8.7.2016

פרשת חקת מדוע לא דיבר משה אל הסלע ? האם ההכאה בסלע זה החטא של משה או של עם ישראל ? מה היו השיקולים של משה בהכאת הסלע ? מה המשמעות של עמל הפה ? לאיזה עמל האדם נולד ? ומה הקשר לכניסה לארץ ישראל ? ‏ב'/תמוז/תשע"ו

בס"ד
פרשת חקת  מדוע לא דיבר משה אל הסלע ? האם ההכאה בסלע זה החטא של משה או של עם ישראל ? מה היו השיקולים של משה בהכאת הסלע ? מה המשמעות של עמל הפה ? לאיזה עמל האדם נולד ? ומה הקשר לכניסה לארץ ישראל ?  ‏ב'/תמוז/תשע"ו

כתוב במדבר פרק כ

(ח) קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם:

ובהמשך כתוב במדבר פרק כ

(יא) וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם: ס

(יב) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָק֘ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם:

וצריך להבין מה הבעיה העקרונית למה כתוצאה מהכאת הסלע משה לא נכנס  לארץ ישראל

אומר הזוהר

אָמַר רַבִּי אַבָּא, מָה רָאָה מֹשֶׁה בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בַּנָחָשׁ, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הָיוּ דוֹחַקִים למֹשֶׁה, תְּנָה לָנוּ מַּיִם, נִתְיָּיעֵץ וְאָמַר. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לִּי, עֲמוֹד בַּנָחָשׁ וַאֲנָא חָמֵי דְאֵין גְּזֵירָה לְנָחָשׁ בְּמַיִם אֶלָּא בְּעָפָר.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, מָה רָאָה מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בַנָּחָשׁ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הָיוּ דוֹחֲקִים לְמֹשֶׁה, תְּנָה לָנוּ מַיִם. נִתְיָעֵץ וְאָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי עֲמֹד בַּנָּחָשׁ, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵין גְּזֵרָה לַנָּחָשׁ בַּמַּיִם, אֶלָּא בֶעָפָר.

וממשיך הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא, (בראשית ג) וְעָפָר תֹאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ מַשְׁמַע דְּעָפָר יֵיכוּל כָּל יוֹמוֹי, אֲבָל לא בְּמַיָּא. וְיִשְׂרָאֵל דַחֲקִין לִּי, וְאַף עַל גַּב דְּיִתְעֲבִיד נִיסָא, לָא יִתְעֲבִיד בְּאֲתָר דָא, אֶלָּא אִתְחַקַק בְּעַפְרָא וְלָא בְּמַיָּא. דִּכְתִיב (שמות ד) וַיָשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וְצוּר בְּדָא אִתְחַקַק בְּמַיָּא בְּמָרָה, וּכְּבָר עֲבָד נִיסָא בְּהַאי, דְּאִתְעