29.6.2018

פרשת בלק המשך למאמר פרשת שלח לך כ"ה/סיון/תשע"ח על המתנה שנתן הקב"ה למשה הוא כוח הפלפול שנתן מתנה לישראל והמשך למאמר בפרשת חקת ‏ט'/תמוז/תשע"ח . ממתי נכנס היצר באדם ? האם ניתן לפרוק עול כאשר אתה בבטן אימך? למה הגדול מחברו יצרו גדול ממנו? למה שואלים את האדם שמגיע לבית דין של מעלה פלפלת בחכמה? למה לא שואלים אותו האם למדת תורה ? מה ההבדל חוכמת הפלפול לחוכמה רגילה ? למה כדאי להתחתן בגיל 14 ? מה קורה לאחד שמתחתן מעל גיל 20 ? למה ההבדל ? למה זכה עתניאל בן קנז לשחזר 1700 הלכות ? ‏ט"ז/תמוז/תשע"ח

בס"ד
פרשת בלק המשך למאמר פרשת שלח לך כ"ה/סיון/תשע"ח על המתנה שנתן הקב"ה למשה הוא כוח הפלפול שנתן מתנה לישראל והמשך למאמר בפרשת חקת ‏ט'/תמוז/תשע"ח . ממתי נכנס היצר באדם ? האם ניתן לפרוק עול כאשר אתה בבטן אימך? למה הגדול מחברו יצרו גדול ממנו? למה שואלים את האדם שמגיע לבית דין של מעלה פלפלת בחכמה? למה לא שואלים אותו האם למדת תורה ? מה ההבדל חוכמת הפלפול לחוכמה רגילה ? למה כדאי להתחתן בגיל 14 ? מה קורה לאחד שמתחתן מעל גיל 20 ? למה ההבדל ? למה זכה עתניאל בן קנז לשחזר 1700 הלכות ? ‏ט"ז/תמוז/תשע"ח

 

כתבתי במאמרים הקודמים על הקב"ה שנתן מתנה למשה את כוח הפלפול אותו כוח עוצמתי שניתן ללמוד איתו את התורה  כולה וגם אם התורה נשכחה יש לנו את הכוח לשחזר אותה חזרה כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

וגם ניסיתי להגיד שאת המתנה הזאת מקבל כל זכר יהודי בבטן אימו . ונתינת התורה זה על ידי אש לבנה חרותה באש שחורה  . וכך אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

ר"פ בשם רשב"ל התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב [דברים לג ב] מימינו אש דת למו:

וההבנה שלי שאש לבנה זה התורה ואש שחורה זה יצר הרע . כלומר התורה באה בשילוב של יצר הרע . כלומר המתנה של לימוד תורה שנתן הקב"ה למשה נתנה יחד עם יצר הרע הבא יחד איתה . וזה גם התהליך שעובר כל תינוק במעי אימו . כותב החברותא סנהדרין דף צא עמוד ב

ועוד אמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, האם משעת יצירה, או רק משעת יציאה ממעי אמו? אמר לו רבי: משעת יצירה.אמר לו אנטונינוס: אם כן, שכבר בשעת יצירה יש בעובר יצר הרע, יהא בועט במעי אמו ויוצא! אלא, על כרחך שיצר הרע ניתן רק משעת יציאה.

אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס. ומקרא מסייעו, שנאמר: "לפתח חטאת רבץ". דהיינו, שרק משעת יציאת העובר מהפתח - נכנס בו יצר הרע.

כלומר כל הויכוח האם היצר הרע נכנס משעת יצירה או משעת יציאה .

כותב החברותא - הערות סנהדרין דף צא עמוד ב הערה

הקשה המהרש"א, הא ברבקה כתיב "ויתרוצצו הבנים בקרבה", ואיתא במדרש, שכשהיתה עוברת על פתח עבודה זרה, היה עשו מפרכס לצאת. הרי שיש בעובר יצר הרע! ותירץ הרמת שמואל, שמה שאמר אנטונינוס "משעת יציאה" היינו מאותו חודש שראוי לצאת, וזהו מז' חדשים ליצירה. ואם כן, אפשר לומר שהתרוצצו אחרי זמן זה. ובעיון יעקב כתב, שלכאורה עצם טענת אנטונינוס "אם כן יבעט באמו ויצא" לא קשיא, שהרי איתא במס' נדה שהתינוק לומד במעי אמו את כל התורה כולה, ורק כשבא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו ומשכח תלמודו, ולכן אינו מבעט במעי אמו, כי התורה תבלין היא ליצר הרע. וכתב, שלפי זה תתורץ קושיית המהרש"א. שעשו היה מפרכס לצאת כי גם במעלליו יתנכר נער, והיה פורק ממנו עול תורה אף במעי אמו.

יוצא לנו שלפי העיון יעקב שהתורה תמיד באה עם מעטפת של יצר הרע והתורה מגנא ומצלה מהיצר אבל כאשר פורקים עול תורה היצר מתגבר .

ואת הקשר בן התורה והיצר הרע  מלמד אותנו הבבלי חברותא סוכה דף נב עמוד א

"כי הגדיל לעשות" - אמר אביי: ובתלמידי חכמים יותר מכולם. כי הא, דאביי שמעיה שמע לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא: נקדים נשכים בבוקר, וניזיל באורחא. ונצא ביחד לדרך.

אמר אביי: איזיל, אלך אני אחריהם ואפרשינהו מאיסורא. שהיה חושש שיבואו לידי עבירה כיון שהולכים לבדם. אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא. הלך אביי אחריהם שלש פרסאות בשדות, ולא אירע דבר. כי הוו פרשי מהדדי, כאשר נפרדו והלכו כל אחד ואחת לדרך שונה, שמעינהו דקא אמרי: אורחין רחיקא וצוותין בסימא. דרך רחוקה מפרידה מעתה בינינו, ואילו היינו יכולים להמשיך וללכת בצוותא היה נעים לנו. אמר אביי בלשון סגי נהור: אי מאן דסני לי הוה, אם השונא שלי [יצר הרע, דהיינו, אני עצמי] הייתי שם, לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה. לא הייתי מסוגל להעמיד עצמי ולהמנע מלחטוא באשה הזאת. אזל, הלך אביי, תלא נפשיה ונשען בעיבורא דדשא, על בריח הדלת, כשהוא חושב ומצטער על כך שסתם אדם הוא במדריגה גבוהה ממנו. אתא ההוא סבא, ואמר לו: אין לך להצטער ולחשוב שאתה פחות ממנו. כי הא תנא ליה: כל הגדול מחבירו - יצרו גדול הימנו.

 

 

 

אנחנו רואים שלימוד ויצר הרע הולכים ביחד גם באיכות . כלומר לימוד תורה על ידי כוח הפלפול והכוונה לאותו כוח שהקב"ה נתן לנו במתנה דרך משה נמצא כרוך ביצר הרע .  וכך כותב החיד"א בפתח עינים מסכת סוכה דף נב עמוד א

כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. כבר פירש רבינו מהרח"ו זצ"ל כי לפי בחי' נשמתו ממחצב הנשמות ממדרגה זו עצמה יושת עליו מהדינין יצה"ר ונמצא כי אם גדלה נשמתו גם היצה"ר הוא גדול לפי מדרגתו מבחי' הדינין וסתם יצה"ר מתגבר וגם זה מתגבר כפי מדרגתו והוא גדול הימנו. א"נ כי מי שהוא גדול בתורה ובמצות ובזה משפיל ומכניע היצה"ר ולכן מתגבר ומתחזק עליו והוא התקוממות המנגד ושם מעייניו להאבידו ולכן יצרו גדול ועמ"ש בעניותי בס' הקטן דברים אחדים דף קי"ח:

ואת העוצמה של לימוד תורה ואת המגנא ומצלה שלה מלמדת הגמרא ב חברותא עבודה זרה דף יז עמוד ב

