פרשת עקב למה כיבוש איטי יגרום שלא ירבה את חית השדה ? למה כיבוש מהיר ירבה את חית השדה ? ומה הקשר לוישמן ישורון ויבעט? ‏כ"ב/אב/תשע"ה

בס"ד

פרשת עקב  למה כיבוש איטי יגרום שלא ירבה את חית השדה ? למה כיבוש מהיר ירבה את חית השדה ? ומה הקשר לוישמן ישורון ויבעט?  ‏כ"ב/אב/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

דברים פרק ז

(כב) וְנָשַׁל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:

ונשאלת השאלה מדוע אם הם ירשו את הארץ מהר ולא לאט לאט  תרבה עליהם חית השדה ?

ורש"י דברים פרק ז  אומר

(כב) פן תרבה עליך חית השדה - והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה, כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:

רש"י מפרש שמשה ידע שעם ישראל יחטא אבל עדיין קשה כי אם היה ידוע שעם ישראל  יחטא אז בכל מקרה יתרבו חיות השדה אז מה זה משנה עם ירשו מהר או ירשו לאט?  אם סופם לחטא בכל מקרה התוצאה תהיה ריבוי של חיות שדה כי זה בגלל החטא אז בעצם נשארת הקושיה למה אם יכבשו את הארץ מהר ירבו חיות השדה .

וכאן אני רוצה להסביר את  ההבדל בן כיבוש מהיר וכיבוש איטי

בכל מלחמה יש קושי עצום ועצם המלחמה יוצרת מצבים רבים של התמודדות וקושי ולכן אדם הנמצא בקושי בדרך כלל ליבו לא גס עליו כלפי שמים כי הוא נמצא במצב שכל רגע ורגע הוא צריך את הקב"ה בכל המצבים השונים של הלחימה . קושי זה של הלחימה מעצב את יראת השמים של הלוחם ואת הצורך שלו בסיעתא דשמיא  . כלומר לחימה ארוכה תגרום לכך שעם ישראל יבין את המשמעות של הסיעתא דשמיא ולכן הוא יעשה פחות חטאים ואם יעשה פחות חטאים חיית השדה לא תרבה אבל אם הלחימה תהיה מהירה ההבנה של עם ישראל בסיעתא דשמיא תהיה קטנה יותר ולכן יש יותר סיכוי שעם ישראל יעשה יותר חטאים ולכן תרבה חית השדה וזה בדיוק מה שהפסוק בה להסביר לנו על אופי האדם

וכתוב בדברים פרק לב

(טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ:

 

וכך כתוב מדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק טו

(טו). וישמן ישורון ויבעט לעולם כל שלפי שבע רעים וכן את מוצא בראשונים דור המבול ודור הפלגה והסדומיים שלא מרדו במקום אלא מתוך מאכל ומשקין שנ' חמאת בקר וח' צאן מה הוא אומ' וישמן יש' ויב' אמ' הקדוש ברוך הוא למשה אמור לישראל כשאתם נכנסין אין אתם עתידין למרוד אלא מתוך שלוה

והמלבי"ם דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק טו

(טו) טו עם כל הטובות האלה וישמן ישרון ויבעט. דרך השוכח טובה בעת טוב לו, תחלה מכיר טובה ובועט במזיד, ואח"כ שוכח העבר לגמרי: ועז"א תחלה ויבעט בזדון, ואח"כ שמנת עד כי עבית בעב הענן והחשך, כשית ושכחת לגמרי אל מוציאך ממצרים.

כלומר התורה יודעת את אופי האדם שכאשר נותנים לו את הכול ובקלות אינו מעריך את הנתינה רק הקושי שבהסגת הדברים גורם לאדם להעריך את מה שהקב"ה נותן  לו

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף פא עמוד א

שלחו מתם: הזהרו בערבוביתא, הזהרו בחבורה, הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה, שנאמר: +במדבר כד+ יזל מים מדליו, שמהן תצא תורה. ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן? אמר רב יוסף: שלא יאמרו תורה ירושה היא להם.

ואומר הר"ן מסכת נדרים דף פא עמוד א

הזהרו בבני עניים - להשתדל ללמדם תורה שמהן תצא תורה שאין להם עסק אחר ועוד שדעתם שפלה עליהם.

לצאת מבניהם ת"ח - שעל הרוב אינם בני תורה.

ירושה היא להם - לא ילמדו תורה מאחר שהם סומכים שירושה היא להם.

כלומר מי שאין לו מתאמץ יותר מי שיש לו לא מעריך את מה שיש לו

לסיכום משה ידע שעם ישראל יחטא אבל כיבוש מהיר יגרום לעם ישראל לא להעריך את הסיעתא דשמיא ולכן עם ישראל יחטא יותר ולכן חית השדה תרבה. אבל אם יכבוש לאט לאט יעריך את הסיעתא דשמיא ועם ישראל יעשה פחות חטאים ולכן לא תרבה חית השדה .

פרשת עקב מה התפקיד של הצרעה ? למה יש צרעה של משה וצרעה של יהושע ? למה הצרעה של משה טיפלה גם במי שנמצא בעבר המערבי של הירדן ? ‏כ"ב/אב/תשע"ה

בס"ד

פרשת עקב מה התפקיד של הצרעה ?  למה יש צרעה של משה וצרעה של יהושע ? למה הצרעה של משה טיפלה גם במי שנמצא בעבר המערבי של הירדן ? ‏כ"ב/אב/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

דברים פרק ז

(יט) הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם:

(כ) וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ:

ואומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף לו עמוד א

תנא: צרעה לא עברה עמהם. ולא? והא כתיב: +שמות כג+ ושלחתי את הצרעה לפניך! אמר ר' שמעון בן לקיש: על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה, שנאמר: +עמוס ב+ ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו'. רב פפא אמר: שתי צרעות הואי, חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עבר, דיהושע עבר.

וצריך להבין מה המשמעות של הצרעה ומה תפקידה ?

אנחנו רואים לפי הפסוקים שיש לצרעה שני תפקידים האחד עד אבוד הנשארים  והשני  וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ להיפרע מן אלו המסתתרים מפני עם ישראל .

ואכן אנחנו רואים שני פסוקים שונים האחד נאמר ביהושע פרק כד

 (יב) וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ:

לפי הבנתי זה "הנשארים" והפסוק השני

נאמר בשמות פרק כג

(כח) וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ:

וזה לפי דעתי "הנסתרים" .

וצריך להגיד שזה הסיבה שרב פפה מחלק את הצרעה לשני צרעות האחת של משה והשנייה של יהושע

של משה "מטפלת"  "בנשארים"  שזה מלאכי האמורי הם סיחון ועוג מלך הבשן ושל יהושע מטפלת

"בנסתרים מפניך " .   סיחון ועוג היו מבני הנפילים ובמהותם הם ענקים וגדולים ובטח לא מאלו "הנסתרים מפניך"  ולתפקיד הזה נתן הקב"ה למשה את הצרעה שמטפלת  בזרע הנפילים עוג וסיחון

וכך נכתב  במדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים - הוספה סימן ח

אמר רבי לוי זימן הקדוש ברוך הוא שתי צרעות לכל אחד ואחד מהם, שנאמר (ואת) [וגם את] הצרעה ישלח ה' (אלהים) [אלהיך] בם (דברים ז כ), והצרעה פורחת ומכה אותו לתוך עינו, ומיד היתה עינו יוצאה ומת, וזה הוא שאמר דוד, כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו וגו' (תהלים מד ד), אלולי לא עזרת אותם לא היו יכולים להם, ולכך כשראה אותם משה נתיירא מהם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא מהם. אמרו חכמים יותר היו קשים סיחון ועוג מפרעה וחיילותיו, וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה וחילו, כך היו ראויים לומר על סיחון ועוג, אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה, לסיחון מלך האמורי כי לעולם חסדו ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו (תהלים קלו יט כ).

ואני רוצה לפרש שהצרעה של משה היה בכוחה לטפל באותם בני הנפילים שמקורם מהשמים ורק בזכות הצרעה יכול משה להתגבר עליהם . ולצרעה של משה היה את היכולת "לטפל" באותם בני נפילים כי הצרעה היא שליח ישיר של הקב"ה כמו שכותב הדעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרק כג

(כ) הנה אנכי. בזכות עשרת הדברות שמתחילין באנכי אני שולח מלאך לפניך לשמרך ד"א אמר לו הקדוש ברוך הוא הנה אנכי אמר לו משה איני מבקש מלאך לילך עמנו אלא אתה בכבודך ואם אין שכינתך הולכת עמנו אין אנו זזין מכאן. אמר לו הקדוש ברוך הוא אפי' מלאך אינני שולח אלא הצרעה דכתיב וגם את הצרעה ודוקא לעולם הזה שולח צרעה אבל לעתיד לבא הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא הה"ד הנה אנכי שולח לכם מלאך:

משה דרש וקיבל מהקב"ה את הצרעה שהיא שליח ישיר של הקב"ה ולא מלאך כי במקרה הזה ההתמודדות של משה הוא ישירות מול בני המלאכים ולכן משה לא רצה מלאך שיסייע לו ומשה  רצה שהקב"ה יסייע לו ישירות ואכן הקב"ה נענה לו ונתן לו את הצרעה שיכולה להתמודד מול בני הנפילים מלכי האמורי סיחון ועוג וזה היה הצרעה של משה עם תפקיד מאוד מוגדר ומיוחד .

ולצרעה של יהושע היה תפקיד אחר לטפל באלו הנסתרים וזו צרעה אחרת עם יכולת שונה . אם כן לפי המהלך שלי אין ויכוח בין רבי שמעון בן לקיש לרב פפה שמעון בן לקיש מדבר על הצרעה של משה ורב פפה נותן הבנה שהיו פה שני צרעות צרעה של משה וצרעה של יהושע .

אבל אם כך מדוע הצרעה של משה פועלת מעבר הירדן המזרחי והורגת גם בעבר המערבי ?

ואני רוצה להגיד שאכן הצרעה של משה פעלה גם מרחוק על עבר הירדן המערבי אבל היא לא טפלה "בנסתרים"  היא טפלה "בנשארים"   ומי היו הנשארים מבני הנפילים שהיו צריך לטפל בהם  ?

במדבר פרק יג

(כב) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם:

והזוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד א

תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קודשא בריך הוא בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב (בראשית ו) המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם אשר מעולם דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי, אנשי השם אחימן ששי ותלמי:

כלומר גם סיחון ועוג ואחימן ששי ותלמי הם בני הנפילים ולכן הצרעה של משה שתפקידה לטפל באותם בני הנפילים טיפלה גם באלו שישבו בארץ אבל היא לא עברה את הירדן אלה טיפלה בהם מהצג המזרחי של הירדן .

לסיכום יש לנו שני סוגי צרעות עם שני תפקידים שונים . הצרעה של משה שתפיקה לטפל "בנשארים" הם בני הנפילים ורק הצרעה של משה יכלה לטפל בהם בתור שליח ישיר של הקב"ה ללא קשר למלאכים . ויש את הצרעה של יהושע שטפלה "בניסתרים" הם מהעמים שהיו בארץ והסתתרו מפני עם ישראל  .