19.6.2020

פרשת קרח מה הקשר בן פרשת קרח להפטרה בשמואל א ? האם המלכת מלך על עם ישראל זה רעה גדולה ? האם המלכת מלך זה מצווה לכתחילה או בדיעבד ? כיצד ניתן להבין את מעשיו של הנביא שמואל בהקשר למחלוקת הנ"ל ? למה מינה שמואל את שאול לנגיד ? למה הוא מינה אותו למלך אחרי שמינה אותו לנגיד ? אם כבר ממנים מלך לישראל מה צריך להיות תפקידו של המלך ? מי המלך של עם ישראל ? האם קרח ראה את משה כמלך ? מי שייכנע את קרח שמשה הוא מלך ? מה הטעות היסודית של קרח ? האם המחלוקת בן משה לקרח הוא הבסיס לויכוח היום מי צריך להנהיג את עם ישראל ? ‏כ"ז/סיון/תש"פ

בס"ד
פרשת קרח מה הקשר בן פרשת קרח להפטרה בשמואל א ? האם המלכת מלך על עם ישראל זה רעה גדולה ? האם המלכת מלך זה מצווה לכתחילה או בדיעבד ? כיצד ניתן להבין את מעשיו של הנביא שמואל בהקשר למחלוקת הנ"ל ? למה מינה שמואל את  שאול לנגיד ? למה הוא מינה אותו למלך אחרי שמינה אותו לנגיד ? אם כבר ממנים מלך לישראל מה צריך להיות תפקידו של המלך ? מי המלך של עם ישראל ? האם קרח ראה את משה כמלך ? מי שייכנע את קרח שמשה הוא מלך ? מה הטעות היסודית של קרח ? האם המחלוקת בן משה לקרח הוא הבסיס לויכוח היום מי צריך להנהיג את עם ישראל ? ‏כ"ז/סיון/תש"פ
ננסה להבין את הקשר בן הפרשה שלנו פרשת קרח להפטרה בשמואל א
כתוב בהפטרה של פרשת קרח שמואל א פרק יב פסוק טז - יז
(טז) גַּם־עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְקֹוָ֔ק עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽם:

(יז) הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֔ק לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ: ס

שמואל מבקר קשות את הדרישה של עם ישראל לשים עליהם מלך  וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֔ק לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ: ס

אבל יש כאן קושיה גדולה כי יש מצווה לשים מלך על ישראל דברים פרשת שופטים פרק יז פסוק טו

(טו) שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא:

ויש דיון בגמרא על הנושא של המלכת מלך על עם ישראל

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב

מחלוקת אמוראים זו, היא כמו מחלוקת תנאי.

וכמו ששנינו בברייתא: רבי יוסי אומר, כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו.

רבי יהודה אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר "שום תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך.וכיון שהביאה הגמרא את דברי רבי יהודה, לגבי זכויות המלך, היא ממשיכה ומביאה ראיה שרבי יהודה סובר שמצוה להעמיד מלך(13). [והברייתא תבואר בהמשך].וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל שיקיימו אותן בכניסתן לארץ ישראל. האחת, להעמיד להם מלך(14). והשניה, להכרית זרעו של עמלך. והשלישית, לבנות להם בית הבחירה אשר יבחר ה' לשכן שמו שם(15).רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו משום מצוה, אלא כנגד תרעומתן(16). שנאמר "ואמרת אשימה עלי מלך".רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו משום מצוה, אלא כנגד תרעומתן. שנאמר "ואמרת אשימה עלי מלך".

והיינו, רבי נהוראי סובר שאין מצוה להעמיד מלך, ומה שאמרה התורה (דברים יז) "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה, ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו", [והתורה כותבת שם דיני המלך], הוא רק מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שסופם לבקש מלך, ויבואו בתרעומת על הנביא לבקש, לכן כתבה התורה, שאם יבקשו - צריך להיות המלך "אשר יבחר ה' אלהיך בו", ושאר דיני המלך.כתוב בספר שמואל (שם): "ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל המצפתה, ויאמרו אליו: הנה אתה זקנת, ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים". וכתוב שם, שהיה הדבר רע בעיני שמואל, והתפלל אל ה', ויאמר לו ה': לא אותך מאסו! ", "ועתה שמע בקולם, אך כי העד תעיד בהם, והגדת להם משפט המלך".ואמר להם שמואל משפט המלך כנ"ל, "וימאנו העם לשמוע בקול שמואל, ויאמרו: לא! כי אם מלך יהיה עלינו, והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו, ונלחם את מלחמותינו" [ולא בטחו בקדוש ברוך הוא - יד הרמ"ה].ומשמע, שהזקנים ביקשו מלך לשפוט ולרדות במסרבי המשפט, והעם ביקשו מלך לצאת למלחמות.[תניא]: רבי אליעזר [ברבי יוסי] אומר: זקנים שבדור, כהוגן שאלו, ביקשו, שנאמר "תנה לנו מלך לשפטינו". אבל עמי הארץ שבהן - קלקלו. שנאמר "והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו".

אפשר להגיד שיש כאן מחלוקת יסודית בן רבי יהודה לרבי נהוראי האם יש כאן מצווה לכתחילה או מצווה בדיעבד כאשר עם ישראל ירצה להמליך על עצמו מלך ולא יסתפק בהנהגה רוחנית כמו הנביא שמואל שהנהיג את עם ישראל לפני מינוי שאול כמלך . ממעשיו של שמואל  אנחנו רואים היה תהליך הדרגתי של מינוי מלך . בהתחלה הנביא שמואל ממנה את שאול  לנגיד ורק לאחר מכן למלך

וכך כתוב בשמואל א פרק י פסוק א

(א) וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשׁ֨וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ יְקֹוָ֛ק עַל־ נַחֲלָת֨וֹ לְנָגִֽיד:

ואומר המלבי"ם שמואל א פרק י פסוק א

וע"פ דברי חז"ל שמשחו בפך ובשמן אפרסמון ולא בקרן ולא בשמן משחת קדש, מבואר כי לכן משחו בצנעה בל ירגישו שלא נמשח רק לנגיד, כמ"ש הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד, תפס נגיד לא מלך, באשר לא הובטח לו המלכות בירושה כדרך הנמשח בשמן הקדש ותרם כראם קרני:

כלומר שאול נמשך בהתחלה רק לנגיד ולא למלך וזה מלמד את ההבנה של שמואל שמלך זה לא לכתחילה ורק בדיעבד כמו רבי נהוראי ולכן שמואל מושך את שאול בהתחלה רק לנגיד ורק לאחר מכן המליך אותו למלך לאחר שהעם כולו רצה אותו כמלך וכאשר שמואל מגדיר את הבקשה הזאת כ וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙.

כתוב שמואל א פרק יב פסוק א

(א) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל הִנֵּה֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקֹֽלְכֶ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲמַרְתֶּ֖ם לִ֑י וָאַמְלִ֥יךְ עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ:

ומי אחרי כן כתוב שמואל א פרק יב פסוק טז - יז

(טז) גַּם־עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְקֹוָ֔ק עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽם:

(יז) הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֔ק לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ: ס

כלומר המצב הרצוי לעם ישראל כפי שניתן להבין ממעשיו של שמואל עם ישראל צריך להיות ללא מלך עם הנהגה רוחנית בלבד אבל מציאות של חטא תוביל את עם ישראל למנות להם מלך כאשר מצב הביניים הוא נגיד ולא מלך .

וכך מפרש הפנים יפות דברים פרשת שופטים פרק יז פסוק יד

(יד) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'. דקדק הרמב"ן ז"ל כיון שאחז"ל [סנהדרין כ ב] שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות עליהם מלך אינו מובן מ"ש ואשימה עלי מלך ככל הגוים, ובאמת אין זה קושיא שאחז"ל [ע"ז ה א] אלמלא חטאו לא הוי מייתי, והא דכתיב פ' יבמה על תנאי נאמר הרי דאף שבאותו שעה לא היה שייך מצות יבום כלל, כיון שהיה גלוי לפני הש"י שיחטאו אמר פ' אלו על תנאי, וכן מצינו בכמה מקומות וכן הוא באמת שאילו היה בטחונם חזק ויקבלו עליהם עול מלכות שמים לא היו צריכין למלך, כמ"ש [שמות יטו, ה - ו] כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וז"ש שמואל ודעו וראו כי רעתכם רבה וגו' לשאול לכם מלך [ש"א יב, יז] אבל כיון שהיה גלוי לפניו שעתידין לחטוא ויצטרכו למלחמה שלא יהיה בטחונם חזק, על תנאי זה הוא המצוה שימנו עליהם מלך, ומ"ש אשר יבחר ה' אלהיך בו היינו אם יזכו יהיה המלכות ע"פ נביא כמו שאול ודוד, אבל לאחר שפסקה הנבואה ראוי לכל ישראל לכוון דעתם ושכלותם לשמים למנות עליהם מלך הגון, אשר לפי דעתם אם היה נביא לישראל היה ממנה אותו, וז"ש אשר יבחר ה' אלהיך בו שלפי דעתך ראוי למנותו עפ"י הש"י, וע"ז אמר לא תוכל למנות עליך איש וגו' שאפילו אם תראה בדעתך על בן גרים שהוא ראוי לבחור לפי מעשיו יותר מכל, אפ"ה לא תוכל למנותו:

ואת ההידרדרות שמביאה למינוי מלך ממצב של הנהגה רוחנית מלמד מה שכתוב בנביא

וצריך לקרוא את ההמשך של ההפטרה שמואל א פרק ח פסוק א - ה

(א) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:

(ב) וַיְהִ֞י שֶׁם־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע:

(ג) וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ <<בדרכו>> בִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט: פ

(ד) וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה:

(ה) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל־הַגּוֹיִֽם:

וגם כאשר רוצים למנות מלך צריך להבין את תפקידו של המלך

הגמרא מחלקת בן דרישת הזקנים לדרישת עמי הארץ

.[תניא]: רבי אליעזר [ברבי יוסי] אומר: זקנים שבדור, כהוגן שאלו, ביקשו, שנאמר "תנה לנו מלך לשפטינו". אבל עמי הארץ שבהן - קלקלו. שנאמר "והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו".

ואומר רש"י מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב

עמי הארץ קלקלו - דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם, אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו.

כלומר מלך של עם ישראל לא צריך להיות כמו מלך של כל העמים תפקידו העיקרי הוא הנהגה רוחנית ולא הנהגה מדינית כמו שאנחנו רואים אצל כל מלכי אומות העולם . עם ישראל הוא העם הנבחר על ידי הקב"ה ולכן מי שצריך למלוך על עם ישראל זה הקב"ה כאשר לא אמור להיות מתווך בן עם ישראל לקב"ה . השאיפה של כל יחיד להיות בדרגתו של משה ולהתקרב לקב"ה כמה שיותר . במציאות משה הצליח להגיע לדרגה הגבוהה ביותר ולכן הוא נבחר כמתווך בן הקב"ה לבין עם ישראל אבל זה מצב נתון ולא מצב אידיאלי . כל אחד מעם ישראל צריך לשאוף לדרגתו של משה ואין כאן מבנה בעל מדרג סגור .

במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק כז - כט

(כז) וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה:

(כח) וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם:

(כט) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְקֹוָק֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם:

ואומר הפני יהושע מסכת ברכות דף ד עמוד א

רק שדוד אפילו בזה היה עושה לפנים משורת הדין לאהבתו את ה', ובזה יצדק במה שאמר שמרה נפשי ונגד המלעיגים עליו אמר כן. ועוד נראה בזה שדוד היה מתירא שלא יתפס בעון הדור מצד ענין המלכות עצמו ששאלו ישראל שלא כהוגן וכמו שהוכיח אותם שמואל ואמר להם דעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' ומסיים שם בסוף ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו וכבר ידוע מה שאמרו חז"ל [סנהדרין כ' ע"ב] דזקנים שבאותו דור כהוגן שאלו שנאמר תנה לנו מלך לשפטינו, אבל עמי הארצים שבדור קלקלו שנאמר והיינו גם אנחנו וגו' ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתינו, ולפי"ז לזה הענין בעצמו נתכוין דוד באמרו שמרה נפשי שלא יתפס באותו עון מצד המלוכה בעצמו מצד שקלקלו עמי הארץ שאמרו והיינו גם אנחנו וגו' והוא לא עשה כן אלא אדרבה היה מראה בעצמו ההיפך שלא התנהג עצמו כשאר מלכי עכו"ם אלא התנהג עצמו במלכותו בעצת זקנים שהיו באותו דור שאמרו תנה לנו מלך לשפטינו בלבד וכן עשה דוד שהיה משכים חצי הלילה לומר שירות ותשבחות והיה משכים לעסוק בתורה והיו ידיו מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא שכל זה נראה בעליל שכל עניני מלכות של דוד היה בעצת זקנים שבדור ששאלו כהוגן ואמרו לשפטינו, ודו"ק:

הרצון של זקני ישראל למנות מלך בא לאחר הידרדרות רוחנית שמנעה הנהגה רוחנית ראויה ולכן הבקשה של זקני ישראל למנות מלך במצב כזה היא בקשה הגונה כלשון הגמרא ורק הבקשה של עמי הארץ לבחור לנו הנהגה כמו כל העמים היא בקשה לא ראויה . ואכן דוד המלך התנהג כמו מלך של עם ישראל לא כמו מלך של אומות העולם . וכך כותב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה א

בעת שישב המלך על כסא מלכותו, כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו, ומגיהו מספר העזרה על פי בית דין של שבעים ואחד, אם לא הניחו לו אבותיו או שנאבד כותב שני ספרי תורה, אחד מניחו בבית גנזיו שהוא מצווה בו ככל אחד מישראל, והשני לא יזוז מלפניו, אלא בעת שיכנס לבית הכסא, או לבית המרחץ, או למקום שאין ראוי לקריאה, יוצא למלחמה והוא עמו, נכנס והוא עמו, יושב בדין והוא עמו, מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

מלך בישראל הוא מלך שנבחר על ידי הקב"ה והדבר היחידי שאמור להדריך אותו זאת התורה .

ומה הקשר של כל זה לפרשת קורח ?

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק ג

[ג] ומדוע תתנשאו על קהל ה'. אתה מלך, ולאהרן אחיך עשית כהן גדול, ולא צוה הקדוש ברוך הוא אלא מדעתך אתה נותן שררה לכל מי שתרצה:

קורח הסתכל על משה כמלך . זה היה הטעות היסודית של קרח . ולכן הוא ביקש את הכהונה . למעשה בהסתכלות שלו על משה הוא הוריד אותו לדרגה של מלך כאשר משה היה מנהיג רוחני של עם ישראל והמלך הוא הקב"ה . כתוצאה מהטעות הזאת הוא באמת האמין שנעשה לו עוול והוא צריך לקבל תפקיד של  כהן  כלומר הוא הפך את הבדיעבד לכתחילה ואולי אם משה היה מלך היה מגיע לו כהונה אבל כאשר משה הוא שושבינו של הקב"ה קרח לא יכול לסתור את משה .

וכך כתוב בדברים פרשת וזאת הברכה פרק לג פסוק ה

וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

ואומר רש"י דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג פסוק ה

(ה) ויהי - הקדוש ברוך הוא:

בישרון מלך - תמיד עולס מלכותו עליהם:


ואומר השפתי חכמים דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג פסוק ה אות ס

ס דק"ל וכי אין לו מלוכה להקב"ה אלא על ישראל והרי מלכותו בכל משלה ל"פ עול מלכותו וכו' פי' בודאי גם הוא מלך על עו"א אבל אינן מקבלים עליהם עול מלכותו כמו ישראל פי' שהם כפופים לו תמיד לקיים כל המצות שגזר עליהם:

וכך אומר הזוהר הקדוש

שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה - מֹשֶׁה מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. שְׁאָר הַנְּבִיאִים מֵרָחוֹק - וּמֹשֶׁה מִקָּרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. נֶאֱמָן בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, קָרוֹב הוּא לַמֶּלֶךְ.

וזה בדיוק מה שאומרת אשתו של קרח שגרם לנפילתו ל קרח

חברותא מסכת סנהדרין דף קי עמוד א

כל דאתא, כל מי שבא לקרוא לאון בן פלת, חזיה [ראה את אשתו שהיא יושבת כשהיא פרועת ראש], והדר [וחזר לאחוריו], שהרי שיער באשה ערוה.אדהכי והכי אבלעו להו [בין כך ובין כך, נבלעו עדת קורח בארץ].איתתיה דקרח אמרה ליה: חזי מאי קעביד משה [ראה מה משה עושה]!איהו הוה מלכא [הוא עצמו מלך], לאחוה שוויה כהנא רבא [את אחיו הוא מינה לכהן גדול], לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא [ואת בני אחיו מינה לסגני כהונה].ראה איך הוא דואג רק לעצמו ולמקורביו:אי אתיא תרומה [אם מביאים תרומה] - אמר משה: תיהוי לכהן.אי אתו מעשר, דשקילתו אתון [אם מביאים מעשר, שאתם, בני לוי, נוטלין אותו], אמר משה: הבו [תנו] חד מעשרה לכהן [תרומת מעשר].ועוד דבר הוא עושה לכם, דגייז ליה למזייכו [גוזז הוא את כל שערכם, כפי שנאמר: "והעבירו תער על כל בשרם"], ומיטלל לכו כי כופתא [ומשחק בכם כאילו הייתם שוטים, ואתם חשובים עליו כגלל], עינא יהב במזייכו [נותן הוא עיניו בשערכם, שלא יהיה בכם בעל צורה כמותו].אמר לה: הא איהו נמי קא עביד [הרי גם משה עצמו גילח את כל שערו]!אמרה ליה: כיון דכולהו רבותא דידיה [כיון שכל מה שאתם עושים, לגדולתו וכבודו אתם עושים, שאתם מקיימים אפילו דברים שמשימים אתכם כשוטים], אמר איהו נמי: "תמת נפשי עם פלשתים". כלומר, אגזוז גם אני עמהם עכשיו, כדי להפיס דעתם.ועוד, דקאמר לכו משה: עבדיתו תכלתא [עשו פתיל תכלת על כנפי בגדיכם]. אי סלקא דעתך תכלתא חשיבא מצוה, למה אינו מצוה לעשות את כל הבגד תכלת?אפיק גלימי דתכלתא [הוצא אתה בגדי תכלת], וכסינהו לכולהו מתיבתך [וכסה בהם את כל בני בית מדרשך]!היינו דכתיב: "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנה"."חכמות נשים בנתה ביתה" - זו אשתו של און בן פלת, שהצילה בחכמתה את ביתה.

"ואולת בידה תהרסנה" - זו אשתו של קרח, שהרסה את ביתה באיוולתה.

כלומר אשתו של קרח הצליחה להוריד בעיניי קרח את משה לדרגה של מלך ומלך בשר ודם יש לו שיקולים אישים ולכן היה לו לגיטימציה לחלוק על משה ולדרוש שיעשה שינוי בהחלטות שלו  וייתן ללוים גם להיות כוהנים אבל משה שהיה נאמן ביתו של המלך שהוא הקב"ה וכל מעשיו או דבריו נובעים מתוך רצונו של הקב"ה ולכן הוא נקרא נאמן בתו לא יכול לשנות מדברו של הקב"ה ולכן מיד שהגיע קרח למשה והטיח בו את הטענות שלו

במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק ד - ה

(ד) וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו:

(ה) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתוֹ֘ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְקֹוָ֧ק אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו:

ואומר בכור שור במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק ה

(ה) ויודע ה' את אשר לו - ואז תדעו כי מאת ה' היתה לאהרון הגדולה ולא מדעתי עשיתי, כמו "ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי

ואולי הויכוח היסודי הזה נמצא בבסיס הויכוח בימים אלו בן שומרי המצוות מי צריך להנהיג אותנו האם הנהגה מדינית או הנהגה רבנית בייחוד שהיום לא ניתן להמליך מלך כי המלכת המלך הינו שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ .