29.8.2014

פרשת שופטים האדם עץ השדה ? מה המשמעות של עץ השדה ? ולמה הגמרא בתענית עושה השואה בין עץ השדה לתלמיד חכם ? וכיצד זה קשור למצב מלחמה . ‏ג'/אלול/תשע"ד


בס"ד

פרשת שופטים האדם עץ השדה  ?  מה המשמעות של עץ השדה  ? ולמה הגמרא בתענית עושה השואה בין עץ השדה לתלמיד חכם ? וכיצד זה קשור למצב מלחמה .  ‏ג'/אלול/תשע"ד

דברים פרק כ

(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:

וצריך להבין מה מדובר פה ?  מדובר בזמן מלחמה בזמן מצור

ונאמר ב דברים פרק כג

(י) כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע:

ואומר הרמב"ן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק י

(י) ונשמרת מכל דבר רע - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, לשון רש"י. והנכון בעיני בענין המצוה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר:

ובפרשה שלנו מדובר בזמן מלחמה שמעבר לצורך להישמר מכל דבר רע התורה הקדושה שלנו מצפה מאיתנו לא רק לחשוב על המלחמה אלה להתעלות ולחשוב על העתיד.

בזמן מלחמה כמו שאומר הרמב"ן אנשים נמצאים  במצב שגורם להם לחשוב רק על ההווה ולא על העתיד . בזמן מלחמה נהרגים אנשים והרצון האנושי זה לשרוד בכל מחיר מבלי להתחשב בעתיד . וכאן התורה הקדושה שלנו אומרת לנו שימו לב צריך לחשוב גם על העתיד . אומנם העץ עכשיו מפריע לנו  ומה שחשוב לנו  זה לשרוד ולהיות בחיים אבל גם במצב כזה אתה צריך לחשוב על העתיד . העץ הזה נותן פרות ולאחר המלחמה ואפילו תוך כדי  המלחמה תוכל לאכול מפרות האילן ולהתקיים ולכן עכשיו גם שקיום האילן לא חשוב בעיניך כי אתה רואה  רק את כאן ועכשיו התורה מצפה מאיתנו להתרומם מהמצב הקיים ולחשוב על העתיד . כי לאחר המלחמה אם תכרות את העץ בסופו של דבר תתחרט על המעשה הזה כי אתה צריך אוכל ואם העץ ייכרת לא יהיה לך אוכל . ואומר התלמוד הבבלי מסכת תענית דף ז עמוד א

הכי אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +דברים כ'+ כי האדם עץ השדה, וכי אדם עץ שדה הוא? אלא משום דכתיב +דברים כ'+ כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת, וכתיב אתו תשחית וכרת. הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא - ממנו תאכל ואתו לא תכרת, ואם לאו - אתו תשחית וכרת.

בו נבין מה הדימוי הזה של עץ השדה לתלמיד חכם הגון שממנו אתה אוכל ולכן לא תיכרת

יש ויכוח בגמרא מה זה אפיקורס ואומר רבא בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

 רבא אמר: כגון הני דבי בנימין אסיא, דאמרי: מאי אהני לן רבנן?

רש"י מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם.

כלומר בני האדם לא רואים באופן מוחשי את התפקיד של תלמיד חכם אבל בעצם לאמיתו של דבר עליהם עומד העולם  אבל מי שמסתכל על המציאות ללא הבנה של העולם לא כל רואה את זה ולא מבין מה תפקידם .  כדי להבין את זה צריך להתבונן ולהבין את המהות של העולם ולהסתכל על העתיד . אם אתה רואה רק את המציאות הנוכחית ללא הבנה של העולם כיצד הוא בנוי וכיצד מעשים בהווה משפיעים על העתיד אתה מגיע למסקנה מוטעית שאין לנו שום תועלת מרבנן אבל זה פשוט בורות וחוסר הבנה של המציאות האמיתית . ועכשיו נבין את הגמרא במסכת תענית שמדמה מצב מלחמה לאמונה בתלמיד חכם .

בשני המצבים בעצם מה שמעניין את האדם זה מצב הנוכחי . במלחמה האדם רוצה לשרוד ולא מעניין אותו מה יקרה לאחר המלחמה רק מעניין אותו ההישרדות האישית שלו .  וזה בעצם דומה לאדם שחי בעולם הזה ומעניין אותו רק ההישרדות הפיזית שלו כאן ועכשיו הוא לא מסתכל על העתיד ולא רוצה להבין את מהות העולם כי רק העולם הזה מעניין אותו ולכן הוא רואה את רבנן שלומדים תורה "לא עובדים לא מייצרים דבר " ולכן הוא אומר "מאי אהני לן רבנן?" מה הם מועילים?מה צריך אותם ?

 

 

 

 

 

 

אבל מי שמסתכל על העתיד מי שמבין את העולם כיצד הוא בנוי מבין שהעולם מתקיים עליהם והם בעצם לב העולם . ובאותו אופן אותו עץ שבזמן מלחמה מאוד קל לכרות אותו כי הוא לא מעניין אף אחד אבל רגע לאחר המלחמה שצריך לאכול ואין מה לאכול רק אז מבינים את השגיאה האיומה בלכרות את העץ .ובעצם אם היה לאותו אדם את ההבנה של מה שקורה בעולם היה יכול לדעת בזמן אמת שלכרות את העץ זה כמו להרוג אדם ואומר צרור המור דברים פרשת שופטים

אמר כי תצור אל עיר וגו'. לפי שאמר למעלה וצרת עליה. ואולי יעמדו עליה במצור ובמצוק ימים רבים. לזה אמר לא תשחית את עצה. אחר שבו חיי האדם תלויים. וזהו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. והטעם כי האדם עץ השדה וממנו מתפרנס ואוכל. וא"א לחיות בלא מזונות. וזהו כי האדם עץ השדה. ואולי הזהיר בכאן שני דברים. האחד שאין רשות לאדם לנדוח עליו גרזן לכרות עליו וענפיו. כי בזה משחית הפרי. ואפילו בזה יש השחתה. וזהו לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן אפילו בלא כריתה. והטעם לפי שמהפרי שנמצא בענפים אתה אוכל. וזהו כי ממנו תאכל. והשני שאין ראוי להכרית האילן ולעוקרו מכל וכל. וזהו ואותו לא תכרות. והטעם לזה כי האדם עץ השדה. וכמו שהאדם יש לו נפש מרגשת. כן האילן יש לו נפש צומחת מרגשת. וכבר אמרו רז"ל כי האילן כשכורתים אותו נשמע קולו מסוף העולם ועד סופו.

ואין לנו אלה להבין שהאדם זה עץ השדה שצריך לראות את העתיד לבא ועכשיו שאנו נכנסים לזמן אלול יש לנו 30 יום ליום הדין ומוטל עלינו להבין ולדעת את גודל השעה  ובהתאם לכך לכלכל את מעשינו לקראת יום הדין

 

 

 

פרשת שופטים למה כתוב יעשה את הרע בעיני יקוק ? האם ניתן לסמוך על ראית האדם ? כיצד ניתן לעשות דין צדק ולהגיע לאמת אם לא ניתן לסמוך על ראית האדם ? מי האדם היחידי שראה אמת בחייו וגם במותו ? ‏ג'/אלול/תשע"ד


בס"ד

פרשת שופטים למה כתוב יעשה את הרע בעיני יקוק ? האם ניתן לסמוך על ראית האדם ? כיצד ניתן לעשות דין צדק ולהגיע לאמת אם לא ניתן לסמוך על ראית האדם ? מי האדם היחידי שראה  אמת בחייו  וגם במותו  ? ‏ג'/אלול/תשע"ד

דברים פרק יז

(ב) כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ:

אנחנו רואים בפסוק שהרע זה רק מה שרע בעיני הקב"ה כלומר הקב"ה רואה את מעשי האדם והרע הוא אף ורק מה שרע בעיני הקב"ה  ולא בעיני האדם וזה כתוב במפורש בתחילת הפרשה שאין לנו להסתמך על עיני האדם כי כתוב  ב דברים פרק טז

(יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם:

כלומר אין להסתמך על עיני האדם ואומר התלמוד הבבלי  מסכת כתובות דף קה עמוד א

והן נוטלין שוה פרוטה ומסמין עיניהן, שנאמר: +שמות כ"ג+ כי השוחד יעור פקחים. תנו רבנן: +דברים ט"ז+ כי השוחד יעור עיני חכמים - קל וחומר לטפשין, ויסלף דברי צדיקים - קל וחומר לרשעים

כלומר  בעולם הזה אין להסתמך על עיני האדם כי עיני האדם זה דבר מאוד גמיש שמושפע בקלות ויכול לתת לנו בדרך כלל תוצאה שקרית ולכן יש לסמוך אך ורק על עיני הקב"ה  . אז נשאלת השאלה כיצד קובעים את הדין ? וצריך להגיד  שאם אין לנו ברירה להסתמך על עיני האדם צריך לעשות זאת לאחר הרבה חומות הגנה שנאמר בדברים פרק יז

(ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד:

ולא רק על פי שני עדים נעשה הדין , חייבים להתרות בעושה העבירה והוא צריך לאשר את ההתראה תוך כדי דיבור כלומר תוך כ 10 שניות ולהגיד על מנת אני עושה כן ואם כל התנאים לא קיימים  האדם פטור מן הדין . וכבר דיברתי במאמר קודם על הנושא של הראיה שתחילת הפגם בראיה היה בחטא האדם הראשון שנאמר בבראשית פרק ג

(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:

ואכן אנחנו רואים בנביא את העיקרון של ראיית הקב"ה

זכריה פרק ד פסוק י

כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְקֹוָק הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ:

ובמשלי פרק טו פסוק ג

בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי יְקֹוָק צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים:

כלומר חטא האדם הראשון פגם בראיה של האדם . הפגימה הזאת גורמת לכך שלא ניתן להסתמך על ראית האדם כי ראית האדם פגומה .הראיה האמיתית זה הראיה של הקב"ה אז בכל זאת כיצד אנחנו יכולים להגיע לאמת עם לא ניתן להסתמך על הראיה שלנו ?

