20.2.2015

פרשת תרומה יגעתי ומצאתי תאמן , למה מצאתי ? מה ההבדל בין לחדודי לבין לאוקמי גירסא ? למה מועיל סיוע מן השמים ? וכיצד זה קשור ל 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה ? ‏א'/אדר/תשע"ה


בס"ד  

פרשת תרומה  יגעתי ומצאתי תאמן , למה מצאתי ? מה ההבדל בין לחדודי לבין לאוקמי  גירסא ? למה מועיל סיוע מן השמים ? וכיצד זה קשור ל 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה ?  ‏א'/אדר/תשע"ה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן טז

א"ר אבהו כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח לסוף אמר ליה רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר מה עשה הקדוש ברוך הוא משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו,

כלומר משה קיבל במתנה את התורה . משה בכוח עצמו לא יכול לקבל את התורה ורק המתנה של הקב"ה גרמה לו לקבלת התורה . וצריך להבין איזה מתנה קיבל משה מהקב"ה ? וזה בדיוק המשא ומתן של הגמרא בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

אמר רבי יוסי בר' חנינא: לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר: +שמות לד+ כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר: +משלי כב+ טוב עין הוא יבורך וגו'.  מתיב רב חסדא: +דברים ד+ ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם! ואותי צוה, ואני לכם. +דברים ד+ ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי! אותי צוה, ואני לכם. +דברים לא+ ועתה כתבו לכם את השירה הזאת! השירה לחודה. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל! אלא פילפולא בעלמא.

ןאומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה וניהג בה טובת עין ונתנה לישראל.

כלומר היכולת לפלפל ולהבין את התורה זה המתנה שקיבל משה מהקב"ה . כוח הפלפול הזה זה היכולת ולהבין את התורה .ולמה ניתן למשה כוח הפלפול במתנה   ? כדי שיהיה בידנו כוח לשחזר את התורה שנשכחה בימי מותו של משה תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא.

כלומר להחזיר את ההלכות זה לא ע"י נביא כי לא בשמים היא רק ע"י כוח הפלפול וכוח הפלפול ניתן למשה במתנה שנתן אותו לעם ישראל ורק ע"י כוח הפלפול הזה ניתן להחזיר לשלמותה את התורה ואכן היו שעשו את זה . כתוב בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו".

ובתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

כלומר  המתנה הזו שנתן משה לעם ישראל מצריך כוח לימוד ופלפול שהיה עד מותו של יוסף בין יועזר .

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד ב

ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן, יגעתי ומצאתי - תאמן. הני מילי - בדברי תורה. אבל במשא ומתן - סייעתא הוא מן שמיא. ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא - סייעתא מן שמיא היא.

וצריך להגיד שלחדודי זה הפלפול כלומר זה המתנה שניתנה לעם ישראל וזה לא בשמים זה ניתן לעם ישראל במתנה . ולזה לא צריך סייעתא מן שמיה כי זה כוח שניתן למשה וניתן ע"י משה לעם ישראל וזה המשמעות של  יגעתי ומצאתי תאמן . ולכן המשפט  מדבר בלשון אבידה  כי התורה ניתנה לעם ישראל אבל "נאבדה " כלומר נשכחה ולכן לשון "מציאה " שהיא לא בשמים היא ניתנה לעם ישראל היא נמצאת כאן אבל צריך לשחזר אותה מחדש למצא מה שניתן ונשכח וזה ניתן ע"י כוח הפלפול של משה שנתן אותו לעם ישראל .

ועדיין צריך להבין מה המשמעות של "לאוקמי גירסא"   ולמה לה צריך דווקא  "סייעתא מן שמיא "

המובן המילולי זה להעמיד גירסה . בפרשת כי תישא תשע"ד   כתבתי על 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה


ושם הבאתי שיש שני סוגי הלכות שנשכחו 3000 הלכות שנשכחו  בימי אבלו של משה ו 300 הלכות שנשכחו במשא ומתן בין משה ליהושע . שם  רציתי להבדיל ביניהם  3000 ההלכות שנשכחו בימי אבלו של משה נמחקו ע"י הקב"ה  בגלל חטא העגל ולכן אותם הלכות לא נמצאות בשמים הם נמחקו והביטוי לא בשמים היא הכוונה שבאמת אותם הלכות לא נמצאים בשמים וניתנות לשחזור רק ע"י כוח הפילפול שניתן למשה שנתן במתנה לעם ישראל . אבל אותם הלכות שהקב"ה לא מחק מהשמים והם רק נשכחו נמצאים פה נמצאים בשמים ואותם הלכות ניתן לשחזור גם ע"י סייעתא מן שמיא  וזה הפרוש להעמיד גירסא כלומר להעמיד מה שקים פה ולא נמחק . וזה עומד ביסוד הויכוח בין רבי אלעזר לחכמים בנושא תנורו של עכנאי ראה שם  .

