פרשת מקץ האם פרעה הכיר את הקב"ה ? מה גורם לאדם שמכיר בקב"ה למצב שבו הוא מכחיש אותו ? מהו הבסיס הפילוסופי של העולם המודרני והקשר שלו לפרעה ? ‏כ"ט/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת מקץ האם פרעה הכיר את הקב"ה ? מה גורם לאדם שמכיר בקב"ה למצב שבו הוא מכחיש אותו ?  מהו הבסיס הפילוסופי של העולם המודרני והקשר שלו לפרעה ? ‏כ"ט/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק מא

(לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:

(לט) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:

(מ) אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ פרק מא סימן מ

רק הכסא אגדל ממך. כלומר גדולתי תהא למעלה מגדולתך:

ויש כאן סתירה פנימית אם באמת יוסף יותר נבון וחכם מכולם מדוע הוא לא יהיה המלך למה פרעה יהיה המלך ?

ולכאורה זה מנוגד למהות של ממלכת פרעה כי אנחנו רואים שפרעה רוצה להעלות את יוסף לגדולה בגלל הכישרון שלו כלומר מושל במלוכה מי שחכם כמו שאומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף לו עמוד ב

אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו? אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו: אמרו לו: א"כ, יהא יודע בשבעים לשון!

לכאורה הרציונאליות שולטת בממלכת פרעה יש לנו עבד עברי שמחירו בשוק זה עשרים כסף  שזה כסף מועט אבל יש לו כשרון ויכולת והשרים של פרעה אומרים לו אם הוא כזה מוכשר ויש לו יכולת אנחנו מוכנים שהוא ישלוט עלינו כלומר המציאות הרציונאלית היא מה שקובעת  ובאמת בוחנים את יוסף לאחר שהמלאך גבריאל מלמד אותו את 70 הלשונות והוא מתקבל למלכות

בראשית פרק מא

(מג) וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

וכדי להבין את העוצמה של הרציונאליות של ממלכת פרעה ממשיך התלמוד בבלי מסכת סוטה דף לו עמוד ב

 ולמחר, כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה. אישתעי איהו בלשון הקדש, לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל: אגמרי! אגמריה ולא גמר, אמר ליה: אישתבע לי דלא מגלית, אישתבע לו. כי א"ל: אבי השביעני לאמור, א"ל: זיל איתשיל אשבועתך, אמר ליה: ואיתשלי נמי אדידך! ואף על גב דלא ניחא ליה, א"ל: עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.

פרעה ידע לדבר ב 70 שפות אבל לא ידע את לשון הקודש והוא השביע את יוסף לא לגלות את הדבר ולמה פרעה השביע אותו לא לגלות את הדבר כי פחד  שהדבר יודע לכולם ואז יהיה סיכוי שישימו את יוסף כפרעה על ארץ מצרים ואותו יורידו ,כלומר מצד אחד אנחנו רואים שבאופן עקרוני הרציונאליות שולטת בממלכת מצרים אבל לא עד הסוף כי פרעה מבין שיוסף חכם ממנו ומתאים ממנו להיות מלך על ארץ מצרים אבל האינטרס האישי שלו פגע בהתנהלות שלו והוא השביע את יוסף לא לגלות את הדבר

ואומר הדעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח

(ח) ויקם מלך. הוא פרעה הראשון. אמרו לו בא ונזדווג על אומה זו אמר להם עד עתה אנו חיין משלהם היאך נזדווג להם ולא שמע אליהם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים כיון שראה כך אמר להם אשמע לכם לכך כתיב ויקם:

גם כאן אנחנו רואים את האופי של פרעה הוא חושב שלא צריך להלחם עם ישראל אבל הורדתו מכיסאו ל 3 חודשים משנה את דעתו והוא מסכים למהלך של יועציו כי הכיסא חשוב לו יותר מן האמת . וחסרון כזה קטן באישיות שלו גורם לו לאחר מכן חסרון גדול הרבה יותר

ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א

מלך חדש, שעמד וחדש עליהם גזרותיו, אשר לא ידע את יוסף, וכי לא היה מכיר את יוסף, א"ר אבין משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך, לכך כתב עליו המקרא כלומר היום אשר לא ידע את יוסף, למחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה'.

