13.11.2015

פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו ‏א'/כסלו/תשע"ו


בס"ד

פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ט עמוד ב

אמר ר' זירא: בהידור מצוה - עד שליש במצוה. בעי רב אשי: שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא: עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא.

 

הגמרא מסתפקת שליש מלגו או שליש מלבר  אבל מה המקור של  השיעור של שליש במצווה ?

 

עין רעה  1/60    עין בינונית    1/50      עין טובה      1/40

 

 

הידור מיצוה שליש במצווה    בו נבין את המושגים של מלבר ומלגו

שליש מלבר (מבחוץ )   כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא   מחלקים לשנים ומכפילים בשלוש

דוגמא : אם יש לנו 6  חלקים שליש מלבר של 6 שווה  9  החשבון הוא :     6/2  *  3   = 9

כלומר אנחנו מוסיפים חלק נוסף מבחוץ כך שיש סה"כ 3 חלים שווים של 3

 

שליש מלגו (מבפנים ) כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא : מחלקים ל 3 ומכפילים ב4      שליש מלגו של 6 שווה   8  החשבון הוא        6/3  *  4  = 8

כלומר אנחנו מוסיפים חלק ששוה לשליש מהחלק המקורי סה"כ 4 חלקים של 2

הכלל הוא  שליש מלבר  זה סכום חלקי 2 כפול 3     =  1.5 

שליש מלגו     זה סכום  חלקי 3  כפול 4       =   1.33

כלומר אם אנחנו לוקחים X  יחידות ורוצים לדעת כמה זה שליש מלבר הנוסחה הכללית זה להכפיל  X ב 1.5   שזה 1.5X ושליש מלגו זה X  כפול 1.33  שזה 1.33X

עד כאן הסבר כיצד ניתן לחשב את שליש מלבר ושליש מלגו ועכשיו נעבור לחשבון מה המקור של הספק של הגמרא

ההפרש בין עין רעה לעין טובה זה שלישי מלבר     1/60    חלקי 2 * 3 =    1/40

אם נעשה חשבון עשרוני   1//60   זה 0.166      1/40  זה  0.025   או נעשה לפי הנוסחה שדלנו

1.666    כפול    1.5    = 0.025

כלומר למסקנה הידור  מצווה מלבר  זה ההפרש בין עין רעה לעין טובה .

ההסתפקות של הגמרא בשליש מלגו  שאולי הידור מצווה נחשב שיעור קטן יותר וזה ההפרש  בין עין רעה לממוצע  בין עין בינונית לעין טובה  

עין בינונית זה  1/50   עין טובה זה  1/40  הממוצע הוא    1/45

 

ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה  זה בדיוק שליש מלגו  

 

1/60    חלקי  3  * 4   =   1/45   או בשבר עשרוני

0.166   כפול   1.33  =    0.22  

כלומר הגמרא מסתפקת האם ההפרש של הידור מצוה הוא יותר קטן והוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה . והחשבון יוצא בדיוק לפי ספק של הגמרא

ובכמה מקומות בגמרא מצינו הכרעת ההלכה ע"י ממוצע האפשרויות   

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לז עמוד ב

והחטאת - שתי מתנות. אמר רב הונא: מ"ט דב"ש? +ויקרא ד+ קרנות קרנות קרנות - הרי כאן שש, ארבעה למצוה ושתים לעכב. ובית הלל? קרנת קרנת קרנות - הרי כאן ארבע, שלש למצוה אחת לעכב. ואימא: כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן. ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל, אהני מקרא ואהני מסורת, אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא.

ואומר רש"י מסכת זבחים דף לז עמוד ב

אהני קרא - דמשמע שש.

ואהני מסורת - דמשמע ארבע הלכך טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת.

פרוש : לפי המסורת המשמעות זה ארבע לפי המקרא המשמעות זה שש והממוצע זה חמש וכך צריך להיות כלומר ממוצע זה סברא שניתן במקרים מסוימים לקבוע באמצעותה  את ההלכה

לסיכום :

המקור על פי המהלך שלי שהידור מצווה זה שליש במצוה באה מההפרש שבין עין רעה לעין טובה שזה בדיוק  שליש מלבר והגמרה הסתפקה האם השיעור נמוך יותר שהוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה שזה שליש מלגו

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ? למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ? ‏א'/כסלו/תשע"ו


בס"ד

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ?  למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ?  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כה

(לד) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה: ס

מפשטות הדברים יעקב קנה את הבכורה בנזיד עדשים ועל זה בא עשיו וטען כנגד יעקב

רד"ק בראשית פרק כז

את בכורתי לקח – בנזיד עדשים, כשמצאוני רעב, ואין לך מרמה גדולה מזו, והנה עתה גם כן לקח ברכתי במרמה:

והטענה של עשיו חזקה יעקב תפס אותי במצב של רעב ומכרתי לו את בכורתי לא כי הייתי מוכן כי הייתי אנוס ויעקב רימה אותי וקנה את הבכורה ששווה הרבה הכסף כי ליצחק היה הרבה נכסים עד כדי כך שבבראשית פרק כו

(יג) וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד:

ועל קושיה זו מביא הדר זקנים תירוץ בבראשית פרק כה

(לד) ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. וכי סלקא דעתך שעשו כל כך שוטה שמכר בכורתו ששוה דבר גדול בשביל דבר מועט. דנהי נמי שהעבודה שהיתה בבכורות היא קלה מ"מ יודע הוא שהוא בכור לירש ממון רב והוא מכר הכל כדאמרי' נהי נמי דבכירותיה זבין פשיטותיה מי זבין. וי"ל דיעקב נתן לו ממון הרבה בעבור הבכורה אך הלחם והנזיד לא היה אלא לקיים המכירה כדרך שעושין המוכרים ולוקחים זה מזה ונותנים פשוט או שנים ליין.

כלומר באמת יעקב נתן כסף רב  לעשיו  אבל נזיד העדשים לא היה התשלום אלה הסימן שבא להראות את קיום ההסכם .

הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א אומרת

אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין, דכתיב: בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא.

כלומר על קנית מערת המכפלה יש ויכוח על המכירה אבל זה ויכוח האם יש שטר מכירה או אין שטר מכירה אבל הגמרא רק מרמזת על הויכוח של מכירת הבכורה כי כאן אין שטר ועשיו אומר נניח שבאמת מכרתי את הבכורה כלומר  הוא לא מאשר לחלוטין את מכירת הבכורה ומעמיד אותה בספק כי אם הייתה מכירה בכסף היה איגרת  כמו האיגרת  של הירושה הרגילה שלו ולכן קצת קשה על ההדר זקנים שטוען שהיה מכירה בכסף גם של הבכורה וגם של הירושה הרגילה שלו

ואני רוצה לתת תירוץ להבין את ההבדל בין מכירת הבכורה למכירת החלק הרגיל של הירושה וכאן צריך להבין את המהות של העדשים שלכאורה ניתנו כנגד הבכורה

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. [ומ"ש של עדשים]? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם. מאי בינייהו? איכא בינייהו לנחומי בביעי.

עדשים זה מאכל אבלים אין לה פה והיא עגולה זה מה שמאפיין אותה ומה המשמעות של אין לה פה

אומר רבינו גרשום מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

מה עדשה שאין לה פה. שאין לה שום ביקוע: 

הכוונה שזה יחידה בסיסית שלא ניתנת לחלוקה  ועגולה שאין לה התחלה וסוף כלומר יש גלגל בעולם וכל סוף הוא התחלה של דבר אין כזה דבר סוף  . ויש עוד שני תכונות בעדשים

רד"ק בראשית פרק כה

ומעלת יעקב שלא היה אוהב תענוג העולם שבשל לעצמו עדשים שאין תבשיל פחות ממנו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ב

אלא של עדשים מאכל אדם ושל שעורין מאכל בהמה של עדשים אינה חייבת בחלה ושל שעורין חייבת בחלה עדשים אין עומר בא ממנה שעורין עומר בא ממנה.

יוצא לנו שלעדשים יש עוד מספר תכונות

היא יחידה בסיסית שלא מתבקעת ,היא עגולה ללא התחלה וללא סוף , היא לא יכולה להגיע לדרגה גבוהה יותר כמו שעורים שאחר ניפוי ניתן לעשות ממנה חלה , היא האוכל הבסיסי ביותר של האדם

ולכן אוכלים אותה באבל כדי שכולם יבינו מה המהות של מות שזה עצירת החיים ,היכולת להשתנות ויכולת לשנות את מצבך ע"י פעולות של האדם .

ועשיו שהגיע ליעקב וראה אותו אוכל את העדשים בא לאחר שהגיע לדרגה הנמוכה שיכולה להיות לאדם

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.

ואנחנו רואים שעשיו יורד לדרגה כמעט של בהמה ולא של אדם או לדרגה של אדם הקרובה ביותר לדרגה של בהמה . ונאמר בבראשית פרק כה

(ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:

ואומר הדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן ל

] הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמר ליעקב אני פותח את פי ואתה זורק בתוכה כקדרה, כמו ששנינו מלעיטין את הגמל, בשעה שרוצה ללכת בדרך רחוקה:

כלומר עשיו ירד לדרגת של כמעט בהמה ואוכל כמו גמל ולכן  הבכורה של עשיו כמעט ולא שווה כי לכאורה לבהמה אין את היכולת לרשת ממון ולכן יעקב יכול לקנות את הבכורה של יעקב בנזיד עדשים כי זה בדיוק מה שזה שווה  בראשית פרק כה

(לא) וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי:היא שוה ולכן נאמר

ולפי המהלך שלי שיעקב אומר כַיּ֛וֹם הכוונה תמכור לי את הבכורה שלך כפי שהיא שווה היום והיום היא לא  שווה יותר מנזיד עדשים שזה המינימום של מאכל אדם

לסיכום ניתן לתרץ את הקושיה כיצד מכר עשיו את הבכורה בנזיד עדשים ולהגיד כי מעשיו של עשיו שגרמו לו להביא את עצמו כמעט לדרגה של בהמה גרמו לשווי הבכורה להגיע למחיר של נזיד עדשים אבל שווי הירושה הרגילה שלא תלוי בדרגתו של עשיו נמכרה במחי מלא כולל שטר מכירה שנשמר במצרים