בס"ד
ט"ו בשבט פרשת יתרו
מה המהות של ט"ו בשבט ? האם
ט"ו בשבט זה בעצם סיום השנה הקודמת ? למה חשש רב לעזר על כל מה שראת עינו ולא
אכל ? וכיצד זה קשור לתיקון של חטא האדם הראשון ? י"ז/שבט/תשע"ה
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין
פרק ד
רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל
שראת עינו ולא אכל. ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא
אנחנו רואים שרב לעזר חשש לזה שצריך
לאכל מה שראתה עינו ואם לא אכל יתן דין וחשבון על שלא אכל ואומר האנציקלופדיה תלמודית
הערות כרך טז, [חמשה עשר בשבט] טור קסא
מג"א קלא ס"ק טז בשם תיקון יששכר,
שכן נוהגים האשכנזים. ובכף החיים שם אות צז שכן יש נוהגים בספרד. ויש מציינים
לירושלמי סוף קדושין עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל ר' לעזר
חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מלה חדא בשתא. והובא בט"ז
סוס"י רכז.
כלומר יש הקושרים את המנהג לאכול פרות
לחשש של רב לעזר שעל אף שהיה עני חסך את כל הפרוטות ואכל פעם בשנה את הפרות הללו .
ויש להגיד שרב לעזר עשה זאת בט"ו בשבט
.
ואני רוצה להבין למה חשש רב לעזר
בראשית פרק ב
(טז) וַיְצַו יְקֹוָק אֱלֹהִים עַל הָאָדָם
לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל
ואומר המשך חכמה בראשית פרשת בראשית פרק
ב פסוק טז
מכל עץ הגן אכול תאכל. פירוש הוא
מצוה להחיות נפשו וליהנות מפרי הגן, וכמו דאמר סוף ירושלמי דקידושין (ד, יב): עתיד
אדם ליתן דין וחשבון (על כל שראה עיניו) ולא אכל. ואם אמר האדם לאשתו כי השם יתברך
צוה לאכול מן הגן, אף שלא כיוונה למצוה מכל מקום היה קיומה מגין שלא לאכול מעץ
הדעת. אבל כיון שלא אמר לה במצות השם יתברך לאכול, ולא קיימה המצוה, וכדברי
הרא"ה באוכל מצה וסבר שהוא חול, לא יצא. וכמו שלא זכרה חוה הציווי רק בלא
תעשה, לכן לא הגין עליה, ועברה הלא תעשה, ודו"ק.
המשך חוכמה מפרש את אכל תאכל כמצות
עשה שציוה הקב"ה את האדם הראשון
ובעצם ביטול מצות עשה זה ע"י שהאדם הראשון שלא לימד מצווה זו את חוה גרם לה
לחטא ואחר כך לאדם הראשון ובכך נכנסה זוהמה של נחש לתוך האדם וגרמה למות בעולם .
אם כן מובן החשש של רב לעזר לסיבה
שהביאה על העולם מות ולכן בעצם רוצה רב
לעזר לתקן את החטא הזה ע"י שאסף פרוטות ואכל כל שנה את מה שראתה עינו .
וצריך להבין אם כן מדוע החליט רב לעזר דווקא
לאכול בט"ו בשבט אולי היה אוכל בראש השנה
?
ראיתי מפרשים שמקשרים את הסימנים
שנאכלים בראש השנה לחשש של רב לעזר אבל אני חושב שבאמת ט"ו בשבת זה הזמן הטוב ביותר . אם ניקח את
גלגל השנה כפי שהבאתי במאמרים קודמים פסח זה התחלת בריאת העולם מחדש שתהליך הבריאה נעשה בשיתוף עם ישראל (ספירת
העומר ) עד יום מתן תורה . ראש השנה עד סוכות זה השלמת בריאת העולם בשיתוף אומות
העולם כאשר יום הושענא רבה זמן של מלחמת גוג ומגוג יום הבירור שנעשה באומות העולם
. שמיני עצרת זה השלמת הבריאה אבל בראיה של יחוד עם ישראל שקיבל עליו את התורה שהיא סיבת
בריאת העולם . ושמיני עצרת היה צריך להיות ביום החמישים של סוכות כמו שמתן תורה זה
היום החמישים של תחילת פסח . אבל זמן זה הפך בפועל ל 70 יום בגלל חשבונות כפי שהביא המלבי"ם
(ראה מאמר פרשת ויחי ) . סיום הבריאה בעצם היה צריך להיות בחנוכה אבל בעצם ט"ו
בשבת הוא המפריד בין השנים . כל הפרות שחנטו לפני ט"ו בשבט שיכים לשנה הקודמת
.
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ב עמוד א
באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי
בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.
ונשאלת השאלה למה נקבע ראש השנה לאילן
בט"ו בשבט ומתרצת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יד עמוד א
באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא?
אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ועדיין רוב תקופה מבחוץ.
- מאי קאמר? - הכי קאמר: אף על פי שרוב תקופה מבחוץ, הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.
כלומר יש קשר ישיר בין סוכות ששם
נידונים על המים כל אומות העולם ועם ישראל והעבודה הייחודית של עם ישראל בסוכות זה
כפרה על אומות העולם כי הגשם הוא אוניברסאלי . הגשמים עד ט"ו בשבט קשורים לשנה הקודמת והגשמים אחר
כך קשורים לשנה הבאה . ולכן בעצם השנה מסתימת לא בהושענא רבה כמו שכולם חושבים אלה
הסיום הוא בט"ו בשבט ולכן לדעתי רב לעזר מסיים את השנה באכילת מה שראה עינו
ולא אכל כי אם היה עושה זאת בראש השנה עדיין יש פרות שהיה רואה אותם אחרי ראש השנה
ולא היה אוכל אם כן בסיום השנה לאילן הוא עושה את החשבון מה ראה ומה לא אכל ואוכל
כדי לתקן את השנה הקודמת . כלומר יש הבדל בן העבודה שלנו בראש השנה שעיקרה השנה
הבאה וכאן העיקר זה חשבון של השנה שעברה . וחשש זה של רב לעזר מתקן את חטא האדם הראשון שפגם בזה שלא הקפיד על אשתו שתדע את מצות עשה לאכול כל פרי אילן .
ואולי צריך להגיד שיש 50 יום מחנוכה
לט"ו בשבט שלאחר שעברו 70 יום מסוכות לחנוכה שזה הזמן לחנוכת הבית כלומר ה 50
יום הללו הם השלמות של העולם בפועל כולל תיקון העבר שלא נעשה כנדרש כפי שהביא המלבי"ם . ונשאר תהליך של 50 יום
מחנוכה עד ט"ו בשבט שזה גמר הבריאה מחדש של השנה שהתחילה בפסח הקודם . ומט"ו בשבט אנחנו בעצם עוזבים לגמרי את
השנה הקודמת ופונים לשנה החדשה .
ועדיין צריך להבין האם פורים שזה קבלת
התורה מרצון שייך לסיום השנה הקודמת או זה בעצם תהליך לקראת השנה החדשה שמתחילה בניסן או אולי ניתן להסתכל
על פורים גם כחלק מהשנה הקודמת וגם כחלק מהשנה הבאה כלומר פורים מקשר בן השנה
הקודמת לשנה הבאה כלומר עולה לכאן ולכאן. וצריך עיון
