שביעי של פסח המשך למאמר על העגות של אברהם למלאכים והקשר לפסח . מה המיוחד ביום הראשון של פסח ? מה הקשר של יום הפסח להבאת העולם לתהו ובהו ? מה הקשר של הפסח לבניית עולם חדש ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

בס"ד
שביעי של פסח המשך למאמר על העגות של אברהם למלאכים והקשר לפסח   . מה המיוחד ביום הראשון של פסח ? מה הקשר של יום הפסח להבאת העולם לתהו ובהו ? מה הקשר של הפסח לבניית עולם חדש ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

במאמר הקודם ניסיתי להוכיח שאברהם מל את עצמו את בנו ואת בני ביתו כדי שיוכל לקיים את  מצות הפסח . 3 בני הבקר הי לכאורה במקום קורבן הפסח והמלאכים היו בתפקיד של כוהנים לפי דברי האור החיים . העגות היו לכאורה מצות כמו שנאמר במצות מצרים עגת מצות . גם הקרבן וגם האוכל נאכלו בצורה ניסית על ידי המלאכים כמו שאומר הדעת זקנים .

יש לנו להבין את המשמעות של יום הפסח במקרה של אברהם וכיצד היום הזה השפיע על ההיסטוריה של עם ישראל .וכך כתבתי בפסח  ‏י"ד/ניסן/תשע"ה

"ואני רוצה להסביר את מהות היום הזה ולהבין את המהות של המצוות של ליל הסדר  .

לפי ההבנה שלי ודברים שכתבתי במאמרים קודמים  כל יציאת מצרים זה גלגול העולם חזרה למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש ב 51 יום עם תנאי שהתקבל ע"י עם ישראל שאם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . איך מחשבים את ה 51 יום ?   כל המכות שניתנו למצרים זה המהלך של הקב"ה לגלגל את העולם למצב של תוהו ובהו . הקרבת קרבן הפסח זה סמל להחזרת העולם לתוהו ובוהו ולכן הקרבן נשחט לאחר חצות לפני כניסה ליום טוב של פסח . אבל האכילה היא בערב בליל פסח שזה תחילת בריאת העולם מחדש ובעצם היום הראשון של פסח הוא מעין הפרדה בין מצב של תוהו ובוהו לתחילת הבריאה מחדש  . ואני אומר שזה בעצם השער החמישים של הטומאה . יום מתן תורה זה השער ה50 של טהרה . ובאמצע יש 49 יום של ספירת העומר שזה בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים בשיתוף עם עם ישראל וזה המשמעות של ספירת העומר בריאת העולם בשיתוף עם ישראל . כל יום הוא שבע ימים . לפי ההבנה שלי גם שער ה 50 של טומאה וגם שער ה 50 של טהרה זה ימים שלא בשליטת האדם זה אך ורק בשליטתו של הקב"ה . ולכן משה לא מופיע בהגדה כי אף אדם לא שייך להגדה , ולכן לא שייך גם גויים בלילה הזה ולכן זה יום שמרים יום ששיך אך ורק לקדוש ברוך הוא .

הייחוד של היום הזה שיש לנו שאיפה להתחיל את הבריאה ביום הזה עם השאיפה להיות בדרגה של האדם הראשון לפני החטא יום שבו ברא הקב"ה את האדם  ושם אותו בבריאה במצב של גן עדן .האדם הראשון נולד מהול ולכן לא שייך להיות לא מהול ולאכול את קרבן הפסח , האדם הראשון אכל לחם מוכן ולפי הבנתי לחם זה לא היה חמץ ולכן אנחנו אוכלים מצה עם קרבן הפסח ביום הראשון כמו האדם הראשון לפני החטא "

וצריך להגיד שבגלל שהיום הראשון של פסח הוא היום שרק שייך לקב"ה זה היום שבו יש הזדמנות לשנות סדרי עולם , שמה שקורה בתוך היום זה יכול לשנות את העולם וביום הזה עם ישראל היה לו את ההזדמנות לצאת מעבדות לחרות כלום שינוי סדרי עולם אבל אם היו מחמיצים את ההזדמנות עם ישראל לא היה יוצא ממצרים וכך אומרת ההגדה  

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.  

