1.12.2017

פרשת וישלח מה היה הויכוח העקרוני בין שמעון ולוי ליעקב ? האם באמת שמעון ולוי סיכנו את עם ישראל ? איך ניצל יעקב ? האם הויכוח הזה רלונטי לעת הזאת ? י״ג כסלו תשע״ח

בס"ד
פרשת וישלח מה היה הויכוח העקרוני בין שמעון ולוי ליעקב ? האם באמת שמעון ולוי סיכנו את עם ישראל ? איך ניצל יעקב ? האם הויכוח הזה רלונטי לעת הזאת ? י״ג כסלו תשע״ח

בראשית פרק לד

(ל) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֘ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי:

(לא) וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ: פ

וצריך להבין מה מהות הויכוח בן יעקב לבין שמעון ולוי

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת וישלח פרשה פ

(ל לא) ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי רבנין אמ' מצוללת היית חבית ועכרתם אותה, מסורת היא ביד הכנענים שעתידין ליפול בידי, אלא שאמר לי הקדוש ברוך הוא עד אשר תפרה ונחלת את הארץ (שמות כג ל) בס' ריבוא, אמר ר' יודן עכורה היית חבית וציללנוה ויאמרו הכזונה יעשה את אחותינו אמרו מה הם נוהגים בנו מנהג הפקר, מי גרם ותצא דינה.

יעקב אומר לשמעון ולוי שהכנענים יודעים ממסורת שיש להם  שהם יפלו בידנו אבל הקב"ה אמר לי שזה יקרה רק כאשר ננחל את הארץ וזה נאמר בפסוק

שמות פרק כג פסוק ל

מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ:

כלומר אומנם אנשי שכם פגעו בדינה ועשו אותה כזונה אבל עכשיו זה לא הזמן להלחם איתם ויגיע הרגע שבו עם ישראל ילחם כנגדם והם יפלו מולם . כלומר יעקב בשיקולים  שלו מה לעשות לוקח בחשבון את הדברים של הקב"ה  . כלומר יש חשבון מידי של שמעון ולוי על שאנשי שכם פגעו בדינה וצריך להלחם בהם כדי לנקום בהם ויש חשבון עתידי וזה החשבון של יעקב שבו האינטרס הוא לא לעשות מלחמה עכשיו כי זה לא הזמן המתאים ויגיע הרגע שבו נלחם בהן וננקום בם כמו שהקב"ה אמר לי וזה יהיה כאשר נכבוש  את הארץ ויש עוד נתון נוסף שגורם ליעקב להמתין בתגובה מול אנשי שכם

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת וישלח רמז קלה

ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי [ל"ד, ל] צלולה היתה החבית ועכרתוה, מסורת היא ביד הכנענים שהן עתידין ליפול ביד בני אלא שאמר לו הקדוש ברוך הוא עד אשר תפרה ונחלת את הארץ בששים רבוא אמרו עכורה היתה החבית וצללנו אותה

עם ישראל יקבל את התורה ואז מתוך כוח התורה נוכל להתמודד מול אותם העמים . כלומר אומר יעקב לשמעון ולוי היום אין לנו את התורה שתתן לנו את הכוח  להלחם מולם ורק לאחר קבלת התורה נוכל להלחם מול אותם עמים ועכשיו זה לא הזמן לעשות כנגדם מלחמה .

וכדי להבין את הסיכון במלחמה הזאת אומר הפירוש הריב"א על התורה בראשית פרשת וישלח פרק לד פסוק ל

(ל) עכרתם אותי. פרש"י מדרש צלולה היתה ועכרתם אותה מסורת היא ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת לפי' היו שותקין עכ"ל והר"ל רש"י לפיכך היו שותקין שהיו יראים להכות בכם מפני המסורת שהיה בידם ליפול בידכם ומעכשיו לא ייראו עוד מכם כי אמרו אותה נפילה שהיתה מסורת בידינו ליפול ביד בני יעקב היא הנפילה שנפלו אנשי שכם בידם. כך פי' הר"ר אליקים:

כלומר היה לאותם אומות הרתעה מול עם ישראל בגלל אותה מסורת שהם יפלו בידי בני יעקב ועכשיו הם יחשבו שאותה קבלה נגמרה ולכן יצאו מולכם למלחמה כאשר אין לעם ישראל את הכלים להלחם מול אותם אומות כי הכלי העיקרי זה קבלת התורה כלומר שמעון ולוי פועלים מתוך ראיה צרה של המציאות מתוך רגשות נקם  מובנות ולא מתוך ראיה רחבה של כל המציאות . ולכן יעקב אומר

בבראשית פרק מט

(ה) שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם:

(ו) בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר:

(ז) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל: ס

ומפרש המלבי"ם בראשית פרק מט

כי באפם הרגו איש, מה שהרגו אנשי שכם היה מתוך אף וכעס לא לשם ה' או להציל כבודי, ואחר שכבר עשו חרון אפם ע"י הריגת האנשים,


 

וכך כתוב בהמשך הפרשה בראשית פרק לה

(ב) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם:

(ג) וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי:

(ד) וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם:

(ה) וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב:

וכך אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לה סימן ה

[ה] ויהי חתת אלהים שלא רדפו אחרי בני יעקב להכריתם ולהרגם. לפי שבקע הקדוש ברוך הוא את הארץ אשר תחתיהם עד תהום הארץ. ואש היה עומד בין מחנה יעקב ובין מחנה הפרזי, לכך נאמר ולא רדפו אחרי בני יעקב:

כלומר באמת שמעון ולוי יצרו סכנת נפשות ליעקב אבל יעקב על ידי הסרת כל חלק של עבודה זרה מבני ביתו הצליח לעמוד מולם רק על ידי סיוע של הקב"ה

הויכוח בן יעקב לשמעון ולוי זה ויכוח עקרוני כמה  האדם צריך להשתדל לעשות בכוח עצמו לעומת ההבנה שצריך לתת לקב"ה לנהל את העולם  כמו שכתוב בתורה  . בכל צעד וצעד של כל אדם יש את ההתנגשות בן ההשתדלות של האדם מול המציאות לבן ההסתמכות על הקב"ה ועל מה שכתוב בתורה ובתורה שבעל פה מה אני צריך לעשות האם לסמוך על עצמי ועל המעשים שלי או לסמוך על כך שהקב"ה יסובב את המציאות ואני צריך להתרכז במה שהקב"ה רוצה ממני ולתת למציאות לעשות את שלה ולסמוך על הקב"ה שיוביל אותי בדרך הנכונה .

מהמעשה של יעקב מול שמעון ולוי ברור לנו שהאדם צריך להמעיט בהשתדלות לפי דעתו ולהתרכז בקיום המצוות ולסמוך על הקב"ה שינווט אותו למקום הנכון .

ויש לנו עוד מעשה בתורה של החלטה כזו בן ההשתדלות של האדם לבן דבריו של הקב"ה

כתוב במדבר פרק יד

(מ) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנוּ:

(מא) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְקֹוָ֑ק וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח:

(מב) אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְקֹוָ֖ק בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם:

(מג) כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְקֹוָ֔ק וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה יְקֹוָ֖ק עִמָּכֶֽם:

(מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְקֹוָק֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה:

(מה) וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה:

גם כאן יש סיפור דומה האנשים מוכנים לעשות השתדלות אישית כנגד זה שמשה אומר להם אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְקֹוָ֖ק בְּקִרְבְּכֶ֑ם  ההבנה שלהם לאחר מעשה המרגלים שהם צריכים לעשות השתדלות כנגד דברי משה וכמו במקרה של שמעון ולוי הם עושים מעשה של מסירות נפש ומסכנים את עצמם נגד התורה והתורה שבעל פה ואכן הם בסופו של דבר ניגפים לפני העמלקי והכנעני ושאלתי את עצמי הרי הם מכירים את המעשה עם יעקב ואת התוצאות שלו מדוע הם עושים בדיוק את אותו טעות של שמעון ולוי כאשר הם מבינים את התוצאה של מעשיהם אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל ?

ואני רוצה להגיד שהם סברו שיש הבדל בן המעשה שלהם למעשה של שמעון ולוי . המעשה של שמעון ולוי היה לפני מעמד הר סיני לפי שהקב"ה נתן את התורה והם סברו שלאחר קבלת התורה  אין להם בעיה מול הכנעני כי כך אמר הקב"ה מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ וזה היה לאחר מתן תורה ולכן הם היו מוכנים לקחת את הסיכון כנגד זה שעכשיו שהם קבלו את התורה הם יוכלו להתמודד מולם אבל המציאות הוכיחה  שזה לא נכון

ואכן יש היום את אותו התלבטות בן אלו שרוצים להדגיש את ההשתדלות האנושית מול עשית המצות והסתמכות על הקב"ה ולכן דילמה זו היא רלונטית היום כמו שהיית בזמן יעקב שמעון ולוי