פרשת שמות מה ההבדל בן הניסים שעשה משה לזקני ישראל לניסים שעשה לפרעה ? למה זקני ישראל האמינו לנס ופרעה לא האמין ? ‏כ"ב/טבת/תשע"ז

בס"ד
פרשת שמות מה ההבדל בן הניסים שעשה משה לזקני ישראל לניסים שעשה לפרעה ? למה זקני ישראל האמינו לנס ופרעה לא האמין ? ‏כ"ב/טבת/תשע"ז

כתוב בשמות פרק ד

(ג) וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו:

(ד) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ:

וכתוב שמות פרק ד

(ח) וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן:

(ט) וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת:

ובהמשך כתוב בשמות פרק ד

(ל) וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם:

(לא) וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְקֹוָ֜ק אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:

כלומר העם באמת האמין לאחר שראה את 3 הניסים שבאמת הקב"ה שלח את משה כדי שיוציא אותם מארץ מצרים  אבל ה"מתכון"  הזה לא עבד אצל פרעה

כתוב שמות פרק ז

(י) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְקֹוָ֑ק וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין:

(יא) וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן:

(יב) וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם:

(יג) וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק: פ

וכתוב בשמות פרק ז

(יא) וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן:

(יב) וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם:

שמות פרק ז

(כ) וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ צִוָּ֣ה יְקֹוָ֗ק וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם:

(כא) וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

(כב) וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק:

משה עשה לפני פרעה שני הניסים מתוך השלוש שעשה לזקני ישראל ואותם ניסים לא השפיעו על פרעה ונשאלת השאלה למה לא הועילו הניסים כדי ל"שכנע" את פרעה . ניתן להגיד בפשטות שכמובן זה לא "שכנע " את פרעה כי הקב"ה אמר שהוא יחזק את ליבו ולכן שני הניסים לא השפיעו עליו או שנתבונן היטב בניסים ונראה שהיה כאן הבדל גדול בן מה שעשה משה לפני זקני ישראל ומה שעשה לפני פרעה ובו נראה את ההבדלים :

דבר ראשון אצל זקני ישראל עשה 3 ניסים מטה ,צרעת ,ודם אבל אצל פרעה היה זה מטה ודם בלבד ללא הצרעת . דבר שני לגבי המטה אצל משה הוא היה לנחש ואצל פרעה הוא היה לתנין . אצל זקני ישראל הוא השליך אותו ארצה ולפני פרעה הוא השליך אותו לפני פרעה ולא ארצה .

לגבי הדם אצל משה היה הדם נשפך על היבשת ואז הפך לדם אצל פרעה הוא הכה ביאור והדם בתוך היאור נהפך לדם . אצל זקני ישראל הדם לא נהפך חזרה למים ואצל פרעה היאור חזר להיות מים

וכך מפרש ה גור אריה שמות פרשת שמות פרק ד פסוק ט

ועל דרך הפשט היה נראה גם כן כך, כי אלו ג' אותות - מה שהיה המטה לנחש, לא היה נחש טבעי כמו שאר נחש, דאם כן היה מטה אלקים (פסוק כ) נשתנה לבריאה אחרת, וכאשר חזר להיות מטה היה זה בריאה חדשה, ואין ראוי לומר שיהיה מטה אלקים נפסד ונשתנה לבריאה אחרת. ולפיכך כאשר היה המטה נחש, לא נקרא עליו שם נחש גמור כמו נחש טבעי. אבל היד כאשר היתה מצורעת היה זה טבעי כמו שאר צרעת, רק שלא היה נשאר כך, אבל היד חוזר לטבעו. ואילו המים - דם היו נשארים כך.

הניסים אצל זקני ישראל הלכו מהקל לכבד כאשר הנס האחרון לימד על שינוי של הטבע של המים באופן גמור שהפך את המים לדם ללא יכולת לחזרת הדם למים אבל אצל פרעה היה זה נס שחזר לקדמותו כאשר היאור חזר להיות מים . אצל פרעה יש יותר "כוח " של האדם אהרון הכה עם המטה  את היאור אבל אצל זקני ישראל היה רק שפיכה של המים על היבשה . אצל פרעה השתמשו במטה כדי להכות ביאור ואצל זקני ישראל לא השתמשו במטה כדי להפוך את המים לדם .

וכך כותב  החזקוני שמות פרשת שמות פרק ד פסוק ט

(ט) והיו לדם ביבשת ולא יחזרו לקדמותם ובזאת ידעו כי מאת הקדוש ברוך הוא הוא כי כל דבר שנעשה ע"י כשוף חוזר לקדמותו, והללו יהיו דם.

לסיכום אנחנו רואים שיש הבדלים גדולים בן הניסים שעשה משה לזקני ישראל לבן הניסים שנעשו לפרעה ולכן לא קיימת הקושיה למה זקני ישראל "השתכנעו" ולמה פרעה "לא השתכנע " וצריך להגיד שהקב"ה עשה מכות כאלו שחיזוק ליבו של פרעה יהיה בדרך הטבע ולא בדרך שלא תהיה מובנת לבני אדם כלומר בנס גמור כלומר עשה ניסים כאלו שניתן להתווכח על "עוצמתן" שיהיה לפרעה איזה פתח להגיד לא מאת השם הייתה זאת .

פרשת שמות למה רצה יעקב להיקבר במערת המכפלה ? האם יש צער גלגול מחילות בארץ ישראל ? למה לא רצה להיקבר בירושלים ? מה תפקיד האבות במערת המכפלה ? למה גם עשיו קבור שם ? ‏כ"ב/טבת/תשע"ז

בס"ד
פרשת שמות למה רצה יעקב להיקבר במערת המכפלה ? האם יש צער גלגול מחילות בארץ ישראל ? למה לא רצה להיקבר בירושלים ? מה תפקיד האבות במערת המכפלה ? למה גם עשיו קבור שם ? ‏כ"ב/טבת/תשע"ז

נאמר בבראשית בפרשת ויחי פרק מז

(ל) וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ:

רש"י בראשית פרק מז

אל נא תקברני במצרים - סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי) ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני  מצרים עבודה זרה:

וצריך להבין מדוע רצה יעקב להיקבר דווקא במערת המכפלה ורש"י נותן 3 תירוצים

הראשון סופה של מצרים להיות עפרה כנים תרוץ שני צער גלגול מחילות ותרוץ שלישי שלא יעשו אותו המצרים עבודה זרה . ואני רוצה להרחיב בנושא גלגול מחילות

אומר השו"ת קול מבשר חלק א סימן עו

 ואמר ר"ח בר יוסף עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה וסמיכות המאמר השני של ר"ח בר יוסף שהוא ממש כמאמר ר"מ בתשובתו לקליאופטרא במס' סנהדרין סוף דף צ' הנ"ל מורה על אמיתות פירש"י דכתובות הנ"ל. והשתא כיון דגלגול מחילות הוא עד ירושלים ומתוך אדמת ירושלים יציצו ויפרחו כעשב הארץ ויקומו ויעמדו שם בתחיית המתים, א"כ גם מתים שבא"י יצטרכו קצת לגלגול מחילות ממקום קבורתם עד ירושלים, אך לא הרבה כ"כ כמו מתים שבחו"ל הרחוקים הרבה מירושלים וצערם יהי' מרובה, אבל הקבורים בירושלים אין להם שום גלגול מחילות כלל ויעמדו לתחייה ממקום קבורתם. ולפיכך יש לירושלים חשיבות יותר לענין קבורה נגד שאר מקומות שבא"י ולכן מותר לפנות ולהוליך המת מא"י לירושלים לפי"ד הרמב"ן והר"ן.

יוצא לנו שאם הסיבה היא גלגול מחילות היה צריך יעקב לבקש שיקברו אתו בירושלים כי לכאורה גם למי שקבור בישראל יש צער של גלגול מחילות לירושלים . אומנם יש דעה שאין גלגול מחילות בארץ ישראל וכאשר כל המתים קמים בארץ ישראל הם קמים במקומם והולכים לירושלים וההליכה לירושלים אינה בגדר צער גלגול מחילות . אומר הדף על הדף כתובות דף קיא עמוד ב

אם מחמת צער גילגול מחילות ביקש יעקב שלא להקבר במצרים, אם כן היה לו לבקש להקבר בירושלים ולא בחברון, שכן אמרו חכמים במסכת כתובות (קיא, ב): "עתידין צדיקים שמבצבצים ועולים לירושלים", ונמצא כי עדיין יהיה לו צער גילגול מחילות מחברון לירושלים?

וכתב שם ליישב: יש הבדל בין מתי חוץ לארץ למתי ארץ ישראל. ואכן אמת הדבר שבסוף כולם מגיעים לירושלים, אלא שמתי חוץ לארץ מתגלגלים גופותיהם בעפר לירושלים, ושם בירושלים מתקיימת תחיית המתים. מה שאין כן מתי ארץ ישראל שאינם קבורים בירושלים אלא בשאר ערי הארץ, תחייתם ויציאתם מהעפר מתקיימת במקום קבורתם, ואחר כך עולים הם לירושלים.

אבל לשני הדעות צריך להבין מדוע רצה יעקב להיקבר במערת המכפלה הרי יש לו את הטרחה בתחיית המתים להגיע לירושלים שיש בזה איזה צער לדעה השנייה ולדעה הראשונה יש עדיין צער של גלגול מחילות בתוך ארץ ישראל אולי צער קטן יותר אבל עדיין צער אז למה רצה להיקבר במערכת המכפלה ולא בירושלים ?

וכדי שנבין את זה צריך להבין את התפקיד של מערכת המכפלה

וכך כותב הזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח [המתחיל בדף לד עמוד ב]

א"ר יהודה עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה ונשבע שלא יבא שם עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה שנאמר [הושע יא] בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ושבע כתות של מלאכי השרת שומרים אותה סביב ועל כל פתח ופתח כתות של מלאכי השרת והם הפתחים הנקראים שערי צדק ואלו הם הפתחים המכוונים להכנס שם נפשות הצדיקים. ודהמע"ה נכסף להם שנאמר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה זה השער לה' צדיקים יבואו בו [תלים קיח] ולמעלה מהם שומרים מה"ש בחומות העיר שנאמ' [ישעי' סב] על חומותיך ירושלים זו היא ירושלים של מעלה הפקדתי שומרים אלו מה"ש. ותאנא שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים להכנס עד מקום מעלתם ועל כל פתח ופתח שומרים. הפתח ראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לג"ע ואדה"ר שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואך ויצאה מפתח הראשון. הפתח השני בשערי ג"ע ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה (ותשפט) [ותשרף] [דף לו עמוד א] בלהב הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת. והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשער ג"ע לצרף הנשמות. זכתה הנשמה נותנין לה פינקס סימן ליכנס ונכנסת לג"ע אשר בארץ ועמוד אחד של ענן ונוגה מעורב זה בזה ועשן ונוגה סביביו שנאמר [ישעיה ד] וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה. והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי שמים זכתה לעלות למעלה עולה באותו עמוד לא זכתה יותר נשארת שם ומתעדנת מהטוב אשר למעלה. דא"ר יוסי ראיתי ג"ע והוא מכוון כנגד פרוכת קרח הנורא אשר למעלה והיא נהנית מזיו השכינה אבל אינה ניזונת ממנה. זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת עד הפתח השלישי והוא נגד הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם השומרים. זכתה פותחין לה הפתחים ונכנסת. לא זכתה נועלים השערים ודוחים אותה לחוץ ונוטלים פינקסה ממנה והנשמה אומרת מצאוני השומרים הסובבים בעיר. אלו מלאכי השרת השומרים ביהמ"ק וירושלים אשר למעלה. נשאו את רדידי מעלי. זהו פינקס סימן שלה. שומרי החומות כד"א על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. זכתה לעלות נכנסת שם באותן השערים ומשבחת להקב"ה בבית המקדש אשר למעלה ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקרבן. א"ר יצחק לרבי חייא מה קרבן הוא זה יכול לומר כשאר הקרבן. א"ר חייא הקרבה זו היא כאדם המקריב דורון לפני המלך. ומיכאל הולך עמה עד הפתח הרביעי והחמישי והששי אומר לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אשרי בניך בני אוהביך אברהם יצחק ויעקב אשריהם הצדיקים הטובים הזוכים לזה. עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמותיהם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקדוש ברוך הוא ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העוה"ב אשר עין לא ראתה אלהים זולתך.

