15.5.2015

פרשת בחוקתי מה זה תנאי כפול ? מה הקשר של תנאי כפול לפרשה שלנו ? מה המשמעות של מצות לימוד תורה למימד הזמן ? והאם ניתן להיות במקום שהוא לא ברכה ולא קללה ? ‏כ"ו/אייר/תשע"ה


בס"ד

פרשת בחוקתי   מה זה תנאי כפול ? מה הקשר של תנאי כפול לפרשה שלנו ? מה המשמעות של מצות לימוד תורה למימד הזמן ? והאם ניתן להיות במקום שהוא לא ברכה ולא קללה ? ‏כ"ו/אייר/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

ויקרא פרק כו

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

ויקרא פרק כו

(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה:

(טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי:

בפרשה שלנו אנו רואים שיש כאן תנאי כפול האחד אם בחוקותיי תלכו אז...    ואם בחוקותיי תמאסו אז ....   כלומר יש לנו כאן תנאי כפול  ויש ויכוח בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף סא עמוד א

מתני'. ר' מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי, שנאמר: +במדבר לב+ ויאמר... אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן, וכתיב: ואם לא יעברו חלוצים; רבי חנינא בן גמליאל אומר: צריך הדבר לאומרו, שאלמלא כן, יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו.

ושואלת הגמרא על מה שכתוב בפרשה שלנו תלמוד בבלי מסכת קידושין דף סא עמוד ב

בשלמא לר' מאיר, היינו דכתיב: +ויקרא כו+ אם בחקותי תלכו +ויקרא כ"ו+ ואם בחקותי תמאסו, אלא לר' חנינא בן גמליאל, למה לי? איצטריך, ס"ד אמינא, אם בחקותי תלכו - ברכה, אם בחקותי תמאסו - לא ברכה ולא קללה, קא משמע לן.

כלומר לרבי חנניה יכול להיות מצב של לא ברכה ולא קללה מצב בינים "פרווה" שבו אדם נמצא  לא במצב קללה ולא במצב ברכה ולכן התורה מחדשת שאין מצב כזה  .

וכתוב יהושע פרק א

(ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל:

ועל זה אומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב

שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.

כלומר מצוות לימוד התורה שמוטלת על האדם 24 שעות לא נותנת לו את האפשרות להיות במצב של לא ברכה ולא קללה כי הוא תמיד במצב של חיוב לימוד תורה ואם הוא לומד תורה הוא במצב ברכה ואם הוא לא במצב לימוד הוא במצב קללה . אז אם כך מדוע הגמרא צריכה את התנאי הכפול הרי הוא מיותר כי אין מצב שהוא לא ברכה או קללה ויש לזה שני תירוצים יש שחולק על הקביעה של רבי ישמעאל

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב

ופליגא דר' שמואל בר נחמני, דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן: פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה,

כלומר לשיטת רבי שמואל בר נחמני אין חיוב של 24 שעות לימוד ולכן יכול להיות מצב של לא ברכה ולא קללה ולכן צריך תנאי כפול ,וניתן גם לתרץ לשיטת רבי ישמעאל שמדובר באישה שלא מוטל עליה מצוות לימוד תורה ולכן יכול להיות אצלה מצב של לא ברכה ולא קללה ולכן התורה הביאה את התנאי הכפול .

ובהבנת מצות לימוד תורה בקשר לתנאי  הכפול  כותב   אור החיים ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק יד

(יד) ואם לא תשמעו וגו'. צריך לדעת היכן נצטוו בתנאי על השמיעה בתחלת הפרשה שיוצדק לומר בכפל התנאי ואם לא תשמעו ולא היה צריך להתחיל אלא מואם בחקתי תמאסו, ונראה כי כאן נתכוון הכתוב להעירך כי מה שאמר בתחילת הדברים אם בחקתי שכוונתו היא על עסקי התורה ולזה רשם בהפכיותה שלילת השמיעה ואיזו מצוה שתלויה בשמע אוזן הוי אומר עסק התורה על דרך אומרו (ישעי' נ"ה) שמעו ותחי נפשכם ישמע חכם ויוסיף לקח (משלי א') ולצד שנתכוון ה' במאמר בחקתי לכל מה שפירשנו בה בכפל התנאי תלה כל המשך הרע מסיבת העדר התורה:

ואני רוצה להגיד כי מצוות לימוד התורה מכניסה לחיינו את המשמעות הגדולה של מימד הזמן כי ללא מצווה זו משמעות הזמן היית חלשה כי היה אפשר להיכנס למצב של לא ברכה ולא קללה ועדיין אדם היה יכול להיות מבחינת צדיק כי יכול היה לא לעשות הרבה מצוות כי ולא לעשות עבירות  והיו לו יותר מצוות מאשר עבירות ולכן היה נחתם לחיים . אבל מצוות לימוד התורה לא נותנת לנו את האפשרות להיכנס למצב "פרווה" של לא ברכה ולא קללה   כי כל רגע שאנחנו מאבדים ללא לימוד תורה זה מצב של קללה כלומר מצב של לא לימוד תורה גורע מאיתנו מהקרן כלומר ממה שיש לנו , למה הדבר דומה למי שהולך על מדרגות נעות אבל נגד הכוון של המדרגות הנעות . אם אתה עומד במקום אתה מתקדם הפוך לכוון ההפוך לאן שאתה רוצה ללכת . אתה צריך ללכת יותר מהר מהמהירות של המדרגות הנעות כדי להתקדם לכיוון שרצוי לך . ובעצם מצות לימוד תורה  דומה להעלאת אדם על מדרגות נעות כאשר הכיוון שהאדם רוצה ללכת זה נגד כיוון הנסיעה של המדרגות . ולכן אין מצב כזה לאדם שמוטלת עליו מצוות לימוד תורה להיות במצב של לא ברכה ולא קללה . 

פרשת בחוקתי מה המשמעות של המלה קוממיות ? מה היה הגובה של האדם הראשון לפני החטא ולאחריו ? מה יהיה הגובה של האדם לעתיד לבא ? ואיך זה קשור ל 600000 אלף של עם ישראל ? ‏כ"ו/אייר/תשע"ה


בס"ד

פרשת בחוקתי  מה המשמעות של המלה קוממיות ?   מה היה הגובה של האדם הראשון לפני החטא ולאחריו ? מה יהיה הגובה של האדם לעתיד לבא ? ואיך זה קשור ל 600000  אלף של עם ישראל ? ‏כ"ו/אייר/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

ויקרא פרק כו

 (יג) אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת: פ

וכותב התלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

מיתיבי: +ויקרא כ"ז /כ"ו/+ ואולך אתכם קוממיות - רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון; רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר: +תהלים קמ"ד+ אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל!

פרוש העניין שיש ויכוח בין רבי מאיר לבין רבי יהודה מה הגובה של האדם יהיה לעתיד לבא 100 אמה או מאתים אמה ? .

ואומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ, וכיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומיעטו, שנאמר +תהלים קל"ט+ אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה. אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים. כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו,

כלומר האדם הראשון היה בתחילה לפני חטא  האדם הראשון מהארץ עד לשמים ולאחר חטא האדם הראשון הקב"ה מיעט אותו למאה אמה כמו שכותב המהרש"א חידושי אגדות מסכת חגיגה דף יב עמוד א

הוסיף בזה המאמר ומיעטו והעמידו על מאה כו' וכ"ה בפרק הספינה דקומתו של אדם הראשון היה ק' אמה והיינו אחר שסרח ומיעטו ויש רמז בזה ותשת עלי כפך כף גי' מאה:

כלומר לעתיד  לבא האדם יחזור לפי רבי יהודה למצב לאחר החטא ולא למצב לפני החטא ולפי רבי מאיר קומתו תהיה כפול מהמידה שלו לאחר חטא האדם הראשון

