16.9.2022

פרשת כי תבוא מתי עם ישראל נהפך לעם ? מתי שמו של הקב"ה ניתן לעם ישראל ? למה עם ישראל עליון על כל אומות העולם ? מתי נקבע דין ערבות של כל יהודי על יהודי ? כמה בריתות נקבע בהר גריזים והר עיבל ? למה נקבע באותו היום הדין של אומות העולם ? האם הברית של עם ישראל עם הקב"ה היא דבר היסטורי או מתקיימת יום יום בבחירה של כל יהודי ויהודי ? מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם ‏כ'/אלול/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת כי תבוא מתי עם ישראל נהפך לעם ? מתי שמו של הקב"ה ניתן לעם ישראל ? למה עם ישראל עליון על כל אומות העולם ? מתי נקבע דין ערבות של כל יהודי על יהודי ? כמה בריתות נקבע בהר גריזים והר עיבל ? למה נקבע באותו היום הדין של אומות העולם ? האם הברית של עם ישראל עם הקב"ה היא דבר היסטורי או מתקיימת יום יום בבחירה של כל יהודי ויהודי ? מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם ‏כ'/אלול/תשפ"ב

דברים (פרשת כי תבוא) פרק כז פסוק ח - י

(ח) וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב: ס

(ט) וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶֽיךָ:

(י) וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם: ס

וצריך להבין מה כתוב פה בפסוק הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶֽיךָ:

אומר רש"י דברים (פרשת כי תבוא) פרק כז פסוק ט

היום הזה נהיית לעם - בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית:

מפרש רש"י שזה לימוד כללי על מצב החשיבה של כל יהודי והחזקוני דברים (פרשת כי תבוא) פרק כז פסוק ט אומר דעה אחרת

(ט) היום הזה נהיית לעם אחרי שאתה מקבל עליך שבועת התורה.

ומה היה ביום הזה אומר מזרחי (רא"ם) דברים (פרשת כי תבוא) פרק כז פסוק ט

(ט) היום הזה נהיית לעם בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית. לא ידעתי מאין הוציא זה. בשלמא גבי (כו, טז): "היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה" דין היה להם לדרוש, שבכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם, דאם לא כן, מאי "היום הזה", הרי כבר נצטוו קודם זה, כמה שנים למפרע, אלא הכא מה ראו לדרוש, דילמא "הזה" ממש כמשמעו, שהרי באותו יום קבלו הברכות והקללות האמורות בהר גריזים ובהר עיבל. ושמא יש לומר, דמדכתיב: "נהיית לעם לה' אלהיך", ולא כתיב תהיה, משמע שעל הברית הקדומה קמיירי, ומדכתב "היום הזה", למדנו שרמז להם, שבכל יום יהיו בעיניך, כאילו היום באת עמו בברית.

כלומר אומר הרא"ם שיש שני אפשרויות או שהפסוק  מדבר על ממש היום הזה היום הראשון שנכנסו לארץ ישראל או כמו רש"י כתב לימוד  כללי שיהודי צריך לחשוב שכל יום אנחנו נכנסים לברית מחדש .

ועכשיו כדי להבין את העניין נראה מה התחדש באותו היום שנכנסו לארץ ישראל

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לב עמוד א

וכאשר הגיעו לאותם הרים, כי אז: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים; וששה שבטים עלו לראש הר עיבל.והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע בין שני ההרים -הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן על שני ההרים.שנאמר [יהושע ח לג]: "וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו, עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלויים נושאי ארון ברית ה', כגר כאזרח, חציו אל מול הר גריזים [בשיפוע הר גריזים] והחציו אל מול הר עיבל, כאשר צוה משה עבד ה' לברך את העם ישראל בראשונה [להקדים ברכה לקללה]. ואחרי כן קרא [יהושע] את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה. לא היה דבר מכל אשר צוה משה, אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההולך בקרבם".הפכו הלויים את פניהם כלפי הר גריזים, ופתחו בברכה: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה", ואלו ואלו השבטים שבשני ההרים עונין אמן.

ושוב הפכו הלויים את פניהם כלפי הר עיבל, ופתחו בקללה: "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה", ואלו ואלו עונין אמן.וכך היו עושים ברכה ואחר כך קללה, עד שגומרין ברכות וקללות.

ומה משמעות הברכות והקללות ? אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לז עמוד א

שנינו במשנה: הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה, ואלו ואלו עונין אמן; הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה, אלו ואלו עונין אמן, עד שגומרין ברכות וקללות:אחר הקללות על כמה מצוות, שהן נקראות "ארור בפרט", כתיב: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם", וזו היא "ארור בכלל", שהיא כוללת את כל התורה כולה.תנו רבנן:הרי על כל מצוה ומצוה ברוך בכלל וברוך בפרט, וארור בכלל וארור בפרט, שהרי כשם שהיו אומרים: ארור בכלל וארור בפרט, כך גם בברכה, שהיו אומרים: "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם", מלבד הברכות שהיו אומרים על כל "ארור בפרט".וכל מצוה ומצוה הרי יש בה כמה חלקים: א. ללמוד; ב. וללמד; ג. לשמור; ד. ולעשות, ועל כולם נכרת ברית.

הרי כאן  ארבע בריתות [ברוך בכלל ובפרט, וארור בכלל ובפרט] על "ללמוד", וארבע בריתות על "ללמד", הרי שמונה בריתות לכל מצוה.ויש לך עוד שני חלקים: "לשמור ולעשות", הרי לך שמונה בריתות משום "ללמוד וללמד" לכל מצוה, ושמונה בריתות לכל מצוה משום "לשמור ולעשות", הרי שש עשרה בריתות לכל מצוה ומצוה.וכן נכרתו בריתות כמו אלו בסיני וכדמפרש ואזיל: מנין; וכן בערבות מואב שהרי נאמר [דברים א ג]: "בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר".ומנין שאף בסיני נכרתו בריתות כמו אלו: שנאמר בסוף פרשת הקללות [דברים כח סט]: "אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב [בסיני]", הרי שאף בסיני נכרתו בריתות כמו אלו.נמצא ארבעים ושמונה [שלש פעמים שש עשרה] בריתות על כל מצוה ומצוה.

ויוצא לנו שלכולם לכל השיטות לא חולקים על הלימוד שעל כל מצווה נכרתו ארבעים ושמונה בריתות ורק יש מחלוקת באיזה 3 מקומות היה ברית .

כלומר לכולם חשבון הבריתות נקבע במעמד הר גריזים ועיבל ששם נקבע הערבות של עם ישראל זה בזה ויש רק ויכוח האם יש ערבות בלבד או  גם ערבות על הערבות

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לז עמוד ב

אמר רבי:לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון, אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים: [נמצא, לכל אחד ואחד מישראל] [ויש בכל אחת] שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, ויתבאר בסמוך מה בא רבי להוסיף.מאי בינייהו בין תנא קמא אליבא דרבי שמעון, ובין רבי אליבא דרבי שמעון?אמר רב משרשיא:ערבא וערבא דערבא [ערבות על הערבות] איכא בינייהו.כלומר: מחלוקתם היא, אם נתערב כל אחד מישראל רק על חובותיו של חבירו, וזו היא שיטת תנא קמא; או שנתערב כל אחד על מצוותיו ואף על ערבותו של כל אחד, וזו היא שיטת רבי; הרי נמצא, שסכום הבריתות של כל אחד לפי תנא קמא, מכפל - לדעת רבי - במספר בני ישראל.

וכך מפרש ברית שלום דברים פרשת ראה

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגו'. כבר נתחבטו כל המפרשים לפרש פסוק זה, דמתחיל לומר ראה, בלשון יחיד, ובסמוך ליה אמר נותן לפניכם, לשון רבים. גם מה שפירש רש"י ברכה וקללה וגו', האמורות בהר גריזים ובהר עיבל, דבריו צריכין ביאור, מאי בא ללמדינו בזה.

ונראה לפרש על דרך מה דאיתא (קידושין מ, ב) תנו רבנן לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי וכו', ר' אלעזר בר' שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו וכו', עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה, עד כאן. הטעם הוא מה שהיחיד יכול להכריע את כל העולם כולו, היינו משום דכל ישראל ערבין זה בזה, לכך העולם נידון אחר רובו, וענין הערבות שנכנסו ישראל שהיו ערבין זה בזה, מבואר בגמרא (סנהדרין מג, ב) שלא ענש הקדוש ברוך הוא על הנסתרות עד שעברו את הירדן, יעויין שם ברש"י ותוספות, והיינו לאחר שנאמרו הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל, כדאיתא בגמרא דסוטה (לז, א) ועיין ברש"י (שם ע"ב ד"ה ערבא וערבא דערבא), ושם (לו, א - לז, א) אמרו ששה שבטים עלו לראש הר גריזים, וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע וכו', הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה, אלו ואלו עונין אמן וכו', וקרוב הדבר לשמוע דזהו הטעם שעשו כסדר הזה, היינו משום דעכשיו נכנסו ישראל שיהיו ערבין זה בזה, נמצא אם העולם חציו זכאי וחציו חייב היחיד מכריע את כל העולם כולו, לכך עמדו חציין של שבטים בהר גריזים וחציין בהר עיבל והכהנים והלויים באמצע, לרמז על ענין הערבות כאילו העולם מחצה על מחצה והיחיד באמצע, וכשם שהכהנים והלוים שעמדו באמצע כשהפכו פניהם להר גריזים פתחו בברכה וכן להיפך, כמו כן יחיד מכריע את כל העולם כולו בין לזכות בין לחובה וק"ל.

כלומר באותו יום שנכנסו לארץ ישראל נעשו ישראל ערבים זה לזה ולכל יהודי יש השפעה על כל עם ישראל ולכן על העולם כולו .

וכך מפרש המלבי"ם דברים (פרשת כי תבוא) פרק כז פסוק ט

ובזה יבואר הפרשה וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר כאשר יבואר להלן כי עד עתה היו במדרגת בנים לה', ועתה נעשו במדרגת עם ה' וה' מלכם. ודרך המלך כשיצוה מה לעמו יצרף עמו גם מנבחרי העם. ולזה צריך עתה הכהנים והלוים שהמה הנבחרים לעמוד לפני ה' בעניני הקדושה.

כלומר עם ישראל בכניסה לארץ ישראל נהיה במדרגה של עם וזה כמו שאומר החזקוני והפרוש הראשון של הרא"ם


והתוצאה שעם ישראל נהפך לעם כתוב בדברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק י

(י) וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ:

ואומר התורה תמימה דברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק י

(י) וראו כל - תנא רבי שמעון בן יוחאי, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, כל - אפילו רוחות ואפילו שדים [ירושלמי ברכות פ"ה ה"א]:

ועוד תוצאה שעם ישראל נהפך לעם  נאמר בדברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק א

(א) וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ:

וצריך לשים לב שהעליונות של עם ישראל תלויה רק בדבר אחד וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙

העליונות שלך עם ישראל אינו באיזה מעמד קבוע שלא תלוי בשום דבר (צבע ,גזע, מעמד ) הוא תלוי אך ורק בקיום התורה . כי הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ולכן הדבר היחידי שיש לו משמעות בעולם זה התורה . ועדיין צריכים להבין מה מקומם של אומות העולם בתמונה הכללית של העולם ?

באותו היום שעם ישראל נהיה לעם שכל אחד ואחד מעם ישראל העולם תלוי במעשיו הקב"ה החליט לתת הזדמנות נוספת לאומות העולם כדי שיהיה להם בחירה הם להיות שייכים לעולם

אומרת הגמרא החברותא מסכת סוטה דף לה עמוד ב

תנו רבנן:כתיב [דברים כז ד]: "והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד"; וכתיב [שם]: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת".וכיצד כתבו ישראל את התורה על האבנים שהיו מסויידות בסיד, האם קודם שסיידו כתבוה, או לאחר שסיידו כתבוה?רבי יהודה אומר: על גבי האבנים עצמם כתבוה, שנאמר: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת", ואחר כך סדו אותן בסיד.אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות העולם של אותו הזמן - תורה!? והרי לשם כך נצטוו לכתוב את התורה בשבעים לשון, כדי שיוכל כל אחד מאומות העולם ללמוד את התורה, כדי שלא יהא להם פתחון פה לומר: לא היה לנו מהיכן ללומדה; ואם סדו אותם בסיד לאחר הכתיבה, האיך ילמדוה!?אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.

ואומר תוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

כלומר הקב"ה נתן להם הזדמנות נוספת בכניסה של עם ישראל לארץ ישראל ברגע שהתקבע שיש עם ישראל שהוא עם שהשם של הקב"ה נמצא עליו התקבע מה מעמדם של אומות העולם . כלומר באותו היום נקבע מי יהיה העם הנבחר אבל גם נקבע שאומות העולם יצאו מהעולם כי הקב"ה דן אותם לבאר שחת רק בגלל הבחירה שלהם לא להיות שייכים לתורה .

יוצא לנו שהיום הראשון שעם ישראל נכנס לארץ ישראל השתנו לגמרי סדרי עולם מי שייך לעולם וזה עם ישראל ומי יצא מהעולם וזה אומות העולם

והתוצאה של היום הזה כתוב בדברים (פרשת כי תבוא) פרק כו פסוק יח - יט

(יח) וַֽיקֹוָ֞ק הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו: (יט) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר: ס

וכך כותב הרש"ר הירש דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק כא

הכתובה בספר הזה. הארץ והעם והספר הזה - ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל - אלה הם שלושת העדים הנצחיים הקשורים זה לזה והמבארים זה את זה והמעידים על ה' לעיני הגויים עד עצם היום הזה:

האם המהלך  הזה סותר את רש"י ? לא ולא . כי הברית הזאת אינה חד פעמית כי נעשית כל יום יום כי כל יום ויום אדם יש לו בחירה לבחור להיות חלק מעם ישראל אבל יש לו בחירה לצאת חס וחלילה מעם ישראל כי הברית של היחיד עם הקב"ה הוא בשמירה המצוות וזה מה שקושר אותו לקב"ה כל יום ויום בנפרד  .