24.7.2015

פרשת דברים מה משמעות טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם ? מה הקשר למגילת איכה? מה התוצאה של נבל ברשות התורה? ‏ח'/אב/תשע"ה


בס"ד

פרשת דברים מה משמעות טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם  ?  מה הקשר למגילת איכה? מה התוצאה של נבל ברשות התורה? ‏ח'/אב/תשע"ה

דברים פרק א

(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם:

 

והמדרש תנאים לדברים פרק א פסוק יב מסביר

טרחנין :

(יב). איכא אשא לבדי טרחכם מלמד שהיו טרחנין הא כיצד היה אחד מהן רואה עצמו ניצוח בדין ואומר יש לי עדים להביא לי ראייה להביא למחר אני בא ומוסיף עליכם דיינין לכך נאמר איכא אשא לבדי מה ת"ל טרחכם מלמד שהיו טרחנין:

משאכם :

ומשאכם מלמד שהיו אפיקוריסין הא כיצד הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו: איחר לצאת אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורין שאכל ושתה וישן לו אלא יושב הוא ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות רעות קל וחומר אם (היו) [היה] משל בית און שם שנ' (במדבר ט"ז א') ואון בן פלת בני ראובן הא מה ת"ל ומשאכם מלמד שהיו אפיקוריסין:

וריבכם:

וריבכם מלמד שהיו דיננין הא כיצד היה אחד מהן מוציא מנה בשביל שיטול סלע סלע בשביל שיטול דינר הא מה ת"ל וריבכם שהיו דיננין:

לכאורה עשו בני ישראל ברשות התורה אומנם במשאכם מדבר על אפיקורסין אבל שם מדובר בדברים בעלמא ואומר הבאר שבע מסכת סנהדרין דף צ עמוד א

אמרו איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם (דברים א, יב) מלמד שהיו אפיקורסים הקדים משה לצאת כו', אלמא דאפיקורסין לאו מינין נינהו.

ואני רוצה לפרש את כל הדברים שכותב משה הם הגדר של נבל ברשות התורה

והרמב"ן ויקרא פרק יט  מזכיר גדר זה

וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:

ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב

דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. - אלא דיני דמגיזתא לדיינו? - אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.

והתהליך מנבל ברשות התורה לנבל שלא ברשות מתואר במדרש איכה רבה (וילנא) פרשה א

א איכה ישבה, שלשה נתנבאו בלשון איכה, משה ישעיה וירמיה, משה אמר (דברים א') איכה אשא לבדי וגו', ישעיה אמר (ישעיה א') איכה היתה לזונה, ירמיה אמר איכה ישבה בדד, א"ר לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בניוולה, כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר איכה אשא לבדי טרחכם, ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר איכה היתה לזונה, ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר איכה ישבה,

כלומר התהליך זה לעשות דברים שלא מלפנים משורת הדין זה מוביל  לדברים שלא ברשות התורה

ישעיהו פרק א

(כא) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:

ואומר המצודת דוד ישעיהו פרק א פסוק כא

מלאתי - מעולם היתה מלאה משפט והצדק התמיד בה ועתה נהפכו אנשים להיות מרצחים:

כלומר מהרבה משפט שלא הלכו מלפנים שורת הדין נהפכו למרצחים

והתוצאה זה איכה פרק א

(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס: ס

(ב) בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים: ס

יהי רצון שתמיד נלך לפנים משורת הדין ונדון כל אחד לכף זכות כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד ב

 

תנו רבנן: פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא אחת, שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרו: מי ילך? - אמר להם רבי יהושע: אני אלך. הלך רבי יהושע ותלמידיו, כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות, ונכנס ונעל הדלת בפניהן. אחר שיצא ירד וטבל, ושנה לתלמידיו. ואמר (להן) +מסורת הש"ס: [להם]+ בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני? - אמרנו: כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. - בשעה שנעלתי במה חשדתוני? - אמרנו: שמא דבר מלכות יש בינו לבינה. - בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני? - אמרנו: שמא ניתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי. - אמר להם: העבודה, כך היה. ואתם, כשם שדנתוני לזכות - המקום ידין אתכם לזכות.

ויתקיים בנו מה שכתוב במסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק א

הוי דן את חבירך לכף זכות, ואל תכריעהו לכף חובה. הוי שש בחלקך, ונאה במיעוטך, ואל תשנא את המוכיחך. הוי קטן בעיני נפשך, ויהי חלקך ברוך לעולם, עין טובה. ורוח חשוכה.

והתוצאה מה שכתוב תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד ב

תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

ואם נדע לעשות את זה נגיע בעזרת השם לישעיהו פרק מ

(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם:

(ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְקֹוָק כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס

 

פרשת דברים מה המשמעות של הואיל משה באר את התורה ? למה רק לאחר שהכה את סיחון ועוג יכול משה לבאר את התורה ? מה הקשר של סיחון ועוג למלאכים ? ‏ח'/אב/תשע"ה


בס"ד

פרשת דברים מה המשמעות של הואיל משה באר את התורה ? למה רק לאחר שהכה את סיחון ועוג יכול משה לבאר את התורה ? מה הקשר של סיחון ועוג למלאכים ? ‏ח'/אב/תשע"ה

דברים פרק א

(ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתוֹ אֲלֵהֶם:

(ד) אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי:

(ה) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר:

ואומר התרגום אונקלוס דברים פרשת דברים פרק א פסוק ה

(ה) בעברא דירדנא בארעא דמואב שרי משה פריש ית אולפן אוריתא הדא למימר:

ואונקלוס מדבר שמשה שרי (לשון מותר ) לבאר את התורה ורש"י במקום מפרש על זה

רש"י דברים פרשת דברים פרק א פסוק ה

(ה) הואיל - התחיל כמו (בראשית יח, כז) הנה נא הואלתי:

כלומר רש"י מפרש לשון התחיל ולומד את זה מבראשית במעשה אברהם וסדום

בראשית פרק יח פסוק כז

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:

ויש כאן שני משמעויות אחד שאברהם אומר אם כבר התחלתי לבקש ממך אמשיך לבקש אבל המשמעות העיקרית שהוא מבקש מהקב"ה להמשיך לטעון נגד השמדת סדום ואז אולי גם כאן בפרשה שלנו משה יכול להתחיל לבאר את התורה רק לאחר שהוא היכה בסיחון ובעוג מלך הבשן .

וכתוב בתהלים פרק קלו

(יט) לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

(כ) וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

וגם בתפילה שלנו בשבת בשחרית מוזכר רק פרעה סיחון ועוג

וצריך להבין מה המשמעות של סיחון ועוג שרק לאחר שמשה הכה אותם רק אז  יכול משה לבאר את התורה . וכדי שנבין מה הפרוש של באר את התורה

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד ב

מצאת אתה אומר: שלשה מיני אבנים היו; אחד שהקים משה בארץ מואב, שנאמר: +דברים א+ בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו', ולהלן הוא אומר: +דברים כז+ וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו', ואתיא באר באר; ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן, שנאמר: +יהושע ד+ ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן; ואחד שהקים בגלגל, שנאמר: +יהושע ד+ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'.

ולכן רש"י בפרשת דברים פרק א פסוק ה אומר

באר את התורה - בשבעים לשון פירשה להם:

והגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ת"ר: כיצד כתבו ישראל את התורה? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: +דברים כז+ וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו', ואחר כך סדו אותן בסיד; אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;

ורש"י מסכת סוטה דף לה עמוד ב

היאך למדו אומות העולם - העתיקות תורה הלא לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא היה לנו מהיכן ללומדה.

כלומר משה לכאורה כתב את התורה בשבעים לשון לאחר שהכה את סיחון ועוג ,יהושע גם כתב את התורה בהר עיבל והעביר לגלגל .  וכל משמעות הכתיבה של התורה בשבעים לשון היא כדי שלא יהיה לאומות העולם פתחון פה להגיד גם לאחר שלפני מעמד הר סיני לא רצו לקבל את התורה מדוע הם לא יכולים לקבל גם את התורה ולכן נתן להם משה ולאחר מכן יהושע את האפשרות ללמוד את התורה ולקבל אותה ךמי  שירצה . לכן נתן הקב"ה בינה יתרה כדי שיוכלו להבין את התורה .

כדי להבין את העניין שרק לאחר שהכה משה את סיחון ועוג יכול משה לכתוב את התורה בשבעים לשון צריך להבין מי היו סיחון ועוג ?

 

 

אומר ר' חיים פלטיאל במדבר פרק כא

 

אל תירא אותו. מכאן ראיה לפי' רש"י שפירש ויבא הפליט זהו עוג שנפלט מדור המבול, אף על גב דאיכא למימר דסיחון היה שהרי סיחון ועוג אחים הוו מ"מ הואיל ונתיירא משה ממנו יותר מסיחון, א"כ אותו פליט היה עוג והיה מתיירא שמא יעמוד לו זכותו של אברהם.

ומי' [תימה] למ"ד שעוג נקרא פליט על שנפלט ממי המבול (דבפרק) [דבמסכת] נידה מסיק דעוג וסיחון אחין הוו וא"כ סיחון [פלט] מדור המבול דבשלמא לעוג מצינו סמך ורמז כדפי' בנח דכתיב וישאר אך נח, זהו בגימ' עוג, אבל מסיחון לא מצינו רמז, וי"ל שעוג נולד קודם המבול ואמו הייתה מעוברת מסיחון בשנת המבול והלכה ונשאת לאחד מבני נח וכבר הייתה מעוברת מאותם בני האלהים אשר לקחו מבנות האדם ונולד סיחון בתיבה.

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת יומא דף סז עמוד ב

עזא ועזאל כו'. פרש"י מלאכי חבלה שירדו כו' ועליהן נאמר ויראו בני האלהים את בנות וגו' ע"ש וכה"ג פרש"י במס' נדה פ' האשה גבי סיחון ועוג אחי הוו בני שמחזאי כו' וקרא נקט הני שאפשר שהם היו עיקר:

מכאן ניתן להבין שעוג וסיחון היו אחים . וידוע שעוג  היה מין הנפילים הם בני האלוהים וכאן הסביר ר' חיים פלטיאל שגם סיחון היה צאצא של הנפילים הם בני האלוהים .

ובמאמרים בפרשות הקודמות ראינו שלבני האלוהים שבאו מן המלאכים עוזא  ועזאל היה חלק נכבד  בכל ההתמודדות של משה מול קורח , בלק ,בלעם , עמלק ,פנחס , ומלכי מדין .

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב

ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! - אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. - אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה, שנאמר +איוב כו+ מאחז פני כסא פרשז עליו עננו. ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה - +שמות כ+ אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין ....  שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנב, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו'

כלומר יש התמודדות של משה מול מלאכי השרת לגבי היעוד של העולם , זה התמודדות בחלק הגבוה של הבריאה באותו חלק שבא מכסא הכבוד של הקב"ה . יש את ההתמודדות בעולם העליון וזה מול המלאכים אבל במקביל יש את ההתמודדות בעולם שלנו שבו שני המלאכים עוזא ועזאל ירדו כי חשבו שיוכלו להוכיח את טענתם שהתורה לא צריכה להינתן למשה כלומר יש שני סוגי התמודדות של משה מול מלאכי השרת ומול בני האלהים שבאו מאותם מלאכים  . ולכן רק לאחר שמשה מצליח להתמודד מול אותם בני האלוהים הם סיחון ועוג שלא שייך בהם קבלת התורה כפי שאומר משה בגמרא רק אז הוא יכול לכתוב את התורה בחלק המזרחי של הארץ מעבר לירדן .

ורק אז יכול יהושע לכתוב ולשים את התורה  בהר עיבל כי עיקר ההתמודדות מול בני האלוהים נעשה ע"י משה . אבל אנו יודעים שעדיין לא כל בני האלוהים נכחדו מן הארץ וצריך אולי להגיד כי כאשר נכנסו לארץ נתן הקב"ה כלי של קרבן לעזאזל כדי להתמודד אם אותם אלו שנשארו מבני האלהים

בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 31

אבל עזאל לא חזר בתשובה והוא ממונה על כל מיני צבעונין ותכשיטין של נשים שמסיתים בני אדם לדבר עבירה ועדיין הוא עומד בקלקולו, ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות והיו נותנים גורל אחד לה' שיכפר על כל עונות ישראל וגורל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל.