המלך היה עושה .

ובו נבין איזה רוח היית מנשבת בבריאת העולם בבראשית ?

תרגום יונתן בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ב

(ב) וְאַרְעָא הֲוַת תַּהֲיָיא וּבַהֲיָיא צַדְיָא מִבְּנֵי נַשׁ וְרֵיקַנְיָא מִן כָּל בְּעִיר וַחֲשׁוֹכָא עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וְרוּחַ רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ מְנַתְבָא עַל אַנְפֵּי מַיָא:

פרוש : רוח אלוקים מרחפת על פני המים הייתה רוח מן קדם כלומר רוח מזרחית

ואומר רש"י במדבר פרק ב

(ג) קדמה - לפנים הקרויה קדם, ואיזו זו, רוח מזרחית. והמערב קרוי אחור:

ואומר החזקוני בראשית פרק א

רוח ארבע רוחות מנשבות בכל יום. מן הבקר עד חצי היום רוח מזרחי והוא חם ולח משם עד הערב רוח דרומית והוא חם ויבש ומשם עד חצי הלילה רוח מערבי והוא קר ולח משם עד הבקר רוח צפוני קר ויבש.

פירוש בבראשית העולם נברא בסימן בוקר ראשון ולכן היה זה ברוח מזרחית ובפסח בריאת העולם מחדש היא בסימן לילה ברוח צפונית .

רוח מזרחית  שנשבה ביום הראשון של הבריאה .וביום הראשון של פסח שלפי המהלך שהבאנו בפרשת אחרי מות ומצורע זה היום הראשון לבריאה מחדש של העולם . ויש לומר שרוח הצפונית זה כנגד רוח אלוקים מרחפת על פני המים של הבריאה מחדש אבל הפעם זה לא רוח מזרחית  זה רוח צפונית זה לא בוקר זה לילה וזה ההתקדמות בבריאה . ויש להבין למה שינה הקדוש ברוך הוא את הבריאה מחדש עם רוח אחרת כלומר רוח צפונית

ויקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה ט

א"ר יוסי בשם רבי בנימין בר לוי לפי שבעולם הזה בזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת ובזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת אבל לעתיד לבא אמר הקדוש ברוך הוא אני מביא ארגסטס בעולם שמשמשות בו שתי רוחות הה"ד (שם /ישעיהו/ מג) אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא א"כ נותנת לו כלה רשות הה"ד (שיר /השירים/ ד) יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו ואח"כ באתי לגני אחותי כלה.

כלומר הבריאה החדשה שעשה הקב"ה ביום הראשון של פסח זה שינוי של הבריאה כדי שהעולם יתחדש עם בריאה שרוח צפונית נושבת בה כי לעתיד לבא הקב"ה ישנה את העולם ושני הרוחות ינשבו ביחד ולא לחוד  . וצריך להגיד שרוח צפונית זה הרוח שדויד למד איתה את התורה כי הבריאה מחדש של העולם לפי היסוד שהעמדנו בעבר זה בריאה עם תנאי של קבלת התורה . הבריאה בבראשית היית ללא תנאי זה והעולם היה יכול לקבל את שבע מצוות בני נח והיה לו אפשרות לא לקבל ועדיין העולם יכל להתקיים אבל לאחר שהעולם נברא מחדש מפסח עד מתן תורה עם תנאי של קבלת התורה נוצר מצב חדש שבו אם אין תורה העולם לא יתקיים . ולכן נברא העולם מחדש עם רוח צפונית .

ואומר רש"י מסכת בבא בתרא דף כה עמוד א

רוח צפונית מנשבת עם כל אחת - מהרוחות לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה כדאמר ביבמות (דף עב) וממתקתן.

פרוש רוח צפונית שבו נברא העולם מחדש נותן לנו את היכולת ללמוד תורה כדי לקיים את העולם . ולעתיד לבא הקב"ה יברא את העולם מחדש ששני הרוחות ינשבו בו .

 

וזה היסוד עליו מדבר ליקוטי מוהר"ן תורה ח

וזח בחי' (ברכות ג' ע"ב) רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד, כי כנור של דוד היה של חמש נימין, כנגד חמשה חומשי תורה. ורוח צפון שהיתה מנשבת בו, הוא בחי' ורוח אלקים מרחפת על פני המים הנ"ל. כי רוח צפון, הוא בחי' הרוח הצפון בלבו של אדם(א), שהוא בחי' הרוח חיים  .

ולסיכום המעלה של יום ראשון של פסח זה בחינת בריאה מחדש של העולם והיום הראשון של פסח הוא בחינת תחילת הבריאה ורוח אלוקים מרחפת על פני המים אבל הפעם זה לא בריאה עם רוח מזרחית שזה בסימן בוקר זה עם רוח צפונית בסימן לילה ובסימן רוח שנותנת לנו את היכולת ללמוד תורה ולקיים את העולם כפשוטו . וזה תחילת המסע של ספירת 49 יום כדי להגיע ליום החמישים שבו נקבל את התורה והקב"ה יכניס אותנו לשער החמישים .