דברים פרק יז

(ד) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מ עמוד ב

אלא אמר רב יהודה: +דברים י"ג+ והנה אמת נכון, והנה אמת נכון - הא חד סרי, שבע - לשבע חקירות,

כלומר לומד התלמוד הבבלי שצריך שבע חקירות כדי להגיע לאמת כלומר ראית המציאות לא מספיקה אבל כדי להגיע לאמת צריך תהליך של שבע חקירות ורק כך ניתן להגיע לאמת כלומר כדי להגיע לרע בעיני הקב"ה בית הדין צריך לעשות תהליך של 7 חקירות

ואומר האלשיך דברים פרק טז

ועל כן לבל תטה משפט אני אומר לך לא תכיר פנים שהם פני הבעל דין, כלומר אך הכר אשר אין לו פנים כי אין לו תמונה אותו תכיר כי הוא נצב עמך.

כלומר כדי להגיע למצב שלפנינו יהיה מי שאין לו תמונה כלומר הקב"ה וכדי למחוק את התמונה של בעל הדין כדי שהדין לא יושפע מהראיה שלנו צריך תהליך של 7 חקירות

 

 

 

 

וזה דומה למה שאומר [רבינו] בחיי דברים פרק יג

מעשה היה שאמרו עדים: במקום פלוני תחת התאנה הרג פלוני את הנפש, ובדקו חכמים את העדים ואמרו להם: תאנים שלה שחורות או לבנות, עוקצין שלהן ארוכות או קצרות. וסוד שבע חקירות כנגד שבע קצוות, והשביעי היכל הקדש מכוון באמצע, והוא האמת המכריע, כן יודע האמת מתוך שבע חקירות.

ואני רוצה לומר שכדי להגיע לאמת צריך לעבור תהליך של בריאה מחדש   כלומר האדם הראשון גרם בחטא שלו לפגם בבריאה ולכן כדי להגיע לתיקון כלומר לעשות דין צדק צריך לעבור תהליך של בריאה מחדש ולכן זה תהליך של שבע שלבים כמו הבריאה של העולם.  זה הדרך היחידה להגיע לאמת ולתקן את חטא האדם הראשון שפגם בראיה .

ושאל אותי אברך חשוב למה בבלי מופיע הביטוי תא שמע – בו ותשמע ובירושלמי כתוב תא חמי – בו תראה ?

וצריך להגיד שיש הבדל גדול בין בבל שזה מחוץ לארץ ישראל לעומת ארץ ישראל . בבל לא שייך לראות רק לשמוע .בארץ ישראל שבו קיבלו עליהם את הנסתרות ארץ שמיוחדת מכל הארצות ורק שם ניתן להגיע לראות את האמת משתמשים בביטוי  תא חמי – בו תראה

כותב  הירושלמי בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז הלכה ה

אמר רבי שמעון בן לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם.

וצריך להגיד שלאחר 7 חקירות ניתן לראות את האמת בארץ ישראל. אבל בחוץ לארץ לא שייך להגיע לאמת גם עם 7 חקירות .  ולכן רק שבית המקדש היה קיים והסנהדרין היה  יושב בבית המקדש ניתן היה לדון בדיני נפשות  אבל ברגע שהסנהדרין גלתה ממקום בית המקדש נפסק היכולת לדון בדיני נפשות  . ולכן  בבל שייך רק שמיעה ולכן נאמת בבלי נאמר תא שמע אבל בירושלמי בארץ ישראל שייך להגיד  תא חמי – בו תראה

אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז הלכה ה

אמר רבי סימון בר זבדא ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה בעי. אמר רבי לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות

ולאחר חורבן בית המקדש באמת לא ניתן לראות ולא ניתן להגיע לאמת גם לאחר 7 חקירות ואין לנו יכולת לדון בדיני אדם ונקווה שזמן הגאולה יגיע במהרה בימנו ובית המקדש יבנה ושום נוכל לתקן את הראיה ונוכל לראות את האמת כמו שהיה לפני חטא האדם הראשון

ויש אדם אחד שראה פנים אל פנים את הקב"ה

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סג עמוד ב

+שמות ל"ג+ ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. אמר רבי יצחק: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה.

אבל גם במותו לא נפגמה הראיה שלו דברים פרק לד

(ז) וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה:

ואומר רשי רש"י דברים פרק לד פסוק ז

(ז) לא כהתה עינו - אף משמת:

כלומר משה אמת ותורתו אמת וגם ראייתו אמת כל הזמן עד שיגיע  משיח צדקנו