וכך מתפרשים הדברים בתלמוד בבלי לפי המהלך הזה .

פלפול התורה שניתן במתנה ע"י משה זה "לחדודי"   וזה לא תלוי בסיוע מן השמים זה רק ע"י יגיעה כי לא בשמים היא וזה הדרך היחידה להחזיר לעולם את אותם הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה אבל שאר ההלכות שלא נמחקו ע"י הקב"ה ניתן להחזיר אותם גם ע"י סיוע מן השמים . ולפי הבנה זו ברור שלהעמיד גרסא ניתן ע"י יגעתי ומצאתי תאמן אבל גם אם לא יגעת וסייעו לך מן השמים אתה צריך להאמין כי אותם הלכות נמצאות בשמים ולא נמחקו .

אבל זה קשה על רש"י שאומר במסכת מגילה דף ו עמוד ב

יגעתי - בתורה.לאוקמי גירסא - שלא תשתכח ממנו.סייעתא דשמיא - ויש יגע ואינו מוצא.

כלומר רש"י מפרש שיש שיגע ואינו מוצא וזה קשה על הפרוש שלי אבל רש"י במקום אחר

בתלמוד בבלי מסכת מנחות דף ז עמוד א

אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה, ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה. ולישלח ליה וליתי לגביה! סבר: הכי מסתייעא מילתא טפי.

רש"י מסכת מנחות דף ז עמוד א

אבימי מסכתא דמנחות איעקר ליה - נשתכחה הימנו.ולישלח ליה - לרב חסדא דליתי לגביה.מסתייע מילתא - משום יגעתי ומצאתי (מגילה דף ו:).

כלומר לפי רש"י ע"י יגיעה יש סיוע מן השמים אבל ע"י יגעתי ומצאתי כלומר אם אתה יגע בתורה גם תוכל לזכור ולהעמיד גירסה .  וניתן לתרץ את הסתירה ברש"י שכוח הפלפול זה כוח שעמד עד מותו של יוסף בן יועזר כלומר  כוח הפלפול מאז לא קיים ולכן היו כאלו שהיה להם את הכוח להחזיר את ההלכות ויש כאלו שלא יכולים להחזיר את ההלכות גם ע"י יגיעה ועמל . כלומר לפני יוסף בן יועזר היה את המושג יגעתי ומצאתי ולאחריו  גם אם יגעת לא בטוח שמצאת  . אבל ע"י סיוע מן השמים תמיד תוכל להעמיד גירסה אבל רק באותם הלכות שלא נמחקו ע"י הקב"ה . ושאר ההלכות יחזרו ע"י אליהו הנביא שיש לו את שני הכוחות גם כוח הפלפול של משה כי נולד לפני יוסף בן יועזר וכן יש לו מהלכים בשמים ועל זה נאמר בערוך לנר מסכת נדה דף כג עמוד ב

דלפי מה שמפרשים מילת תיקו נוטריקון תשבי יתרץ קושיות ואבעיות

קושיות – הלכות שנמחקו   אבעיות – הלכות שלא נמחקו שמועיל להם סיוע מן השמים

 

פרשת תרומה היכן שמע משה את הקב"ה ? מה היה טווח השמיעה במשכן ? ומי יכול לשמוע את הקב"ה במשכן ? מה ההבדל בין קריאה לדיבור ? ‏א'/אדר/תשע"ה


בס"ד

פרשת תרומה   היכן שמע משה את הקב"ה ? מה היה טווח השמיעה במשכן ? ומי יכול לשמוע את הקב"ה במשכן ? מה ההבדל בין קריאה לדיבור ? ‏א'/אדר/תשע"ה

כתוב במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ז

ויעש בצלאל את הארון, אין אתה מוצא באחד מכל כלי המשכן שעשה שם בצלאל כלום אלא בארון וכל המלאכות האחרות כל הכלים האחרות באמירתו ובעצתו, ולמה פירש בארון מלאכתו לבד ועשאו בידו, בשביל ששם צלו של הקדוש ברוך הוא שהוא מצמצם שם שכינתו, ולפיכך קראו בצלאל שעשה צלו של הקדוש ברוך הוא בין שני הכרובים שנאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו', ו

ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה רמז שסה

בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כתיב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואתה אומר ועשו לי מקדש אמר ליה הקדוש ברוך הוא משה לא כשם שאתה סבור אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום ושמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי למטה דכתיב ונועדתי לך שם ודברתי וגו'

כלומר צמצם הקב"ה  ושכן במשכן ומוסבר במדרש  שהיה זה צילו של הקב"ה שצומצם ושכן במקדש  בין שני הכרובים ומשם יצא הקול שדיבר עם משה  וכתוב בשמות פרק כה

(כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ

ומפרש רש"י בשמות פרשת תרומה פרק כה פסוק כב

ודברתי אתך מעל הכפורת - ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא א א) וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, זה המשכן מחוץ לפרכת, נמצאו שני כתובים מכחישים זה את זה, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו', משה היה נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח, קול יורד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד:

כלומר משה שמע את הקב"ה בתוך האוהל אבל הקול יצא מעל הכרובים כלומר  הקול של הקב"ה נשמע בתוך האוהל ולא רק בתוך קודש הקדשים. אבל החזקוני שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק כב

(כב) ודברתי אתך מעל הכפרת והא דכתיב וידבר אליו מאהל מועד, הכי קאמר כשהיה משה חוץ לאהל היה הוא שומע את הקול בא אליו מאהל מועד וכשהיה הוא בתוך האהל היה הקול בא אליו מעל הכפרת, כדכתיב ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול וגו'

כלומר הקול היה נשמע גם מחוץ לאוהל מועד אבל רק למשה .כלומר יש מחלוקת בין רש"י לחזקוני עד היכן נישמע קולו של הקב"ה . ואני רוצה להציע הצעה כדי לישב את המחלוקת לכאורה בין רש"י לחזקוני אומר הבמדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

אוציא את כולם ולא אוציא את מלאכי השרת שאין משה יכול ליכנס לרשותן למקומן עד שיקרא ת"ל קול לו קול אליו משה היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעין את הקול יכול היה הקדוש ברוך הוא מדבר עמו ולא היה קראו תחלה תלמוד לומר ויקרא אל משה וידבר הקדים קריאה לדבור דרך ארץ שלא ידבר אדם עם חבירו אא"כ קוראו תחלה הלא דין הוא נאמר באהל מועד דבור ונאמר בסנה דבור מה דבור האמור בסנה הקדים בו קריאה לדבור דכתיב (שמות ג) ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה אף דבור האמור באהל מועד הקדים קריאה לדבור,

המדרש מחלק בין קריאה לדיבור  . קריאה זה תחילת הדיבור כדי להפנות את תשומת ליבו של השומע לפני הדיבור  וזה לשון המדרש יש קריאה ויש את הדיבור עצמו . וצריך לפרש שאכן הדיבור נשמע רק בתוך אוהל מועד אבל הקריאה נשמעה גם מחוץ לאוהל מועד . רש"י דיבר רק על הדיבור והחזקוני דיבר גם על הקריאה .

ואכן מצאתי מאוחר יותר סימוכין לדברי בדברי אור החיים ויקרא פרק א

ויותר נכון לומר שלא דרשו שהיה הקול נפסק באוהל מועד אלא במה שדבר אליו באוהל מועד שכן כתוב וידבר אליו מאוהל מועד, אבל בקריאה מודה שיצא הקול חוץ לקרות למשה שהיה עומד בחוץ:

אבל הרמב"ן דברים פרק ל"א מחדש חידוש גם על רש"י וגם על החזקוני

(טו) וירא ה' באהל בעמוד ענן - הטעם, כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל, וזהו הכבוד, על דעת ר"א. ועל דעתי, הוא כמו וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל (במדבר יב ה), והנה כבוד ה' נראה בענן (שמות טז י). והטעם, כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו, והנה למשה נאמר (שם כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, אבל יהושע לא היה במעלה ההיא ואסור היה ליכנס באהל כלל. והנה ויעמד עמוד הענן על פתח האהל - שב לבאר כי היה הענן ובו הכבוד על פתח האהל חופף עליו, והנה הוא באהל:

כלומר גם יהושע שמע את הדיבור של הקב"ה אבל יהושע עמד מחוץ לאוהל מועד וזה נגד המדרש רבה שרק משה יכול לשמוע את הקב"ה .  כלומר יש  כמה דעות על מהות  הצמצום של הקב"ה רשי סובר שהצמצום והשמיעה היה רק למשה ורק בתוך המשכן . החזקוני מאריך את הטווח ואומר שמשה שמע מעבר למשכן . ניתן להסביר את ההפרש בין רש"י לחזקוני ע"י ההבדל בין קריאה לדיבור והרמב"ן מחדש  ומוסיף את יהושע לטווח השמיעה של דיבור בקב"ה גם מחוץ לאוהל מועד ולא מחלק בין קריאה לדיבור .

כדי שלא נחשוב שהצמצום של הקב"ה במשכן מלמד  חס וחלילה על סופיות של הקב"ה מפרש המהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף צט עמוד א

מקום ארון אינו מן המדה כו'. ול"ג כרובים בפ"ק דיומא ובפ"ק דמגילה וכן נראה דכרובים שמואל קאמר ליה דבנס היו עומדין הוא מבואר שהארון והכרובים בנס היו עומדין ואינן מן המדה לפי ששם השכינה שורה כמ"ש ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים ושאינו גשם לא יכילהו מקום ומדה ומלא כל הארץ כבודו וק"ל: