פרשת קרח מה היה החטא של דתן ואבירם ? למה הצטרפו לקרח ? של מי החטא היה גדול יותר של דתן ואבירם או של קרח? ‏כ"ה/סיון/תשע"ו

בס"ד
פרשת קרח  מה היה החטא של דתן ואבירם ? למה הצטרפו לקרח ? של מי החטא היה גדול יותר של דתן ואבירם או של קרח?  ‏כ"ה/סיון/תשע"ו

במדבר פרק כו

(ה) רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי:

במדבר פרק כו

(ט) וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי קְרִיאֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְקֹוָֽק:

(י) וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס:

וצריך להבין למה דתן ואבירם היו מן הנבלעים יחד עם קרח ?

קודם כל נבין מה היו דתן ואבירם

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קט עמוד ב

 דתן - שעבר על דת אל, אבירם - שאיבר עצמו מעשות תשובה, ואון - שישב באנינות, פלת - שנעשו לו פלאות, בן ראובן - בן שראה והבין.

אומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף קט עמוד ב

ואמר דתן שעבר על דת כמ"ש רשע למה תכה רעך עליו נאמר והב' המוכה היה אבירם והיה לו לפרוש עצמו ממנו על שהכהו ואעפ"כ איבר לבו מלעשות תשובה והיה ידו עמו בכל רשעו כמ"ש הם שהותירו מן המן.

אומר המהרש"א שדתן הרביץ לאבירם ולכן אמר למשה בשמות פרק ב

(יג) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ:

(יד) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר:

ואומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א

ארבעה חשובים כמתים, אלו הן: עני, סומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים. עני, דכתיב: כי מתו כל האנשים, ומאן נינהו? דתן ואבירם, ומי מתו? מיהוי הוו אלא שירדו מנכסיהם;

ושואל התוספות תוספות מסכת נדרים דף ז עמוד ב

עניות כמיתה דכתיב כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך - גבי דתן ואבירם דע"כ לא מתו אז במצרים שהרי היו במדבר וליכא למימר שהיו סומין ומצורעים החשובים כמתים סומין ליכא למימר דכתיב (במדבר טז) העיני האנשים ההם תנקר ומצורעים נמי לא שהרי היו בקרב ישראל וליכא למימר שנתרפאו במתן תורה שהרי חזרו למומן במעשה העגל וליכא למימר שלא היו להם בנים דהא כתיב (שם) (הם) ונשיהם ובניהם וטפם ועוד דמשום שלא היו להם בנים לא נמנעו מלהיות קרובים למלכות כבתחילה אבל בשביל עניות ודאי נמנעו מלהיות קרובים למלכות.

כלומר דתן ואבירם משבט ראובן שאיבדו את כל הנכסים שלהם ולכן מורחקים מן המלכות נמצאים בעימות עם משה ומה המהות של המחלוקת עם משה ?

אומר המלבי"ם במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק יב

(יב) וישלח משה, דתן ואבירם שעיקר מחלוקתם היה על שנטלה הבכורה מראובן, והם לא רצו בכהונה גדולה, כאשר שמעו תשובת משה שהיה רק להפיס דעת קרח ור"נ איש לברר מי שיהיה הכ"ג, הלכו לבתיהם, ושלח משה אחריהם לפייסם ג"כ ולהפרידם מעדת קרח, ויאמרו לא נעלה, אמרו אליו הנה תלונתנו הוא על הבכור' שנטלה מראובן, ובזה נכללו שני דברים [א] שמצד שהוא בכור ראוי לשבט ראובן המשרה והקדימה שזה ניתן ליהודה, [ב] שראוי שינתן לו פי שנים בנחלת הארץ שזה ניתן ליוסף, [כי על הלויה כבר שמעו תשובתו לקרח ועדתו], וכשקורא אותנו מוכרח שיפצה אותנו באחת משתי אלה, שיתן לנו איזה שררה או שיוסיף לנו חלק ונחלה בארץ, וכ"ז אין בידו לתת לנו עד שהעליה אליו יהיה בחנם כמו שיבאר:

ר' חיים פלטיאל במדבר פרק טז

ודתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן. תימ' תינח קרח ערער על הכהונה שהיה לוי אלא אילו אמאי, וי"ל שערערו על הבכורה ואמרו אנו יש לנו בכורה מן הדין ויש לנו להיות גם הכהונה דעבודה בבכורות, וא"ת הרי עשינו את העגל גם אהרן עשה את העגל והלויים לא עשו.

ולכאורה הטענה שלהם הוא כלפי הקב"ה ומשה והם לא מקבלים את לקיחת הבכורה מהם ולכן לא מוכנים לקבל את המנהיגות של משה

 

 

ואומר המכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א

ר' יהושע אומר, אימתי הצילו המקום, באותה שעה שאמר לו דתן, מי שמך לאיש שר ושופט עלינו וגו' וישמע פרעה את הדבר הזה. אמר, תפשו את משה והעלוהו לבימה וכפתוהו והניחו הסייף על צוארו. באותה שעה ירד מלאך ונדמה להם כדמותו של משה. תפסו את המלאך והניחו את משה. [ר' אליעזר אומר, בני אדם שתפשו את משה,] עשאן המקום כתים כתים אלמים חרשים וסומים, והיו אומרים לאלמים היכן הוא משה ולא היו מדברים, ולחרשים ולא היו שומעין, ולסומין ולא היו רואין, כענין שנאמר +שמות ד יא+ ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו', לכך נאמר כי אלהי אבי בעזרי

ומדוע נלקח הבכורה וניתנה ליוסף אומר התלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א

מה ראה? ובחללו יצועי אביו כתיב! אלא מה ראה שנתנה ליוסף? אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו, לימים העשיר אותו יתום ואמר: אהניהו לבעל הבית מנכסי. א"ל: ואי לאו דחטא ראובן, לא מהני ליה ליוסף ולא מדעם! אלא, ר' יונתן רבך לא כך אמר: ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה.

ואומר המדרש אגדת בראשית (בובר) פרק פג

 ומפני שעשית אותו מעשה נטלו ממך שלשה כתרים, ונתנו לאחיך, בכורה ליוסף, כהונה ללוי, מלוכה ליהודה, אלולי כך, בכורי אתה, זה בכורה.

כלומר יכול להיות שגם יש להם טענה על כתר כהונה שניתנה ללוי ולכן הצטרפו לקרח שערער על משה בנושא כתר הכהונה וגם על כתר מלוכה ולכן לא שמעו למשה

ואומר השמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א

א, כט נצים (/שמות/ ב') - זה דתן ואבירם. קראם נצים על שם סופן. הם שאמרו דבר זה, הם שהותירו את המן, הם שאמרו: נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד), הם שהמרו על ים סוף. דבר אחר: נצים - שהיו מתכוונים להרוג זה את זה, כמה דאת אמר: כי ינצו אנשים יחדו (דברים כה) ואמר ר' אלעזר: במצות שבמיתה הכתוב מדבר.

ואומר האבן עזרא במדבר פרק כו

(יא) ובני קרח לא מתו - והעד שמואל ובניו ובני בניו שהם המשוררים, והם הנקראים הקרחים, לבני קרח מזמור (תה' מט, א), גם בתורה כתוב: משפחת הקרחי (נח). והזכיר הכתוב ובני קרח עם בני ראובן, בעבור כי בני דתן ואבירם גדולים וקטנים מתו. והנה רעת דתן ואבירם קשה מרעת קרח:

וצריך להגיד שעל אף שהמציאות הוכיחה  לדתן ואבירם שהם טועים כאשר דתן הכה את אבירם משה ברח אבל חזר כמנהיג של עם ישראל , גם כאשר המרו  לפני חצית ים סוף הים נבקע ועם ישראל עבר , גם בפרשת המן כאשר הם אספו יותר מהצורך והתולעים הוכיחו להם שהם טועים וגם בפרשת קורח ולכן הגמרא אומרת בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א

הוא דתן ואבירם - הן ברשען מתחילתן ועד סופן.

לסיכום דתן ואבירם מתחילתם ועד סופם ערערו על לקיחת 3 הכתרים מראובן כתר מלוכה כתר כהונה וכתר בכורה ולכן סופם היה שנבלעו חיים שאולה ואיבדו את הכול את רכושם לפני הבליעה ,את בניהם ואת חיי העולם הבא שלהם שירדו חיים שאולה 

פרשת קורח אברהם חידש שיהיה מחלות זקנה בעולם וכתוב בתורה המחלה אשר שמתי במצרים האם זה סתירה ? האם יש שני סוגי מחלות ? מה הקשר של מחלות ליציאת מצרים ? מה הקשר של מכות מצרים למחלות ? מה הקשר בן בחירה חופשית למחלה ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ו

בס"ד
פרשת קורח אברהם חידש שיהיה מחלות זקנה בעולם וכתוב בתורה המחלה אשר שמתי במצרים האם זה סתירה ? האם יש שני סוגי מחלות ? מה הקשר של מחלות ליציאת מצרים ? מה הקשר של מכות מצרים למחלות ? מה הקשר בן בחירה חופשית למחלה ?  ‏כ"ה/סיון/תשע"ו

כתוב תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פז עמוד א

עד אברהם לא היה זקנה, מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם - משתעי בהדי יצחק, בהדי יצחק - משתעי בהדי אברהם. אתא אברהם, בעא רחמי והוה זקנה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים. עד יעקב לא הוה חולשא, אתא יעקב בעא רחמי והוה חולשא, שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חלה. עד דאתא אלישע לא הוה דחליש ואתפח, אתא אלישע בעא רחמי ואתפח, שנאמר ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו - מכלל דחלה חלי אחריתי.

והסברתי במאמרים הקודמים שלכאורה עד אברהם לא היה מושג כזה מחלה ואברהם התפלל לקב"ה וחידש את מחלת הזקנה אותם מחלות שלא מתים מהם  ויעקב התפלל וחידש  את אותם מחלות שמתים מהם  ואלישע חידש את הרפואה לאותם מחלות . אבל בתורה ניתן להבין אחרת כתוב

ויקרא פרק כו

(טז) אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם:

ובדברים פרק כח

(כב) יַכְּכָ֣ה יְ֠קֹוָק בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ:

דברים פרק כח

(כז) יַכְּכָ֨ה יְקֹוָ֜ק בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ ובעפלים וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא:

וכתוב בשמות פרק טו

(כו) וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל׀ יְקֹוָ֣ק להיך וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק רֹפְאֶֽךָ: ס

ולכאורה יש מחלה שהקב"ה שם על עם ישראל וצריך להבין איך זה מסתדר עם הגמרא שאומרת שמי שחידש את המחלות היה אברהם ויעקב ?

קודם כל לפי הבנתי כל ענין המחלה שמדובר בתורה זה חידוש מזמן יציאת מיצרים

בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙  ,  כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ , ודברים פרק כח 

(טו) וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ:

כלומר עד שלא נתן הקב"ה את התורה כל הקללות הללו וכל המחלות הללו לא היה להם תוקף ורק אחרי שעם ישראל קיבל את התורה ביציאת מצרים עמד לאדם  את זכות הבחירה לבחור בטוב או ברע והבחירה ברע מביאה על האדם את הקללות כלומר הקללות זה דבר שבא כתוצאה מבחירה חופשית

וכך אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי [המתחיל בדף עה עמוד א]

[כו, טז] אף אני אעשה זאת. באף אני בא עליכם. אשר בניתי אני אהרוס ואשר נטעתי אני אתוש. מידכם היתה זאת לכם. אין הרעה יוצאה מלפני לעולם שנאמר (איכה ג) מפי עליון לא תצא וגו'. והפקדתי עליכם. עד שהראשונה פקודה אצליכם אביא אחרת ואסמכה לה. בהלה. המבהלת את הבריות זה מכת מותן. את השחפת ואת הקדחת. מלמד שהוא נשחף בצונן ונקדח באש. שלא יהא לו מנוח על משכבו. מכלות עינים. שלא יהא סבור בעצמו שיחיה. ומדבות נפש. שאפילו אחרין לא יהו סבורין עליו שיחיה והם דואבים עליו.

ביציאת מצרים המכות שהביא הקב"ה על המצרים היה מתוך הבחירה החופשית של המצרים ופרעה כי לפני כל מכה ומכה בא משה והתריע לפני פרעה מה הקב"ה מתכון לעשות ואחרי שפרעה דחה את דברי משה הביא הקב"ה את המכה על מצרים כלומר כל מכות מצרים היה תוצאה של בחירה חופשית של פרעה אומנם  הקב"ה חיזק את ליבו של פרעה אבל היה לפרעה את היכולת לקבל את דברי משה ולא לקבל את המכות והיה שלב בו כתוצאה מבחירתו של פרעה הכניס את עצמו למצב שן חוסר בחירה . ממתן תורה חידש הקב"ה שלא צריך כמו ביציאת מצרים את ההתראה על כל מכה כי כל המצוות ניתנו במעמד הר סיני לעם ישראל וכול אחד ואחד עומד ולכאורה מותרה על המצות ולא צריך התראה מיוחדת מאת הקב"ה על קיום המצות ואי קיום המצוות משמעותם קבלת המכות בבחירה חופשית של האדם ואם כן צריך להגיד שעד מתן תורה בני האדם כולל בני נוח לא היו עומדים ומותרים ולכן לא היו מחלות שהקב"ה הביא על אדם מתוך אי קיום המצוות ולכן אברהם התפלל לקב"ה שיביא את המחלות מתוך הבנה שהמחלה היא מצד מידת החסד ולא מצד מידת הדין ולכן חידש אברהם את המחלות שלא מתים מהם  . ויעקב חידש את המחלות מצד מידת החסד אותם מחלות שמתים בהם .

ביציאת מיצרים המכות היה חידוש שהקב"ה הביא מחלות מצד מידת הדין אבל בכל מכה ומכה היה התראה מיוחדת למצרים שבו יכלו לקבל או לדחות את המכה .

במעמד הר סיני כל עם ישראל התרפא מכל המחלות כי היה זה רגע שבו מצד אחד התקבלה התורה ומצד שני עוד לא היה רגע שעברו על המצות ולכן ברגע זה כל עם ישראל התרפא מכל המחלות ומכול המומים אבל מרגע קבלת התורה כל עם ישראל עומד ומותרה על המצוות ומרגע זה כל מכה או מחלה הבאה עליו היא מצד הבחירה החופשית של האדם

וצריך להגיד שיש שני סוגי מחלות , מחלות  הבאות מצד מידת הרחמים וזה מצד התפילה של יעקב על אותם מחלות שנותנות לאדם את הזמן לצוות את בני בתו כלומר מחלות  שהם מאה אחוז מצד מידת הרחמים ויש מחלות שהם מצד מידת הדין שבו האדם מביא על עצמו את המחלות שבאות מצד אי קבלת המצות כלומר בחירתו החופשית של האדם לבחור ברע ואת מה שבא עם הרע ולפי דברי הפסיקתא זוטרתא   : מידכם היתה זאת לכם 

נאמר באיכה פרק ג

(לח) מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה פרק ג סימן לח

(לח) מפי עליון לא תצא. אמר ר' אלעזר משעה שאמר השם למשה (דברים ל, טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר מיום שנתנה התורה מיד נתן ענשה ושכרה, ועל לא שמרו ברית יי' אלהים גלו, ולכך נאמר מפי עליון לא תצא, כלומר מפי השם אינן יוצאין אלא מפי התורה.

והנוסח של תפילת   18

רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה (אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ) רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה.

ואכן ניתן להבין את הנוסח  לְכָל מַכּוֹתֵינוּ   כלומר המכות שלנו כלומר אנחנו מתפללים רק על אותם מחלות שהם המכות שלנו כלומר מה שהבנו על עצמנו אבל לא על אותם מחלות שהם מצד החסד שבאות להטיב איתנו .

לסיכום עד מתן תורה לא היו מחלות ולכן חידש אברהם את מחלות הזקנה שלא מתים מהם . ביציאת מצרים חידש הקב"ה את המכות שיש בהם מחלות אבל היה צריך להתריע לפני כל מכה ומכה כדי לתת את זכות הבחירה לאדם . ממעמד הר סיני אנחנו עומדים ומותראים על ידי התורה . יש מחלות שהם חלק מהבחירה שלנו ברע ואותם מחלות זה המכות שחידש  הקב"ה במוצרים אבל יש מחלות שעליהם אנחנו לא מתפללים  וזה המחלות שחידש  יעקב מצד מידת החסד

וצריך עיון כיצד ניתן להבחין בן המחלות