בס"ד פרשת שמיני "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" מה החשיבות של יציאת מצרים ? האם יציאת מצרים זה בריאה חדשה של העולם ? ‏י"ט/אדר ב/תשע"ד

בס"ד  פרשת שמיני "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים"  מה החשיבות של יציאת מצרים ?

האם יציאת מצרים זה בריאה חדשה של העולם ?  ‏י"ט/אדר ב/תשע"ד

ספרא שמיני פרשה י

כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה', כשם שאני קדוש כך אתם קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים. (ד) ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ אף על פי שאין פרה ורבה, כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים על כן העליתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם עול מצות שכל המודה בעול מצות מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר בעול מצות כופר ביציאת מצרים.

בספרה יש טיעון שהאמונה ביציאת מצרים לכאורה יותר יסודית מהאמונה בקדוש ברוך הוא כי הסדר הוא קבלת עול מצות גורם לאמונה ביציאת מצרים ולכאורה זה יותר יסודי מהאמונה בקבלת התורה במעמד הר סיני  .

וכמו כן אנו רואים את יציאת מצרים כדבר יסודי ביותר בתורה וגם במצות

שמות פרק כ

(ב - ג) אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:

ויקרא פרק יא

(מה) כִּי אֲנִי יְקֹוָק הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי:

וכמו כן

ביאור הגר"א יורה דעה סימן קס

[ג] וכאלו כו'. ת"כ פ' בהר אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים שתקבלו עליכם מצות רבית שכל המודה במצות רבית מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות רבית כופר ביציאת מצרים:

ובשו"ת בית הלוי דרושים דרוש יב :

יש לו לאדם ליתן אל לבו כמה להזהר מאכילת דברים האסורים ובפרט בימי הקיץ מנמלים שכל האוכל אותו לא יטול שכרו לע"ל וגודל העונש עלי' יותר מכל העבירות אחרי שאין בו שום תאוה אם לא האזהרה ונמצא הוא כמעט קרוב להכעיס עד שאמרו בתו"כ סוף פ' שמיני חמורה שרצים שכל הכופר במצות שרצים כופר ביציאת מצרים:

ובספר המצוות לרמב"ם מצות עשה רח :

והצווי שנצטוינו להפליג בצמצום השיעור המוסכם עליו מכל מין מהם יקרא מצות מדות. ולשון ספרא (ספ"ח) על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים.

וצריך בירור מה יש ביציאת מצרים ומה החשיבות של יציאת מצרים ?

משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

פרוש  המשנה : הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי שיוכל לתת עונש לרשעים כלומר לגלגל את העולם חזרה למצב הראשוני של בריאת העולם וכמו כן לגלגל למעלה את העולם למצב של גן עדן וזה לתת שכר לצדיקים . כלומר מעשה הבריאה הוא לא מצב סטטי אלה מצב שמשתנה לפי מעשי האדם . במבול הקדוש ברוך הוא גלגל את העולם חזרה למצב של תוהו ובהו

אומר צרור המור בראשית פרק ב

בענין שבזה כפרו בבריאת העולם וכחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולכן רצה השם להשחית הארץ בענין שידעו כי יוצר הכל הוא. והוא בראה והוא יכול להפכה תהו ובהו. וזהו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ שנסתכל ה' בחטאם ורעתם שהיתה בארץ והיו מכחישים בבריאתה וחושבין על ה' תועה וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ולכן אמר ותשחת הארץ וכן והנה נשחתה. וכן והנני משחיתם את הארץ שהיא גרמה להם לחטוא כמאמרם ז"ל ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה כי טובתם גרמה לכם לחטוא כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

פרוש :  הקדוש ברוך הוא גלגל חזרה את העולם למצב הראשוני שלו למצב של תוהו ובהו .  וכן כתוב

מפורש שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות  העולם שבעה ימים .

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה.

פרוש :הקדוש ברוך הוא ישב שבעה על העולם ולכן ציוה משה להתאבל על נדב ואביהו שבעה ימים .