אמר ליה אידך האמורא השני: אדרבה! ניזיל נלך אפיתחא דבי זונות, ונכפייה ליצרין ונכוף את יצרנו, ונמנע מהרהור עבירה, ונקבל על כפייה זו - אגרא שכר. וזה עדיף מאשר לעבור על בית אלילים. ואכן כך היה. כי מטו התם(12) כשהגיעו קרוב לבית הזונות, חזינהו ראו לזונות איתכנעו [גירסת העין יעקב: דאכנען] מקמייהו הזונות ברחו להם לתוך ביתם! אמר ליה: מנא לך הא? מנין לך, שסמכת על עצמך לעבור דרך בית הזונות, ולא פיחדת שיתגרה בך יצר הרע?(13)אמר ליה: מקרא מפורש הוא [משלי ב] "כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם. מזמה תשמור עליך תבונה תנצרכה ". והתורה מגינה ומצילה מן העבירה [כמו שיבואר]. תלמידי רבא הבינו דרשה זו, ש"מזימה" נדרש ל"תורה". היות ופירוש "זימה" הוא "עצה", וסברו שכוונת האמורא לדרוש "מזימה" והיא התורה - תשמור עליך. לכן מקשים על דרשה זו. אמרו ליה רבנן לרבא: מאי נדרש מ"מזימה"? אילימא אם תאמר "תורה", דכתיב בה שכתוב בה בתורה [ויקרא יח] "זימה", ומתרגמינן "עצת חטאין" -ומה שהתרגום מוסיף "חטאין" הוא תוספת ביאור, וברור שתרגום המלה "זימה" הוא "עצה", ולכן סברו תלמידי רבא ש"זמה" היא ה"תורה" הנקראת עצה, וכמו שכתיב [ישעיה כח] "הפליא עצה הגדיל תושיה" אי הכי אם כן נדרשת הדרשה, קשה "זימה" מיבעי ליה, היה צריך להיאמר "זימה" תשמור עליך. ולמה כתוב "מזימה" עם מ"ם. ענה להם רבא: לא זו דרך הדרשה, אלא הכי קאמר: [גירסת הב"ח: מזימה] מדבר זימה והוא זנות - תשמור עליך התורה, [כי כל הפרק נאמר שם על התורה], והמשך הפסוק הוא "תבונה" והיא התורה, מקור התבונה - תנצרכה תנצור עליך, מכל דבר רע, ומהרהור חטא.

ומתרץ מהרש"א בחידושי אגדות מסכת עבודה זרה דף יז עמוד ב את ההבדל בן הגמרות למה אביי אמר שהוא לא היה יכול לעמוד בפיתוי יצר הרע ואילו כאן הם יכלו ללכת על פתח של בית הזונות כי במסכת סוכה היה יחיד ועסק במצוה (הפרשה מאיסור ) אבל כאן הם עסקו בלימוד תורה ולכן לאביי המצוה לא יכלה להגן עליו וכאן לימוד התורה יכל להגן עליו . אומר המהרש"א

א"ל מזמה תשמור וגו' ה"ק מדבר זמה תשמור עליך כו'. אין זה סותר מ"ש פ' החליל דאביי הוה מצטער ואמר על עצמו אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקמי נפשיה עד דתני ליה ההוא סבא כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו דהכא איירי בשעה שעוסק בתורה כפרש"י מזמה תשמור עליך מכל דבר רע והרהור חטא ואנו הולכין הלוך ודבר בדברי תורה ועוד דהתם יחיד הוה וק"ל:

כלומר אותו מתנה של לימוד תורה דרך פלפול הוא כוח שכלי אבל הוא לא עומד בפני עצמו . הוא בא עם יצר הרע שדואג כל הזמן לבחון האם אותו לימוד דרך הפלפול הוא אמת או שקר . חוכמה רגילה אין הבדל אם האדם שלם רשע או צדיק זה כוח שכלי שלא קשור למהותו של האדם . כוח הפלפול הוא כוח שכלי שרק מתקיים באדם שלם . ויש מיתאם בן עוצמת כוח הפלפול לבין גודל היצר לבן שלמותו של האדם .