ונשאלת השאלה מדוע לא יחזיר אותו הקב"ה למצב שלפני החטא ? ונראה לי לתרץ שלפני החטא היה האדם הראשון לבדו  אבל לאחר החטא העולם השתנה ולכאורה הנשמה של האדם הראשון התחלקה להרבה חלקים . אז בו נראה מה החשבון

בשו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן צא

ואלו הרמב"ם ביאר בהקדמת משניות סדר זרעים [ד"ה אחר כן] שכדור הארץ הוא בדקדוק כ"ד אלף מילין,

כלומר האדם הראשון לפני החטא ולפי הרמב"ם היה 24000 מיל . כל מיל זה 4000  אמה סה"כ גודל האדם הראשון   96000000   אמה .

אם נחלק את המספר הזה בבני ישראל   שהמספר הסגולי שלו זה 600000   איש כנגד 600000 אותיות התורה יוצא שכל אדם 160   אמה .

יוצא לנו שלפי רבי  יהודה  עם ישראל שהוא 600000 איש  כפול 100  אמה 60000000  אמה אז להיכן הלך השאר ?

וצריך לתרץ שהשאר 36000000  שייך לאומות העולם כלומר האדם הראשון בערך 2/3   עם ישראל ו 1/3   אומות העולם אבל לפי רבי מאיר זה קשה כי יש החשבון צריך להיות 600000 כפול 200  שזה 120000000 ויש לנו עודף של  24000000  אמות ואולי יש להגיד שלעתיד לבא העולם יהיה במצב אחר מצב טוב יותר מאשר היה בזמן האדם הראשון לפני החטא לפי הכלל הידוע לנו

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב

דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: +ישעיהו נ"ז+ שלום שלום לרחוק ולקרוב.

ויוצא  לנו שהעולם לעתיד לבא יהיה טוב יותר בשליש מהעולם הבא שליש מלגו שזה בדיוק 25 אחוז יותר מהסה"כ  כי 1/3  מלגו של 96000000  זה בדיוק  120000000   ועדיין יש לנו לבדוק היכן בחשבון נמצאים אומות העולם ?  ואני רוצה לתת פתרון שקשור לסוגיה של הידור מצווה שיש ויכוח האם הידור מצוה זה 1/3 מלגו או שליש מלבר  ואם נגיד שהעולם לעתיד לבא יהיה שליש מלבר מהעולם של האדם הראשון לפני החטא יוצא לנו סה"כ אמות לפי גודלו של האדם הראשון לפני החטא זה  96000000   ושליש מלבר זה     144000000  שמיתוך  זה עם ישראל 120000000   ו 24000000  זה אומות העולם

וניתן לפרש לפי הפנים יפות ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק יג שבאמת עם ישראל יהיה לעתיד לבא יותר מאשר האדם הראשון לפי החטא

ובזה מובן הת"כ ואולך אתכם קוממיות ר' יהודא אומר שתי מאות אמה, והיינו שנתעלו בחמשים שערי בינה וקומה של אדם הוא שיעור ארבע אמות כדקי"ל [עירובין מח א] מקרא דאל יצא איש ממקומו נמצא בנון שערי בינה שנתעלו חמישים קומות הוא מאתיים אמה:

וידוע שרק לעתיד לבא יהיה ניתן להגיע לחמישים שערי בינה ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד לז

כי ארבעים ותשע שערים הוא בלב האדם מצידו ויוכל להגיע בהשתדלותו, אבל בירור השורש ונקיון עטיו של נחש דאדם הראשון זהו למעלה מראש האדם רק על ידי ה' יתברך שמסייעו לזה להיות כאלקים ממש, והתורה היא המאירה לאדם ומדריכתו לברר לבבו בכל החמישים שערי בינה:

 

לסיכום יש שני שיטות לפי רבי מאיר העולם לעתיד לבא יהיה מהודר יותר בשליש מלבר ואומות העולם יהיה 1/5 מכלל העולם . לפי רבי יהודה העולם לעתיד לבא יהיה אותו הדבר כמו העולם לפני חטא האדם הראשון ואומות העולם יהיו  1/3  מסה"כ העולם