כלומר היה בריאה מחדש של העולם לאחר המבול . אבל כמו שהיה קלקול של האדם הראשון מיד אחרי הבריאה היה קלקול של דור הפלגה מיד אחרי בריאת העולם מחדש , ובני נוח לא קבלו את שבע מצוות בני נוח והעולם חזר לקלקולו .כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

כלומר יש להגיד שגם הבריאה החדשה של העולם לא הועיל ושהקדוש ברוך הוא מחליט לברא את העולם מחדש אבל בורא אותו מחדש עם תנאי של קבלת התורה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן? א"ר יוחנן: מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה!  תלמוד ובבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

ואומר צרור המור שמות פרשת בא

עד שלזה אנו אומרים אלו עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים. וכן הן שקולות כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וכן על אלו עשר מכות נתקיים העולם ונתחדש כמבראשית.

ואמר שם משמואל ויקרא פסח

והנה ידוע במדרשים שעשר מכות למצרים הי' להם ביטול עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, היינו רוחניות המאמרים, ולעומתם נפתח לישראל רוחניות העשרה מאמרות, והי' נחשב להם כבריאה חדשה כמו בריאת העולם,

כלומר החידוש של יציאת מצרים שזה בריאה חדשה של העולם . לאחר הבריאה במעשה בראשית והחרבת העולם במבול ובריתו מחדש ולאחר שלא קבלו בני נח את המצוות בורא הקדוש ברוך הוא את העולם מחדש אבל הבריאה הזאת נעשית עם התנית קבלת התורה על ידי עם ישראל .

ובריאה מחדש של העולם נעשית ע"י עשר המכות שמגלגל את העולם חזרה למצב של בראשית

בראשית פרק א

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

ולכן פרעה טובע במים כמו שהעולם טבע במים במעשה המבול אבל כאן זה רק למצרים ולא לכל העולם כפי שהבטיח הקדוש ברוך הוא במעשה הקשת .

ולמה בדיוק בפרעה כי פרעה הוא בעצם השכלול של דור הפלגה שרצה להלחם בקדוש ברוך הוא כי הוא חשב שהוא האלוקים שהוא ברא את העולם .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא סימן ח

ומנין שעשה פרעה עצמו אלוה, שנאמר (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקאל כט ג), אני הוא שבראתי את עצמי.

במעשה בראשית הכל כתוב בתורה אבל אף אחד לה היה נוכח בבריאת העולם אבל בריאת העולם מחדש ע"י עשר מכות במצרים ויציאת מצרים בים היה לנוכח 600000  מעם ישראל שראו את ההרס העולם ובריאת העולם בעיניהם וכמו כן  כל הגויים שראו את הבריאה מחדש  . וחידוש זה שבריאת העולם נעשתה מול כל העולם זה דבר שלא ניתן להכחישו ולכן נאמר "וכל הכופר בעול מצות כופר ביציאת מצרים" וזה היסוד הגדול של יציאת מצרים שלא ניתן להכחשה לא ע"י עם ישראל ולא ע"י אומות העולם במתן תורה הקדוש ברוך הוא דיבר לעם ישראל בלבד ולכן הגויים יכולים להכחישו אבל יציאת מצרים לא ניתן להכחישה .

שמות פרק יג

(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:

וזה היסוד הגדול של חג הפסח שיש אומרים שבו נברא העולם .

עין הרע כיצד זה עובד ? האם יש צדק בעין הרע ? או זה מידה שרירותית ? ‏ט"ז/אדר ב/תשע"ד

בס"ד  עין הרע כיצד זה עובד ? האם יש צדק בעין הרע ? או זה מידה שרירותית ?    ‏ט"ז/אדר ב/תשע"ד

בראשית פרק מז

(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:תוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ואומר רשי במקום 

חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול:

הרי מקבל גמול מהקב"ה על המצוה וכמו כן יכול לקבל גמול מהמשפחה וצריך להגיד שהגמול שאדם עושה נחשב גמול רק מאותו אדם שעשה איתו חסד ונשאל השאלה למה ?

"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא +ויקרא י"ט+ ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה" .

והתוספות במקום אומר

"ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וכד' "

לפי התוספות אפשר להבין שלא שיך לעשות 100 אחוז אהבת לרעך כמוך מול אדם חי רק מול מישהו שמת או עומד למות כי חייך קודמים .המשמעות של חייך קודמים בענין הזה שכל אדם חי הוא מתחרה שלך וכל יתרון בשבילו זה חיסרון לך ורק אם הוא מת או עומד למות הוא לא מתחרה שלך ואז אתה יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך בלב שלם . וכך חייבים להגיד בחסד אתה עושה חסד עם מישהו זה אומר שאתה מחסר מעצמך אבל במקביל נותן יתרון למתחרה שלך. ואם אתה נותן יתרון למתחרה שלך אתה מצפה שהוא יחזיר חזרה כדי שהמאזן יתאזן ולכן באמת אתה לא יכול לעשות חסד של אמת רק עם מת כי אז אתה אומנם מחסר מעצמך אבל לא נותן יתרון למתחרה שלך ולכן זה חסד אמיתי אפשרי . אם אתה עושה חסד עם אדם חי ומקבל גמול מאחר לא עם זה שעשית חסד אומנם קבלת חזרה מה שנתת אבל המתחרה שלך התחזק והמאזן הזה גורם לך שלא באמת תעשה חסד עם כל הלב ויש חיסרון בחסד .

מהבסיס הזה אני רוצה להבין את המנגנון של עין הרע המזיק את חברו ע"י זה שמסתכל עליו או על רכושו . כיצד אני יכול להזיק את האחר ע"י זה שאני מסתכל עליו או על רכושו מה פתאום יש לי כוח להזיק אותו מי שברא את העולם הוא זה שמנהל אותו אם אותו אחד חייב רכושו יוזק ואם הוא זכאי רכושו לא יוזק מה פתאום יש לי כוח להזיק אותו . הרי אנו יודעים שהגמרא אומרת תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ

אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו חייו, שנאמר: +דברים ל"ב+ הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט.

וחייבים לתרץ בסופו של דבר הקב"ה לא ותרן ואכן תמיד הצדק נעשה אבל יש  לקב"ה מידה של ארך אפים כלומר מידת הדין לא פועלת מיד היא פועלת לאורך זמן אבל בזמנים מסוימים הקב"ה מאריך אפים כלומר אדם יכול לקבל יותר מאשר מגיע  לו או  הפוך פחות ממה שמגיע לו .

ארך אפים אין אני ממהר ליפרע מן הרשעים אולי ישובו מעצמם ולצדיקים אני מאריך אפי ליפרע מהם ומגדיל אפי עליהם כדי לזכותם לחיי העולם הבא .

עקרון נוסף שקיים בצדק האלוקי זה כל מה שקורה לאדם מסוים ומשפיע על אדם אחר גם זה נכלל בחשבון של הקב"ה כמו מיתה מחלה וכדומה וכמו כן יש משמעות להסתכלות האנושית האירועים בעולם

[רבינו] בחיי שמות פרק י

"למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם", כלומר אם אתה מכלה אותם עתה במדבר בחטאם יתחלל שמך הגדול ויאמרו מצרים כי היה זה בכח אותו כוכב ששמו רעה שהוציאם בו,

כלומר הטיעון של משה היה המצרים יוכלו להגיד  שלא הקב"ה הוציא אותם ואם מן הצדק להשמיד את החוטאים מה אכפת לי מה חושבים המצרים ולמדנו שאכן פעולה מסוימת של הדין שגורמת לטעות אצל אנשים אחרים משפיעה על הדין . בסופו של דבר הצדק גם צריך להראות וגם נלקח בחשבון הראיה האנושית הגם שיש בה טעויות .

מכאן נבין מה קורה שאדם מסתכל על השדה של החבר שלו מה התהליך שנגרם שיכול לפגוע בשדה ולכאורה אותו אדם שהשדה שלו לא עשה שום דבר רע והוא לכאורה נפגע ללא צדק.

שמעון  מסתכל על השדה של ראובן ולפי מה שלמדנו לעיל שמעון רואה את ראובן כמתחרה ואז שואל את עצמו שמעון שעינו רעה (זה לא חייב להיות במודע זה יכול להיות גם בתת מודע ) מה פתאום מגיע לראובן שדה כזאת גדולה ויפה אני מכיר אותו אני הרבה יותר צדיק ממנו אני מקפיד על מצוות יותר ממנו ולי יש שדה קטנה ולא גדולה במה הוא זכה לקבל שדה כזאת ?

לראובן הקב"ה נתן בשפע והקב"ה האריך איתו את אפו אולי יחזור בתשובה ואכן קיבל שדה גדולה כל עוד אף אחד לא הסתכל על השדה בעין הרע אין בעיה להאריך אפים עם ראובן אבל עכשיו יש בעיה נכנס לתמונה שמעון וצריך לעשות דין שיתחשב בדעתו של שמעון הרי הוא מסתכל על העולם ולפי דעתו יש פה אי צדק . עכשיו הקב"ה צריך לחשב מסלול מחדש עם הנתונים החדשים שכוללים את דעתו של שמעון  כלומר העין הרעה הפעילה את מידת  הדין ומידת הדין יכולה לקבוע שאכן צריך לפגוע ברכוש של ראובן

ריקאנטי בראשית פרק כט

(לב) ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יי' בעניי כי עתה יאהבני אישי [שם לב]. כבר ביארו חכמי הקבלה כי הראיה היא ממדת הדין, כי משם כחו של עין הרע.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב

חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם?

אנו רואים שהראיה של הצדיק גרמה למידת הדין להופיע ומידת הדין שרפה את מי שראו אותם .

ומכאן מבואר למה דבר הסמוי מן העין יש בו ברכה כי מידת הדין לא שולטת בו כי יש אפשרות של ארך אפים אבל דבר המפורסם היכולת של ארך אפיים מצטמצמת באופן ניכר ועל הדרך זה דבר המנוי שזה סוג של פרסום כי בדבר המנוי יש יותר מידת הדין מאשר דבר שלא מנוי .

דגים זה סמל של הגנה מעין הרע וצריך להגיד שבתוך המים טווח הראיה מאוד מוגבל ולכן כמעט ולא שייך עין רעה בתוך המים .

וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם

עין הרע פוגעת גם בזה שעושה עין הרע אבל זה פשוט שהמסתכל בעין רעה הקדוש ברוך הוא מתחשבן איתו על המידה ומתנהג איתו מידה כנגד מידה .

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת נשא פרק ז

[א] ויהי ביום כלות משה. ולמה כתוב תחלה ברכת כהנים ואחר כך הקמת המשכן, משל למלך שהשיא את בתו ושלטה בה עין רע ומתה, כשבא להשיא בת אחרת עשה לה קמיע כדי שלא יגע בה עין רע, כך כשנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל ניתנה בפומבי, [כמו שכתב וכל העם רואים את הקולות (שמות כ' ט"ו)], ושלט בה עין הרע ונשתברו הלוחות כמו שכתוב וישבר ואתם תחת ההר (שם ל"ב י"ט), כשבא להשרות ביניהם המשכן מה עשה, כתב תחלה ברכת כהנים במקום קמיע כדי שלא תשלוט בה עין רע,

אנו רואים מהמדרש שיש יכולת התגוננות מול עין הרע ע"י הסחת הדעת כמו אותו מלך ששם קמיע לביתו מה הועיל הקמיע ? יש שני אפשרויות אחד שהקמיע מפנה את תשומת הלב מהבת ואז הסיכוי שמישהו יסתכל עליה בעין הרע קטן יותר ויש עוד אפשרות שאותו אחד שמסתכל בעין הרע על בת המלך אולי תולה את היופי והעושר של בת המלך בקמיע ושהקמיע עצמו גורם ואז אין לו טענה כלפי שמיה ואז מידת ארך אפים יכולה להמשיך מבלי להפעיל את מידת הדין  ולכן הקב"ה נתן את ברכת הכהנים כדי שעין הרע לא תשלוט וכגון זה כיסוי ומניעה של עין הרע

צרור המור דברים פרשת וזאת הברכה

ולכן כשאמר בלעם מה טובו אהליך יעקב. רצה להכניס בהם עין הרע כמאמר הזוהר. אלא שהשם בחסדו כסה עליהם ברוח קדשו בענין שלא יראם. כמו שעושים לתינוקות שמכסים אותן במסוה בשביל עין הרע. וזהו ותהי עליו רוח אלהים שפירושו על ישראל.

ויוסף מדוע יש לו הגנה מעין הרע ?

בן פרת יוסף בן פרת עלי עין, עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו, תזכה ותאכל כמלא עיניה.  

מידה כנגד מידה ליוסף לא היה עין הרע ולא רצה להנות ממשהו שאינו שלו אז הקב"ה עושה מדה כנגד מידה ועין רעה לא תפעל על יוסף או זרעו כי כולם יודעים שעין הרע לא שייכת בהם כלומר הקדוש ברוך הוא יכול להאריך אפים בקלות עם זרעו כי הכלל הזה ידוע לכולם וזה לא יפגע בתחושת הצדק של אחרים .

פורים למה אנחנו אוכלים את אוזן המן ? ‏ב'/אדר א/תשע"ד

בס"ד ‏ב'/אדר א/תשע"ד    

פורים אוזן המן

למה אנחנו אוכלים את אוזן המן ?

יש כאלו ששמעו ועשו

שמות פרק יח

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

יש כאלו ששמעו ולא עשו

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

למה האוזן נרצעת יותר מכל האברים, רבן יוחנן בן זכאי אומר כמין חומר, אזן ששמעה לא תגנוב, והלך וגנב, היא תרצע מכל האברים:

יש כאלו שלא שמעו בכלל ויש אומרים ששמעו חלקית ,אוזן כזו תאכל  וע"י אכילה זו אנו מוחים את זכר עמלק

אגרא דכלה שמות פרשת יתרו

רק זה שמע כשאמרו היש ד' בקרבנו אם אין [לעיל יז ז], סמיך ליה ויבוא עמלק כו', הנה שמע הגנות, ועלה.

ויש למהלך הזה  3 קושיות

1.האם ניתן לעשות ביעור  על ידי אכילה ?

2. למה פרג ?

3. למה אוזן המן משולשת ?

תרוצים

1. אכן כן ניתן לעשות ביעור על יד אכילה וראה מקדש דוד שביעית סימן ו בדעת הרמבם :

היינו שהוא בין ע"י אכילה בין ע"י כלייה דצריך להסירם מרשותו, ודומה זה לשיטת בעה"מ (בפסחים ז' א) לענין מצות השבתה בערב הפסח דשרי אף באכילה דאף זה מקרי השבתה, ורק לאחר זמן הביעור ס"ל להרמב"ם ז"ל דאסור באכילה, וזמן הביעור עצמו מקרי כל זמן שעוסק בביעורו תיכף משכלה לחיה.

2. פרג מסמל את סתימת האוזן כדי שלא ישמע

ירמיהו פרק כג

וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק  גימטריה פרג  והוא לא שמע מה דבר יקוק .

3. אזן משולשת :  במדבר היה משלוש יתרו איוב בלעם  ובמגילת אסתר  מרדכי אסתר המן

המן זה עמלק בלעם זה עמלק (מפורש בזהר )

אסתר ואיוב זה הסתר פנים והרבה מהמדרשים על מגילת אסתר מקורם במגילת איוב

ומה הקשר בן יתרו למרדכי ? יתרו בא ושמע כלומר קיבל את התורה גם בלי כפית הר כגיגית ומרדכי גרם לכל נס פורים שמהותו קבלת התורה ברצון .

ומדוע אנו עושים מחית עמלק ע"י אכילה הגורמת הנאה

בפורים היו 2 ניסים מפלת המן וגדולת מרדכי וחלק מהותי מהנס לראות את 2 הניסים באופן שווה

עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי פרוש עד שיהיה ברור לו שאין הבדל בן 2 הניסים  ולכן מחית עמלק ע"י הנאה שזה גדולת מרדכי .

 

פרשת שמיני ויהי ביום השמיני מדוע לא נאמר ויהי ביום השביעי ? הרי המשכן שקול כנגד בריאת העולם ומה המיוחד ביום השמיני ? ‏ט"ו/אדר ב/תשע"ד

ויהי ביום השמיני  מדוע לא נאמר ויהי ביום השביעי ? הרי המשכן שקול כנגד בריאת העולם ומה המיוחד ביום השמיני ?   ‏ט"ו/אדר ב/תשע"ד

אומר רבינו בחיי שמות פרק לח

וע"ד המדרש: (תנחומא פקודי ב) "אלה פקודי המשכן משכן", למה שני פעמים "משכן", אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר: (לעיל טו, יז) "מכון לשבתך פעלת ה'" וגו', אל תקרי "מכון" אלא מכוון, שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם.

ואומר אור החיים ויקרא פרק ט פסוק א

ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום בריאת שמים וארץ

אם נכון הדבר שהמשכן שקול כנגד העולם ובריאת העולם היה צריך להקים את המשכן בשבעה ימים כמו שנברא העולם ולמה הוסיף הקדוש ברוך הוא יום נוסף את היום השמיני ?

אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב

ויהי בימי אחשורוש. אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער.

פרוש ויהי ביום השמיני אינו כפשוטו בריאת והקמת המשכן כמו בריאת העולם בבראשית פרק א

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה [בראשית ז י] ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. ומתאבלין קודם שימות המת. אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות אינו מתאבל עד שימות המת אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה עתיד להיות שימר על עולמו.

אומר התלמוד הירושלמי שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות העולם שבעה ימים לפני המבול ולכן אמר משה לאהרון להתאבל על נדב ואביהו שבעה ימים כמו שהקדוש ברוך הוא התאבל על העולם לפני המבול  והעולם שנברא בשבעה ימים לכאורה מת  ולא יכול להיות דוגמה להקמת המשכן בשבעה ימים . ובראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מב

ויהי ביום השמיני קרא משה, אמר להם עוד אינה שמחה שלימה שמתו נדב ואביהוא.

פרוש גם בהקמת המשכן אנו רואים שבר  ,ושמחה שאינה שלימה כמו בבריאת העולם שהיה שבר שנגרם ע"י  דור המבול ולכן היה  המבול ,כך  אין שלמות  בהקמת המשכן וירד אש משמים ושרף את נדב ואביהו כמו שהיה בזמן המבול  .

ואם כן למה רק שמונה ימים ? 

אומר הנביא ישעיהו פרק כו פסוק טו

יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְקֹוָק יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ:

ומפרש המדרש פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

ד"א יספת לגוי (ישעיה שם /כ"ו/), אומו' העולם אם את מרבה להם ימים טובים הן אוכלים ושותים ופוחזים ונכנסים לבתי תייאטרייאות ולבתי קרקסאות ומכעיסין אותך בדבריהם ובמעשיהם, אבל ישר' את נותן להם ימים טובים והן אוכלים ושותים ושמחין ונכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומרבין בתפילות ומרבין במוספין ומרבין בקרבנות. לפיכך צריך הכת' לומר ביום השמיני (במדבר כט: לה).

הקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל ונתן לו את התורה ועם ישראל אמר נעשה ונשמע ואז הוסיף הקדוש ברוך הוא את היום השמיני המיוחד לעם ישראל ולא לגויים

במדבר פרק כט פסוק לה

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

ואומר במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא

כד ביום השמיני עצרת זש"ה (תהלים קט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים פרים על שבעים אומות, אמרו ישראל רבון העולמים הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו שנא' תחת אהבתי ישטנוני, לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא עכשיו הקריבו על עצמכם ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה תמצא ליטרא בשר או של דג או ירק כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל (במדבר כט) ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד.

היום השמיני הוא היום המיוחד לעם ישראל . זה היום בו יחד הקדוש ברוך הוא את ישראל והפריד אותו מכל העמים . כל העמים פגמו בעולם וקלקלו אותו ועם ישראל תפקידו לתקן אותו וזה נעשה ביום השמיני ע"י פר אחד של עם אחד כנגד כל האומות שהם שקולים לשבעת הימים .

וזה הסוד הגדול של חג הסוכות שעם ישראל מקריב 70 פרים כנגד כל אומות העולם וכדי לכפר על מעשיהם ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה  

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וסה"כ השמונה זה השלמות אגודה אחת . שבעה ימים ו  70 פרים זה כנגד כל הגויים ופר אחד ויום אחד זה כנגד ישראל וביחד שבעה ואחד = שמונה  וזה = אגודה אחת  .

ואפשר להגיד שמתחילים ביום הראשון של סוכות בהקרבת 13 פרים ושלש עשרה זה גימטרייה אחד כלומר אחד בהתחלה (ביום הראשון ) ואחד בסוף (ביום השמיני ) כלומר אגודה אחד . ובספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה :

וישתחוו לפניך כל הברואים ע"ש (תה' פו, ט) כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו. ויעשו כלם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג, ט) ולעבדו שכם אחד

ואומר הרד"ק ישעיהו פרק סו פסוק כג :

כל בשר - ר"ל כל בני אדם ואפילו שאר העמים, וכן ויברך כל בשר את שם קדשו, והנה ראינו בנבואת זכריה כי כל הנותר מכל הגוים הבאים אל ירושלם יעלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות,

והקשר בן בנית המשכן לחג הסוכות נאמר במפורש במלכים א פרק ח פסוק סה

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ

שבעת ימים של ימי המילואים של בית המקדש שבנה שלמה כנגד חג הסוכות שהיה הזמן של תחילת העבודה בבית המקדש . ולכאורה חג הסוכות היה כיום השמיני של המשכן . אבל גמר כל הארבע עשר יום היה ביום השמיני והוא חג  עצרת סה"כ חמש עשרה יום .

ונסיים באחרית הימים בו יהיה הסכם בין ישראל מצרים ואשור בו יהיה אגודה אחת בכל הארץ

ישעיהו פרק יט

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: 

הקשר בין הסעודה של יוסף עם השבטים לבין מתן תורה כמו שנכתב ע"י הרב אברהם אוירבך בנו של הרב שלמה אוירבך זצ"ל

ויש מכאן קצת הוכחה למהלך שקישרתי בין סעודה של יוסף לבין הסעודה של אסתר הינו סעודת פורים

וכמו כן קשר חזק בין יוסף לבין מרדכי ואסתר ומגילת אסתר
 בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פז

ו ויהי כדברה אל יוסף יום יום, ר' יודן בשם ר' בנימין אמר בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה, נסן שוה ויהי כדברה אל יוסף יום יום, (אסתר ג) ויהי באמרם אליו יום ויום, ולא שמע אליה, (שם /אסתר ג'/) ולא שמע אליהם, וגדולתן שוה, (בראשית מא) ויסר פרעה את טבעתו, (אסתר ח) ויסר המלך את טבעתו, ויתן אותה על יד יוסף, ויתנה למרדכי, וילבש אותו בגדי שש, (שם /אסתר/ ו) ונתון הלבוש והסוס וגו' ויקח המן וגו', וישם רביד הזהב על צוארו (שם /אסתר/ ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו (שם /אסתר/ ו) וירכיבהו [על הסוס] ברחוב העיר, ויקרא לפניו אברך, ויקרא לפניו ככה וגו',

פורים עוד כמה שעות לקבלת התורה באהבה י"ד/אדר ב/תשע"ד

 

בס"ד קבלת תורה באהבה פורים     ‏י"ד/אדר ב/תשע"ד

אומר התשובות והנהגות כרך ד סימן קט

 והיינו כיון שבזמן מתן תורה מי שלא קיבל ע"ע התורה מזיק מאד, אף לדורות כן, דמי שאינו מקבל ע"ע התורה בימים אלו מסוכן, ולכן יזהר אדם מאד גם בזה"ז שהקזת דם מסוכן, ואם לא קיבל ע"ע עול תורה בזמן הזה, עלול רוח זו להזיקו, ולכאורה היינו בערב שבועות וכ"ש בשבועות גופא. ומ"מ לא אסרו להקיז דם בכל ג' ימי הגבלה ומטעם שאז שקבלנו ע"ע את התורה, דאי"ז חמור כ"כ שיסתכן.

למדנו מכאן, כל שנה ושנה צריך קבלת התורה מחדש, ואם אינו מקבל יש קטרוג עד שבמקום סכנה מסוכן, וכאמור זוהי הלכה מפורשת בש"ע וכל הפוסקים, ומה נענה אנן, רק נתפלל להקב"ה שיטהר לבבנו שנזכה להיות ראויים לקבלת התורה הקדושה עם תשובה כראוי, וישים חלקנו בתורתו עם אהבתו ויראתו, ונקבל בקרוב פני משיח צדקנו אמן!

 

וכל שכן יש לנו עוד כמה שעות של דעה צלולה לפני שנקיים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כדי שנקבל על עצמנו את התורה באהבה לא בגלל אותו זיקא טבוח שיוכל את בשרנו ואת דמנו אם לא נקבל את התורה אלה בגלל שהתורה היא חיינו ואורך ימנו .

ואומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב

משלו דברי תורה כנגיד - לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות - אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא דמותא.

                                                                              

פרוש התורה יכולה להיות סם החיים למי שמבין שהיא העיקר בעולם הזה כלומר מסתכלים בעין  ימין החשובה יותר וסם המוות למי שרואה בה עוד דבר חשוב כמו דברים אחרים ומסתכלים עליה בעין שמאל הפחות חשובה.

ויהי רצון שנקבל את התורה באהבה ביום פורים שאהבת הנס גורמת ,ובמהרה יגיע משיח צדקנו ונוכל לשבת בסעודה פורים של משיח .