פרשת אחרי מות קדושים מה הקשר בין שעיר לה' לשעיר לעזאזל ? למה הם צריכים להיות שווים ? למה הגורלות צריכים להיות שווים ? למה עם ישראל צריך לכפר על מעשה עוזא ועזאל שהם מלאכים ולא בני אדם ? למה צריך להביא לסמאל שעיר לעזאזל ? מה הקשר של סמאל לעזא ועזאל ? למה השעיר משחד את סמאל ? מה הקשר של שילוח השעיר לנעשה ונשמע ? למה הבחירה נעשית בגורל ? ‏ז'/אייר/תש"פ

בס"ד
פרשת אחרי מות קדושים מה הקשר בין שעיר לה' לשעיר לעזאזל ? למה הם צריכים להיות שווים ? למה הגורלות צריכים להיות שווים ? למה  עם ישראל צריך לכפר על מעשה עוזא ועזאל שהם מלאכים ולא בני אדם ? למה צריך להביא לסמאל שעיר לעזאזל ? מה הקשר של סמאל לעזא ועזאל ? למה השעיר משחד את סמאל ? מה הקשר של שילוח השעיר לנעשה ונשמע ? למה הבחירה נעשית בגורל ? ‏ז'/אייר/תש"פ

ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז פסוק ז - י

(ז) וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

(ח) וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיקֹוָ֔ק וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל:

(ט) וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיקֹוָ֑ק וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת:

(י) וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה:

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת יומא דף סב עמוד א

משנה. שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ואף על פי שאין שוין - כשרין

כלומר צריך לבחור לכתחילה 2 שעירים שווים לגמרי במראה בקומה ובדמים . וגם הגורלות  עצמם  צריך להיות  על ידי גורלות שווים 

חברותא מסכת יומא דף לז עמוד א

שנינו במשנה: וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו ועשאן בן גמלא של זהב.

הגמרא מביאה מקור לדברי משנתנו מברייתא.תנו רבנן: נאמר [ויקרא טז] "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות". גורלות הללו יכולים להיות "של כל דבר מכל חומר שהוא⁽²¹⁾.יכול - אולי נאמר שיתן שנים [שני גורלות] על שעיר זה, ושנים [שני גורלות אחרים] על שעיר זה. ונפרש את הפסוק - "ונתן אהרן על [כל אחד מ]שני השעירים [שני] גורלות"⁽²²⁾.תלמוד לומר בהמשך הפסוק: "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל". מכאן שאין כתיב "לשם" אלא על גורל אחד, ואין כתיב לעזאזל אלא על גורל אחד.ומכאן למדנו שלא היו אלא שני גורלות בלבד.ועדיין הייתי יכול לומר, שיתן את הגורלות של שם ושל עזאזל על שעיר זה. ושל שם ושל עזאזל גם על שעיר זה. לקיים את מה שנאמר "ונתן על [כל אחד מ]שני השעירים [שני] גורלות", ואיזה שירצה יעשה לשם. או לעזאזל [רש"י]⁽²³⁾.תלמוד לומר: גורל "אחד" לה'". הכתוב יכל לומר "גורל לה'". ולמה נאמר "אחד"? ללמדך, [מיתור הלשון], אין כאן שעיר שנתן עליו גורל לה' אלא אחד, ואין כאן שעירו שנתן עליו גורל לעזאל אלא אחד.שואלת הברייתא: כיון שלמדנו שהכהן הגדול נתן גורל אחד על כל שעיר, אם כן, מה תלמוד לומר לשם מה נאמר "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות"? [הכתוב יכל לומר "ונתן... על שני השעירים גורל"].

עונה הברייתא: ללמדך, שיהיו שני הגורלות שוין - שלא יעשה גורל אחד של זהב ואחד של כסף, או אחד גדול ואחד קטן.

וצריך להבין למה דווקא ביום הכיפורים צריך 2 שעירים זהים שאחד עולה על המזבח לקב"ה ואחד הולך לעזאזל . מה העניין של 2 השעירים הזהים הללו .

אומרת הגמרא חברותא מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל ברייתא שדורשת את "עזאזל" לדרשא אחרת: . ההר נקרא "עזאזל", לומר לך שמעשהו מכפר על העושים כמעשה מלאכי החבלה עוזא ועזאל, שחטאו בעריות⁽¹⁶⁹⁾ [כלומר, שמכפר על עון עריות⁽¹⁷⁰⁾].

ומה הקשר לעוזא ועזאל שאנחנו צריכים לכפר על מעשיהם . הם אותם מלאכים שהתנגדו לבריאה ולא רצו שהקב"ה יברא את האדם

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר אותם מלאכים שקבלו מהקב"ה סוג של בחירה חופשית התנגדו נחרצות לבריאת האדם ואז לפני המבול באו אל הקב"ה ואומר בבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

והקב"ה נתן להם רשות לרדת לעולם והם חטאו בבנות הארץ

ואומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

אם כך יש כאן פלא עצום מה הקשר של בני האדם למעשה של אותם מלאכים שירדו לארץ תוך סוג של מרידה בקב"ה . אם הם חטאו איך הפעולה הזאת של שעיר שנשלח למדבר יכפר על המעשים של עם ישראל שאין להם קשר למעשה של עוזא ועזאל .

תרוץ אחד פשוט שהם גרמו לעם ישראל לחטוא בעריות כמו שכותב המדרש " עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה"  . ובעצם אנחנו מכפרים על המעשים ההלו . אבל תרוץ זה הוא קשה ביותר למה אנחנו צריכים לשלוח למדבר את השעיר המשתלח . השעיר שקרב על המזבח לקב"ה יכול להפסיק לכפר על אותם מעשים . ויש כאן למעשה איזה שיווין בן השעיר לקב"ה לבין השעיר המשתלח וזה מצריך ביאור . העניין נהיה קשה יותר כאשר אנחנו קוראים את לשון הזוהר הקדוש . אומר הפירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת תצוה מאמר ב' השעירים אות ק

תא חזי ההוא וכו': בוא וראה, שעיר ההוא שישראל משלחים לעזאזל, למדבר ההוא, הוא לתת חלק לס"א, להתעסק עמו. (כנ"ל פרשת נח אות ק"ה ע"ש בסולם) ואם תאמר, למה כאן ב' שעירים, אחד לה' ואחד לסטרא אחרא ההוא, יתכן, לשלוח שעיר ההוא של הסטרא אחרא לעזאזל, אבל שעיר לה' למה.

מה עניין לשלוח לסיטרא  אחרא הוא סמאל שעיר כאשר עוזא ועזאל עשו את החטא וצריך לכפר על החטא שלהם. ועוד יותר קשה שאומר ואומר הרמב"ן ויקרא פרק טז פסוק ח

ומפורש מזה בפרקי רבי אליעזר הגדול (פרק מו), לפיכך היו נותנין לו לסמאל שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את קרבנם, שנאמר גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הקדוש ברוך הוא לקרבן עולה, וגורלו של עזאזל שעיר החטאת וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנאמר ונשא השעיר עליו.

ומה הקשר של סמאל לעוזא ועזאל . לסמאל יש קשר לבלעם שלמד את כל הידע שלו בכשפים מעוזא ועזיאל . ונראה כי סמאל הוא השר של מי שמתנגד לבריאה של האדם ולכן מתנגד לקיומו של העם היהודי

שהוא התיקון של האדם הראשון ואומר צרור המור ויקרא פרשת אחרי מות

לפי שסמאל נקרא איש רע עין. ואמרו שם שהיו מבקשים בכל ישראל איש מוכן רע עין עינו אחת גדולה מחבירתה. וידוע כי בלעם בעין הרע היה רוצה לקלל את ישראל כאומרו נאם הגבר שתום העין. עד שאמרו שם כי אדם אחד רע עין היה בטבריא שכל הרואה אותו היה מטמין עצמו. לפי שכל אדם שרואה בעיניו היה ממיתו. ועל זה נאמר ביד איש עתי. איש ראוי ומוכן להוליך זאת המנחה לסמאל איש רע עין לקיים מה שנאמר כעבד כאדוניו:

