בס"ד
פרשת וארא כיצד ניתן להבין את מעשה
החרטומים ? וכיצד זה קשור לתפילה שלנו
בראש השנה ויום הכיפורים ? כ"ה/טבת/תשע"ה
כתוב בשמות פרק ז
(כב) וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר יְקֹוָק:
ואומר השכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא
פרק ז סימן כב
כב) ויעשו כן חרטומי מצרים. היו
מהפכין ממימי גשם לדם: בלטיהם. במעשי כשפים הנעשין בלט בלחישה נראין כעושין ואינן
נעשין, כמעשה דההוא טייעא דגיידי לגמלא, כדכתבינין לאחרן. ומעשה באחד שנקרע כריסו
ויצאו בני מעיו לחוץ, הביא הקוסם את בנו ושחטו לפניו באחיזת עינים, נגיד ואיתנח
וחזרו בני מעיו לתוך כריסו, עמד הקוסם ותפר את כרסו, וכל כך למה, כדי שלא יגע בבני
מעיו, שיכנסו בכרס מעצמם, וכאלה רבות בתלמוד, וכך היו מעשי חרטומי מצרים באחיזת עינים
ולא ממש דבר הנתפש, אבל מעשיו של הקדוש ברוך הוא וגדולות הנעשות ע"י עבדיו הן
דבר ממש וקיים ואמת ויציב דכתיב בגזירת עירין פתגמא (ובמימר) [ומאמר] קדישין שאלתא
וגו'
שמות פרק ח
(יד) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים
בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם
וּבַבְּהֵמָה:
ואומר השכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא
פרק ח סימן יד
יד) ויעשו כן החרטומים בלטיהם. מאי
כן, כמו שהיו מלחשים על מטותם באות התנין ומכת הדם ומכת צפרדעים כדי להוציא את
הכנים ולא יכולו אפילו באחיזת עינים, ואפי' גדולה מכשעורה, ולמה לא יכלו, לפי שהיו
הכנים גבוהות על הקרקע ברום שתי אמות, והחרטומים היו עומדים על הכנים, ואין רגליהם
נוגעות בקרקע, וכל זמן שאין רגלי המכשף נוגעים בקרקע אינו מועיל כלום במעשי כשפיו:
ותהי הכינם באדם ובבהמה. עולין עליהן וחוטטין את עורם:
כלומר גם לאחיזת עיניים יש מגבלות כלומר
לא כל דבר ניתן לעשות ע"י אחיזת עיניים אבל הגבול הזה דק ולא תמיד ברור
וכתוב בתפילה בראש השנה ויום הכיפורים סדר
רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים
יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר
ממשלת זדון מן הארץ.
ואומר
שו"ת שבט הלוי חלק ה הקדמה
מחה פשעינו כעב וכענן כמש"כ
(ישעי' מ"ד - כ"ב) מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך,
ויש לדקדק בהאי קרא דהול"ל להיפך שובה אלי כי גאלתיך ואח"כ מחיתי כעב
פשעיך וגו' דהא בתחלה צריכים לשוב בתשובה כדי שימחה הקדוש ברוך הוא רושם פשע
וחטאים, אבל יראה לענ"ד כי רוב החוטאים והנמשכים אחרי ההבל המדומה הכוזב
בשביל שנראה להם שהבל זה וס"א זו יש להם איזו ישות ומציאות חי ומסנוור עיניהם
של הנמשכים אחריהם אבל כשיבא האדם לידי הכרה שכל הרשעה כעשן תכלה ר"ל שאין לה
שוב מציאות והבל הבלים היא אלא שהיצר מצייר הכל בצבעים ורודים ומסמא עינינו, אז
ע"י הכרה זו ממילא יבאו לתשובה בראותם כי פה להם ולא ידברו וגו' כמוהם יהיו
עושיהם, והיינו מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך ר"ל אני אראה לעיני כולם כי שורש
הפשע והחטא הוא כעב וענן כלה והולך ואין לו שוב אחיזה ומציאות, וזה יקל עליכם
התשובה והגאולה מהס"א והיינו שובה אלי כי גאלתיך.
כלומר הרשע בעולם זה לא מציאות אמיתית
אין הרשע בעולם מציאות או דבר קיים זה רק עשן שנעלם שהאמת מגיעה . העולם נברא
ע"י הקב"ה ובעצם כל העולם לטוב נברא .נכון אנחנו רואים גם רע אבל התורה
באה להגיד לנו שהרע זה לא המציאות האמיתית זה ראיה של דבר זמני ולא באמת חלק ממציאות
אמיתית . זה כעין אחיזת עיניים וכאשר יבוא המשיח כל הרשע יתגלה לנו כעשן ובעצם
כאחיזת עיניים ונראה שבעצם כל העולם הוא טוב . והרע היה חלק ממציאות מדומה
שנתנה לנו את היכולת לקבל שכר על עבודת השם שלנו .
וזה מה שהתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס
עמוד ב
וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל
לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.