כלומר רק היום הזה היה מסוגל לעשות את השינוי מעבדים לבני חורין כי זה היום שהוא בשליטת המוחלטת של הקב"ה  בלבד ויום זה שייך רק לקב"ה .  היום הראשון של פסח מסוגל לשינוי גדול ע"י ההשתדלות של האדם מול הקב"ה כי היום הזה הוא יום שאין לכאורה מחיצה בן הקב"ה לאדם ואברהם מבין את זה ולכן כתוב בשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יט

ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה. למד אברהם אבינו מיצירת האדם, שנאמר כחלב תתיכני (איוב י י), זה תחלת שכבת זרע. וכגבינה תקפיאני (שם), זה אחר קליטה. עור ובשר תלבישני (שם שם יא), זה תחלת יצירה. ובעצמות וגידין תסוככני (שם), זה סוף יצירה. ולפי' נתן לפניהם חמאה וחלב תחלה, ואח"כ ובן הבקר, והקב"ה הסכים על ידו, ואמר לא תבשל גדי בחלב אמו

כלומר אברהם מבין שהיום הזה הוא יום בו ניתן לשנות סדרי עולם ולכן הוא פועל לפי ההבנה שלו את העולם שביום הזה ניתן בכוח ההשתדלות לברוא מציאות חדשה והוא פועל לפי העיקרון של בריאת האדם ואכן אברהם מצליח ביום הזה להכין את הכלים להישרדות של עם ישראל במדבר תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פו עמוד ב

דאמר רבי חמא ברבי חנינא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב - זכו למן, בשכר והוא עמד עליהם - זכו לעמוד הענן, בשכר יקח נא מעט מים - זכו לבארה של מרים.

כלומר הפעולה של אברהם ביום הזה נתנה לעם ישראל את הכלים להגיע למעמד הר סיני לקבל את התורה ולאחר מכן לעמוד בכל ה 40 שנה שהלכו עם ישראל במדבר כדי לרשת את ארץ ישראל .

ואברהם  גם הצליח להכין את ארץ ישראל למצב שעם ישראל יוכל לקבל את הארץ בשלמותה כי היה חיסרון בארץ ישראל . הקב"ה הביא את העולם במבול למצב של תהו ובהו כלומר למצב של תחילת הבריאה אבל בארץ ישראל לא היה המבול ועדיין לאחר המבול לפי הבנתי העולם בחלקו לא הגיע למצב של תהו ובהו שלם ועדיין נשאר חלקים שהיו צריכים להגיע למצב של אפס וכך אומר  הפני דוד בראשית פרשת חיי שרה על הפסוק בישעיהו פרק מ

(יז) כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ:

 

אך בארץ לא היה תיקון שבארץ היה בונה עולמות גם כן ומחריבן כדור מבול פלגה סדום אנוש וז"ש הכתוב מאפס ותהו נחשבו לו מאפס ר"ת מבול אנוש פלגה סדום ותהו כי היו בסוד התהו כמ"ש הרב הנז'

כלומר היה מצב שדור אנוש הגיע למצב של תוהו ולאחריו המבול . נשאר דור הפלגה וסדום . דור הפלגה הקב"ה הפיץ אותם ונשאר סדום שהם חלקים בארץ ישראל וכאן החליט הקב"ה לשתף את אברהם בהחלטה על הבאת סדום למצב של תוהו ובהו וזה היה ביום  הראשון של פסח ונאמר בבראשית פרק יח

(יז) וַֽיקֹוָ֖ק אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה:

ואומר רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

כלומר הקב"ה משתף את אברהם בחלק  האחרון שקשור בהבאת העולם למצב של תהו ובהו וזה בסדום שהיא חלק מארץ ישראל שלא נפגעה מן המבול ונראה לי שלא היה שייך לרשת את ארץ ישראל ללא הסיום של הבאת העולם לאפס גם בארץ ישראל והפיכת סדום היא החלק האחרון של הבאת העולם למצב של אפס לפני הארבע מאות שנה של שיעבוד מצרים שבסופו ראה הקב"ה לשנות את העולם שנית ולברוא את העולם שנית בשיתוף עם ישראל וקבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . והאפשרות לשתף את אברהם הוא רק ביום שניתן לעשות שינוי מהותי בעולם וזה היום הראשון של פסח כמו שהיום הזה הוא היום שבו התחיל השינוי של יציאת מיצרים היום בו בדיוק בחצות בדיוק הגיעה מכת בכורות כלומר מצב של הבאת העולם לתהו ובהו והתחלת היציאה ממצרים ולקראת בריאת עולם חדש . ואת המשמעות של היום הזה אנחנו רואים בעוד אירועים אומר רש"י שמות פרשת בא פרק יב פסוק מא

(מא) ויהי מקץ שלשים שנה וגו' ויהי בעצם היום הזה - מגיד שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין, בחמישה עשר בניסן באו מלאכי השרת אצל אברהם לבשרו, בחמישה עשר בניסן נולד יצחק, ובחמישה עשר בניסן נגזרה גזירת בין הבתרים:

