28.6.2019

פרשת קרח חכמה בגויים תאמין 29 מאמר אחרון בסדרה . מאיפה מביא רבי יהושע את המים ? מה המהות של בארה של מרים ? מה הקשר לחטא העגל? למה המים שהוסיפו חכמי אתונא לא מילאו את הדלי ? למה לא הפסיקו חכמי אתונא למלא את הדלי ? מה הקשר לעולם המודרני שלנו ? למה הוכחות המדע עומדות על כרעי תרנגולת ? איזה מים כן יכולים למלא את הדלי של רבי יהושע כ"ה/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת קרח חכמה בגויים תאמין 29 מאמר אחרון בסדרה . מאיפה מביא רבי יהושע את המים ? מה
המהות של בארה של מרים ? מה הקשר לחטא העגל? למה המים שהוסיפו חכמי אתונא לא מילאו  את
הדלי ? למה לא הפסיקו חכמי אתונא למלא את הדלי ? מה הקשר לעולם המודרני שלנו ? למה הוכחות
המדע עומדות על כרעי תרנגולת ? איזה מים כן יכולים למלא את הדלי של רבי יהושע כ"ה/סיון/תשע"ט

חברותא בכורות דף ט עמוד א

אייתי רבי יהושע הנהו מיא דאתו מבי בליעי, שדינהו בתיגדא, אמר להו רבי יהושע לחכמים: מליוהו להאי ואיזילו לכו, מלו ושדו ביה, קמאי קמאי ובלע להו, מלו עד דשמיט כתפייהו, ובלו להו ואזול.

[וכך עשה להם רבי יהושע, כדי שיכלו: לקח כלי ושם בו את המים שהם בולעים את כל המימות, וציוה להם למלאות את הכלי במים אחרים עד שיתמלא וייפטרו וילכו להם, אך כל מים ששפכו לשם היו נבלעים, ונזקקו לשאת על כתפיהם עוד ועוד מים, עד שבלו והלכו לאבדון].

וקודם כל צריך להבין מאיפה הביא רבי יהושע מים ?

אומר רבינו גרשום מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטא לבי בליעי. מקום שיש בים שבולעין מים אחרים ואיכא דאמרי היינו בארה של מרים:

ולמה הוא לקח אותם דווקא מהבאר של מרים ?

לקושיה הזאת יש הסבר בזוהר הקדוש

בֹּא וּרְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁשָּׁבַר מֹשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁכָּתוּב (שמות לב) וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, צָף הָאוֹקְיָנוֹס מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם. רָאָה מֹשֶׁה שֶׁאוֹקְיָנוֹס עוֹלֶה אֲלֵיהֶם וְהָיָה רוֹצֶה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, מִיָּד - וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וְגוֹ', וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. עָמַד מֹשֶׁה עַל מֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְאָמַר: מַיִם מַיִם, מָה אַתֶּם רוֹצִים? אָמְרוּ: וְכִי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם אֶלָּא בְּתוֹרַת הַלּוּחוֹת?! וְעַל הַתּוֹרָה שֶׁשִּׁקְּרוּ בָהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ועשואתעגלהזהבאנורוציםלשטף את העולם).

מִיָּד אָמַר לָהֶם: הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל, הֲרֵי מָסוּר לָכֶם, וְלֹא דַי כָּל אוֹתָם הָאֲלָפִים שֶׁנָּפְלוּ מֵהֶם?! מִיָּד - וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְלֹא הָיוּ הַמַּיִם שׁוֹכְכִים עַד שֶׁנָּטַל מֵהֶם וְהִשְׁקָה אוֹתָם. מִיָּד נִשְׁקַע הָאוֹקְיָנוֹס בִּמְקוֹמוֹ.

שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר לֹא הָיוּ מַיִם, שֶׁכָּתוּב (במדבר כ) לֹא מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ'. וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. וְאִם תֹּאמַר, לִבְאֵר מִרְיָם זָרַק - חַס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁם יִזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַזִּכָּרוֹן הָרָע הַזֶּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ אַחַר כָּךְ. וְעוֹד, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּאֵר, עַד שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר מַתָּנָה, שֶׁכָּתוּב בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. מִשָּׁם יָרְשׁוּ בְאֵר. כָּתוּב עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְכָתוּב שָׁם עַל פְּנֵי תְהוֹם.

במעשה חטא העגל כל המים רצו לעלות ולשטוף את העולם כי לכאורה הלוחות הראשונים נשברו והיה

תנאי במעמד הר סיני יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ולכאורה עכשיו לאחר שבירת הלוחות

העולם חייב לחזור לתוהו ובהו כי אין עכשיו תורה בעולם . ולכן כתוב וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם . ולכן משה

זורק את האפר על פני המים ואותו אפר שמשה זורק על המים לכאורה מזהם את המים שלא ראויים לעם

ישראל לשתיה במדבר ,הם אומנם שימשו כמו מי סוטה אבל אין הם ראויים לעם שמקבל את התורה .

ולכן בארה של מריה היו המים שהם שתו לאורך כל מסעם במדבר ובארה של מרים עליו לא כתוב ויזור

משה כלומר המים הללו נשארו טהורים וראויים לשתיה במהלך המסע הניסי שעבר עם ישראל במדבר .

ואולי דברי הזהר הללו על הבאר ילמדו אותנו את האופי של המים שהיו בבאר של מרים

אומר הזוהר הקדוש דף קי''ד ע''ב

שֶׁלֹּא לְחִנָּם נִגְלְתָה לְךְ תּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלְתָה אֵלֶיךְ כְּמוֹ מֵי הַבְּאֵר שֶׁעָלוּ אֵלֶיךְ, וְלֹא לָאָבוֹת וְלֹא לְאִישׁ, שֶׁהֲרֵי הַבְּאֵר מַכִּירָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ. וְעַל הַתּוֹרָה הַזּוֹ נֶאֱמַר (במדבר כא) וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִיא הַבְּאֵר וְגוֹ'. הַבְּאֵר הִיא מְלֵאָה, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה, וְהִיא בְּאֵר מֵי הַתּוֹרָה שֶׁמּוֹצִיאָה כָּל הַמַּיִם, וְכָל הַמַּיִם שֶׁל הָעוֹלָם נִכְנָסִים בָּהּ, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה.

וְהִיא הַבְּאֵר שֶׁאֲפִלּוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שׁוֹאֲבִים מִמֶּנָּה מַיִם וַאֲפִלּוּ כָּל עַנְנֵי הָעוֹלָם, לֹא חֲסֵרִים מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ אֵין לָהּ סוֹף. יוֹתֵר עֲמֻקָּה הִיא מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (איוב יא) וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וּבַכַּד שֶׁל מִי שֶׁשּׁוֹאֵב מִמֶּנָּה מַיִם, הוּא בּוֹלֵעַ (כל מימות וכל חכמות) אֶת כָּל חָכְמוֹת הָעוֹלָם. כָּל שֶׁכֵּן הַבְּאֵר עַצְמָהּ.

כלומר עם ישראל הוא מעל המזל ומעל החוקיות כי הוא בחר בתורה שהיא המהות של העולם שהיא

נותנת למי שמקבל אותו על עצמו להיות מעל המזל . בארה של מרים נמצא מעל המזל כי מקורו נמצא

בעולם שממעל . ולכן לוקח רבי יהושע את המים הללו ומכניס אותם אל הדלי ונותן לחכמי אתונא למלא

את הכלי . אבל המים שהם זורקים אל הכלי נבלעים בתוך הכלי . וכך ממשיכים חכמי אתונא ומנסים

למלא את הכלי ללא הצלחה . והם ממשיכים וממשיכים עד שהם מתים מתוך המאמץ למלא את הכלי .

ולמה הם לא מפסיקים באמצע ואומרים : משהו פה לא מסתדר לנו . יש לנו כלי סופי . אנחנו שופכים מים

לתוך הכלי הרבה יותר מאשר הנפח של הכלי ועדיין הכלי לא מתמלא ?

למה הם ממשיכים וממשיכים עד כלות כוחם ומתים ולא מפסיקים באמצע ? כי חכמי אתונא לא מוכנים

לקבל עולם שמתנהג לא בסיבתיות . לכל דבר יש הסבר ויש חוקים . לא יכול להיות לפי דעתם שכלי שיש

לו גודל סופי ושופכים לתוכו נפח כמו הנפח של הכלי הכלי לא יתמלא . זה מצב לא אפשרי ולא הגיוני .

יש חוקיות והכול צריך לעמוד מול החוקיות ולכן מצב כזה לא אפשרי ולכן אנחנו נמשיך למלא אותו כי

כל רגע פתאום אולי הוא יתמלא . הם לא מוכנים לקבל עולם שלא מתנהג לפי החוקים . הם לא מוכנים

לקבל מציאות של עולם מעל המזל ומעל החוקיות . ולכן אין להם לכאורה ברירה אחרת ולהפסיק ולמלא

את הדלי כי משמעות ההבנה שיש כאן משהו מעל החוקיות תמוטט את השקפת עולמם . הם מוכנים למות

ולא למוטט את השקפת העולם של עצמם . ולכן בסופו של דבר הם מתים בגלל המאמץ למלא את אותו

דלי שלא מתמלא .

ואם יש למישהו מחשבה במדובר באנשים שאין להם שכל שאין להם תבונה צריך להסתכל על העולם

שלנו המודרני . השקפת העולם של המדע הוא השקפת עולם שהעולם הוא סיבתי . כלומר העולם הוא

אין סוף של אירועים שמתאפיינים בתיאור מצב > חוקיות > תוצאה מצב > חוקיות > תוצאה מצב >

חוקיות > תוצאה מצב > חוקיות > תוצאה .

זה התיאור של העולם . עולם ללא תכלית עולם ללא משמעות עולם דומם לחלוטין . ואם זה באמת

התיאור של העולם מה המדענים כל כך מתאמצים להוכיח ? הרי הם חלק מתוך העולם הטפל הזה כי

לשיטתם זה התיאור של עולם אז מה התועלת במאמץ שלהם לעשות ניסויים ולגלות את העולם ?

ולא רק זה כל כלי ההיסק של המדע מבוססים על אינדוקציה ודדוקציה והפילוסוף יום הפריך את התקפות של שיטת ההיסק הזאת וכך כתוב בויקיפדיה :

הפרכתו של יום את תקפות מנגנון האינדוקציה שומטת, כמובן, את הקרקע מתחת למדע, אשר נשען

בחלקו הרב על שיטת היסק זו (אם בניסויים רבים ראינו תופעה מסוימת, אנחנו מסיקים מכאן כי

זוהי תופעה קבועה שחייבת לחזור על עצמה גם בעתיד). למעשה, טיעונו של יום, על אף בעייתיותו

המעשית, עדיין לא הופרך.

קרל פופר ניסה אמנם להתגבר על הבעיה שהציב דייוויד יום בפני המדע בטענו כי המנגנון העיקרי

של המדע הוא דדוקטיבי, וכי המדע פועל בעזרת הפרכות דדוקטיביות ולא הוכחות אינדוקטיביות -

דהיינו, שתאוריה מדעית ניתן רק להפריך, אך לא לאמת (לדוגמה: ניתן לדעת כי התאוריה שקריאת

התרנגול אינה הסיבה לזריחת השמש על פי ההפרכה היסודית הקיימת לטענה זו).

ברם, מתנגדיו ומבקריו של פופר טענו כנגדו כי הוא למעשה מסתיר את בעיית האינדוקציה על ידי

מנגנון ההפרכה, ולא בהכרח פותרה: הם טענו, כי פופר מניח שאם תוצאותיו של ניסוי מצביעות על

הפרכתה של תורה כלשהי, תוצאות אלה בהכרח תחזורנה על עצמן גם בעתיד ובכך תפרכנה את

התורה שוב ושוב, ושוב יש כאן שימוש באינדוקציה. פופר מצידו יטען כי הפרכה של תאוריה -

איננה תאוריה בעצמה, ולכן דרישת ההדירות נתבעת רק מהתאוריה - לא מהפרכת התאוריה; פופר

אינו מתיימר אפוא להניח את חזרתן העתידית של תוצאות ההפרכה, אלא מתיימר רק לטעון כי די

במאורע חד-פעמי שאינו עולה בקנה אחד עם תורה נתונה - כדי לפרוך את הדירותה דהיינו את

תמידיותה - וממילא את תוקפה הכללי, וממילא: אותה עצמה.

ועדיין אתה רואה מדענים מכל העולם משקיעים משאבים אדירים להמשיך ולחקור את העולם מתוך הבנה

ותפיסת עולם סיבתי בדיוק כמו חכמי אתונא . כלומר זה לא מציאות של איזה סיפור שנראה סיפור משונה

של ויכוח בין חכמי אתונא לרבי יהושע זה מציאות יום יומית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעולם המודרני

שלנו . שהעולם מנסה למלא את הדלי ולא מצליח ולרגע אחד הוא לא עומד ושאל את עצמו רגע אולי

העולם הוא לא כמו שאני חושב . ויש מציאות שהיא מעל המזל .

והמוות של חכמי אתונא הוכיח לרבי יהושע שחכמי אתונא הם לא מאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר

סיני כי הם מאלו שבמעמד הר סיני לא קיבלו את התורה . וגם לאחר מעמד הר סיני לא היו מוכנים ללמוד

את התורה שכתב להם יהושע כאשר נכנס לארץ ישראל . והם מאלו שהקב"ה דן אותם למיתה כי לא רצו

ללמוד וזה המשמעות של מה שכותבת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו

נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה],

כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת

[גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.

 כלומר מי שלא מקבל את התורה נמצא מתחת למזל ושם כל המציאות של החיים הוא חוסר משמעות עמוק בדיוק כמו המאמץ של חכמי אתונא למלא דלי שלא מוכן להתמלא . כי המים שמכניסים חכמי אתונא לתוך הדלי שבו נמצאים מים מבארה של מרים נחשבים לכלום ולכן הם לא ממלאים את הדלי . המים של בארה של מרים קשור למהות של העולם לתורה שניתנה על ידי הקב"ה לעם ישראל אלו מים שלא נמצאים תחת החוקיות בדיוק כמו עם ישראל והניסיון להוסיף עליהם מים ולחבר אותם למים אחרים הוא ניסיון שלא יכול להצליח כי למים שמנסים חכמי אתונא להוסיף לדלי אין בכלל משמעות או אם נתאר את זה בצורה מתמטית המים של חכמי אתונא שווים לאפס ואם מוסיפים ל  X אפס התוצאה היא X .

למים של הבאר של מרים צריך להוסיף מים שמקורם מהעולם הרוחני  ולא מהעולם הפיזי ורק אז אותו דלי יכול להתמלא .

וזה מסכם את כל הויכוח עם חכמי אתונא . מי שלא מקבל על עצמו את התורה לא יכול להיות שייך

לעולם שנברא על ידי הסתכלות בתורה . אין שום דרך להשאיר אותם בעולם והם לא שייכים לעולם .

שום מאמץ כזה או אחר לא יכול להשאיר אותם בעולם וסופם של מי שלא קיבל על עצמו את התורה

להעלם לגמרי מן העולם ללא שום זכר

וכך אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב

גמרא. תנו רבנן: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא

אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי

בדבר הלכה ואשמח בהם. ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית

המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה והם

משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים – אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים

שכר, אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

וסופם של חכמי אתונא הוא באר שחת או יותר מדויק אבדון

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שִׁבְעָה מְדוֹרוֹת יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם בַּאֲשֶׁר נִדּוֹנִין הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְשִׁבְעָה פְּתָחִים יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם. כְּנֶגְדָּן יֵשׁ לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע שִׁבְעָה פְּתָחִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם בַּגֵּיהִנֹּם, וְאֵלּוּ הֵם: אֹפֶל, צַלְמָוֶת, שַׁעֲרֵי מָוֶת, בְּאֵר שַׁחַת, טִיט הַיָּוֵן, שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. וְשָׁם נִדּוֹנִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְשָׁם יְצַפְצְפוּ בִּתְשׁוּבָה. וְנִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים פּוֹגְעִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַעֲלִים אוֹתָם מִשְּׁאוֹל, שֶׁהוּא הַמָּדוֹר הַשִּׁשִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

וּמִי שֶׁנִּכְנָס בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא אֲבַדּוֹן, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָס בַּשְּׁאוֹל, עוֹלֶה בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חנה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתִּי קוֹלִי.

ומפרש הסולם לזוהר - בראשית פרשת נח מאמר דינא דגיהנם אות ע

ותרין מדורין וכו', ושני מדורים הם הסמוכים זה לזה, הנקראים שאול ואבדון. מי שיורד לשאול

דנים אותו שם. ומקבל ענשו, ואח"כ, מעלים אותו למדור אחר העליון מזה, וכן עולה מדרגה אחר

מדרגה, עד שמעלים אותו משם. אבל מי שיורד לאבדון, אינם מעלים אותו משם לעולם. ומשום זה

נקרא אבדון. כי הוא אבוד שם לגמרי.

ובזה הסתיים סדרת השיעורים על חוכמה בגויים תאמין