ונראה לי שהתירוץ לכל הקושיות נמצאים בהמשך הגמרא

אומרת הגמרא חברותא מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנו רבנן:נאמר [ויקרא יח, ד]: "את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם". והברייתא מפרשת והולכת את הפסוק:"את משפטי תעשו" - אלו הן דברים שגם אלמלא [אילו לא] נכתבו דין הוא שנבין מעצמו שיכתבו.ואלו הן: עבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, וברכת השם [בלשון סגי נהור]."את חוקותי תשמרו" - אלו דברים שהשטן יצר הרע משיב עליהן, מערער עליהן להטעות את ישראל שהתורה אינה אמת, באומרו: איזו תועלת יש בדברים הללו?ואלו הן: איסור אכילת חזיר. ואיסור לבישת שעטנז. ומצות חליצת יבמה. ודין טהרת המצורע, ומצות שעיר המשתלח. שכל אלו אין אנו יודעים לתת להם טעם מדעתנו.ושמא תאמר: מעשה תהו [ריקנות] הם?תלמוד לומר לכך נאמר בסוף הפסוק "אני ה'".לומר לך: אני ה' חקקתיו [גזרתי אותם], ואין לך רשות להרהר בהן.

הקב"ה הוא אין סופי ,הוא יחיד ,. אין לו חיסרון . כל מה שהקב"ה ברא בעולם לעולם שום נברא לא יכול להבין באמת את מעשיו של הקב"ה . כי כדי להבין את מעשיו של הקב"ה אתה צריך להיות הקב"ה . ולכן לכל יצור שנברא מלאך או אדם יהיה לעולם חסרון בהבנת העולם . הדבר היחידי שנותן לאדם להבין את העולם או לחשב את צעדיו בעולם זה התורה שזה הכלי היחידי להבין את העולם . אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם היה להם חסרון בהבנה מהו האדם ולמה צריך לברוא אותו ולכן ההתנגדות שלהם לבריאת האדם  נבעה מתוך החיסרון שלהם מה שגרם להם לרדת לעולם ולהיכשל ביצר הערווה . המשמעות לשלוח את השעיר לעזאזל הוא לכפר על המהות של מה שעשו עוזא ועזאל  וזה להבין את המשמעות שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם  . לעשות את שילוח השעיר זה לעשות בדיוק מה שכתוב בתורה גם אם אתה לא מבין את המעשה והוא נראה לך או משונה או לא ראוי או לא הגיוני . וכל אחד צריך לדעת שמעשה שכתוב בתורה ונראה לך שהוא לא הגיוני הבעיה לא נמצאת במעשה היא נמצאת בחיסרון בהבנה שלך  . וכאשר סמאל רואה שעם ישראל עושה ומקיים את מצוות השם בגדר של נעשה ונשמע כמו המלאכים הוא מבין שעם ישראל מתנהג כמו המלאכים וזה המשמעות של מה שהזוהר אומר שנותנים לס"מ שעיר כדי לשחד אותו הכוונה שהוא יבין שעם ישראל הוא כמו המלאכים שאמרו נעשה ונשמע  ולכן הוא עוזב אותם ביום הכיפורים . ואנו רואים זאת במדרש פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מה אמירה כמעט ישירה של הדמיון בין עם ישראל למלאכים :

אמ' סמאל לפני הב"ה רבון כל העולמים על כל אומות העולם נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי, אמ' לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא, ואם לאו אין לך רשות עליהם, לפי' נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא יקריבו את קרבנם, שנ' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הב"ה לקרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת, וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ' לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלו"ם ביניה"ם יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. והב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ועל כל עונותיהם של ישראל ועל כל העם, שנ' וכפר את מקדש הקדש,

וזה מה שאומרת בגמרא : תלמוד לומר לכך נאמר בסוף הפסוק "אני ה'".לומר לך: אני ה' חקקתיו [גזרתי אותם], ואין לך רשות להרהר בהן.

עזאזל:

ולמה הם צריכים להיות שווים ? כי ההבדל בניהם הוא לא בחיצוניות הוא במהות ורק הקב"ה יכול להבחין בן השעיר לעזאזל לבין השעיר לה' ורק גורל שנקבע על ידי בורא עולם כי לעולם אין בעולם מקריות . זה במהות של הגורל . האבחנה בן טוב לרע זה מעשה בלעדי של הקב"ה