גם לידת יצחק וגם ברית בן הבתרים היו בפסח . מהולדת יצחק סופרים 400 שנה ליציאת מצרים כלומר זה תאריך שבו משתנה ההיסטוריה של עם ישראל לקבלת התורה והגעה לארץ ישראל וזה הרגע בו מבטיח הקב"ה לאברהם בברית בן הבתרים את ארץ ישראל ומצד שני הוא גוזר עליו את 400 שנות שיעבוד . אנחנו רואים שיום הראשון של פסח זה הזמן שהוא הגבול של שינויים מהותיים בהיסטוריה של העולם בו מצד אחד מסתיים העולם בתוהו ובהו ומצד אחר מתחיל עולם חדש לגמרי  . וכך כתוב באגדת בראשית (בובר) פרק א

אמר להם הקדוש ברוך הוא לרשעים כן אתם אומרים שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם עוד, חייכם נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים (משלי יט כט), מהלומות מהולמות, אם נשבעתי שאיני מביא מבול של מים, אני מביא מבול של אש וגפרית ואבנים, שנאמר וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש, (בראשית יט כד).

אומר המדרש שהפיכת סדום ועמורה זה ההמשך של המבול בצורה אחרת . וגם תחילת השינוי בפורים היה בפסח כתוב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מט

אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן, אמר לה מרדכי והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח, אמרה לו זקן שבישראל ואתה ראש לסנהדרין ואתה אומ' דבר זה, ואם אין ישראל לעשות הפסח למי הוא פסח, ושמע מרדכי את דבריה והודה לה מרדכי ועשה לה כל אשר צותהו, שנ' ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מה הוא לשון ויעבור מרדכי, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה,

ואומר האלשיך אסתר פרק ד

(יז) ויעבר מרדכי וכו'. אמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ח ז) שעבר וצם ביום הראשון של פסח כמאמר אסתר אליו כי אם אין ישראל אין פסח ואין תורה. אלא שלדעת המתרגם יום ראשון של פסח היה ראשון לשלשת הצומות, ולדעת המדרש (אסתר רבה ח ז) היה אחרון ונתלה המן ממחרת הפסח

יוצא לנו שבפורים השינוי נעשה ביום הראשון של פסח והמן נתלה ביום למחרת וזה בדיוק כמו סדום שנקבע הגורל של סדום ביום הראשון של פסח וסדום נהפכה ביום השני של פסח

וכך ביום הראשון של פסח נקבע הגורל של מצרים לתהו ובהו אבל בפועל זה הסתים שיום השביעי של פסח . אם כן ניתן להגיד על היום הראשון של פסח שזה היום בו נקבע השינוי בעולם אבל השינוי במציאות בעולם יכולה להיות תוך כדי הפסח כמו שאנחנו רואים בסדום , תלית  המן , טביעת פרעה בים סוף ויש עוד מקומות שבו נעשו ניסים לעם ישראל ביום ראשון של פסח כמו המעשה עם אשור כתוב בספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו

ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מ"ב =מלכים ב'= יט לה), ואותו לילה ליל פסח היה, שעלה סנחריב והיה רבשקה שם הלך והציץ על פתח החומה של ירושלים ושמע אותן קוראין הלל 

וכמו כן כתוב בספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו

ושנים ע"י בניה של רחל, שנאמר ויהי בלילה ההוא ויאמר ה' אל גדעון קום רד במחנה (שופטים ז ט), ליל הפסח היה, שכך כתוב והנה צליל לחם שעורים (שם שם /שופטים ז'/ יג), זהו העומר שהוא קרב בפסח,

לסיכום יום ראשון של פסח זה תמיד הגבול שמצד אחד הבאת העולם למצב של תוהו והבו ומצד שני תחילתו של בנית עולם חדש . יום שמסוגל לשינוי בסדרי עולם יום שמי שמסוגל לכך יכול לברוא עולמות חדשים יום שאוכלים בו עגת מצות שהוא אוכל רוחני שיכול לתת לנו את הכוח לקבל את התורה , ולקבל כוח למסע המפרך של קבלת התורה

שביעי של פסח מה הקשר של עגת מצות לעגות של אברהם ? מתי הכין אברהם עגות למלאכים ? מה המשמעות של מצות מילה של אברהם וישמעאל לפני הפגישה עם המלאכים ? 3 בני בקר האם הם היו במקום קורבן הפסח ? איפה האיל של קורבן הפסח ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

בס"ד
שביעי של פסח מה הקשר של עגת מצות לעגות של אברהם ? מתי הכין אברהם עגות למלאכים ? מה המשמעות של מצות מילה של אברהם וישמעאל  לפני  הפגישה עם המלאכים ? 3 בני בקר האם הם היו במקום קורבן הפסח ? איפה האיל של קורבן הפסח ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו
בפסח דיברתי על עגת מצות
כתוב בהגדה

מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם  שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל  אֲבוֹתֵינוּ  לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת  הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים  עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי  לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים  וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה  לֹא עָשׂו לָהֶם

וניסיתי להבין מדוע ההגדה בחרה את הפסוק הזה כדי להסביר על מצה . והבנתי שיש דבר ייחודי בעגת מצות שזה אוכל הקרוב יותר לאוכל רוחני והוא מופיע בתורה רק פעם אחת וכמו כן אצל אליהו הנביא ששם מופיע עגת רצפים שזה האוכל שנתן לו מלאך האלוקים שנתן לו כוח לא לאכול ארבעים יום וארבעים לילה ואז לפי הבנתי אליהו הנביא קיבל את התורה מחדש. ונשאלתי על ידי שומעי השיעור הרי כתוב בבראשית פרק יח עגות  וגם נאמר לי שלפי זיכרונם היה מדובר בפסח 

(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת:

כלומר גם כאן מופיע עגות אז זה לא כמו שאתה אומר שמופיע רק פעם אחת בתורה והסברתי על המקום שכאן זה עגות עם ו אבל בפסוק שבחרה האגדה זה עגת ללא ו וזה מופיע רק פעם אחת בתורה ופעם אחת בנ"ך . ומצאתי שמילה עגות מופיע פעמים בלבד בתורה אחת כמו שכתוב לעייל  והשני במדבר פרק יא

(ח) שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲ֣נוּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן:

ובנ"ך לא מופיע המילה עגות בכלל . וניסיתי להבין באמת מה הקשר של העגות של אברהם לפסח ומה הקשר  להבנה שעגת זה אוכל קרוב מאוד לרוחני שהמיוחד בו  שנותן את הכוח לקבל את התורה

ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו

וימהר אברהם. מלמד שמעשה הצדיקים במהירות: מהרי שלש סאים קמח סלת. שלש סאים מקמח ושלש סאים מסולת: לושי. כדי שיהיה המצוה על ידה: ועשי עוגות. שלא יהיה שם חמץ כדי שלא יהיה שם איסור:

כלומר מדרש האגדה מבין שהיה זה פסח ולכן מקפיד אברהם שלא יהיה חמץ כלומר היה זה בפסח

והשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו  אומר במפורש שהיה יום פסח וניתן להבין שהיה זה היום הראשון של פסח

ועשי עוגות. להאכילם לחם חמודות: ופשוטו שאין אורחים יכולין להתעכב עד שתחמיץ הבצק, ושהיה יום הפסח, ובקבלה היה שומר כל התורה, שנא' אשר שמר /שמע/ אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית כו ה):

והפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו מקשר ישירות בן עגת מצות לעגות

עגות. רמז רמז שעתידין בניו לעשות עגות בצאתם ממצרים, הה"ד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות (שמות יב לט):

ויש  עוד הוכחה שהיה זה היום הראשון של פסח כתוב בבראשית פרק יט על לוט

(ג) וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ:

ואומר האור החיים בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק ג

 (ג) ויעש להם משתה ומצות וגו'. פי' כי הוא עשה משתה לכבודם אבל הם לא אכלו אלא מהמצות כי לוט לא קיים התורה כאברהם לזה לא רצו לאכול מזבחי משתהו כמו שאכלו מבן הבקר אשר עשה אברהם זולת מהמצות, ויודעים היו המלאכים שהוציא תרומותיו ומעשרותיו. או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל, ולפי דברי רז"ל (שם) יום ט"ז בניסן היה והאכילם מצות ולהיות שצריכין שמירה הוצרך לאפותם בידו לשומרם והוא אומרו ומצות אפה:

כלומר היה זה יום אחרי  היום הראשון של פסח שבו פגש אברהם את המלאכים כלומר יום שני של פסח ט"ז ולוט הכין להם מצות שמורות ולכן הוא בעצמו הכין אותם לפי דברי אור החיים כי מצה צריכה שמירה . אם כן יש לנו הוכחה מהמפרשים שאברהם פגש את המלאכים ביום הראשון של פסח ולמחרת לוט פגש את המלאכים ביום השני של פסח ולכן הכין להם מצות .

ובו נראה האם יש עוד הוכחה של קיום מצות פסח על ידי אברהם  כתוב בשמות פרק יב

(מח) וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֘ לַיקֹוָק֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:

 

ואומר הריקאנטי שמות פרשת בא פרק יב פסוק מח

(מח) המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו [שם מ"ח]. הנה מילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלאכול הפסח, הטעם כי בעוד כחות הטומאה והערלה עליו אינו ראוי לידבק בשכינה, ובהגלות אות ברית קודש אז השכינה יונקת ממקום טהרה, וכבר רמזנו זה, וזה טעם וכל ערל לא יאכל בו.

כלומר מי שעושה את הפסח צריך להיות מהול וגם בניו ובני בתו צריכים להיות מהולים וזה בדיוק מתרחש 3 ימים לפני הפסח כתוב בבראשית פרק יז

(כד) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:

(כה) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:

(כו) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ:

(כז) וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ: פ

אברהם מכין את עצמו להיות מסוגל לעשות את הפסח  ולכן אברהם 3 ימים לפני הפסח מל את עצמו ואת כל בני ביתו כדי שיוכל לקיים את הפסח . ורמז לקרבן הפסח הם 3 בן בקר שעשה אברהם למלאכים

כתוב בבראשית פרק יח

(ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ:

(ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ:

ואומר  רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ז

(ז) בן בקר רך וטוב - שלשה פרים היו כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל:

וכתוב בבמדבר פרק כח  על קורבנות היום של פסח

(יח) בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ:

(יט) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם:

כלומר אברהם נתן למלאכים 3 פרים בני בקר ובפסח צריך להקריב 2 פרים ו 1 איל וצריך להגיד שהיה זה לפני שנולד יצחק . ויצחק נולד  ביום הראשון של פסח ובעקידת יצחק יש את האיל שהיה במקום יצחק ולכן לפני העקידה אפשר להגיד שקרבנות הפסח היו 3 פרים בני בקר ולאחר הולדת יצחק ולאחר העקידה זה התחלף ל 2 בני בקר ואיל אחד כמו שכתוב בבראשית פרק כב

(יג) וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ:

וגם אור החיים מדבר על המלאכים ככוהנים ולכן לדעתי נתן להם אברהם את הפרים ככוהנים שאומר אור החיים בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק ג

 (ג) ויעש להם משתה ומצות וגו'.....  או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל 

ואם באמת 3 בני הבקר היו  במקום קרבן פסח הרי אסור להקריב קורבן פסח לא במקום המקדש וקשה על ההבנה שלי אבל ניתן ללמוד את הדבר ממנוח אביו של שמשון שופטים פרק יג

(יט) וַיִּקַּ֨ח מָנ֜וֹחַ אֶת־גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל־הַצּ֖וּר לַֽיקֹוָ֑ק וּמַפְלִ֣א לַעֲשׂ֔וֹת וּמָנ֥וֹחַ וְאִשְׁתּ֖וֹ רֹאִֽים:

אומר הרד"ק שופטים פרק יג פסוק יט

(יט) ויעל על הצור - מבנין הפעיל ומה שהעלה מנוח עולה על הצור לה' בשעת איסור הבמות שכל זמן שהיה אהל מועד בשילה נאסרו הבמות ארז"ל הוראת שעה היתה כי הנה המלאך אמר לו ואם תעלה עולה לה' תעלנה:

ומפליא לעשות - המלאך היה מפליא לעשות בהוצאת האש מן הצור ואכול הגדי והמנחה וכשהאש גדל והעלה להב עלה מלאך ה' כלומר נסתלק מעליהם בלהב:

למדנו שני דברים האחד שאצל מלאך יש מצב של הוראת שעה אז גם כאן נגיד שהיה הוראת שעה והאכילה של המלאך היה באופן ניסי גם כאן צריך להגיד שהאכילה של המלאכים היה באופן ניסי

אומר הדעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח על אכילת המלאכים

ויאכלו. פי' היו שורפין את המאכל מלשון והסנה איננו אוכל איננו נשרף:

לסיכום העגות  של אברהם גם קשורים לעגת מצות של פסח ויש כאן דמיון גדול לעשיית המצווה של פסח ביום הראשון וגם המקום השני שבו מוזכר עגות קשור למן שהוא אוכל מן השמים ובלי נדר ננסה בשיעור הבא להבין את משמעות הדברים