פרשת ואתחנן למה אסור לנסות את הקב"ה ? מה זה קשור לעמלק ? עשר בשביל שתתעשר זה ניסיון או בחינה ? ע"י ‏ט"ו/אב/תשע"ה

בס"ד

פרשת ואתחנן למה אסור לנסות את הקב"ה ? מה זה קשור  לעמלק ?  עשר בשביל שתתעשר זה ניסיון או  בחינה ?  ע"י ‏ט"ו/אב/תשע"ה

דברים פרק ו

(יד) לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:

(טו) כִּי אֵל קַנָּא יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ס

(טז) לֹא תְנַסּוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה:

ובשמות פרק יז פסוק ז

וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְקֹוָק לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: פ (ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם:

וצריך להבין למה אין אפשרות לנסות את הקב"ה ?

ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כו

ורבותינו אמרו אם מהרהרים אנו בלבבנו והוא יודע מה שאנו מהרהרים נעבדנו ואם לאו נמרוד בו, אמר להם הקדוש ברוך הוא אם בקשתם לבדוק אותי יבא הרשע ויבדוק אתכם, מיד ויבא עמלק, מה כתיב שם (שם /שמות י"ז/) היש ה' בקרבנו אם אין ויבא עמלק, וכי מה ענין זה אצל זה משל לתינוק שהיה רוכב על כתיפו של אביו וראה חבירו של אביו אמר לו ראית את אבא, אמר לו אביו אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי, הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אני נשאתי אתכם על ענני כבוד ואתם אומרים היש ה' בקרבנו לפיכך יבא השונא וישלוט בכם הוי ויבא עמלק.

צריך להבין מה המהות של קיום הקב"ה . אדם  בשר ודם לא  יכול להבין מה זה הקב"ה אנחנו יכולים לפרש את ההשפעה של הקב"ה כפי שאנחנו מרגישים אותה בעולם או מבינים אותה דרך המסנן של החושים שלנו או כלי המדידה הנגישים לנו אבל אין לאף אדם יכולת להבין מה המשמעות של הקב"ה . הקב"ה הוא אין סופי שום דבר לא מגביל אותו לא הזמן לא המקום ולא כול דבר אחר . אין לקב"ה לא עבר לא הוה ולא עתיד כי אצל הקב"ה הוא הכול זה אחד  . האדם חי בתוך עולם שברא  הקב"ה  שנמצא תחת השפעת המקום , הזמן וההשפעות השונות שהקב"ה הכניס לעולם כאשר הוא ברא אותו . אין שום אפשרות להבין את סוד בריאת העולם כלומר כיצד זה שהקב"ה שהוא הכול צמצם את עצמו מן העולם תוך כדי בריאתו, כלומר עצם זה שקים משהו אחר חוץ מהקב"ה זה פלא עצום ולעולם לא יוכל האדם בכל צורה שהיא להבין באמת את עצם קיומו . וזה המשמעות של מה שכשמות פרק לג

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:

ולכן אם אין אפשרות לאדם להבין את המהות של הקב"ה כיצד יכול האדם לנסות את הקב"ה ?

ולכן מצווה  הקב"ה את האדם לא לנסות את הקב"ה כי כל ניסיון לנסות אותו לא יכול להביא לשום תוצאה אמיתית כי לא ניתן להבין את המהות של הקב"ה ואת צורת הנהגתו בעולם .

ולכן המשמעות של ניסיון לנסות את הקב"ה זה בעצם כפירה בעצם קיומו של הקב"ה . ואם אתה כופר בקב"ה סופך שאתה מגיע לטריטוריה של עמלק ואם אתה מגיע לטריטוריה של עמלק אז אתה חייב להתמודד איתו . ההתמודדות מול עמלק זה לא עונש זה מציאות שהבאת על עצמך . אתה הכנסת את עצמך ע"י הניסיון לנסות את הקב"ה לתוך המחנה של עמלק למי שכופר בקיומו של הקב"ה ולכן התוצאה שאתה צריך להתמודד עם  עמלק כי עמלק זה המהות של הכפירה בקב"ה .

וזה מה שכותב המלבי"ם שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ח

אבל ברפידים שרפו ידיהם מן התורה והתלוננו על ה' ועל נאמן ביתו כן רפתה האמונה אצל האומות, ובאשר ראשית גוים עמלק, ר"ל שהוא ראשון למכחישי ה', פעל זה בלבו עד שהתעורר לבא אל המדבר ולהלחם עמם, מצד שהם ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה:

וכתוב בגמרא תלמוד בבלי מסכת תענית דף ט עמוד א על מעשר

אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. - אמר ליה: מנא לך? - אמר ליה: זיל נסי. - אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב +דברים ו'+ לא תנסו את ה'! - אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר +מלאכי ג'+ הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די, מאי עד בלי די? אמר רמי בר חמא אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

ואני רוצה להוסיף ולהגיד שהקב"ה בנושא המעשר הכניס לטבע העולם שמי שמקיים את המעשר יפתחו לו ארובות השמים ולכן אין זה ניסיון של הקב"ה ולכן לשון הנביא הוא לא ניסיון אלה בחינה ולכן זה לא סותר את הכלל שלא ניתן לנסות את הקב"ה ולכן ניתן במקרה הזה בלבד לבחון את הקב"ה ואין זה ניסיון שמהותו כפירה בקב"ה זה בחינה של המציאות שהקב"ה טבע בעולם .

לסיכום  לנסות את הקב"ה זה כפירה בקב"ה כי באמת לא ניתן לנסות את הקב"ה וכפירה מביאה את עמלק שהוא המהות של הכפירה בקב"ה . במעשר ניתן לבחון את הקב"ה כי הוא טבע בעולם שמי שנותן מעשר יפתחו לו ארובות השמים ואין זה ניסיון אלה בחינה של המציאות העולם

 

פרשת ואתחנן ט"ו באב מה הקשר בין יום הכיפורים לט"ו באב ? האם ט"ו באב שווה לשאר ימים טובים? מה הקשר בן המלאך עזאזל לט"ו באב ויום הכיפורים? ‏ט"ו/אב/תשע"ה

בס"ד

פרשת ואתחנן ט"ו באב מה הקשר בין יום הכיפורים לט"ו באב ? האם ט"ו באב שווה לשאר ימים טובים?

מה הקשר בן המלאך עזאזל לט"ו באב ויום הכיפורים? ‏ט"ו/אב/תשע"ה

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר: +משלי ל"א+ תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. וכן הוא אומר +שיר השירים ג'+ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

וצריך להבין מה מיוחד בט"ו באב שהגמרא משווה אותו ליום הכיפורים

כתוב בשמות פרק כה

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

(ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:

(ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:

(ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים:

(ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:

(ז) אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן:

(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:

ועל זה אומר הזוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלה עמוד א

ד"א מאתם מכללא דשית סטרין עלאין וכלא חד, (ד"א) מאתם מאינון זמני ושבתי וכלא רזא חדא, זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן ותולעת שני, זהב, ברזא דיומא דראש השנה דאיהו יומא דזהב יומא דדינא ושלטא ההוא סטרא כמה דאת אמר (איוב לז) מצפון זהב יאתה, וכסף, דא יום הכפורים דמתלבנן חוביהון דישראל כתלגא כמה דאת אמר (ישעיה א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, וכתיב (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, ונחשת, יומי דקרבנין דחג דאנון רתיכי דעמין עכו"ם ואנון אקרון רזא דהרי נחשת ובגין כך מתמעטין בכל יומא ואזלין, ותכלת, דא פסח שולטנו דרזא דמהימנותא רזא דגוונא תכלא ובגין דהיא תכלא, לא שלטא עד דשציאת וקטילת כל בוכרי דמצראי כמה דאת אמר (שמות יב) ועבר יי' לנגף את מצרים, בג"כ כל (קלט א) גוונין טבין בחלמא בר מן תכלא, וארגמן, דא שבועות רזא דארגוונא דתורה שבכתב דאתיהיבת ביה כלילא מתרין סטרין מימינא ומשמאלא כמה דאת אמר (דברים לג) מימינו אש דת למו ודא איהו ארגמן, ותולעת שני דא איהו ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת כמה דאת אמר (איכה ד) האמונים עלי תולע, עד הכא שית סטרין מכאן ולהלאה רזא די' ימי תשובה, וש"ש ועזים, ועורות אילים מאדמים, ועורות תחשים, ועצי שטים, ושמן למאר, ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, ואבני שוהם, ואבני מלואים, עד הכא תשעה לקבל תשעה יומין ויום הכפורים אשלים לעשרה

וננסה להבין את הזוהר

זהב זה -ראש השנה    כסף – יום הכיפורים   נחושת –סוכות   תכלת – פסח ארגמן – שבועות  תולעת שני – ט"ו באב

והשאר זה כנגד 8 הימים בין ראש השנה ויום הכיפורים  .

כלומר הזוהר הקדוש  שם את ט"ו באב באותו הדרגה כמו ראש השנה יום הכיפורים סוכות ושבועות

וכאן בא הקרן אורה ומפרש שיום הכיפורים וט"ו באב הם כנגד שני הימים שבו היה חורבן לישראל י"ז תמוז בו נשברו הלוחות ותשעה בא"ב בו נחרב בית המקדש וכנגדם שני הימים יום הכיפורים בו משה נתן את הלוחות השנים כנגד י"ז תמוז ותשעה באב שבו נחרב בית המקדש וכנגדו ט"ו באב שבו נוצרה אחדות בעם ישראל שנותן את הבסיס להקמת בית המקדש

קרן אורה מסכת תענית דף ל עמוד ב

שם גמרא, אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים כו', להבין י"ט אלו נדקדק עוד מה דחשיב הש"ס הני מילי שבשבילן עשו ט"ו באב ליו"ט, וחד מינייהו (להלן ל"א ע"א) יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, וקצת קשה, דהא זה היה אחר החורבן, ומה טעם הוא זה על יום טוב שהיה קודם החורבן, אבל כוונתם ז"ל להורות לנו כי אלו השני ימים טובים הם נגד ב' הימים אשר אירעו לנו בהם מאורעות לא טובות, הם י"ז בתמוז וט"ב, ומה שנחסר מאתנו באלו ב' הימים מצאנו בב' הימים טובים ט"ו באב וי"ה, וכל הדברים אשר אמרו על ט"ו באב יורו על זה,

קרן אורה מסכת תענית דף ל עמוד ב

והן הדברים אלו דקאמר הש"ס שנעשו בו, יום שהותרו שבטים לבא זה בזה, כי המעלה היותר גדולה לקיום ישראל בארץ הקודש הוא בהיות ישראל כולם באחדות אחד, כמו שנאמר (דהי"א יז, כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, על כן נעשה בו טובה והותרו שבטים לבא זה בזה, ושבט בנימין הותר לבא בקהל, וזה סגולה גדולה להשראת שכינתו יתברך בתוכינו בהיות י"ב שבטי יה באחדות, שמבואר בזוהר הקדוש (ח"ב רכ"ט ע"ב) על י"ב האבנים אשר שם יעקב אבינו מראשותיו וכאשר נתאחדו כולם אז אמר אין זה כי אם בית אלהים כו'. ר' יוחנן אומר יום שכלו בו מתי מדבר, זה מובן מאליו כי בתשעה באב נגזר שלא יכנסו לארץ ובו נשלמה הגזירה והורשו ליכנס לארץ, עולא אמר יום שביטל הושע כו', ונתרבה בו עליית ישראל לרגל להראות במקדש ה', כי היום הזה מוכן לבנין בית המקדש ולא לחורבנו ח"ו.

ואת הקשר הזה בין ט"ו באב ליום הכיפורים ניתן לראות בתפקיד הייחודי של השעיר המשתלח

משנה מסכת יומא פרק ו

ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

ואומר ר' עובדיה מברטנורא מסכת שקלים פרק ד

ולשון של זהורית - שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה. וה"ה לעץ ארז ואזוב, אלא נקט לשון של זהורית לבד לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח:

כלומר תולעת שני זה ט"ו באב לפי הזוהר ולשון של זהורית זה גם תולעת שני כלומר יש כאן את הקשר בין יום הכיפורים לט"ו באב . וגם אנחנו רואים שהאדום הפך ללבן בשעיר המשתלח סימן שהקב"ה סלח לעם ישראל וגם כאן בט"ו באב בנות ישראל יצאו בכלי לבן ולא בבגדי אדום כדי להדגיש שגם כאן הם עושים את רצון השם וגם הקב"ה סלח לעם ישראל.

לפי הזוהר לכאורה היו צריכות לצאת בבגדי שני "דא איהו ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת כמה דאת אמר (איכה ד) האמונים עלי תולע," אבל אני רוצה לפרש שיצאו בבגדי לבן כדי להראות שהם עושים את רצון הקב"ה .

וגם כאן בשני הימים הללו קשורים קשר ישיר לשני המלאכים שירדו לארץ

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

כאן בט"ו באב מראות בנות ישראל שאותו מלאך שירד לארץ שמסית את עם ישראל  בבגדי צבעונים לא שולט בהם והם יוצאות בבגדים לבנים  וגם ביום הכיפורים אנחנו משלחים את השעיר המשתלח כדי לשחד את עזאזל הוא המלאך ואז האדום של התולעת שני הופך ללבן.

לסיכום יש שני ימים בהם אנחנו מתמודדים ישירות מול עזאזל שהתנגד לתת תורה לישראל ותפקידו לגרום לעם ישראל לא לקבל את התורה ולהחריב את בית המקדש . ובשני ימים אלו ט"ו באב ויום הכיפורים יש לנו את הכוח להתמודד איתו לקבל חזרה את התורה ולהניח בסיס לבניית בית המקדש לאחר שנחרב . ולכן הגמרא במסת תענית מסימת ואומרת ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו