9.6.2017

פרשת בהעלותך למה יתרו לא חזר עם עם ישראל ? מה ההבדל בן אברהם ליתרו ? מה הקשר לרחב הזונה ? למי היכולת להיכנס לתוך עם ישראל ? מה הקשר ליריחו ומה תפקידה ? מי נחשב נבחר ומי נחשב מקורב על ידי הקב"ה ? ‏ט"ו/סיון/תשע"ז

בס"ד
פרשת בהעלותך למה יתרו לא חזר עם עם ישראל ? מה ההבדל בן אברהם ליתרו ? מה הקשר לרחב הזונה ? למי היכולת להיכנס לתוך עם ישראל ? מה הקשר ליריחו ומה תפקידה ? מי נחשב נבחר ומי נחשב מקורב על ידי הקב"ה ? ‏ט"ו/סיון/תשע"ז

כתוב במדבר פרק י

(כט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל:

(ל) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ:

(לא) וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:

(לב) וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְקֹוָ֛ק עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ:

ואומר רש"י במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק ל

(ל) אל ארצי ואל מולדתי – אם בשביל נכסי, אם בשביל משפחתי:

וצריך להבין את העניין של יתרו . יתרו שמע את  מתן תורה והתגייר ועכשיו שיש לו את היכולת להגיע לארץ ישראל שבא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ מחליט יתרו לחזור לארצו בדיוק הפוך ממה שהקב"ה אמר לאברהם  בבראשית פרק יב

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:

וצריך להבין מה עומד מאחרי הרצון של יתרו לחזור לארצו ואת ההבדל בינו לבן אברהם כי אנחנו רואים בפסוק שהוא חוזר לארצו ואל מולדתו אבל לא אל בית אבא מה שהקב"ה אצל אברהם אמר לאברהם ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביך . וכדי להבין את זה צריך להבין את ההבדל בן אברהם ליתרו

כותב הגור אריה בראשית פרק יא

וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ...וזה בשביל כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם הדורות הראשונים, כי הראשונים היו תוהו, והוא התחלת הבנין, וכאשר האור בא יסולק החושך

כותב הגור אריה שאברהם היה בריה חדשה בעולם שבאה לעשות הפרדה בן העולם הקודם לעולם החדש שבתחילתו אברהם היה מגייר אנשים ומכניס אותם תחת כנפי השכינה ולאחר המילה השתנתה מהותו כי אומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת לך לך פרשה מז

אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי תאמר משמלתי אין באים אצלי, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים אצלך, עכשיו אני בכבודי נגלה עליך הה"ד וירא אליו י"י.

כלומר אברהם התחיל מסלול חדש וייחודי שממנו נברא עם ישראל אבל שאר העולם מאותו הרגע של המילה לכאורה נחשב מסלול אחר לגמרי שלא קשור למסלול שבו התחיל אברהם וכך אומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת לך לך פרשה מו

עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים לי, תאמר משמלתי באים ומזדווגים לי, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם דייך שאני אלהיך דייך שאני פטרונך, ולא לך לעצמך אלא דיו לעולמי שאני אלוהו דיו לעולמי שאני פטרונו.

וכבר כתבתי כמה פעמים על הבירור שנעשה במעמד הר סיני בן אומות העולם לעם ישראל

ואומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב

מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין? - שלא עמדו על הר סיני. שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

במעמד הר סיני נוצר ההבדל בן אומות העולם לעם ישראל הבדל שלא ניתן לשינוי ובאותו מעמד נוצר צד שלישי שממנו יבאו הגרים שהמיוחד בהם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני  ורק כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני יוכלו להיכנס באמת לתוך העם היהודי אומנם יש כאלו שיכנסו לתוך העם היהודי אבל הם יהיו בבחינת גרים גרורים שעליהם אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו 


יתרו היה  מאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וכך כותבת הגמרא תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א

כתנאי: וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב; ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו,

כלומר יתרו שמע מתן תורה ובא והתגייר כלומר המזל שלו היה במעמד הר סיני ואותו המזל נתן לו את הכוח לשמוע ולהגיע כדי להתגייר ואילו שאר אומות העולם שגם שמעו את מתן תורה המזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ולכן מה שעניין אותם האם הקב"ה ישמיד אותם  וכך אומר ה תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א

וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: ובהיכלו כולו אומר כבוד, נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב! [אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה' נשפט!

וכך כותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יח

כז) וישלח משה את חותנו. ר' יהושע אומר שלחו לכבודו של עולם. ר' אלעזר המודעי אמר נתן לו מתנות רבות, שנאמר אל נא תעזוב אותנו (במדבר י לא), אמר לו אתה נתת לי עצה טובה, והקב"ה הסכים לדבריך, אל נא תעזוב אותנו, אמר לו כלום הנר מהנה אלא במקום חשך, אף אתה חמה, ואהרן אחיך כאור הלבנה, מה יעשה הנר בחמה ובלבנה, אלא אלך אל ארצי ואגייר כל בני מדינתי, שאביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה, וכן עשה שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם (שופטים א טז), לכך נאמר וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, הלך לגייר את בני משפחתו, שנא' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים [שמעתים] סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב (דה"א ב נה), יעבץ קרא לאלהי אבותיו שירבה גבולו בתלמידים, שנאמר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי (שם ד י) כתיב ויבא אלהים את אשר שאל (שם שם שם), זימן לו הקדוש ברוך הוא את בני קיני ולימדם תורה,

כלמור הבין יתרו את תפקידו לגרום לכך שנפל עליו הנטל להכניס לתוך עם ישראל את אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וזה התפקיד שלו . וכך אומר הבמדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג

ד"א הקרב את מטה לוי וגו' הה"ד (שם /תהלים/ סה) אשרי תבחר ותקרב אשרי מי שבחרו הקדוש ברוך הוא אף על פי שלא הקריבו ואשרי איש שקרבו אף על פי שלא בחרו ואיזה זה שבחרו זה אברהם שנאמר (נחמיה ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם אבל לא קירבו אלא הוא קירב א"ע יעקב בחרו הקדוש ברוך הוא שנא' (תהלים קלה) כי יעקב בחר לו יה וכן הוא אומר יעקב אשר בחרתיך אבל לא קירבו אלא הוא קירב את עצמו שנא' (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב אהלים, משה בחרו שנא' (תהלים קו) לולי משה בחירו אבל לא קירבו אשריהם אלו שבחרם הקדוש ברוך הוא אף על פי שלא קירבם בא וראה יתרו קירבו הקדוש ברוך הוא אבל לא בחרו רחב הזונה קרבה אבל לא בחרה אשריהם אלו שקירבן אף על פי שלא בחרן,

אברהם נבחר על ידי הקב"ה אבל יתרו וגם רחב הזונה הקב"ה קירב אותם אבל לא בחר בהם יוצא שאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני היו אלו שהקב"ה קירב אותם אבל לא בחר מהם וכמו שיתרו שמע כך גם רחב הזונה שמעה כי זה היה משמעות הקירוב וכתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כז

ד ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ, אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה, הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ

ולהבנתי יתרו מבין שאין לו ממש חלק בארץ ישראל כי הוא לא נבחר ע"י הקב"ה כי הקב"ה רק קירב אותו אבל הדרך שלו לקבל חלק בארץ ישראל הוא דרך המעשים שלו וזה בדיוק מה שהוא עושה וזה בדיוק מה שרחב הזונה עושה כל אחד בדרך אחרת יתרו קשר את עצמו לעם ישראל דרך הבת שלו ורחב קשרה את עצמה לעם ישראל דרך יהושע  כתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד ב

איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא בן תקוה וכתיב התם את תקות חוט השני! - אמר ליה: עינא סבא! ואמרי לה: פתיא אוכמא! מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע.

 

 

וגם בני בניו של יתרו ישבו בבית הגזית ויש מחלוקת האם  בתור תלמידי חכמים או שהתחתנו לכוהנים ובני בניו שרתו בהיכל הקודש ילקוט שמעוני שופטים רמז לח

ר' יונתן אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא אף ישראל אין נכנסין להיכל, אלא יושבים בסנהדרין ומורים דברי תורה, וי"א בנותיהם נשאו לכהנים והיו מבני בניהם מקריבין ע"ג המזבח, ומנין לבני יונדב בן רכב שהיו מבני בניו של יתרו? שנאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ומה אלו שקרבו עצמן כך קרבן המקום, ישראל שעושין רצונו של מקום על אחת כמה וכמה

והמשותף ליתרו ולרחב שהם באו משני ענפים של היצר הרע יתרו מיצר הרע של עבודה זרה ורחב מיצר של עריות ואומר חברותא סנהדרין דף סד עמוד א

יתבו תלתא יומא, ישבו אנשי כנסת הגדולה שלשה ימים בתעניתא, בעו רחמי שיסתלק מהם יצר הרע של עבודה זרה.

נפל להו פיתקא מרקיעא, נפל להם פתק מן הרקיע, דהוה כתיב בה "אמת", לאות כי הסכים הקדוש ברוך הוא עמהם שיש לסלק את יצר הרע של עבודה זרה.

אמר רבי חנינא: שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא "אמת". והיינו, כמו שהמלך המסכים עם עבדיו, חותם עמהם בתקנתם את חותמו, כך הקדוש ברוך הוא חתם בחותמו, שהוא "אמת", את ההסכמה לתקנת אנשי כנסת הגולה לסלק את יצר הרע של עבודה זרה.

נפק כגוריא דנורא, יצאה אש בדמות גור אריה, מבית קדשי הקדשים.

אמר להו נביא לישראל: היינו, אש זו הנראית כגור אריה, היא יצרא דעבודה זרה.

בהדי דקתפסי ליה - אישתמיט ביניתא מיניה, נתלשה ממנו שערה אחת, והשמיע על כך את קול צערו, ואזל קליה, והלך קול צערו בארבע מאה פרסי.

אמרו: היכי ניעבד, מה נעשה? דילמא משמיא מרחמי עליה כאשר ישמעו את קול צערו!

אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא, הטילוהו בתוך דוד עופרת, וכסיוה באברא, וגם כסויו יהיה עופרת, דשייף קליה, לפי שהעופרת שואפת לקרבה את הקול, ומעמעמת את הקול יותר מכל דבר אחר. דכתיב [זכריה ה] "ויאמר: זאת הרשעה! יצר הרע של עבודה זרה! וישלך אותה אל תוך האיפה, וישלך את האבן העופרת אל פיה".

אמרי אנשי כנסת הגדולה: הואיל ועת רצון הוא עתה, הבה ניבעי רחמי גם איצרא דעבירה של עריות, לסלקו מאתנו.

בעו רחמי, ואימסר בידייהו יצר עבירה של גילוי עריות.

חבשוהו תלתא יומי.

וכיון שהתבטלה התאוה לעבירה, התבטלה כליל התאוה של הזכרים מלהוליד ומהנקיבות מלילד.

איבעו ביעתא בת יומא, חיפשו ביצה שנולדה היום כדי להאכילה לחולה - ולא אשכחו. לא מצאו ביצה טריה לפי שגם התרנגולות חדלו מלהטיל ביצים כיון שפסק חימומם.

אמרו אנשי כנסת הגדולה: היכי נעביד?

אם ניבעי פלגא, אם נבקש שתתבטל רק התאוה במקום שיש בו עבירה -

פלגא מרקיעא - לא יהבי.

אלא, כחלינהו לעיניה, סימאו את עינו של יצר הרע לעריות, ואהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה. הואיל הסימוי שלו לכך שלא מתגרה אדם בקרוביו, אבל עדיין מתגרה הוא באשת איש ובנדה.

וכך כתוב במכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א

אמרו: לא הניח יתרו עבודה זרה בכל העולם, שלא חזר עליה ועבדה, שנאמר מכל האלהים.

ועל רחב כתוב שזינתה ארבעים שנה וברור שהייתה  עמוק בתוך יצר הרע של עריות אבל גם יתרו וגם רחב שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני היה את הכוח לצאת ולהגיע לתוך העילית של עם ישראל כמו שהגמרא אומרת על יתרו ורחב . וההבנה שלי שלא משנה מה העומק של האדם אם הוא נמצא בתוך היצר הרע עדיין שזה שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יש לו את הכוח להתרומם עד למעמד שבני בניו יהיו בתוך היכל השם

וצריך להבין את הקשר של יתרו ורחב ליריחו  של יתרו ורחב ליריחו הוא מובן כי יריחו היא החלק האחורי של ירושלים ולהבנתי זה החלק שניתן לאותם גרים שדרך יריחו הם יכולים להגיע לירושלים


ואומר  דף על הדף תמיד דף ל עמוד ב

כתב הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל בספר דובר צדק (ד' ע"ג ע"א): "מיריחו היו שומעין" קשה, ביריחו היה צריך לומר? אלא: ירושלים ויריחו, המה שתי הערים, שהתחיל בהם כיבוש ארץ ישראל ונסתיים. הותחל ביריחו ונסתיים בכיבוש היבוסי יושב ירושלים, יריחו היא בחינת אחוריים, של ירושלים ובית המקדש. אמרו חז"ל (פסחים כ"ו ע"א): "קול מראה וריח אין בו משום מעילה" - שלשה דברים אלו, נרגשים בלי פעולת האדם. רק בכדי למנוע הרגשתם, צריך לעשות פעולה. מורגש ביותר זהו "מראה" והיא ירושלים עצמה, לא ראו אותה ביריחו. ההתפשטות היתה רק מצד הקול והריח - ביחד עשר. וזהו מה שאמרו (יומא כ' ע"א): "מירושלים ועד יריחו עשר פרסה".

ואומר "מיריחו" - עשרת הדברים האלו, חדרו עד ליריחו. אך "מיריחו" חזרו לירושלים, למקומם. ולא נשארו שם. כי יריחו היא הניגוד של ירושלים, ולכן היא שוה לה בהרבה דברים, כמו ששטח בית המקדש היה ת"ק אמה על ת"ק אמה (מידות רפ"ב) כן: דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, וזה שיבנה בית הבחירה בחלקו, יטלנה (ספרי פר' בהעלותך). יריחו שוה לבבל שהחריבה את ירושלים, יריחו נקראת עיר התמרים (דברים לד, ג), וכן בבל מקום תמרים (פסחים פ"ח ע"א). לכן קלל יהושע את מי שיבנה את יריחו (יהושע ו, כו). כי: "כשזה קם זה נופל". ונקראת (מדרש במדבר רבה טו, טו): "מנעולה של ארץ ישראל". כאשר היא בתוקפה אי אפשר להכנס לארץ ישראל עכד"ק.

ואומר הספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פא

והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, וכי מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקים את הארץ הניחו דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו נתנוהו ליונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותו ארבע מאות שנה וארבעים שנה שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים (מלכים א' ו א) צא מהם ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נמצאו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימין באו בני בנימין ליטול חלקם עמדו ופינו אותו מפניהם שנא' ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א טז) (סליק פיסקא).

אם כך יוצא  לנו שיריחו שזה מנעולה של ארץ ישראל הוא אותו חלק שניתן לאותם אלו שיהיו גרים שניתן ליתרו שדרכם יוכלו להגיע לירושלים וזהו תפקידם של אלו שמזלם היה במעמד הר סיני אותם אלו שהקב"ה קירב אותם אבל לא בחר בהם שדרך יריחו יוכלו להגיע לירושלים  . ליריחו יהיה את התפקיד לעתיד לבא לעשות ברור מי מאומות העולם הם אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ומי שלא

ואומר המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז

ומנין שהראהו גוג וכל המונו שנא' בקעת יריחו ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת יריחו.

ולכן מובן שאברהם שחזר ממצרים הקים את המזבח ליד יריחו ולא ביריחו כי יריחו שייך למי שהקב"ה קירב אותו ולא בחר בו ויש הבדל מהותי בן התפקיד של אברהם ושל יתרו ורחב וכתוב בראשית פרק יג

(ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי:

ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לב

ד"א ארץ חמדה שחמדו לה כל המלכים, שבין העי ובין יריחו אינו אלא ג' מילין לזו מלך ולזו מלך,

לסיכום יתרו ורחב הם חלק מאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ויש להם חלק מהותי בתוך העם היהודי וחלק בלתי נפרד ממנו ולימות המשיח יעשה בירור אמיתי גם בתוך העם היהודי וגם באומות העולם מי שייך לעם היהודי ומי לא ולכן יתרו לא אמר שיחזור לבית אביו כי הוא לא שייך לשם כי הוא התנתק ונכנס לתוך העם היהודי אבל רק מתוך קרוב ולא בחירה אבל מעשיו גרמו לכך שהוא נכנס לעילית של עם ישראל ותפיקו להחזיר את כל אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני

פרשת נשא שנאה ירדה לעולם מי שונא את מי ? מה המשמעות של אהבה ? למה עם ישראל חייב לשנוא את הגויים ? למה הגויים חייבים לשנוא את עם ישראל ? כיצד זה קשור לחייך קודמין? למה ניתן להבין את המושג אהבה רק מהקב"ה ? ‏ט"ו/סיון/תשע"ז

בס"ד
פרשת נשא  שנאה ירדה לעולם מי שונא את מי ?  מה המשמעות של  אהבה ? למה עם ישראל חייב לשנוא את הגויים ? למה הגויים חייבים לשנוא את עם ישראל ? כיצד זה קשור לחייך קודמין? למה ניתן להבין את המושג  אהבה רק מהקב"ה ? ‏ט"ו/סיון/תשע"ז

בשבועות דיברתי על השנאה שירדה לאומות העולם בהר סיני שמצד אחד אומות העולם שונאים את עם ישראל ומצד שני יש שנאה של עם ישראל לאומות העולם . הסברתי את השנאה של עם ישראל לאומות העולם וקראתי לה "שנאה רעיונית " והיא מתוך מה שאמר דוד המלך בתהלים פרק קלט

(כא) הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְקֹוָ֥ק׀ אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

(כב) תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי:

ואומר הרד"ק תהלים פרק קלט פסוק כב

(כב) תכלית שנאה, גדולה, שלא אוּכַל לִשְׂנֹאתָם יותר. וכפל הענין לחזק:

כלומר השנאה של עם ישראל לאומות העולם באה מתוך ההבנה שכל מהותם של אומות העולם הוא נגד הקב"ה בגלל שלא רצו לקבל את התורה . ואומר המצודת דוד תהלים פרק קלט פסוק כב

לאויבים - נחשבו בעיני כאלו היו אויבי ומבקשי רעתי עם כי לא עשו לי מאומה רע:

כלומר עצם זה שלא קיבלו את התורה אני שונא אותם תכלית השנאה לא בגלל שעשו לי דבר רע כי כל מהותם נגד מהות העולם . וכבר כתבתי בעבר שבמתן תורה היה בריאה של העולם מחדש עם השינוי שבו הברואים קיבלו על עצמם את התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם .

ואני רוצה להבין יותר את השנאה של אומות העולם לעם ישראל ולברר את מהותה של אותה השנאה .

כדי להבין את המהות של שנאה צריך להבין מה זה אהבה כי שנאה היא ההיפך של אהבה . ושנאה ואהבה הם סמוכים בתורה שכתוב בויקרא פרק יט

(יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא:

(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק:

ואומר הפסוק וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק כלומר את מושג של אהבה ניתן ללמוד רק מ אני יקוק . כלומר את מושג אהבה ניתן רק ללמוד מהקב"ה וכדי  להבין את זה יותר לעומק

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה.

והתוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וי"מ משום דכתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא תטור ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי נקום ינקם כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב כו'.

מפרש התוספות ואומר לפי היש אומרים שחייך קודמים מתנגש עם המושג ואהבת לרעך כמוך וההבנה שלי שכל אדם הוא בגדר מתחרה לשני ואז חייו קודמים לחיי השני ולכן אדם לא יכול לעשות את מצות אהבת לרעך כמוך כנגד עצמו ולכן מול אדם חי  אחר לא ניתן לקיים את אהבת לרעך כמוך ב 100 אחוז וניתן לעשות את זה רק כנגד אדם מת או שהוא הולך למות כי כאשר הוא מת הוא הפסיק להיות מתחרה שלך ואז אתה לכאורה יכול לקיים את המצווה . וצריך להבין למה זה ככה כי בעולם שלנו עולם המוגבל במקום בזמן ובמשאבים יש תחרות של כל אדם מול כל אדם . כי יתרון לזה זה חיסרון לשני כלומר הגבולות של המשאבים בעולם הזה גורמים לכך שהכלל חייך קודמים גורמים לך להיות בתחרות מול כל אדם ולא משנה אם אתם קרובים או רחוקים . אז אם חייך קודמים שזה צד מהותי באדם מאיפה הוא ייקח את הכוח לאהוב את רעך ? הרי הוא פועל נגד עצמו כי השני מתחרה שלו על המשאבים המוגבלים של העולם . וכאן צריך להבין את סוף המשפט אֲנִ֖י יְקֹוָֽק  . הקב"ה בהגדרה אין לו שום מגבלות מכל סוג שהוא לא זמן לא מקום וכל סוג של מגבלה אחרת אין לו צורך בשום דבר ולכן כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא לא ברא אותו מתוך צורך כי כל צורך שהוא הוא מגבלה ולקב"ה אין שום מגבלה ולכן לנו בני האדם לא יהיה לעולם הבנה מלאה למה הקב"ה ברא את העולם אבל יש לנו את ההבנה שהעולם נברא מתוך אהבה כלומר לא מתוך צורך כלשהו כי אצל הקב"ה אין דבר כזה חייך קודמים כי הבריאה של העולם לא גרמה לחוסר את הקב"ה כי לקב"ה אין שום מגבלה ולכן מושג האהבה ניתן להבין אך ורק מתוך הבנה של בריאת העולם על ידי הקב"ה . ולכן בתורה כתוב וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק  כי התורה רוצה להדגיש שאת מושג האהבה ניתן ללמוד אך ורק מהקב"ה . ואולי יש כאן עוד רמז של התורה שכאשר האדם יתאמץ כנגד חייך קודמים ויעשה מעשה שגורם לו חסרון אבל מצד שני נותן יתרון לאדם האחר בסופו של דבר גם הנותן המחסר מעצמו יוכל "להשלים " את החיסרון של עצמו מהאין סוף של הקב"ה וכך אומר המדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב

רבי עזריא בשם רבי יהודה בר' סימון אמר זו השכינה ר' יודן אמר זה זכות התורה וזה זכות הצדיקים א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי ולא יכול משה לבא וגו' משל למה"ד למערה שהיא נתונה על שפת הים רעש הים ונתמלאת המערה והים לא חסר כלום כך אהל מועד נתמלא מזיו השכינה והעולם לא חסר כלום

לסיכום האהבה זה הרצון לתת מתוך עצמך אבל חייך קודמים שהוא תוצאה וחלק בלתי נפרד מהעולם המצומצם שלנו נוגד את האהבה ולכן האהבה היא רק מידה של הקב"ה שבו אין את המושג חייך קודמין והדרך היחידה ללמוד מה זו אהבה זה ללמוד מהקב"ה אבל לימוד מהקב"ה לא יכול לשנות את חייך קודמין ורק חיבור אל הקב"ה חיבור אל האין סוף יכול לגרום לכך שיש מצב שאתה נותן ולא נחסר .אבל לא ניתן להגיע בעולם הזה למצב שבו חייך קודמין מתבטל לגמרי ורק מול מת לא קיים המושג של חייך קודמין ולכן אם אתה לא בורר לו מיתה יפה אתה עובר על ואהבת לרעך כמוך .

מתוך הבנה זו נתחיל להבין את המושג שנאה שהיא ההפך  של אהבה וצריך להגיד שמי שלא מקבל או דוחה את הקב"ה מנתק את עצמו ממידת האהבה והוא נשאר רק עם מידת חייך קודמין  ומי שיש לו רק את המידה הזאת כאשר הוא רואה דבר שמתנגש עם האינטרס שלו הוא שונא אותו ואז הוא נהפך לאויב שלו כי זה האופציה היחידה שהוא יכול להפעיל כמגדו . כי מי שפוגע באינטרס העצמי שלך אתה שונא אותו ואתה נלחם בו אם יש לך את הכוח או רק שונא אותו אם אין לך את הכוח להלחם בו . וזה בדיוק העניין של השנאה שירדה על הר סיני . אומר תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א

מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו.

עם ישראל קיבל על עצמו את התורה והקב"ה בחר בו לעם הסגולה כתוב בשמות פרק כ

(ב - ג) אָֽנֹכִ֖י֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים לֹֽ֣א יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י:

הדיבר הראשון קבע את העובדה שעם ישראל הוא העם שקבל את התורה והעם היחידי של הקב"ה כלומר כל הבריאה והעולם שייך למי שקיבל עליו את התורה ואומות העולם שלא רצו לקבל את התורה נשארו עם שום דבר ולכן הדבר היחידי שהם יכלו לעשות זה לשנוא את עם ישראל ולהפוך אותו לאויב להלחם בו בצורה טוטאלית כי האפשרות היחידה שיש להם באופן תיאורטי  לקבל חלק מהעולם זה השמדת עם ישראל . ולכן הדבר היחידי ששאלו את בלעם האם הקב"ה ישמיד אותנו או במבול של מים או במבול של אש וכך אומר התלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א

נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב! [אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה' נשפט! אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, [מיד] פתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום;

כלומר ברגע שהבינו שהקב"ה לא ישמיד אותם הם היו מוכנים אפילו לברך את עם ישראל אבל רק מתוך האינטרס של חייך קודמין ולא מתוך הבנה שזה הרצון של הקב"ה . אבל עדיין הם רק בתוך המידה של חייך קודמין  וכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב

דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס.

ושמעון בר יוחאי הבין שמתוך שאומות העולם דחו את התורה הדבר היחידי שמניע אותם זה חייך קודמין ולא דבר אחר ולכן אמר מה שאמר והתוצאה : אומר ה תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב

הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג.

וכשאומות העולם באו אל הקב"ה בטענה למה לא כפה עליהם הר כגיגית כמו על עם ישראל ולאחר שאמר להם שנתן להם את התורה ולא קיבלו ועם ישראל קיבלו ועשו   נתן לאומות העולם  הזדמנות נוספת כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו

כלומר גם כאן המבחן היה האם אומות העולם לא נמצאים ב 100 אחוז בתוך המידה חייך קודמין או יש להם קשר כלשהו לקב"ה והתוצאה שיצאו מבעטים בסוכה כלומר מה שדחף אותם לצאת ולבעט זה העניין של חייך קודמין לכל דבר וגם לקב"ה .

וכמו שאנחנו רואים אומות העולם באמצעות 2 הדתות הנצרות והאיסלם היה לבטל לחלוטין את היהדות תוך טענות סרק ובפועל ניסו ומנסים להשמיד את עם ישראל או באמצעות ביטול היהדות או השמדה פיזית של עם ישראל .

וגם כל המהלך של יציאת מצרים היית התמודדות מול מי שהכחיש את הקב"ה לגמרי

שמות פרק ה

(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:

ואחר כך אומר הנביא יחזקאל פרק כט

(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר פרעה הכחיש  את  הקב"ה ולכן אין לפרעה ברירה אלה להילחם בעם ישראל כי קיום עם ישראל מנוגד לאינטרס של פרעה ואז המידה של חייך קודמין גורמת לו לשנוא את ישראל ולהלחם בו וכך כתוב בשמות פרק א

(י) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:

לסיכום הכחשת הקב"ה ואי קבלת התורה עושה מחיצה בן האדם לאהבה שזו המידה של הקב"ה ואז נשאר האדם עם המידה של חייך קודמין וזה יוצר למעשה שנאה לכל מי שמחובר לקב"ה ומאמין בו ומקבל על עצמו את התורה  וזה המשמעות של מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו.

כי מי שמחובר לקב"ה בסופו של דבר מחובר לאין סוף ולכן אין הוא נחסר ממה שנתן כי מי שבאמת אוהב את הקב"ה מחבר את עצמו לאין סוף שגורם לכך שאפילו הזדונות נהפכים לזכויות כנגד כל הגיון של העולם המצומצם בו אנחנו חיים