יש לנו כאן תאור של כניסת הנשמה לגן עדן מהפתח הראשון עד הפתח השביעי כאשר הפתח הראשון שהוא פתח גן עדן זה מערת המכפלה . זה הפתח שמי שנכנס בו צריך הכרזה של האדם הראשון כדי שיוכל להגיע לפתח השני . יש כאן מעין תהליך של שיפוט של אותה נשמה שצריכה לעבור כמו שאומר הזהר

"ואדה"ר שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואך ויצאה מפתח הראשון"

וכך אומר הזהר הקשור (תרגום )

וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, נִכְנֶסֶת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשָּׁם הוּא פֶּתַח גַּן הָעֵדֶן. פּוֹגֶשֶׁת בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאוֹתָם הָאָבוֹת שֶׁשָּׁם. אִם הִיא זוֹכָה - שְׂמֵחִים בָּהּ וּפוֹתְחִים לָהּ פְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה [ומה היא אומרת כשדוחים אותה החוצה? (שיר ג) מצאוני השומרים וגו', והולכת, אחר שהולכת שם מלפני שבאה לעולם הזה ונתון נר על ראשו, שנאמר (איוב כט) בהלו נרו עלי ראשי, כל מי שרואים אותה מזדעזעים ואומרים הזאת נעמי?]

ולכאורה יש כאן מעין בית דין שנותן או לא נותן לנשמה לעבור ובית דין הזה מורכב משלשת האבות והאדם הראשון ואולי צריך להגיד שיש הבדל בן האדם הראשון לישראל כמו שכותב האמרי אמת ויקרא פרשת החודש

צא ולמד מכלי השרת וכו' ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקדש מתקדש על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים את החדש, ישראל מקדשין את כל העולם, אחר הגלות נתברר שהם יכולין לקבל הקדושה והתחילה דרך חדשה, איתא (ר"ה כד א) ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש, הם נמשכו אחר הראש בית דין, ואיתא (שמו"ר טו כ) שהחודש הראשון קידש אז השי"ת עם משה ואהרן כדאיתא (ר"ה יז ב) נתעטף הקדוש ברוך הוא וכו' איתא במכילתא החודש הזה לכם לא מנה בו אדם הראשון, ישראל הם אדם יותר גבוה, אדם דבריאה, יש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים ויש מהם אומרים מקדש ישראל היינו כדאיתא (פיוט ונתנה תוקף) ושמנו קראת בשמך,

אז יש לנו בית דין שמורכב משלשת האבות שהם נחשבים ישראל לעומת האדם הראשון שלא נחשב ישראל ולכן עיקר בית הדין הם שלושת האבות ולכן יעקב רצה להיקבר במערת המכפלה כי אחרת היו רק 2 בבית דין ואין בית דין יכול להיות של שני אנשים ולכן יעקב על אף שבגלל צער מחילות או צער ההליכה לירושלים מיד לאחר תחיית המתים היה עדיף שיקבר בירושלים יש לו תפקיד בבית הדין במערת המכפלה ששם הפתח הראשון שבו נכנסים הנשמות וזה מה שנתן ליעקב עדיפות לקבורה במערת המכפלה . אבל יש לנו בעיה כי לכאורה יש את האדם הראשון שיש לו גם חלק בבית הדין ולכן סה"כ 4 וזה בעיה לבית דין ולכן צריך להגיד שלכן ראשו של עשיו נמצא גם שם ואז יש לנו 5 . 2 מצד אחד ו 3 מצד האחר אבל סה"כ 5 .