כלומר לאחר שהאדם בוגד בשכל הישר הוא סוטה סטייה הרבה יותר גדולה עד שהוא אומר בשמות פרק ה

(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:

כלומר יש כאן תהליך מ אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ כלומר פרעה מכיר ויודע מי הוא הקב"ה עד למצב שבו הוא אומר    לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק כלומר סוטר את עצמו לחלוטין וזאת מתוך אינטרס אישי ולא באמת בגלל המציאות . והשלב הבא הוא  מה שכתוב  ביחזקאל פרק כט פסוק ג

 

דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

ואומר על זה המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר פרעה מגיע לדרגה שאחרי שהכיר את הקב"ה הוא חושב שהוא הקב"ה בכבודו ובעצמו וכתוצאה מכך הוא לא מכיר את הקב"ה .

ואנחנו לומדים  מפה שאם האדם באמת ישתמש בכלים שהקב"ה נתן לו ללא כל פניות ונגיעות עצמיות הוא יכול להגיע לאמת אבל הנגיעה האישית הרצון המובנה באדם לרצות את טובת עצמו לכאורה ולא את טובת הכלל (טובת הכלל זה מה שהקב"ה נתן לאדם כדי לחיות  בעולם הזה) וזה מה  שגורם לאדם  לסטייה מן האמת עד לרגע שבו הוא מאמין כי הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו ובמצב כזה שהאדם חושב אני עשיתי את עצמי האנוכיות האישית נעלמת כי אם אני עשיתי את עצמי האינטרס שלי הוא האמת כי אם אני הקב"ה בכבודו ובעצמו אז האינטרס האישי שלי זה האמת והטובה שלי היא טובת הכלל  ורוב בני האדם  לא מרגישים  את הסטירה הפנימית של צורת המחשבה הזאת ובעצם ניתן להגיד שכל העולם המודרני מבוסס היום על צורת המחשבה הזאת אומנם זה לא נאמר באופן ישיר אבל זה המשמעות הפילוסופית של החיים בעולם ללא הקב"ה

אבל הקב"ה מנווט את העולם כמו שכתוב איוב פרק ה פסוק יג

לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה:

ואומר המלבי"ם איוב פרק ה פסוק יג

(יג) לוכד חכמים בערמם, שעת יבחרו החכמים ערמה ותחבולה להרע לחבריהם, לא יפר את עצתם, רק יסבב בהשגחתו שהאמצעיים שהכינו בעצתם להרע הם עצמם יהיו סבה לשיגיע ההפך

ואומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

כלומר גם לאלו שכופרים בקב"ה מתוך פניות אישיות ואנוכיות יש את האפשרות להגיע בסופו של דבר חזרה לאמת כי בסופו של דבר מי שיש לו שכל ישר ללא פניות אישיות מבין שקיומו של הקב"ה בעולם הוא מוכרח

 

פרשת מקץ למה הפריש יעקב את לוי ? מה הקשר של הנדר להפרשת בנו ? כמה שבטים היה צריך להפריש יעקב ? מה הקשר של דינה לזה שיעקב לא פרע את נדרו ? ‏כ"ט/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת מקץ  למה הפריש יעקב את לוי ? מה הקשר של הנדר להפרשת בנו ? כמה שבטים היה צריך להפריש יעקב ? מה הקשר של דינה לזה שיעקב לא פרע את נדרו ? ‏כ"ט/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כח

(כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:

בפרשת ויצא ח'/כסלו/תשע"ו כתבתי על הנדר שנדר יעקב ורציתי להראות שהנדר של יעקב חל על האבן שישן עליה . הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל ויחד את הארץ ליעקב ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יג

אשר אתה שוכב עליה - שאתה שוכב במקום ממנה, וכן כי כל הארץ אשר אתה רואה. ומה שאמרו רז"ל (חולין צ"א) שקפלה כל הארץ ישראל תחתיו ר"ל כאלו קפלה כלה תחתיו, כן יחדה לו שתהיה ברשותו כולה, שתהיה למתנה מעתה ובניו ירשוה וישכנו בה:

ובמדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח סימן כ

אמר יעקב אם שמרתני מכל הדברים הללו, כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (שם שם /בראשית כ"ח/ כב) כיון שבא לארץ שכח אותו נדר, אמר הקדוש ברוך הוא חייך באותן הדברים שאמרת לשמרך בהם אתה נכשל בע"ז, מנין שנאמר ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם וגו' (שם /בראשית/ לה ד). בשפיכות דמים מנין, שנאמר ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו וגו' (שם /בראשית/ לד כה), בגילוי עריות מנין, מדינה, שנאמר וירא אותה שכם בן חמור ותדבק נפשו בדינה בת יעקב

וצריך להבין מה לא עשה יעקב כדי שזה יחשב לו ששכח את הנדר  ?  וכדי להבין את זה יש כתוב בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויצא פרשה ע

ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי כותי אחד שאל את ר' מאיר אמר לו אין אתם אומרים יעקב אמיתי היה, אמר לו הן, אמר לו לא כך אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, הן והפריש שבט לוי [אחד מעשרה], ולמה לא הפריש משני שבטים, אמר לו וכי שנים עשר שבטים היו והלא י"ד היו שנ' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בראשית מח ה), אמר ליה כל דכן, אוספת מים אוסיף קמח, אמר לו אין את מודה לי שהן ד' אימהות, אמר לו הן, אמר לו צא מהן ד' בכורות לד' אימהות, הבכור קודש ואין קודש מוציא קודש, אמר לו אשרי אומתך מה בתוכה.

שאל אתו כותי את ר יהושע דסכנין למה יעקב לא הפריש שני שבטים . במהות השאלה עומדת ההבנה שהנדר שנדר  יעקב לקב"ה עשר אעשרנו לך והגמרא מפרשת את זה לא כמעשר  כלומר 1מ 10  אלה 2 מ 10  כלומר חומש 20 מ 100 . לליעקב היה 12 שבטים והיה צריך להפריש  יותר מאשר 2 שבטים אבל המדרש עושה את החשבון שבעצם היה ליעקב 14 שבטים אבל 4 מתוכם קדושים בקדושת בכור ולכן נשאר לו רק 10 שבטים והוא צריך להפריש 2 שבטים . אבל יעקב הפריש רק אחד את לוי ומה עם השבט הנוסף ? המדרש לא מטפל בזה ולכאורה השאלה והתשובה לא בדיוק מתאימים כי השאלה לדעתי נשאלת על של הפרשה של חומש והמדרש מפרש את זה על תוספת של 2 שבטים נוספים שממנו צריך להפריש כלומר תוספת של מעשר על 2 שזה 0.2 שבטים אבל כיצד יכול יעקב להפריש משני שבטים הרי הוא לא יכול לחלק שבט ולהפריש אותו לכן לדעתי יש כאן לשון נקייה והשאלה למה לא הפריש יעקב שני שבטים והפריש רק אחד מ 10  ולא 2  מ 10  וזה בעצם מרמז למדרש שיעקב שכח לקיים את הנדר שלו כמו שהבאנו במדרש תנחומא .

וצריך להבין מה הקשר של הנדר של יעקב להפרשת שבט שהוא אדם ? מדוע מריך יעקב להפריש מבניו

נאמר בבראשית פרק כח

וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

האם בגלל שאמר מכל אשר תיתן לי ואז מדובר בכל דבר אשר יש לאדם ? ואם כן התורה לא היית צריכה לצוות עלינו על מעשר בהמה כי היא כבר כלולה בכל אשר תיתן לי כמו שכתוב בספר החינוך מצוה שס

מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה

(א) לעשר כל הבהמות טהורות, שהן בקר וצאן ועזים, הנולדות בעדרינו בכל שנה ושנה, ולהביא המעשר לירושלים ולאוכלו שם, אחר שיהיה קרב החלב והדם מהם במזבח, שנאמר [ויקרא כ"ז, ל"ב] וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש.  

ולכן צריך להבין מה החידוש של יעקב ? ואני רוצה לפרש שכמו שכתבתי על הנדר של יעקב שהנדר  חל על אדמת ארץ ישראל שהקב"ה ייחד את  הארץ ליעקב ולכן כל מה שיוצא מהאדמה הוא קדוש וכאן צריך להבין  מה הקשר בן הנדר שחל על ארץ ישראל לבין השבטים כתוב בבראשית פרק ג

(יט) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:

ואומר המדרש מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ג

אמר ועל חנם נקראתי ארך אפים ורב חסד והתחיל מקבץ את גופו של אדם הראשון מארבע רוחות העולם כדי שלא תאמר הארץ אין עפר גופך משלי אם לוקח ממזרח ויפטר במערב כדי שלא תאמר ארץ מערב אין עפר גופך משלי לא אקבלך, ולפיכך נטלו מארבע רוחות העולם כדי שבכל מקום שיפטר שיקבלו הארץ כמו שנאמר (בראשית ג) כי עפר אתה

ולכן צריך להגיד שהנדר שחל על האדמה של ארץ ישראל וממנה נמשך לכל העולם כי ישראל היא העיקר של העולם והכוונה של יעקב בנדר הזה שיחול הנדר על מה שקשור באופן ישיר לאדם ולכן האדם היוצא מעפר האדמה חל עליו הנדר ולכן יעקב היה צריך להפריש מן בניו ולא מן הבהמה שהפרשת מעשר בהמה והפרשת מעשר מן התבואה זה דבר אחר ולא לכך כיוון יעקב . ואם כן מה הקשר של הנדר על מעשר כספים כפי שלומדים מעשר אעשרנו לך ?

אומר השולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רטז

קונם <א> פירות האלו עלי, <ב> אסור א בחילופיהם ובגידוליהם א] ואצ"ל במשקין היוצאין מהם, ב ב] <ג> וכן אסור בגידולי גידוליהן, ג] אבל חילופי חילופיהן מותרים, ואם הוא דבר שזרעו כלה ג גידולי גידוליו מותרים;

וצריך להגיד שממון זה גידול של האדם ולכן חל עליו הדין של עשר אעשרנו לך של יעקב וזה היה החידוש של יעקב שהנדר חל על האדמה וכתוצאה מכך על האדם שמקורו מן האדמה ולכן מעשר כספים שהוא גידולי האדם חל עליו הנדר הזה .

יוצא לנו עד כאן שיעקב היה צריך להפריש שני שבטים ולא רק שבט אחד ואם כן כיצד זה קשור למעשה דינה שהוא מיד לאחר שהגיע לארץ ישראל ואז אומר המדרש ששכח את נדרו כתוב בראשית פרק לג

(יט) וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה:

(כ) וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס

ומיד בפסוק הבא בראשית פרק לד

(א) וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ:

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א

אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה! –

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לד סימן א

אשר ילדה ליעקב. זו בלבד נולדה בת ליעקב:

כלומר דינה היית צריכה להיות בן ונהפכה לבת כלומר  עיקר המהות של דינה שהיא בן ואני רוצה להגיד שכמו שהמדרש בפני כבודו של יעקב לא הזכיר מה הנדר ששכח יעקב לעשות , התורה הקפידה על כבודו ומעשה דינה היה בגלל שלא הפריש יעקב שבט נוסף על לוי ומעשה הזה נעשה ברמז ולא בגלוי

ואולי התיקון לזה היה בברכות של יעקב אומר רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק ז

אחלקם ביעקב - אפרידם זה מזה שלא יהא לוי במנין השבטים, והרי הם חלוקים. דבר אחר אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון, כדי שיהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו דרך כבוד:

ואולי אפשר להגיד שהטענה נגד שמעון ולוי לא היית מהות המעשה  אלה על גילוי החטא של יעקב שלא פרע את נדרו והיה להם להמתין ולתת  ליעקב לתקן בעצמו את הדבר ולא הם כפי שניתן להבין מהאלשיך על בראשית פרשת וישלח פרק לד פסוק ל

עכרתם אותי כלומר עד כה הייתי בעיני כל יושב הארץ לזך בלי שמרים, בלבי דובר שלום, ופי ולבי שוים. אך עתה עכרתם אותי עשיתוני כשמן ויין עכור, פן יחשבו כי עכור הלב אני ועל ידי כן אהיה נבאש בעיני אנשי המקום ויערבו אל לבם להתקומם עלי ונאספו יחד ועל ידי כן והכוני, ולא אוכל להם כי ביני וביניכם יש פירוד בזה, אך עמהם אחדות: