פרשת ניצבים איפה יש נקודות בספר התורה ? מה המשמעות של הנקודות ? על מה עם ישראל נענשים לפני שנכנסו לארץ ישראל ? אחרי חורבן הבית ? ומה יהיה לעולם הבא ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ו

בס"ד
פרשת ניצבים איפה יש נקודות בספר התורה ? מה המשמעות של הנקודות ? על מה עם ישראל  נענשים לפני שנכנסו לארץ ישראל ? אחרי חורבן הבית ? ומה יהיה  לעולם הבא ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ו

כתוב בדברים פרק כט

(כח) הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת: ס

וצריך להבין את המשמעות של הפסוק מקום  שמופיע נקודות על לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַ

אותיות שיש לנקד מעליהם :
בראשית פרשת וירא פרק יח' פסוק ט' : ויאמרו אליו- נקודה על האותיות –א' י' וו' .
בראשית פרשת וירא פרק יט' פסוק ל' : ובקומה – נקודה על האות ו' השמאלית.
בראשית פרשת וישלח פרק לג' פסוק ד': וישקהו-נקודה על כל אחת מאותיות המילה וישקהו.
בראשית פרשת וישב פרק לז' פסוק יב' : לרעות את-נקודה על כל אותיות המילה את .
במדבר פרשת במדבר פרק ג' פסוק לט': פקד משה ואהרן-נקודה על כל אחת מאותיות- ואהרן.
במדבר פרשת בהעלותך פרק ט' פסוק ט': בדרך רחקה-נקודה אחת על האות ה'.
במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק ל' : עד נפח אשר-נקודה אחת על האות ר'.
במדבר פרשת פנחס פרק כט פסוק טו' : ועשרון- נקודה על האות ו' השמאלית .
דברים פרשת ניצבים פרק כט פסוק כח': לנו ולבנינו עד-נקודה על כל אחת מאותיות אלו .

וכדי להבין את המשמעות של הניקוד נביא את המסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לז

עשרה נקודות בתורה ישפוט ה' ביני ו'ב'י'נ'י'ך (בראשית ט"ז ה') הנקיד עליה שלא אמרה לו אלא כנגד הגר. א'י'ה שרה אשתך (שם י"ח ט') יכול שלא היו יודעים בה הנקיד עליו שהיו יודעים בה אלא להפליג (בינתו) [מדעתו] של אברהם אבינו שהיו מלאכי השרת בשביל שלא יבטלו את מצות. ולא ידע ב'ש'כ'ב'ה ו'ב'ק'ו'מ'ה (שם י"ט ל"ה). בשכבה הרגיש אבל בקומה לא הרגיש הנקיד עליו שבשכבה לא הרגיש ובקומה הרגיש. והצעירה בשכבה ובקומה ידע. ויפול על צוארו ו'י'ש'ק'ה'ו (שם ל"ג ד') נקוד יכול שהיתה נשיקה של אהבה. רבי שמעון בן אלעזר אומר והלא כל מעשיו של עשו בתחלה של שנאה היו חוץ מזו שהיא של אהבה. לראות א'ת' צאן אביהם בשכם (שם ל"ז י"ב) יכול את צאן אביהם היו מרעים באמת גדי רך ושוחטים אותו כל פקודי הלוים אשר פקד משה ו'א'ה'ר'ן (במדבר ג' ל"ט) יכול שהיה אהרן עמם בשררה. או בדרך ר'ח'ו'ק'ה (שם ט' י') שהיה רחוקה ודאי הנקיד עליו שאינה אלא קרובה. ו'נ'ש'י'ם עד נופח אשר על מידבא (שם כ"א ל') יכול שהגיעו עד מידבא הנקיד עליו שלא הגיעו עד מידבא. ועשרון ע'ש'ר'ו'ן (שם כ"ח י"ג) יכול שהוא טעון שני עשרונים על כל כבש וכבש הנקיד עליו שאינו טעון אלא אחד על כל כבש. הנסתרות לה' אלהינו ו'ה'נ'ג'ל'ו'ת לנו ולבנינו עד עולם (דברים כ"ט כ"ח) והלא אינו נקוד אלא עד (הא) [העיין] יכול שהן גלויין לנו בעולם הזה ובעולם הבא אינן גלויין לנו (שנאמר) [ת"ל] הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו לפי שבעולם הזה אינן גלויין לנו אבל גלויים לנו לעתיד לבוא. וכה"א ויהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים י"ח ל') וכי בן מנשה היה והלא בן משה היה אלא לפי שעשה כמעשיו של מנשה לפיכך נתלה כמו מנשה. אמר רבי שמעון בן אלעזר עתידה היא הנון הזאת ליעקר ממקומה לעתיד לבוא. ולמה נקוד על כל האותיות הללו אלא כך אמר עזרא אם יבוא אליהו ויאמר [למה] כתבתה אומר אני לו כבר נקדתי עליהם ואם יאמר (לו) [לי] יפה כתבתה אותה הריני מסלק נקודותיהן מעליהן:

ומה שאומר המסכתות קטנות שהנקודות מופיעות כאשר יש איזה ספק במציאות או יותר נכון בהבנת התמונה של המציאות כמו לדוגמה בויכוח בן שרה לאברהם , או המלאכים ששאלו היכן שרה אשתך ואין מצב שלא היו יודעים היכן שרה , וכן הלאה כלומר בה הניקוד להסביר שאנחנו צריכים להבין את המציאות לא בדיוק כמו שניתן להבין מהפשט של הכתוב והנקודות באות כדי שנשים לב לעניין ולהבין את התמונה בצורה מלאה ולא בצורה חלקית ויש כמה פרשניות לכתוב .

ולכאורה המקום האחרון שבו יש ניקוד מעל האותיות זה בפרשה שלנו פרשת ניצבים ולדעתי בה הניקוד כדי שנבין את המשמעות של הניקוד ונלמד ממנו על כל התורה כולה . וכדי שנבין את המשמעות של זה נראה כיצד הגמרא מטפלת בנושא נאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב

אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון: לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן. כתנאי: הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: וכי ענש על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר עד עולם. אלא כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן. אלא עכן מאי טעמא איענוש? - משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו.

ואני רוצה להסביר את הגמרא לפי הבנתי . רבי אלעזר ברבי שמעון לפי רבי יהודה מסביר את הפסוק שעד שלא עברו את הירדן נענשו עם ישראל רק על הנגלות ורק לאחר שעברו את הירדן נענשו גם על הנסתרות כמו שאומר רש"י מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב

עד שעברו את הירדן – ושמעו וקבלו עליהם ברכות וקללות בהר גריזים והר עיבל ונעשו ערבים זה בזה, כדאמרינן במסכת סוטה (לז, ב) – מיד נענשו זה על זה, ואפילו לא ידע זה בעבירות שביד חבירו, ובימי עכן כבר עברו את הירדן.

והנקודות על האותיות  לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַ בא להסביר לנו שלא נבין את זה כפשוטו שהנסתרות לקב"ה והנגלות לנו ולבננו ויש מצב שגם הנסתרות לנו ולבננו .  ועוד הסבר שהנקודות היו צריכות להיות על האותיות לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵ֑ינוּ סה"כ 11 נקודות אבל זה לא ראוי לכתוב את זה על שם של הקב"ה ופרוש הדבר שנסתרות זה לא רק לקב"ה הוא גם לעם ישראל לאחר שקיבלו על עצמם ערבות  הדדית במעמד הברכות והקללות בהר גריזים ועיבל כמו שאומר רש"י .

ורבי נחמיה מפרש את עד עולם בצורה אחרת . עד עולם הכוונה כמו שכתוב מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לז

הנסתרות לה' אלהינו ו'ה'נ'ג'ל'ו'ת לנו ולבנינו עד עולם (דברים כ"ט כ"ח) והלא אינו נקוד אלא עד (הא) [העיין] יכול שהן גלויין לנו בעולם הזה ובעולם הבא אינן גלויין לנו (שנאמר) [ת"ל] הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו לפי שבעולם הזה אינן גלויין לנו אבל גלויים לנו לעתיד לבוא

בעולם הזה אנחנו נענשים על המעשים הגלויים אבל על הנסתרות זה יהיה רק לעולם הבא . אבל זה קשה להגיד שעד שלא נכנסו לארץ ישראל לא נענשו על המעשים הגלויים ולכן יש להסביר שרבי נחמיה מפרש את הגלויים בצורה אחרת יש מעשים שהם בפרהסיה ועל מעשים אלו נענשו עם ישראל גם לפני שנכנסו לארץ ישראל אבל יש מעשים שהם נסתרים מכולם אבל גלויים לבודדים כמו במקרה של עכן שהיה ידוע לאשתו אבל לכל העולם לא היה ידוע ועל דברים אלו התחילו להיענש כשנכנסו לארץ ישראל  ואלו דברים שהם קרובים לנסתרים אבל לא לגמרי נסתרים . ואותם דברים נסתרים לגמרי יהיו ידועים רק לעולם הבא ועל זה כל אחד ייתן את הדין לפי מעשיו ונראה לי שמדובר ביום הדין הגדול שכל אחד ואחד יגיע לדין הסופי או לעולם הבא או לדיראון עולם . וכל מעשה ומעשה אדם ידע כמה היה לו חלק באותו עבירה  נסתרת  שאולי נגרם בצורה כזו או אחרת על ידי מעשיו של האדם . ולפרוש הזה הנקודות לרבי נחמיה בה להסביר לנו שבעולם הזה אנחנו לא  נידונים  על הנסתרות אבל לעתיד לבא כן ולכן הפסוק לא כפשוטו ויש שני סוגי נגלות נגלה בפרהסיה ונגלה לבודדים .ולפרוש הזה ניתן להגיד שגם התלמוד הירושלמי מתפרש טוב לפי רבי נחמיה נאמר בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

אמר רבי שמעון בן לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם. אמר רבי סימון בר זבדא ויאות תדע לך [דף לג עמוד א] שהוא כן שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה בעי. אמר רבי לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות

והנסתרות לרבי נחמיה זה אותם דברים גלויים שידועים רק לבודדים ולא גלויים בפרהסיה .

וכך מובן במדרש משלי (בובר) פרשה כו

הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו (דברים כט כח). [נקוד על לנו ולבנינו], מלמד שאמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים על מה שבגלוי מצווין, ואין מצווין על מה שבסתר, אמר להם הקדוש ברוך הוא אף על מה שבגלוי אין אתם יכולים לעמוד. ויפול על צואריו וישקהו ויבכו (בראשית לג ד). נקוד על וישקהו, מלמד שלא בנשיקה ממש של אהבה, אלא של שנאה.

לסיכום אנחנו עומדים לפני ראש השנה ואנחנו צריכים לדעת שיש במעשים שלנו דברים הגורמים למעשים אצל אחרים חלקם ברורים לנו ולכולם ועל זה  נענש בעולם הזה , חלקם לא ברורים לכולם אבל ברורים למעט ועל זה נענשנו לרבי נחמיה רק שנכנסנו לארץ ישראל עד חורבן בית המקדש וגלות של הסנהדרין ליבנה ולרבי יהודה על זה נענש גם היום . אבל אנחנו צריכים  לדעת שעל הכול יש חשבון גם על הנסתרים וגם לרבי נחמיה על הגלויים הנסתרים ולכן כל אחד ואחד צריך לעשות את חשבון הנפש שלו בכל פעולה ופעולה כי על הכול יגיע רגע חשבון .