6.2.2014

פרשת תצוה ארבע אמות של הלכה ‏והמידות של ארון הקודש



בס"ד פרשת תצוה   ארבע אמות של הלכה   ‏ז'/אדר א/תשע"ד
שמות פרק כט
(מה) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:
(מו) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם: פ
והיכן שכן ?  . בתוך קודש הקודשים מעל ארון הקודש .
ארץ ישראל מרכז העולם . ירושלים מרכז ישראל בית המקדש מרכז ירושלים קודש הקודשים מרכז המקדש ארון הקודש מרכז קודש הקודשים .
ושם נועד הקדוש ברוך הוא עם משה שמות פרק כה
(כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ
וכמה היה הארון 2.5 אמות אורך 1.5  אמות רוחב =  3.75      אמות  ואם נעגל את זה זה בעצם ארבע אמות . וזה מה שנאמר ארבע אמות של הלכה זה התורה (ההיקף של כל התורה )
אבל הבן שלי אמר מה עם הטבעות ? ובאמת אם נקח את עובי הטבעות בערך כ 2.5 סנטימטר מכל צד כי עובי הבדים היה כ 9 סנטימטר (טפח ) אז יהיה לנו 2.5 אמות כפול 1.6 טפחים = 4 אמות (0.5 טפחים עובי טבעת סה"כ 1.6  =1.5 + 0.5+0.5) אז יהיה לנו בדיוק 4 אמות .
כלומר עם בנית המשכן היה לקדוש ברוך הוא מקום לגור בו : את האדם "ושכנתי בתוכם " ואת המשכן "ושכנתי בתוך בני ישראל" כלומר ארון הקודש . ולאחר גניזת ארון הקודש לפני חורבן בית ראשון נשאר רק ארבע אמות של הלכה  שזה האדם כנגד ארבע אמות שהארון היה מונח שם .
ויש לשאול למה שרתה שכינה במשכן על ארון הקודש ? ויש לומר בגלל ספר התורה שכתב משה רבנו וכן לוחות הברית השבורות. ונשאלת השאלה אז למה שורה השכינה אצל האדם הרי הוא לא ספר תורה ורב האנשים לא תלמידי חכמים ? ויש לתרץ שכל יהודי בבטן אימו בא המלאך ומלמד אותו את כל התורה כולה וכל יהודי למעשה זה ספר תורה . ועם יציאת העובר מכה אותו המלאך על שפתיו וזה כמו הלוחות השבורים . כלומר הקבלה מלאה בין ארון הקודש ליהודי ושם שורה השכינה .
ויש לדון  מה דינו של גוי שהתגייר ואותו לא לימדו את כל התורה כולה . ואולי יש להבין מדוע גר לא יכול להיות מלך על ישראל כי אחד מדיני המלך שצריך להיות
ספר החינוך מצוה תקג : "שמצוה על המלך שיהיה על ישראל לכתוב ספר תורה מיוחד לו מצד המלוכה שתהיה עמו תמיד ויקרא בו"
וצריך לומר הספר תורה של המלך כנגד ספר התורה שבתוכו ולגוי אין את הספר תורה בתוכו .
ואמר דגל מחנה אפרים ויקרא פרשת צו
כאשר שמעתי מהרב הגאון מפולנאה זללה"ה בשם הרמב"ם ז"ל כי הרמב"ם מקשה על הא דאיתא (ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה אם כן למה ברא כל העולם ומלואו לא היה לו לברוא רק האדם ההוא שהוא סוד ארבע אמות של הלכה, ותירץ כי כל העולם כולו נברא בשביל אותו האדם שהוא ארבע אמות של הלכה   .
ושיהיה לנו את הכוח והעמל להקיף את כל התורה כולה הינו ארבע אמות של הלכה .
ובעצם אין לארבע אמות של הלכה שיעור כי היה נס  במשכן כשהיו מודדים עד הארון משני צידי המשכן  לא היה שיעור לארון . וכך גם אין שיעור ללמידת התורה.  ומשמעות העולם הזה אך ורק ארבע אמות של הלכה
יום טוב  

פרשת תצוה לכבוד ולתפארת מרדכי היה כהן ?



בס"ד     לכבוד ולתפארת פרשת תצוה   ‏ו'/אדר א/תשע"ד 


תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א

"בהראתו את עשר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה: כתיב הכא +אסתר א'+ יקר תפארת גדולתו וכתיב התם +שמות כ"ח+ לכבוד ולתפארת."
פרוש אחשורוש לבש בגדי כהונה ובזה התפאר בפני כולם בסעודה שערך . ואמר רש"י במקום מסכת מגילה דף יב עמוד א "בגדי כהונה - שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן מירושלים."
ואומר צרור המור שמות פרשת תצוה
"לזה צוה בכאן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך. שהוא כנגד אדם הראשון לכבוד ולתפארת. לא כראשונים שלא היו אלא לכסות בשר ערוה. ולכן היו כתנות עור שהוא לבוש בהמה. והמתרגם כתנות עור לבושין דיקר. יסכים למה שאמר בכאן לכבוד ולתפארת. שתרגומו ליקר ולתושבחן:"
כלומר לפי תרגום אונקולוס שמות פרק כח פסוק ב "ותעביד לבושי קודשא לאהרן אחוך ליקר ולתושבחא:" וכותנות עור תרגום אונקלוס בראשית פרק ג פסוק כא ועבד יי אלהים לאדם ולאתתיה לבושין דיקר על משך בסרהון ואלבישנון:" כלומר המילה יקר מקשרת בין בגדי האדם הראשון , בגדי כהן גדול , והבגדים שלבש אחשורוש .
וכתוב במגילת אסתר פרק ו
(ח) יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ:
(ט) וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
ולכאורה צריך להגיד שהלבישו את מרדכי את בגדי כהן גדול אותם בגדים שלבש אחשורוש .
ורמז לכך אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ  כלומר המלה  יקרו המקשרת בן האדם הראשון , כהן גדול , אחשורוש , ומרדכי .
ויש 2 קושיות 
1. זה מנוגד למדרש מפורש מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן לד

אמר ר' אבין הלוי ברבי, מהו (מי הוא זה) [ויבא] מלך הכבוד (תהלים כד ט), שהוא חולק מכבודו ליראיו, זה הקדוש ברוך הוא, מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו, והקב"ה נתן שרביטו למשה, שנאמר ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ), ואין יושבין על כסאו, [אבל הקדוש ברוך הוא הושיב את שלמה על כסאו], כתיב וישב שלמה על כסא ה' למלך (דה"א =דברי הימים א'= כט כג), ואין רוכבין על סוסו, [אבל הקדוש ברוך הוא הרכיב את אליהו על סוסו], ואיזהו סוסו של הקדוש ברוך הוא, סופה וסערה, שנאמר ה' בסופה ובסערה דרכו (נחום א ג), וכתיב ויעל אליהו בסערה השמים (מ"ב =מלכים ב'= ב יא), הוי שהקב"ה חולק מכבודו ליראיו, ולבושו נתן למלך המשיח, שנאמר הוד והדר תשוה עליו (תהלים כא ו), ולבושו של הקדוש ברוך הוא הוד והדר, [שנאמר הוד והדר] לבשת (שם /תהלים/ קד א
כלומר איך מלך נותן לאדם אחר ללבוש את לבושו ואת סוסו הרי כתוב שאין מלך עושה כן
2. הרי יש איסור ללבוש בגדי כהנים לזר והרי מרדכי משבט בנימין
וצריך להגיד לתירוץ לקושיה הראשונה זה חלק מהנס והמיוחדות של נס פורים שגרם לעם ישראל לקבל את התורה מרצון וכמו שכתבו התוספות שקבלו את התורה מאהבת הנס .
ותירוץ לקושיה השניה  לפי דברי המקנה מסכת קידושין דף נד עמוד א
אך הריטב"א חלק על התוס' וס"ל דבגדי כהונה אין בהם קדושת כלי שרת ויש להביא ראי' [ל]דברי הריטב"א דבגדי כהונה לאו כלי שרת נינהו מהא דאמר בפ"ק דמגילה [דף יב ע"א] ואת יקר תפארת אמר ר' יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה ולא נענש עליהם כמו שנענש כשנשתמש בכלי בית המקדש היינו משום דאמרינן בע"ז דף נ"ב דכל כספא ודהבא דירושלים נתחלל א"כ דוקא בכלי שרת נענש משום דאין יוצאין לחולין משא"כ בגדי כהונה דאין עליהם תורת כלי שרת ולכך לא נענש עליהן, ועיין מ"ש לקמן בשיטת הרמב"ם ודו"ק.
וכן יש להגיד אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עקיבא, רבי עמוד 412
בביהמ"ק שבמרום שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ"ו), זה בית מקדשו שבשחקי מרומים שזיוו מכסה את כל חדרי הרקיע המרומים שנאמר כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ (חבקוק ג'). 

וכן נאמר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) יאשיהו עמוד 203
הוד והדר לבשת (תהלים ק"ד) אלו שני לבושים שהקב"ה לובש ביום תחיית המתים,  כלומר כנגד כבוד ותפארת שזה הלבוש בעולם הזה וכנגדו יש את הלבוש במקדש בשחקים הוד והדר
מדרש תהלים (בובר) מזמור קד
אמר הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא אני נותנם למלך המשיח, שנאמר כי תקדמנו ברכות טוב [וגו'] הוד והדר תשוה עליו (תהלים כא ד ו), ולא למלך המשיח בלבד הוא נותן, אלא לכל מי שהוא יגע בתורה, שנאמר גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם (שם /תהלים/ קיא ב), ואין מעשי ה' אלא תורה, שנאמר והלוחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז) [ומה שכרו הוד והדר פעלו (תהלים שם /קי"א/), הוי הוד והדר לבשת].
כלומר לעתיד לבא לבוש "הכבוד והתפארת" יהיה "הוד והדר" למלך המשיח . וגם מי שיגע ולומד תורה יכול ללבוש את "ההוד והדר" כאן ועכשיו וירגיש כאילו נמצא בעולם הבא
שבת שלום