24.2.2017

פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

כתוב באסתר פרק ג

(ז) בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר: ס

המן הפיל גורל ובחר בחודש אדר . אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג סימן ז

מיום ליום ומחודש לחודש. עלה יום ראשון לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר רבונו של עולם בי נבראו שמים וארץ, ואמרת אם ימודו השמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ מלמטה גם אני אמאס את זרע ישראל וגו' (ירמיה לא, לו), ורשע זה מבקש לאבדם, עקור שמים וארץ, ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ב' אמר לפניו רבש"ע בי נברא רקיע, והבדלת בין מים למים, בין מים העליונים לתחתונים, ואת ישראל הבדלת מבין האומות, עקור רקיע ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ג', גם הוא עלה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם, בי נבראו האילנות ופרי האדמה, ובניך משבחים אותך בהם, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' (ויקרא כג, מ), עקור אותם ואחר כך כלה אותם: בא יום ד' אמר בי נבראו שמש וירח וכוכבים, וישראל נמשלו בהם. שנאמר והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי (בראשית לז, ט), עקור המאורות ואחר כך כלה אותם: בא ליום ה' ואמר רבונו של עולם בי נבראו דגים ולויתן, והוא שמור לישראל, ועוד שבו נבראו בהמות ועופות, וישראל מקריבין לפניך קרבן, אבד אותם תחלה ואחר כך כלה אותם: בא ליום ו' אמר רבש"ע אדם הראשון בי נברא, וישראל נקראו אדם, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד, לא), אבד כל העולם כולו, ואחר כך כלה אותם: בא לשבת אמר לפניו רבונו של עולם אמר הכתוב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות לא, יז), עקור שבת, ואחר כך שומריה: וכיון שלא היה יכול בימים, בא לו לחדשים, שנאמר ומחדש לחדש (אסתר ג, ז), עלה ניסן זכות הפסח: אייר זכות מן: לסיון זכות התורה: לתמוז זכות הארץ: לאב זכות והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא, יג): לאלול זכות החומה, שנאמר ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול (נחמיה ו, טו): בתשרי זכות הרגלים: למרחשוון זכות שרה: לכסליו טבת זכות חנוכה שהיתה עתידה: לשבט זכות אנשי כנסת הגדולה: באדר שמח, אמר השתא נפל פור בירח שמת משה רבן, והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה:

התחיל המן לעשות פור לפי יום ולא עלה בידו עשה לפי חודש ומצא זכות בכל החודשים ורק לחודש אדר היה לכאורה ללא זכות וצריך להבין מה מיוחד בחודש אדר ?  

אומר הקדושת לוי ליקוטים

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם וחד סבר בתשרי נברא עולם (ר"ה יא, א). והנה התוספות בראש השנה מפרש האדם נברא בכ"ה באלול, ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד, וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר, נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד.

יוצא לנו שבעצם תחילת בריאת העולם זה בכ"ה באדר ולכן מט"ו בשבט עד  כ"ה באדר זה ארבעים יום של עיבור העולם .כמו שיצירת ולד לוקחת ארבעים יום כך עיבור העולם לוקח ארבעים יום . זה מתחיל מסוף השנה כלומר כמו שכתבתי ט"ו בשבט עד כ"ה באדר . אם כך ברור שט"ו בשבט זה סיום של השנה הקודמת וההמשך זה שייך לתחילת בריאת העולם מחדש .

