24.4.2015

פרשת אחרי מות קדושים מה הקשר של הפרשה שלנו לחוק השני של התרמודינאמיקה ? ‏ה'/אייר/תשע"ה


בס"ד

פרשת אחרי מות קדושים  מה הקשר של הפרשה שלנו לחוק השני של התרמודינאמיקה ? ‏ה'/אייר/תשע"ה

החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק המצהיר כי לכל מערכת פיזיקאלית יש תכונה הנקראת אנטרופיה וכי במערכת סגורה שאינה בשיווי משקל האנטרופיה נוטה לגדול במשך הזמן, ומגיעה לערך מקסימלי בשיווי משקל. ניסוח אחר הוא כי במערכת סגורה, כמות האנרגיה החופשית לביצוע פעולה, תלך ותרד עם הזמן. יש רבים הטוענים כי החוק הפיזיקאלי הוא ביטוי של חוק כללי יותר, בדבר גידול באנטרופיה גם במונחי מידע.

כלומר החוק השני של התרמודינאמיקה אומר שהעולם שואף לאי סדר . החוק הזה הוא בעיקרו סטטיסטי ומשמעותו שיש במערכת מסוימת מספר מצבים אפשרי המערכת בסיכוי גבוה נוטה להגיע למצב בו הסיכוי הסטטיסטי להגיע לכך יותר גבוה ולכן יותר קל להגיע למצב הזה בגלל הסיכוי הסטטיסטי הגבוה שלו . ולכן באופן גס ניתן להגיד שלאי סדר יש הרבה יותר אפשרויות מאשר דבר מסודר  כי להגיע לסדר צריך להשקיע עבודה ולכן העולם נוטה להגיע למצב של אי סדר .

אם תיקח קפה וחלב מעורבבים הרבה יותר קל לערבב את הקפה והחלב מאשר להפריד את הקפה מהחלב לכן  אם נשפוך חלב לתוך קפה התוצאה תהיה קפה מעורבב ולא חצי כוס חלב וחצי כוס קפה .. יש הרבה פרשנויות לחוק הזה אבל אני רוצה לדבר על העיקרון שהחוק הזה משקף .

בחברה שלנו יש נטייה שהולכת וצוברת תאוצה של ה"שטחת  הדעות "  והכוונה שלי שבעצם העולם עובר למצב שהכול שווה אין בעצם טוב או רע , אין מוסרי או לא מוסרי , יש שאיפה להגיד שהכול זה אותו הדבר גבר ואישה יהודי ונוצרי , בעלי חיים ואדם וכד' . כל הרעיונות של כל בן אדם שווה לאחר ,כל דת שווה לדת אחרת , אין רעיון שהוא "יותר " מרעיון אחר בעצם העולם הולך ומ"תערבב" כמו קפה וחלב למצב שבו לא ניתן להגיד שום דבר משמעותי . היסוד של "הכול שווה " צובר תאוצה . בעצם זה תהליך שניתן לתאר אותו על ידי החוק השני של התרמודינאמיקה . אם יש לך רעיון מסוים הרי זה מצב אחד מתוך הרבה מצבים ולכן סטטיסטית זה מצב נדיר ולכן הסיכוי שרעיון כזה " יתפוס " הוא קטן מאוד ולכן כל המערכת שואפת למצב שבו יש הרבה יותר מצבים מבחינה סטטיסטית ולכן הוא נפוץ יותר ולכן העולם נוטה לשם . צריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי שרעיון שלך יתפוס וישנה את ההתנהגות של בני האדם ולכן לפי החוק השני של התרמודינאמיקה השאיפה של המערכת היא לאי סדר וזה בעצם מצב של ה"שטחת הדעות" שהוא נוח יותר לרב בני האדם  .

לעומת זאת אנחנו רואים הרבה תהליכים שבו העולם עובר למצב של סדר ממצב של אי סדר . למשל לבנות בנין זה לקחת חומרים שנמצאים באי סדר ולהפוך אותם למצב מאוד מסודר כל תוכנה הופכת אי סדר לסדר . העולם זורם מצד אחת בתחום הפיזי למצב של סדר כלומר אנטרופיה נמוכה  ולעומת זאת בעולם של  הדעות העולם נוטה למצב של אי סדר אנטרופיה גבוהה  . וכאן אנחנו צריכים להבין איך יהודי צריך לראות את העולם

ויקרא פרק כ

(כד) וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים:

(כה) וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא:

(כו) וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְקֹוָק וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי:

אומר רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק כו

(כו) ואבדל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו. רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים:

המהות של יהודי זה ההיפך של החוק השני של התרמודינאמיקה , יהודי חייב לראות את המציאות להבדיל בין טוב לרע לעשות סדר בעולם לראות ולהבין מה טהור ומה טמא . המהות של התורה הוא הכנסת סדר לעולם .

 

 

 

וכתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסא עמוד א

ובגין דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא אסתכל בה באורייתא וברא עלמא ובאורייתא אתברי עלמא כמה דאוקמוה דכתיב (משלי ט) ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן וכי אורייתא אומנא הוה,

הקב"ה ברא את העולם לאחר שהסתכל בתורה  כלומר העולם נברא למצב של סדר והאדם תפקידו לשמור את הסדר . בראשית פרק ב

 

(טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:

כלומר האדם הוא חלק מהסדר של העולם . אומנם הקב"ה נתן לאדם את היכולת של בחירה חופשית ומשמעות הבחירה החופשית זה להכניס את העולם למצב של חוסר סדר . כלומר מהות היצר הרע זה היכולת לשבש את העולם למצב של חוסר סדר כלומר החוק השני של התרמודינאמיקה זה חוק שהוא חלק מהבחירה החופשית של האדם . ותפקידו של האדם להתגבר על היצר הזה  ולא ללכת עם זה . כלומר התהליך של ה"שטחת הדעות"  זה תהליך לכוון האי סדר לכיוון של תוהו ובהו  . ויהודי צריך ללכת נגד זה נגד הזרם ,להשקיע אנרגיה להתאמץ כדי להתגבר על הנטייה של העולם ל"השטחת דעות "

כתוב בראשית פרק ג

(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:

וכאן אנחנו רואים שלאחר חטא האדם הראשון יש לאדם משימה לתקן את החטא שעשה .

בזיעת אפיך תוכל לחם זה העבודה שצריך להשקיע ולהגדיל את הסדר בעולם להשקיע עבודה כדי שיהיה לחם כלומר ממצב של אי סדר לסדר , אבל העולם בטבעו  הולך לכיוון ההפוך ממצב של סדר לאי סדר . כי עפר אתה ואל העפר תשוב . העולם הזה ששואף למצב של אי סדר אבל זה נובע רק מחטא האדם הראשון שהביא מוות לעולם והתפקיד שלנו להתגבר על בכוח הזה של העולם . המצב הסופי י של תחיית המתים זה המצב של הסדר האופטימאלי שבו האי סדר בעולם יגמר ונגיע לנקודת שיווי משקל אופטימאלי  שבו יהיה את הסדר .

ועדיין צריך עדיין לתרץ למה בעולם שלנו יש תהליך הפוך  של מעבר מאי סדר לסדר בעולם הפיזי ? וצריך להגיד שטבוע באדם את הרצון להגיע לשלמות אבל האדם שלא קשור לתורה מנצל את התכונה הזאת למטרות הלא נכונות . ולשון הירושלמי חריף ביותר ומלמד אותנו ש"השטחת הדעות "  אינה חלק ממהותו של היהודי

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ד

מודים אנחנו לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות, שאנו משכימים והם משכימים, אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינן מקבלים שכר, אנו רצים והם רצים אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת, שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך:

 

 

פרשת אחרי מות קדושים רבי עקיבא גלגול של זמרי בן סלוא ? מה תיקן רבי עקיבא ? מה לא הצליח לתקן ? ומה התפקיד של שמעון בר יוחאי ? ‏ה'/אייר/תשע"ה


‏בס"ד

פרשת מות קדושים  רבי עקיבא גלגול של זמרי בן סלוא ? מה תיקן רבי עקיבא ? מה לא הצליח לתקן ? ומה התפקיד של שמעון בר יוחאי ? ‏ה'/אייר/תשע"ה

אני רוצה להבין יותר את הקשר בין רבי עקיבא ושמעון בר יוחאי בהקשר של 24000  תלמידי חכמים שמתו שלא נהגו כבוד זה בזה

ראיתי שאומרים שרבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא

שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רכד

ובס' חסד לאברהם (אזולאי) מעין ה' נהר כ"ה בשם רח"ו זמרי נתגלגל ברבי עקיבא והכ"ד אלף שמתו במגפה היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת ואשת טורנוסופוס היתה גלגול כזבי עצמה ונתגיירה וזכתה להעמיד ישיבתו של ר"ע שהיא היתה אחד משלשה שהעשירה את ר"ע כמבואר בחז"ל שם ועיין מי השילוח פ' פנחס ודו"ק.

צריך להבין מה המקור של חטא האדם  הראשון ואומר צרור המור שהחטא מקורו שאדם חשב שמעלתו גדולה מהמעלה האמיתית שלו . כלומר יש כאן בעיה של הבנת המציאות ואי הבנת המציאות גרמה לחטא האדם הראשון . וזה בעצם המקור לכל החורבן בעולם אי הבנת המציאות ע"י בני האדם ולא רק בני אדם גם המלאכים . חוסר ההבנה של המציאות היא הגורם לחסרון בעולם למוות וחוסר השלמות של עולמנו . והתפקיד שלנו להבין את העולם באמת ועל ידי הבנת העולם והיסודות שעליו בנוי העולם זה הדרך לתיקון העולם .

צרור המור בראשית פרשת בראשית

 והנה חטא אדם ואשתו הוא חטא המלאכים שחטאו כאומרם ז"ל עזה ועזאל שנפלו מן השמים וזהו הנפילים היו בארץ והמלאכים היאך חטאו אחר שהם פשוטים מחומר וכן אדם הראשון שהיה ערום בכל חכמה ולא ידע בין טוב לרע כאלו היה פשוט מחומר איך חטא. אבל ידוע שהחוטא כשחוטא יורד ממעלתו והמלאכים כשחטאו נתגאו ורצו לעשות עצמם אלוהות לעלות למעלה עליונה יותר ממעלתם הראשונה וזהו חטאם שעלה במחשבתם. וכן אדם הראשון לא חטא כדרך החוטאים אלא חשב שעלה למעלה עליונה ממעלתו שא"ל הנחש והייתם כאלהים ואם כן כשחטא על זה הערך חטא. והנה חטא אדם הראשון הוא ענין עמוק עמוק מי ימצאנו. וכבר רמזתי אותו במשנת בן זומא אומר שהוא א' מד' שנכנסו לפרדס והם בן עזאי בן זומא רבי עקיבא ואחר. וכנגדם יש ד' אחרים בתורה שנכנסו לפרדס והם אדם הראשון ונח ואברהם ובני אהרן. ואיני רוצה עתה להאריך בו:

ונשאלת השאלה כיצד באמת אנחנו יכולים להבין את העולם ? הרי יש לנו יצר הרע שגורם לנו להאמין שאנחנו "מבינים את העולם " ולכן אנחנו נמשכים אחרי מראה העיניים שלנו המוטעה ואחרי המחשבה הלא נכונה שלנו . ובשביל זה נתן לנו הקב"ה את התורה שנותנת לנו את הכלים להבין את העולם לפי האמת ולא לפי הבנתנו הדלה . אבל עדיין יש לנו בעיה כי את התורה גם אפשר ל"הבין" לפי ראית היצר הרע ולא באמת לפי האמת . וצריך להגיד שהתורה נתנה לנו כלים להתמודד עם הבעיה

דברים פרק י

(יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

כלומר אתה צריך לירא מהקב"ה ויראה זו תיתן לך את הכלים להתמודד עם היצר הרע . וכלי זה של יראה יגרום לך לישר את עצמך לפי האמת ולא לפי מה שנוח לך . אבל כלי זה עדיין לא מספיק כי לא כל אחד יכול להבין בעצמו את התורה כך שכלי היראה לא מספיק כדי ל"סנן " את יצר הרע . וכאן נכנס הכלי השני וזה התפקיד של גדולי הדור דברים פרק יז

(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:

(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

אבל עדין יש בעיה כי אתה יכול לבחור את מי שנראה לך לפי הנוחות של היצר הרע שלך ולבחור ברב לפי הדעות המתאימות לך . וכאן בא רבי עקיבא וחידש חידוש גדול

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף כב עמוד ב

כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע +דברים י+ לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.

 

אתה חייב לירא מהרב שלך כמו שאתה חייב לירא את הקב"ה כלומר אתה חייב לירא את הקב"ה וגם הרב שלך חייב לירא את הקב"ה  וגם אתה חייב לירא את הרב שלך שירא מן הקב"ה . כלומר  לא מספיק שאתה ירא את הקב"ה אתה חייב לבחור ברב שירא את הקב"ה ואתה צריך לירא ממנו . וכאן צריך להבין את הסיפור עם זמרי בן סלוא והקשר לרבי עקיבא .

זמרי בן סלוא היה גדול בישראל ומן הסתם היה ירא את האלוקים אבל הוא נכשל ביראת  רבו משה שהיה הגדול בישראל

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק סימן כט

[כט] והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית (שם שם /במדבר כ"ה/ ו). מה ראה לעשות כן, ללמדך שלא חלק כבוד לא לשמים ולא לבריות, ועליו נאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא כד), אמרה לו איני נשמעת אלא למשה, או לאלעזר, שהיא בת מלך, אמר לה אף אני גדול כמותן שלעיניהם אני מביאך, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו בן עמרם זו מותרת או אסורה, ואם תאמר שהיא אסורה, זו היא מדינית אותה שתחתיך מדינית, ומי התירה לך, נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה, היינו דכתיב והמה בוכים פתח אהל מועד

זמרי בן סלוא נכנע ליצר שלו ואמר על עצמו אף אני גדול כמותן כמו משה כלומר אם היה נזהר ביראת רבו לא היה מגיע לאן שהגיע . ההתנהגות שלו גרמה לכמעט חורבן כי גרמה למשה לשכוח את ההלכה ובכך נגרם חסרון בתורה ולכן כל עם ישראל עמד בסכנת כליה אבל פינחס החזיר לשלמות את התורה שנזכר בהלכה . אבל עד שנזכר מתו 24000 איש מישראל .

רבי עקיבא שהוא גלגול של זמרי  לכן בא לתקן את מה שקלקל . רבי עקיבא הצליח לתקן את הקלקול של זימרי  תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב

ארבעה נכנסו לפרדס בן עזיי ובן זומא אחר ור' עקיבא אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום בן עזיי הציץ ומת עליו הכת' או' יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע עליו הכת' או' דבש מצאת אכול דייך וגו' אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות עליו הכתו' אומ' אל תתן את פיך לחטיא את בשריך וגו'

וראיה לכך שרבי עקיבא חידש שצריך להבין את הריבוי של "את"   לרבות תלמידי חכמים ואכן רבי עקיבא תיקן את עצמו כלמור את מה שעשה זמרי בן סלוא . אבל רבי עקיבא לא הצליח להעביר את תורתו בשלמות לתלמידים שלו  

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב

שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.

כלומר לא נהגו כבוד זה בזה וצריך להגיד שלא קיבלו והבינו את המשמעות של יראת תלמידי חכמים ולכן לא היה להם זכות קיום ולכן מתו . והתפקיד הזה עבר לשמעון בר יוחאי ללמד ולהנחיל לעם ישראל את המהות של יראת תלמידי חכמים . וזה החידוש של רבי שמעון בר יוחאי ללמד את עם ישראל כעם את המשמעות של יראת תלמידי חכמים . שעל ידי יראת הקב"ה ויראת תלמידי חכמים נוכל להשיג את התורה . ולכן ל"ג העומר זה שלב מהותי בקבלת התורה שלב שבו אנחנו כעם צריכים לקבל על עצמנו את יראת השם ויראת תלמידי חכמים כדי שלא נכשל במקום שזמרי בן סלוא נכשל .