חברותא שבת דף לא עמוד א

אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין בבית דין של מעלה, אומרים לו:

א. האם נשאת ונתת במסחרך באמונה? האם לא היה בעסקיך שום גזל ומרמה? [משנה ברורה או"ח סי' קנ"ו].ב. האם קבעת עתים - זמנים - ללמוד תורה? שאף אדם שהוא טרוד לפרנסתו מחוייב לקבוע לו זמנים ללימוד התורה. ג. האם עסקת בפריה ורביה? ד. האם ציפית לישועה? שנתנבאו עליה הנביאים על העתיד לבוא. ה. האם בלימודך פלפלת בחכמה? שאין לו לאדם לפלפל בפלפולי הבל, אלא בשכל חכמה ודעת [מהרש"א]. ו. האם הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי - החשוב מכולם. אי יראת ה' היא אוצרו, אין, הרי הוא זוכה בדין. ואי לא, לא. משל למה הדבר דומה?

לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך השליח והעלה לו. אמר לו בעל הבית: האם עירבת לי בהן קב חומטין? שהם היו מניחים בתבואה אדמה מלוחה, כדי שתשמרם שלא ירקיבו. אמר ליה השליח: לאו! אמר ליה בעל הבית: אם כך - מוטב היה אם לא העליתה כלל [שמתוך כך ירקיבו]. והנמשל הוא: שאף אדם שלמד את כל התורה צריך שתהיה מעורבת בו "יראת ה'" כדי לקיים את אוצר התורה, ויתקיים לימודו בידו.

מהגמרא הזאת לומדים ששואלים את האדם אם פלפל בתורה לא אם למד תורה ולכן עיקר הלימוד של התורה הוא דרך הפלפול אותה מתנה שנתן הקב"ה למשה שנתן לישראל אבל ללא יראת חטא כל לימוד התורה לא עומד ולא קיים .

ואת הקשר הזה אנחנו רואים גם משנה מסכת אבות פרק ג

רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:

כלומר יראת החטא והחוכמה של התורה "הולכת" יחד ביחד וזה שני דברים שלא ניתנים לניתוק .

ועוד ראיה ולהבין את השילוב הזה נמצא בסוגיה בש"ס שמלמדת אותנו את השילוב של לימוד תורה על ידי כוח הפלפול והיצר שמשולב בלימוד כזה הוא בבלי קידושין דף כט עמוד ב   וכך מפרש החברותא

ורב הונא עשה כך לטעמיה, לפי שיטתו, דאמר "בן עשרים שנה ולא נשא אשה יהיו כל ימיו בעבירה" [כמבואר להלן], ורב המנונא כבר היה בן עשרים שנה, ולפיכך רב הונא לא רצה שיראה את פניו עד שישא אשה. ותמהינן על המימרא שהבאנו בשם רב הונא: 'בעבירה' סלקא דעתך? וכי יעלה בדעתך לומר שאדם שלא נשא אשה יהיה ממש בעבירה? והלא הוא יושב ואינו עושה דבר!

אלא אימא, אמור שכך אמר רב הונא: בן עשרים שנה ולא נשא אשה יהיו כל ימיו 'בהרהור' עבירה [ולא בעבירה ממש]. ומביאה הגמרא מימרות נוספות בענין זה:

א. אמר רבא, וכן תנא בברייתא דבי [מבית] רבי ישמעאל: עד גיל עשרים שנה, יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, וכיון שהגיע גיל עשרים ולא נשא, אומר הקדוש ברוך הוא: תיפח עצמותיו!

ב. אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחבראי, הטעם לכך שאני גדול מחברי, זהו משום דנסיבנא בשיתסר, שנשאתי אשה בגיל שש עשרה. ואי נסיבנא מארביסר, הוה אמינא לשטן: גירא בעיניך! אילו הייתי מתחתן בגיל ארבע עשרה, הייתי יכול להתגרות בשטן ולומר לו "חץ בעיניך", ולא הייתי ירא שמא יחטיאני.

כלומר מי שמתחתן אחרי גיל 20 יהיה תמיד בהרהורי עברה כי "נכנס"  בו יצר הרע שלא ניתן לתיקון במידה כזו שתמיד יהיה לו הרהורי עברה אבל אחד שהתחתן בגיל 14  יכול אפילו להתגרות בשטן כי עצם זה שיש לו אישה מונע ממנו שהיצר "יכנס" לתוכו . ולמה גיל 14 ?

וכך כותב המקנה מסכת קידושין דף כט עמוד ב

והענין הוא כי הניצוח ע"י התורה אינו אלא בתחילת ביאה [של] היצה"ר שהוא דומה לאורח והיינו אם פגע בך מנוול זה משמע שהוא תחילת ביאתו יכול לנצחו ע"י התורה אבל אם כבר נעשה אצלו כבע"ה כמו שאמרו חז"ל בתחילה דומה לאורח ואח"כ נעשה כבע"ה שוב אינו מועיל, וזה שאמר דוד המלך ע"ה בתמני אפי מפקודך אתבונן ע"כ שנאתי כל אורח שקר, שע"י התורה הוא מתבונן להרחיק את השונא שהוא היצה"ר בזמן שהוא כאורח שקר דהיינו בתחילת ביאתו וזהו בשער בתחלת ביאת האויב בשער, והיינו דקאמר הכא אי ניסבינא בארביסר וכו' מפני שאמרו בן חמש עשרה לגמרא שהוא המשא ומתן של הלכה שהוא החץ השנון נגד היצה"ר, והיינו דקאמר אי הוי נסיבנא בארביסר שלא הי' הזמן ליצה"ר לבוא קודם זמן הלימוד אז תחילת למודו הוי כחיצים ביד גיבור.

כלומר כתוב במשנה שאיש בגיל חמש עשרה לגמרא שהוא תחילתו של לימוד דרך פלפול ולפי מה שראינו לימוד דרך פלפול חייב לבוא ביחד  עם יצר הרע . ולכן מי שמתחתן לפני גיל 15 כלומר 14 מונע את כניסת היצר הרע עד כדי כך שיכול להתגרות בשטן . וברור שתחילת קיום המצוות זה גיל 13 ולכן אנחנו רואים שהיצר העיקרי בא בשילוב של לימוד תורה דרך פלפול הוא המתנה שנתן הקב"ה למשה כדי שנוכל ללמוד את התורה . וזה מגיע בגיל 15  ולכן להתחתן בגיל 14 מונע כניסה של יצר הרע לתוך האדם .


ולמה זכה עתניאל בן קנז לשחזר את 1700 ההלכות שנשכחו בימי אבלו של משה ?

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר - וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב (הקטן ממנו) [ויתן לו את עכסה בתו לאשה]. ולמה נקרא שמה עכסה - שכל הרואה אותה כועס על אשתו.

ועל זה אומר התוספות מסכת תענית דף ד עמוד א

שלשה שאלו שלא כהוגן - אליעזר שאול ויפתח וא"ת אמאי לא חשיב כלב בן יפונה שאמר אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה אמאי לא פריך כמו הכא יכול ממזר או עבד וי"ל דהא דקאמר כלב שיתן לו הקדוש ברוך הוא כל מי שיכול לחזור אותן הלכות ששכחו בימי אבלו של משה אתן לו עכסה בתי וי"מ דלכך נקראת עכסה שכל הרואה אותה כועס על אשתו וזהו ודאי משום צניעות יתירא דקא חזו בה והיה סומך דזכותה וזכות דידיה מסתייע דלא מזדווגין לה אלא כפי מעשיה כדאיתא בסוטה (דף ב.) דאין מזווגין וכו'.

כלב נתן את ביתו עכסה שהיה בה צניעות יתרה לעתניאל בן קנז ואומרים התוספות שזיווג זה כמעשיו כלומר היה בעתניאל בן קנז את המעלה של כיבוש היצר מה שנתן לכלב את ההבנה שעתניאל בן קנז מעבר למעלת כוח הפלפול שלו יש לו יראת שמים ויכולת לכבוש את היצר נתן לו את ביתו הצנועה וזה היה הכוח של עתניאל בן קנז כוח הפלפול בשילוב יראת שמים ורק שילוב כזה יכול לגרום לכך שכוח הפלפול יוכל לשחזר את התורה שנשכחה .  

ועדיין יש עוד לדבר על הנושא ובלי נדר נמשיך שבוע הבא