16.4.2021

פרשת תזריע מצורע מי הם ארבעה האנשים בהפטרה ? האם גחזי זיכה את הרבים ? האם לגחזי היה גם תורה ? למה לא הועילה התורה של גחזי ? מה ההבדל בין גחזי ל "אחר" ? מה היה החטאת הרבים של גחזי ? האם ביטול תורה מרבים מקזזת את התורה של עצמך ? למה מזכה הרבים לא יכול להגיע לגיהינום ? למה מחטיא הרבים לא יכול להגיע לגן עדן ? מה מכבה תורה ? האם "אחר " היה מזכה הרבים ? ‏ד'/אייר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת תזריע מצורע מי הם ארבעה האנשים בהפטרה ? האם גחזי זיכה את הרבים ? האם לגחזי היה גם תורה ? למה לא הועילה התורה של גחזי ? מה ההבדל בין גחזי ל "אחר" ? מה היה החטאת הרבים של גחזי ? האם ביטול תורה מרבים מקזזת את התורה של עצמך ? למה מזכה הרבים לא יכול להגיע לגיהינום ? למה מחטיא הרבים לא יכול להגיע לגן עדן ? מה מכבה תורה ? האם "אחר " היה מזכה הרבים ?  ‏ד'/אייר/תשפ"א

כתוב בהפטרה מלכים ב פרק ז פסוק ג

(ג) וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ:

ואומר רש"י מלכים ב פרק ז פסוק ג

(ג) וארבעה אנשים - גיחזי ובניו:

וכך כותב המלבי"ם מלכים ב פרק ז פסוק ג

וארבעה אנשים. פי' חז"ל (סוטה מז א) שהיה גחזי וג' בניו, כי מצורעים אחרים רפא אלישע, כ"ש מנעמן, וכמו שנראה מדברי הנערה שאמרה לאשת נעמן שאלישע ירפאהו ובודאי אמרה זאת מפני שהיה דרכו לרפאות, ומבואר שהיה זה גחזי ובניו שלא יכול לרפאותם, ועז"א היו מצורעים, שהם נשארו מצורעים ולא נרפאו, וכיון שנלקו בשומרון שלחו אותם חוץ לחומה כדין המצורע משתלח מעירות המוקפות חומה, כמ"ש בפ"ק דכלים (מ"ז):

וכדי להבין את עניין גחזי נראה את הפרשנות של הגמרא על גחזי

אומרת הגמרא בחברותא מסכת סוטה דף מז עמוד א

וסיים אלישע וקלל את גחזי, וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם,(63) וכדבריו כן היה, כמו שמצינו שנאמר, וארבעה אנשים היו מצורעים, אמר רבי יוחנן, זה גחזי ושלשת בניו, ובכך דחאו בשתי ידים, ומאז הלך והחטיא את הרבים, ולא היה לו סיעתא דשמיא לחזור בתשובה, וכמו שדרשו, וילך אלישע דמשק, למה הלך, אמר רבי יוחנן שהלך להחזירו לגחזי בתשובה, ולא חזר, אמר לו חזור בך, אמר לו גחזי כך מקובלני ממך, כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לחזור בתשובה.

ומה סופו של גחזי ?

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד א

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה. רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר ויתפלל אליו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו: למלכותו השיבו, ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות - בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי.

כלומר גחזי איבד את מקומו בעולם הבא .ונשאלת השאלה מה שונה גחזי מ"אחר" הוא אלישע בן אבויה ?

חברותא מסכת חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות:עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.(6)ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל].נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי:לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות].ואם כן, האיך מיטטרון יושב?!שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].(7)כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו.ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.(8)אמר אחר: הואיל ואיטריד ההוא גברא [על עצמו אמר] מההוא עלמא [הואיל ונטרדתי מהעולם הבא], ליפוק ליתהני בהאי עלמא [אצא ואהנה בעולם הזה].נפק אחר לתרבות רעה.

ל"אחר" לא נשאר שום זכויות כי מיטטרון מחק אותם לחלוטין . מה נשאר ל"אחר" ?

אומרת הגמרא חברותא סוטה דף כא עמוד א

דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה.

אמר רב יוסף: דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא, בספר תהילים, שיבואר להלן, כי סיני! כאילו הוא ניתן מסיני. ואילמלא, אילו דרשוה דואג ואחיתופל להאי קרא הכי - לא רדפו בתר אחר דוד.

דכתיב [בתהילים עא] "לאמר: אלהים עזבו, כי אין מציל!". שכך הם אמרו על דוד: רדפו אחריו, ותפסוהו, היות ואלהים עזבו מפני שבא על אשת איש, ואין אנו נענשים על רדיפתו. ואין לו מציל, שאין בידו זכות שתוכל להצילו, לפי שהעבירה שעשה כבתה את זכויותיו.מאי דרוש, מנין למדו דואג ואחיתופל שלא יעמדו לדוד זכויותיו עקב המעשה עם בת שבע? -הם למדו זאת מהפסוק בספר דברים [כג]: "ולא יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך".והבינו שמשמעות הפסוק היא, שאם יראה דבר עבירה באדם, ישוב מאחריו הקדוש ברוך הוא, ולא יגן עליו עוד, לפי שהעבירה כבתה את המצוות שעשה.והן אינן יודעין - שעבירה מכבה רק מצוה, ואין עבירה מכבה תורה!

כלומר תורה לעולם עומדת והתורה של "אחר" עמדה לו כדי שרבי יוחנן ורבי מאיר יכניסו אותו לגן עדן . כי את הזכויות האחרות של אחר מחק מטטרון . אבל גם לגחזי היה זכות התורה כי למד תורה עם אלישע

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף מז עמוד א

אמר רבי יצחק, באותה שעה היה אלישע עוסק בלימוד פרק שמונה שרצים, ולכן אמר לו לגחזי שעזב את לימודו כדי לקחת כסף ובגדים מנעמן, רשע, הגיע עת ליטול שכר שמונה שרצים שתקבל שכר תורתך בעולם הזה, והתכוון לומר לו שסבב לו הקדוש ברוך הוא שיקבל הרבה כסף מנעמן, כדי שיוכל לקנות שמונה דברים הללו לשכר לימודו בפרק שמונה שרצים.

כלומר לגחזי היה שכר התורה על לימוד פרק שמונה שרצים ואלישע אומר לו שהוא צריך לקבל שכר עבור זה בעולם הזה תמורת הכסף שקיבל מנעמן . כלומר התורה של גחזי מתקזזת מול שכר בעולם הזה ולא נשארת לעולם וזה קשה על הנאמר סוטה דף כא עמוד א עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה .

ועוד יותר קשה שגחזי גם לאחר שהיה מצורע היה לו זכות זיכוי הרבים

כתוב במלכים ב פרק ז פסוק ח - יא

(ח) וַיָּבֹאוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨ים הָאֵ֜לֶּה עַד־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ:

(ט) וַיֹּאמְרוּ֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ לֹֽא־כֵ֣ן׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ יוֹם־בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֗ים וְחִכִּ֛ינוּ עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וּמְצָאָ֣נוּ עָו֑וֹן וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ וְנָבֹ֔אָה וְנַגִּ֖ידָה בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ:

(י) וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֘ אֶל־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר־הֵֽמָּה:

(יא) וַיִּקְרָ֖א הַשֹּֽׁעֲרִ֑ים וַיַּגִּ֕ידוּ בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ פְּנִֽימָה:

אומר המלבי"ם מלכים ב פרק ז פסוק ט

לא כן אנחנו עושים. אמרו שלא כן ונכון מעשיהם שלא להחיות העטופים ברעב, ועז"א היום הזה, באשר כבר חטאו בכיוצא בזה בעבור חמוד ממון שלקחו מנעמן, ולמה נוסיף חטא על פשע.

הם הבינו שאם לא ילכו עכשיו לספר למלך על היעלמות חיילי אשור הם מוסיפים חטא על פשע ואולי יגרמו לכמה וכמה אנשים מיתה ברעב .

וכך כותב באלשיך מלכים ב פרק ז ד"ה (ט) ויאמרו

יום בשורה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר, שעד אור הבקר אין עלינו אשם ומצאנו עון כפול, כי עבירת חמדת כסף ובגדים של נעמן יתוסף ויגרור לנו מאור הבקר והלאה לעשות כן, גם פה לחמוד ולהטמין יותר ואולי יש נוטים למות בעיר מהרעב, ואם נתמהמה ימותו טרם יאכלו מלחם ארם וישיבו את נפשם:

אז איך זה שאלישע מגיע לדמשק  כדי להחזיר את גחזי בתשובה ולא מצליח להציל את גחזי לתת לו מקום בעולם הבא על אף התורה שלו ועל אף זכיותיו בזיכוי הרבים ?

והתירוץ של  הגמרא בתשובתו של גחזי לאלישע

 חברותא מסכת סוטה דף מז עמוד א

וילך אלישע דמשק, למה הלך, אמר רבי יוחנן שהלך להחזירו לגחזי בתשובה, ולא חזר, אמר לו חזור בך, אמר לו גחזי כך מקובלני ממך, כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לחזור בתשובה.

גחזי חטא והחטיא את הרבים . ואחד שחוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לחזור בתשובה . ומה היה עם "אחר" ?

אומרת הגמרא בחברותא מסכת חגיגה דף טו עמוד א

תנו רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו.

כיון שהגיע לתחום שבת [ב"ח], אמר לו אחר: מאיר! חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, שעד כאן תחום שבת.(13)

אחר הבין שהעולם הבא שלו לא קיים אבל הוא לא רצה לגרום לרבי מאיר לאבד את העולם הבא שלו ולכן כאשר הגיע לתחום השבת שזה רק איסור מדרבנן הוא התריע לרבי מאיר . ועוד שרבי מאיר למד תורה מ"אחר " והתורה הזאת שהוא למד היא זו שנתנה לרבי מאיר את הכוח לזכות את "אחר" כדי להכניס אותו לעולם הבא . ומה עם התורה של גחזי לאן היא נעלמה גם לשיטה שאלישע אומר שגחזי קבל את שכר התורה שלו בעולם הזה הרי ידוע מה שכותב התלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב

רבי יעקב היא, דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא ליכא;

והתרוץ שמופיע בגמרא נותן לנו הבנה על ההבדל התהומי בן גחזי ל"אחר"

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף מז עמוד א

ומבארינן מאי עבד, גחזי שהחטיא את הרבים, איכא דאמרי אבן שואבת סוג אבן שמגביהה מתכת מהארץ תלה לו לחטאת ירבעם לעגל שהעמיד ירבעם בבית אל ובדן, בצוארו, והעמידו בין שמים לארץ כדי שיאמינו בו הבריות. ואיכא דאמרי שם חקק לה לחטאת ירבעם אפומה, והיתה אומרת אנכי ה' אלקיך ולא יהיה לך אלהים אחרים, כביכול היא מזהרת על כך מפני אלוהות אחרות. ואיכא דאמרי שהחטיא את הרבים, כאשר רבנן דחה מקמיה מלפני אלישע,(64) וכך משמע דכתיב אחרי שדחאו אלישע, ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו, מכלל דעד האידנא כל זמן שהיה שם גחזי לא הוה דחיק כיון שדחה את התלמידים, וכשהלך התווספו התלמידים שדחה, וצר להם המקום.

כלומר לשתי השיטות גחזי גרם לביטול תורה של ציבור או עלי ידי שהוביל אותם לכיוון של עבודה זרה או מנע מהם ללמוד תורה בבית מדרשו של אלישע ומתוך כך מובן שאומנם עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה. אבל ביטול תורה של אחרים מבטל תורה של עצמך . כלומר תורה שלילית מכבה תורה חיובית . "אחר " לא ביטל תורה מאחרים הוא ביטל תורה של עצמו , הוא גם תרם ללימוד תורה של אחרים לפחות של רבי מאיר ולכן סופו של דבר התורה שלו הביאה אותו לעולם הבא . גחזי ביטל תורה מרבים וזה נמחק מול התורה שלו ולכן עדיין מגיע לו שכר  עבור התורה שלמד ושכר של תורה כזו שהתקזזה מול ביטול תורה של רבים עדיין מזכה את האדם בשכר בעולם הזה  . והכסף שקבל מנעמן היא תמורת "תורה נמחקת " .

אבל עדיין צריך להבין את משמעות החטאת הרבים או זיכוי הרבים  חברותא מסכת יומא דף פז עמוד א

כל המזכה את הרבים - הקדוש ברוך הוא מזכהו שאין חטא בא על ידו.וכל המחטיא את הרבים - כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה.ומבארת הגמרא:כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מאי טעמא - כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן. שנאמר [תהלים טז] "כי לא תעזב נפשי לשאול, לא תתן חסידך לראות שחת".וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה - כדי שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם.שנאמר [משלי כח] "אדם עשק בדם נפש, שאיבד נפש וחייב על כך עונש - עד בור הגהינום ינוס, ואל יתמכו בו משמים להצילו! ".

ועל זה אומר אילת השחר בראשית (פרשת בראשית) פרק ד פסוק טו

ומובא בשם הגרי"ז לפרש למש"כ הרמב"ם (הל' תשובה פ"ד ה"א) דהמחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, והיינו כיון שהחטיא את הרבים העונות האלו ממשיכים כי כל חטא שעושה החוטא זה בגלל המחטיא, ולכן אפי' דיכול לעשות תשובה על עצם העבירה אבל על החטאת הרבים אינו יכול כי העונות נמשכים בעולם

כלומר מזכה הרבים לא יכול להיות בגיהינום ותלמידיו בגן עדן כי זיכוי הרבים ממשיך אחרי מותו של מזכה הרבים כי הפעולה שזיכתה את הרבים ממשיכה לתת פרות בעולם הזה ובעולם הבא ולכן לא יכול להיות מציאות שהוא בגיהינום ותלמידיו בגן עדן . ובדיוק ההיפוך של זה מחטיא הרבים לא יכול להיות בגן עדן ועדיין החטאת הרבים שלו פועלת בעולם זה בדיוק הסיבה ש"אחר" היה תלוי ועומד עד שנכנס בזכות התורה שלו והתורה שלימד את רבי מאיר ורבי יוחנן לגו עדן . ובדיוק ההיפוך של זה אצל גחזי שלא יכול להיכנס לגן עדן כי פעולת שלו שהחטיאו את הרבים ממשיכים לפעול בעולם 7ולכן  אומרת הגמרא שלגחזי אין העולם הבא ולכן ההתראה שלו למלך על הסתלקות צבא ארם לא עומדים כנגד החטאת הרבים בייחוד שזה היה בנושא ביטול תורה . לסיכום עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה אבל ביטול תורה לרבים מבטל תורה של עצמך וזה ההבדל התהומי בין "אחר" לגחזי