וכדי להבין את זה יותר טוב אביא את מה שכתבתי במאמרים קודמים  שיש ויכוח מתי נברא העולם בתשרי או בניסן ולפי ההבנה שלי העולם שנברא בבראשית (תשרי או ניסן ) חזר לתוהו ובוהו במבול ונברא מחדש וכמו כן בעשר מכות מצרים העולם שוב חזר למצב של תוהו ובהו ונברא מחדש ביציאת מצרים במהלך של 7 ימים ארוכים שכל יום זה 7 ימים סה"כ 49 יום ובריאת העולם הסתימה במתן תורה על הר סיני . היה זה בריאה רק לעם ישראל כאשר בסוכות זה סיום של שלמות העולם ביחד עם אומות העולם כאשר שמיני עצרת הוא היום בו אמור להגיע לסיומו השלמות של העולם שהוא חג המיוחד אך ורק לעם ישראל כלומר יש כאן גלגל שמתחיל עם עם ישראל ממשיך לשלמות עם אומות העולם בסוכות ומסתיים בשמיני עצרת שזה שוב רק עם ישראל . יום שמיני עצרת אמור היה להיות חמישים יום מיום הראשון של סוכות אבל הקב"ה הצמיד אותו לחג סוכות . בעבר הבאתי את החשבון של המלבי"ם  ש 50 יום מסוכות זה  חנוכה והמלבי"ם מתרץ למה זה לא חמישים יום בפועל וזה  70 יום . וט"ו בשבט זה הזמן האחרון שבו יש השפעה של השנה הקודמת ואחרי ט"ו בשבט מתחיל הזמן שבו אין שום השפעה של השנה הקודמת . אומר הקדושת לוי שהזמן הזה הוא זמן העיבור של העולם לדעה שניסן הוא החודש בו נברא העולם לשיטתי זה הזמן של בריאת העולם מחדש . משוה הקדושת לוי את הארבעים יום לארבעים יום של יצירת הוולד ומכאן לדעתי נוכן להבין את השיטה של המן

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א

היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא. ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה! - אין מזכירין מעשה נסים. ואיבעית אימא: מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה. כדתניא: שלשה ימים הראשונים - יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה - יבקש רחמים שלא יהא נפל, מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום. - ומי מהני רחמי? והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר! - הכא במאי עסקינן - כגון שהזריעו שניהם בבת אחת.

אומרת הגמרא שניתן לשנות את מין הילוד בתוך 40 יום שזה זמן יצירת הוולד כלומר זמן העיבור זה זמן שעדיין ניתן לעשות פעולות וניתן לשנות את המציאות ועל אף שהילוד הוא זכר ניתן להפוך אותו לנקבה והפוך . כלומר ה 40 יום הללו מסוגלים על ידי השתדלות לשנות אפילו גזרה של בת קול . כי כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א

והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני!

כלומר שגם אם בתחילה זה בת  ויצאה בת קול ואמרה בת פלוני לפלוני עדיין ניתן על ידי השתדלות לשנות את הגזירה ולהפוך את הבת לבן . וזה בדיוק הזמן שבו החליט המן לבחור כדי לנסות להשמיד את עם ישראל כי הוא הבין שזה הזמן המיוחד שבו ניתן חס וחלילה להחליף את עם ישראל העם שהקב"ה בחר בו כעם סגולה שקבל את התורה . אדר הוא הזמן שמשה מת ולכאורה זה הזמן שצריך לקום מנהיג חדש בעולם  החדש כי זה הזמן של 40 יום שהוא זמן יצירת העובר של העולם החדש, ולכן זה הזמן היחידי שעל ידי השתדלות ניתן לשנות את המציאות . ועכשיו מובן למה המן היה צריך להיות יהודי לפי שיטתו המחודשת מאוד של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי כמו שכתוב בדף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

כי ההבנה שלי שהקב"ה שיצירת הוולד זה חלק מזווג זיווגים ועל זה נאמר שזה כמו  קריעת ים סוף וקריעת ים סוף זה רק לעם ישראל ולכן הזיווג שמזווג הקב"ה זה רק לעם ישראל ולכן כוח התפילה שיכול לשנות את מין היילוד זה רק לישראל וזה היה הכוח של המן שהיה יהודי וניסה לשנות את המהות של העולם על ידי השמדת העם היהודי בזמן שהוא 40 יום ליצירת העובר של העולם החדש . ואולי הכוח הזה לשנות שנמצא בידי יהודי זה רק מזמן מתן תורה כי כל הקיום של העולם עומד על קבלת התורה על ידי עם ישראל ולכן הכוח הזה לשנות ניתן רק למי שהוא יהודי שעצם קבלת התורה גרמה לכך שהעולם יתקיים

פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז  מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בסוף ספר איוב אומר איוב לקב"ה איוב פרק מב   

(ה) לְשֵֽׁמַע־אֹ֥זֶן שְׁמַעְתִּ֑יךָ וְ֝עַתָּ֗ה עֵינִ֥י רָאָֽתְךָ:

(ו) עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר: פ

ואומר המצודת דוד איוב פרק מב פסוק ו

(ו) על כן - בעבור אהבת ההשגה אשר השגתי במה שעיני ראתך אמאס בכל הקניינים הגופים כי כמוהם כאין מול יקר ההשגה ההיא:

ונחמתי - עתה יש לי תנחומין רב על הצער שהייתי בו לשבת בתוך עפר ואפר כמ"ש והוא יושב בתוך האפר (לעיל /איוב/ ב) כי הצער הזה היה סבה להשיג האמת:

אנחנו רואים מפה שאיוב היה צריך שני דברים כדי להבין את האמת ואת מצבו דבר ראשון  שמיעה ודבר שני ראיה ורק לאחר שני הדברים הללו הוא אומר לקב"ה שהוא הבין את המציאות שלו עצמו ומוכן להודות על ההנהגה של הקב"ה שהיא אמת . ואומר הקב"ה לאיוב פרק מב

(ז) וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

כלומר הקב"ה אומר לאיוב שאכן הוא הבין את המציאות ואת האמת ולא כמו רעיו של איוב ולכן אומר לו הקב"ה כמו שכתבתי במאמר בפרשת יתרו שאיוב הבין שהוא לא שייך לעם היהודי והוא שייך לאומות העולם כמו שבלעם שייך לאומות העולם ונאמר באיוב פרק מב

(ח) וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

ולהבנה שלי אומר הקב"ה לאיוב כמו שבלעם שייך לשבעה פרים ושבעה אילים כך אתם ואיוב שייכים לשבעה פרים ואלים אתם לא שייכים לעם ישראל כי  אצל אברהם יצחק ויעקב היה רק פר אחד איל אחד כבש אחד

במדבר פרק ז

(טו) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה:

ואומר רש"י במדבר פרשת נשא פרק ז פסוק כא

(כא) פר אחד - כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר:

איל אחד - כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו':

כבש אחד - כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:

ומכאן רואים את ההבדל בן שלשת היועצים של פרעה ועם ישראל .

אצל בלעם גם שמיעה וגם ראיה של המציאות לא משנה את דרכו שמיעה כתוב במדרש משלי (בובר) פרשה כא

ר' אליעזר המודעי אומר נתינת תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי אדמה בהיכליהם, שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט ט), באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע אמרו לו, בלעם מה טיבו של עולם כלו מתרעש, שמא הקדוש ברוך הוא מביא מבול של מים לעולם ומחריבו, אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול של מים לעולם, שנאמר כי מי נח זאת לי וגו' (ישעי' נד ט), אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש, תורה הוא נותן לעמו, שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו' כיון ששמעו כלם מפיו הדבר הזה הלכו כל אחד ואחד למקומו].

שומע בלעם שעם ישראל קבל תורה והדבר היחידי שיש לו להגיד לאומות העולם שהקב"ה לא מביא ולא יביא לא מבול של ים ולא מבול של אש כלומר הם יכולים להמשיך לכאורה את דרכם ללא פחד שהקב"ה ישמיד אותם .

וגם הראיה של בלעם לא מועילה לו להבין את המציאות שהקב"ה שנתן תורה לישראל כתוב פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בלק דף קכז עמוד א

ויגל ה' את עיני בלעם. מלמד שכל העולם כולו בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מגלה עיניהם כיוצא בו (בראשית כא) ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים. יש הרבה דברים ואין כח בעיני האדם לראותם עד שיגזור הקדוש ברוך הוא:

אם כך הקב"ה נתן לו את היכולת לראות מה שאדם לא יכול לראות וראיה זו היית צריכה לשנות את ההבנה של בלעם על המציאות אבל גם הראיה של בלעם לא משנה את צורת ההתנהגות של בלעם ומיד אחרי כן כתוב במדבר פרק כב

(לה) וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק:

וכך אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז תשסה

וילך בלעם עם שרי בלק מלמד שכשם שהיו שמחים לקלל את ישראל כך היה בלעם שמח וישמע בלק כי בא בלעם,

בלעם על אף שידע שעם ישראל זה עם הסגולה עם שקיבל את התורה והקב"ה התנה עם העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם אבל בלעם בשלו והוא הולך  בשמחה  לקלל את עם ישראל כלומר גם שמיעה שלו וגם ראיה שלו לא משנה את תפיסת המציאות שלו

איוב כמו שראינו למעלה כדי להבין את המציאות האמיתית צריך ראיה ושמיעה ורק אז הוא מבין את המציאות לעומת זאת יתרו צריך רק שמיעה שמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

ויתרו מיד אחרי ששמע כתוב שמות פרק יח

(ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְקֹוָ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

יתרו הבין את הייחוד של הקב"ה והבנה זו גרמה לו להתגייר ולהיות יהודי .

כלומר יש כאן ארבע דרגות בלעם שלא ראיה ולא שמיעה מועילה לו ,איוב שרק שמיעה וראיה מועילה לו , יתרו שמספיק שמיעה שמועילה לו ואת הדרגה הגדולה מכולם של עם ישראל שלא צריך לא שמיעה ולא ראיה כדי לייחד את הקב"ה ודרגה זו היא הדרגה של נעשה ונשמע

אומר שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו ומי ביסם העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה בזכות (שם /שמות/ כ) אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה

אומר השיר שירים רבה שכל העולם עומד על הדרגה של עם ישראל שהיא דרגה של נעשה ונשמע קודם נעשה ואחר כך נשמע יתרו שהתגייר נמצא בדרגה של נשמע ונעשה איוב בדרגה של נשמע נראה ונעשה ובלעם נמצא בדרגה נשמע נראה ולא נעשה .

ומכאן אנחנו מבינים יותר את התשובה של איוב לקב"ה אומר איוב לקב"ה אני כדי לעשות צריך גם לשמוע וגם לראות אני לא בדרגה של עם ישראל שהוא בנעשה ונשמע וגם לא בדרגה של יתרו שהוא נשמע ונעשה . וכך משיב לו הקב"ה לאיוב  ולרעיו " כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב" וזה המשמעות של הדברים איוב יודע את מקומו הוא יודע שהוא אינו ישראל כי הוא שייך לאומות העולם ושייך לדרגה של שבעה פרים ושבעה אילים שמשם הגיע בלעם ובלק . עם ישראל נמצא בדרגה של פר אחד איל אחד וכבש אחד .

מכאן אנחנו לומדים שהטעות של שלושת רעיו של איוב אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי שהיו נביאים שגם הם היו בדעה שאיוב יכול להיות שווה ערך לאברהם ובכך למחוק את ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם ולכן הם חלק מנביאי אומות העולם שהיו כנגד עם ישראל ולכן אומר הקב"ה לאליפז התמני  ו"ַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב " איוב לאחר ששמע וראה הבין את המציאות וקיבל את מקומו בעולם לעומת עם ישראל אבל 3 הנביאים האחרים שלא שמעו וראו היו צריכים את ההקרבה של 7 הפרים ו 7 האילים ואת התפילה של איוב כדי שאולי זה ייתן להם את הכוח להבין את המציאות  שעם ישראל הוא העיקר בעולם ורק בשבילו קיים העולם . ואת ההבדל הזה בן אברהם לאיוב מסביר הזהר הקדוש פרשת בא (תרגום )

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זֶה שֶׁל אִיּוֹב אֵינוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אִיּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב) וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּיָדָיו הִקְרִיב אֶת בְּנוֹ הַיְחִידִי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִיּוֹב לֹא נָתַן כְּלוּם, וְלֹא מָסַר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלוּם.

ובסוף ספר איוב כתוב פרק מב

(יב) וַֽיקֹוָ֗ק בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַחֲרִ֥ית אִיּ֖וֹב מֵרֵאשִׁת֑וֹ וַֽיְהִי־ל֡וֹ אַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר אֶ֜לֶף צֹ֗אן וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ גְּמַלִּ֔ים וְאֶֽלֶף־צֶ֥מֶד בָּקָ֖ר וְאֶ֥לֶף אֲתוֹנֽוֹת:

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב

פורענות דאית ליה אחרית כו'. באיוב נמי כתיב וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו וגו' וי"ל דההוא אחרית מדומה הוא בעוה"ז משא"כ ההוא אחרית דרות שהוא דוד שהוא אחרית ותכלית הגמור שריוהו להקב"ה בשירות כו'. ולכך מייתי הך ולא סגי ליה בפשיטות אחרית דדוד וענין זה כתבו התוס' וק"ל:

איוב אחריתו עולם מדומה ולא אחרית האמיתית של העולם שהעיקר שלה הוא עם ישראל . לאיוב יש אחרית אבל היא אחרית שולית מהטפל ולא מהעיקר כי העיקר הוא עם ישראל ובעזרת השם בלי נדר נכתוב למה רק מזרעו של יתרו נכנסו לתוך עם ישראל