פרשת וישלח לכמה מחנות חילק יעקב את המחנה שלו ? איך הייתה החלוקה ל 4 מחנות ? למה המחנה של רחל היה אחרון ? מי היא עיקר הבית היהודי ? האם רבי אבהו לומד שהחלוקה היא ל 4 מחנות ? למה רבי אבהו חושב שהנביא עובדיה לא למד מיעקב ? למה ביום יום חלוקת הסיכונים היא 1 ל 3 ? למה יעקב מקטין את הסיכון ל 1 ל 4 ? האם ניהול הסיכונים של עם ישראל היום הוא 1 ל 4 ? מה הקשר ל 3 השבועות ? האם אומות העולם עמדו בשבועה שהשביע אותם הקב"ה לא להשתעבד בעם ישראל יותר מידי ? מה הקשר של 3 השבועות לחלוקה של יעקב ל 4 מחנות ? ‏ט"ו/כסלו/תש"פ

בס"ד
פרשת וישלח לכמה מחנות חילק יעקב את המחנה שלו ? איך הייתה  החלוקה ל 4 מחנות ? למה המחנה של רחל היה אחרון ? מי היא עיקר הבית היהודי ? האם רבי אבהו לומד שהחלוקה היא ל 4 מחנות ? למה רבי אבהו חושב שהנביא עובדיה לא למד מיעקב ? למה ביום יום חלוקת הסיכונים היא 1 ל 3 ? למה יעקב מקטין את הסיכון ל 1 ל 4 ? האם ניהול הסיכונים  של עם ישראל היום הוא 1 ל 4 ? מה הקשר ל 3 השבועות ? האם אומות העולם עמדו בשבועה שהשביע אותם הקב"ה לא להשתעבד בעם ישראל יותר מידי ? מה הקשר של 3 השבועות לחלוקה של יעקב ל 4 מחנות ? ‏ט"ו/כסלו/תש"פ

בראשית פרק לב

(ט) וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה:

ולכמה מחנות חילק יעקב ?

אומר הבראשית פרק לב

(ח) וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת:

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

לשני מחנות. מחצה למחנה אחד לכתובת לאה ומחצה למחנה שנייה לכתובת רחל:

ולמה כתוב כתובת רחל וכתובת לאה ? לאיפה נעלמו זלפה ובלהה ?  

ואומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יג - מני אפרים

[דבר אחר] מני אפרים (ד"א) מהו מני אפרים, אלא שמימיו של יעקב היה השבט הזה מתוקן להיפרע מן עשו, אימתי, אלא כשהיה יעקב בא מפדן ארם התחיל עשו מקדים אותו ואת בניו להרוג אותם, וכיון שראה יעקב התחיל מיצר ויירא יעקב מאד ויצר לו (בראשית ל"ב ח'), באותה שעה נגלה הקדוש ברוך הוא עליו ואמר לו הא בנים של רחל עמך ואתה מתיירא חייך הם עתידים להיפרע הימנו בכל שעה שיהא עומד על בניך, כיון שראה יעקב כך עמד והיה משמר לרחל ולבניה, ומן הדבר שעשה יודע אתה שכך הוא אמר לו הקדוש ברוך הוא, שעושה אותם מחנות מחנות שאם יבא עשו אל המחנה [האחת] והיה המחנה הנשאר לפליטה (שם שם /בראשית ל"ב/ ט'), והוא עושה אותם ארבע מחנות, ונותן לרחל לפנים מכולם שנאמר וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה (שם /בראשית/ ל"ג ב'), אתה רואה שהשפחות היו תחילה ואח"כ בניהם, ואח"כ את לאה וילדיה אחרונים (שם /בראשית ל"ג/). ואח"כ ואת רחל ואת יוסף (שם /בראשית ל"ג/), אמר יעקב אם יהרגו כל בניו וישתייר בנה של רחל שאני ניצל על יד בנה של רחל והיה המחנה הנשאר לפלטה, ולמה כך אלא שנימנו בני רחל להיפרע מן הזרע הרע הזה מני אפרים שרשם בעמלק.

כלומר אין כאן 2 מחנות יש פה 4 מחנות וסידור המחנות הוא לפי סדר החשיבות רחל אחרונה ולאחר מכן לאה ולפניהם זלפה ובלהה .

אומר הבראשית פרק לג

(ב) וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים:

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לג סימן ב

ב) וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה. אמר חס ושלום אם בא לדבר נקימה, מוטב שיפגע באלו, משיפגע בגבירות:

כלומר החלוקה היא לפי סדר החשיבות ולפי סדר החשיבות מסדרים את 4 המחנות כדי שהסיכוי שהמחנה החשוב ביותר יפגע יהיה נמוך יותר ויהיה יותר מוגן הוא נמצא אחרון במפגש שלו עם עשו .

ואומר הרד"ק בראשית פרק לג פסוק ב

(ב) וישם - אחרון אחרון חביב אולי ינוח כעסו בהריגת הראשונים ויניח האחרונים:

כלומר יש כאן חשיבה מסודרת של ניהול סיכונים מחושב לפי דרגת החשיבות של מי שצריך לשמור עליו הכי הרבה ומי הכי פחות כמובן לפי דרגת החשיבות  .

אומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה עא

מי היה ראש מטתו של אבינו יעקב לא לאה, ורחל עקרה, א"ר יצחק רחל היתה עיקרו של בית כמה שנאמר ורחל עקרה, עיקרה רחל, א"ר אבא בר כהנא רוב מסובין עיקר של לאה היו לפיכך עושים רחל עיקר, ורחל עקרה, רחל היתה עיקרו של בית, תני רבי שמעון בן יוחאי לפי שכל הדברים תלוין ברחל לפיכך נקראו ישראל על שמה (ירמיה לא) רחל מבכה על בניה ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה (עמוס ה) אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף, ולא סוף דבר לשם בנה אלא לשם בן בנה, שנאמר (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים.

יש מחלוקת בגמרא האם עובדיה הנביא למד מיעקב ?  או לא ורציתי לחדש שרבי אבהו הוא זה שאוחז בשיטה שיעקב חילק את המחנה לארבע מחנות ולא לשנים

אומרת הגמרא חברותא סנהדרין דף לט עמוד ב

אמר רב יצחק, מפני מה זכה עובדיהו לנביאות? שהרי גר היה, ואין שכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל?מפני שהחביא מאה נביאים במערה.שנאמר [מלכים א יח' ד'] "ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה" וגו'.מאי שנא חמשים איש? מדוע לא החביא כולם במערה אחת?אמר רב אלעזר: מיעקב למד. שנאמר [בראשית לב' ט'] "והיה המחנה הנשאר לפליטה".רבי אבהו אמר: לפי שאין מערה מחזקת יותר מחמשים.

מפשטות הגמרא נראה שרבי אבהו חולק על רב אלעזר ואומר שעובדיה לא למד מיעקב כי אומר רבי אבהו שכל מערה לא היית יכולה להכיל יותר מחמישים איש ולכן לא ניתן לדעת האם עובדיה באמת התכוון לחצות את המחנה בגלל יעקב או שזה הייתה  המציאות ואם היה  מערה של 100 איש אולי היה עובדיה מכניס את כולם לתוכם . אבל לפי ההבנה הזאת רבי אבהו נמצא בספק אין לו מושג בגלל מה עובדיה החליט להכניס לתוך המערה 50 איש בגלל שזה היית המציאות או בגלל שהוא למד מיעקב . אם רבי אבהו באמת היה בספק הגמרא היית צריכה להגיד את זה או לרמוז על זה . לפי ההבנה שלי אומר רבי אבהו כל מערה לא מכילה יותר מחמישים אבל יכולה להכיל פחות מחמישים לדוגמא 25 איש ולפי הפסיקתא רבתי צריך להיות 4 מחנות כלומר בכל מערה 25 איש ומזה שלא עשה עובדיה כך ברור ללא ספק שעובדיה לא למד מיעקב . ולרבי אלעזר שלא חושב כמו הפסיקתא רבתי חושב שמסברא  שלמד מיעקב.

בכל מקרה אנחנו מבינים שהחלוקה למחנות 2 או 4 זה בגלל ההבנה של יעקב שלעם ישראל חשובה ההישרדות יותר מניצחון ועל זה דברתי בשיעור הקודם .

הקשה עלי האברך החשוב יקי לזרוק הרי כתוב שצריך לשלש את הסיכונים ולא לרבע אותם כמו שיטת הפסיקתא רבתי

אומרת הגמרא חברותא בבא מציעא דף מב עמוד א

ואמר רבי יצחק:לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו ולא יפקידם לאחרים, כדי שאם יזדמן לו לקנות סחורה לעשות בה ריוח, יהיו מזומנים תחת ידו, שנאמר: "וצרת הכסף בידך"!ואמר רבי יצחק:לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש ישקיע בקרקע,⁽³⁾ שליש ישקיע בפרקמטיא [בסחורה], ושליש יהיה תחת ידו, שיהיו מזומנים בידו, לצורך ריוח הבא פתאום.

כלומר חלוקת הסיכונים זה שליש שליש שליש כלומר 3 מחנות ולא 4 מחנות

ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קז עמוד א

ברוך אתה בשדה - שיהו נכסיך משולשין: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים.

ואומר רש"י מסכת בבא מציעא דף קז עמוד א

משולשין - שיש שנה שלוקה בגפנים ובזיתים ואין לוקה בתבואה, ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו, ותהי לו פליטה.

כלומר גם רש"י משתמש במושג "לפליטה" שקשור לפרשה שלנו . כלומר ניהול הסיכונים הוא כאן 1 ל 3  ואצל יעקב זה או 1 ל 2  או 1 ל 4  לפי הפסיקתא רבתי . והתירוץ שלי הוא פשוט במקרה של יעקב המעשה היה מעשה של מלחמה שזה זמן סכנה וזמן של מידת הדין הסיכון גבוה יותר ולכן צריך חלוקת סיכון של 1 ל 4 . במצב רגיל מידת הדין פחות מתוחה ולכן שם רמת הסיכון צריך להיות 1 ל 3 .

וצריך לשאול האם יש איזה לימוד לזמננו?  ברור לנו שאנחנו נמצאים עדיין בגלות אדום  . עד יום הדין הגדול עומדת מולנו אומת אדום בצורה כזו או אחרת ולכן ברור לי שיש ללימוד הזה נפקא מינה מאוד חשובה להיום בצורת ניהול הסיכונים של עם ישראל

אומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת וישלח פרשה עו

ג [לב, ח - ט] ויחץ את העם, לימדך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחד ממי אתה למד מיעקב, שנאמר ויחץ את העם וגו', וכן הוא אומר (מלכים א יח) ואחביאם חמשים איש במערה, ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום, והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו אחינו שבגלות, א"ר הושעיה אף על פי שנשארו לפליטה מתענים היו עלינו בשני ובחמישי.

רבי הושעיה היה בארץ ישראל והוא דיבר על אחינו שבגלות " שנשארו לפליטה" כלומר חלוקת המיקום של עם ישראל צריך להתחשב בניהול סיכונים של עם ישראל . מתוך זה לומדים שניהול הסיכונים מצריך מעם ישראל להיות מפוזר בגלות שאם חס וחלילה ישמידו חלק אחד השאר יישאר לפליטה .

אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק לב

ובמדרש: (ב"ר עו, ג) "אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו", אלו אחינו שבדרום. "והיה המחנה הנשאר לפליטה", אלו אחינו שבגולה. כוונתם לומר כי יודע היה יעקב אבינו כי המחנה האחת ישאר לפלטה על כל פנים, והוא רמז לדורות שאין כל זרעו נופל ביד בני עשו ולא יכלו כלם באורך גלותם, אבל ישארו לפליטה על כרחו של עשו. וכן דרשו רז"ל: "והיה המחנה הנשאר לפליטה", על כרחו. והכוונה: כי אם יקום מלך ויגזור עלינו גרושין, או אבדן גוף וממון באחת הארצות הנה מלך אחר במקום אחר יקבץ וירחם, ולזה כוונו רז"ל במדרש זה.

כלומר צורת הניהול סיכונים של עם ישראל חייב להיות פיזור של עם ישראל בכל רחבי העולם כדי שיהיה המחנה לפליטה . ואכן אנחנו רואים שלפני השואה עם ישראל היה מחולק ל 4 מחנות ארץ ישראל אירופה אפריקה וצפון אמריקה . לאחר השואה יש שינוי אפריקה התרוקנה מיהודים ודרום אמריקה מהווה בסיס לקהילות יהודיות . כלומר החלוקה של 4 מחנות נשאר פחות או יותר לאורך ההיסטוריה היהודית לאחר הגלות . ומותך כך ניתן להבין את 3 השבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל

אומרת הגמרא חברותא כתובות דף קי עמוד ב

מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.

ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

... [שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

כלומר כוחי ועוצם ידי והרצון להיות חזק ומנצח סותר את ההנהגה שצריך להיות לעם ישראל בגלות אדום . וזה אחד הסיבות  שהקב"ה השביע את עם ישראל . ועכשיו נהיה יותר מובן מה משמעות השבועה שהשביע הקב"ה את אומות העולם שלא ישתעבדו בהם יותר מידי  אומר רבנו בחיי "והכוונה: כי אם יקום מלך ויגזור עלינו גרושין, או אבדן גוף וממון באחת הארצות הנה מלך אחר במקום אחר יקבץ וירחם, ולזה כוונו רז"ל במדרש זה." והכוונה שאומות העולם  לא יטילו כולם בבת אחד גזירה על עם ישראל ותמיד יהיה איזה ממלכה שתרחם על עם ישראל . ואם באמת זה הכוונה של השבועה לאומות העולם ההיסטוריה מוכיחה שאכן אומות העולם עומדים בשבועה הזאת . אכן אחת האומות גזרה עלינו גזרות קשות כמו האומה הגרמנית אבל רווח והצלה הגיע לנו מאומות אחרות שריחמו עלינו .

וכך כותב המהרש"א חידושי אגדות מסכת מגילה דף יא עמוד א כמעט 400 שנה לפני השואה

והיינו שהתפלל שיהיה ניצול מפני עשו שבשבילו ברח לבית לבן ואמר שהוא סימן לבניו בגלות אדום שתפשנו אומנות אבותינו שנתפלל כן לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אל תקרי אדם אלא אדום כמ"ש ואתן אדם תחתיך ואמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו לולי ה' שהיה לנו ולפי שהגזירות בגלות אדום נחלקו לג' חלקים במדרגה מרעה לרעה הא' שגזרו שלא יהיה לבר ישראל מחיה להחיות נפשו ובני ביתו השניה שגזרו הריגה ממש והג' גזירת שמד וז"ש אזי חיים בלעונו היא הגזירה לבלע ממנו המחיה

ולכן עמידה בשלוש השבועות הוא לא רק עניין אמוני הוא עניין של ניהול סיכונים של העם היהודי בימנו אנו .

 

פרשת וישלח למה פיצל יעקב את המחנה לשני מחנות ? לאיזה מצב אפשרי פיצל יעקב את המחנה ? למה יעקב פיצל את הכוח שלו ולא קיבץ את כולם למחנה אחד חזק ? מאיפה למד יעקב שהישרדות חשובה מניצחון ? מה הקשר לברכה שבירך יצחק את עשו ? מה זה עמק יהושפט ? מתי יהיה הניצחון על ממלכת אדום ? האם המלחמה עם אדום זה מלחמה של כוח או מלחמה של רוח ? ‏ט"ו/כסלו/תש"פ

בס"ד
פרשת וישלח למה פיצל  יעקב את המחנה לשני מחנות ? לאיזה מצב אפשרי פיצל יעקב את המחנה ? למה יעקב פיצל את הכוח שלו ולא קיבץ את כולם למחנה אחד חזק ? מאיפה למד יעקב שהישרדות חשובה מניצחון ? מה הקשר לברכה שבירך יצחק את עשו ? מה זה עמק יהושפט ? מתי יהיה הניצחון על ממלכת אדום ? האם המלחמה עם אדום זה מלחמה של כוח או מלחמה של רוח ? ‏ט"ו/כסלו/תש"פ

כתוב בראשית פרק לב

(ח) וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת:

(ט) וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה:

ואומר רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ט

והיה המחנה הנשאר לפליטה - על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן (פסוק כב) ותעבור המנחה על פניו. לתפלה (פסוק י) אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה:

כלומר יעקב מתכונן ל 3 מצבים לדורון לתפילה ולמלחמה . ואם יהיה מלחמה הוא מנהל את הסיכונים  בצורה מושכלת וחוצה את המחנה

ואומר השפתי חכמים בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ט אות ט

ט רצה לומר כי אלחם עמו אזי בודאי יהיה פנאי למחנה שנייה להמלט, ומהרש"ל כתב נראה דמדקדק מדלא כתיב אולי וכתיב והיה, משמע דבעל כרחו, וכל זה מדקדק כדי לקיים הדרש שהתקין עצמו לג' דברים. (נח"י), דאי אפשר לפרש אולי, דאם כן יותר היה מסתבר לקבץ הכל למחנה אחד ולהלחם עמו אולי יתגבר עליו ברוב עם, בשלמא אם המחנה הנשאר בעל כרחו תהיה לפליטה שפיר עבד שחלק לשני מחנות, כי מוטב לתפוס את ודאי ההצלה למחנה הנשאר אף על פי שהמחנה האחת תהיה יותר בסכנה, מלכנוס בספק סכנה לכולם ולספק הצלה לכולם, ומפרש שלשתן מן המקראות, ומלחמה מפרש מן המחנה הנשאר לפליטה, אם כן שמע מינה דקאי על המלחמה, להכי מפרש אלחם עמו:

לפני יעקב היה עמדו שני אפשרויות במלחמה אפשרית עם עשו 1 . לעשות מחנה אחד גדול בעל כוח יותר גדול עם סיכוי גדול יותר לנצח אבל בעל סיכוי גדול יותר להשמדה מלאה חס וחלילה  2. חלוקה לשני מחנות שלכל מחנה יש פחות כוח אבל סיכוי ההישרדות  יותר גדולים . יעקב בחר בשיטה השנייה של סיכוי גדול יותר להישרדות מאשר סיכוי גדול יותר לנצח ופחות סיכון של השמדה מלאה .

וצריך לשאול למה יעקב  החליט על אסטרטגיה של שרידות מאשר אסטרטגיה של ניצחון ?

לדעתי זה נובע מסוג הברכה של יעקב לעשו

בראשית פרק כז

(לט) וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל:

(מ) וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ:

ואומר הריב"א בראשית פרק כז פסוק מ

(מ) ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד. תימ' למה הזכיר בברכו עשו הקללה שקללו בעבדות. וי"ל דה"ק על חרבך תחיה שתהיה נוצח במלחמה. וא"ת הואיל וכך הוא אהרוג אחי בחרבי לכך נאמר ואת אחיך תעבוד לומ' אין לך תקנה נגדו:

כלומר עשו יכול לנצח במלחמה את יעקב אבל הוא לא יכול להשמיד אותו . כלומר ערך ההישרדות של יעקב ועם ישראל הוא הרבה יותר גבוה מערך הניצחון מול עשו . יעקב הבין בחלום עם סולם יעקב  שהמלחמה מול עשו = למלכות אדום זה מלחמה לדורות ולכן הדבר העיקרי הוא היכולת של עם ישראל לשרוד ולא לנצח .

אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

(ב) [כח, יב] ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, א"ר שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העכו"ם דא"ר שמואל בר נחמן מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה, א"ל הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כביכול אפילו אתה רואהו עולה אצלי משם אני מורידו שנאמר (עובדיה א) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה', א"ר ברכיה בשם רבי חלבו ור"ש בן יוסינה מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, א"ל הקדוש ברוך הוא ליעקב יעקב למה אין אתה עולה, באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה, כך אני יש לי ירידה, א"ל הקדוש ברוך הוא אם אתה עולה אין לך ירידה, ולא האמין ולא עלה,

יעקב הבין מהחלום של סולם יעקב שיש כאן מאבק ארוך שמצד אחד יש את עם ישראל ומצד שני את מלכות אדום . כאשר עם ישראל נמצא למעלה כלומר מקיים את התורה הוא מנצח את אדום אבל כאשר עם ישראל לא מקיים את התורה אדום מנצח אותו . ולכן ההבנה של יעקב שעם ישראל צריך לשרוד לאורך זמן כדי שיהיה ביכולתו להגיע למצב של קיום המצוות התורה באופן מלא אבל עד שעם ישראל יגיע למצב כזה הוא צריך לשרוד ולא לנצח כי הניצחון שלו יבוא מתוך קיום המצוות ולא מתוך ניצחון במלחמה . אין כאן מאבק מי חזק יותר יש כאן מאבק רוחני של עם ישראל לקיום מצוות התורה כעם ולא כיחידים וכאשר נגיע למצב כזה זה יהיה הניצחון של עם ישראל.

וכך אומר הנביא עובדיה שהיה מזרע אדום

אומר הנביא עובדיה פרק א

(ג) זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ:

(ד) אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְקֹוָֽק:

ומפרש המלבי"ם עובדיה פרק א פסוק ד

(ד) אם תגביה כנשר. וגם אם תגביה בין כוכבים, אומר אני לך שים קנך שמה! כדי שמשם אורידך נאום ה', כי הנופל ממקום נמוך אינו מסוכן כ"כ, ולכן אצוה שתשים קנך בין כוכבים כדי שתגדיל מפלתך, כמי שרוצה להפיל את אויבו ומעלהו למקום גבוה כדי שיפילו משם אל העומק ותשבר מפרקתו, ונבואה זו היא עתידה שבאחרית הימים תגדל מלכות אדום ותגבה למעלה ראש ומשם יוריד אותה ה' אל עמק יהושפט:

כלומר הניצחון של אדום הוא זמני . הוא יכול להגיע אפילו עד הכוכבים אבל סופו יהיה בעמק יהושפט . וכדי שנבין מה זה עמק יהושפט אוצר מדרשים (אייזנשטיין) דניאל

ואת הפושעים יגרשו מקרבם ואמרו להם, סורו כי אנחנו שונאים לכם. פניהם יהפכו לשחורים והיו לבהלה ולתפלצת, וירדו אל עמק יהושפט, ושם יהיו עד בוא יום הדין הגדול, ואלף שנים ושלש מאות שנה שנות ימי המשיח, יהיה לישראל ימים טובים וחגים, ועושר וגדולה וכבוד עד יום הדין הגדול. ואולם היום ההוא יהיה יום חשך ונורא, כהאיר נוגה הלפיד הבוער. אז יגלה הקדוש ברוך הוא את העדן ואת הגיהנם אשר ברא בטרם נברא העולם. לעדן יהיה שבעה שערים ולגיהנם שלשה. וביום הדין יתיצבו כל העמים לפני שכינת אלקים.

ומה יהיה לעם ישראל ?   אומר הנביא עובדיה פרק א

(יז) וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶֽם:

ואומר המלבי"ם עובדיה פרק א פסוק יז

(יז) ובהר ציון. אחר שכמה אומות שהיו ממחריבי הארץ יכלו ויאבד זכרם אז תהיה פליטה בהר ציון ונדחי ישראל יתקבצו שם מעט מעט, (כמ"ש בפי' ישעיה סס"ה על בטרם תחיל ילדה): והיה קדש ובית יעקב יירשו את ירושתם:

כלומר בגלות אדום עם ישראל צריך לשרוד ולא לנצח להגיע לרגע שבו יהיה יום הדין הגדול שבו בורא עולם יוריד את אדום לעמק יהושפט ואת עם ישראל ששמר את התורה והמצוות ישים  בהר ציון שהוא המקום ממנו נברא העולם כי העולם שייך למי שמקיים את המצוות כי רק לכך נברא העולם . ומכאן אנחנו לומדים שהמאבק של עם ישראל בגלות אדום זה מאבק של הישרדות ולא מאבק של ניצחון .

ונסיים בדברי שמואל א פרק ב

(ט) רַגְלֵ֤י <חסידו> חֲסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ: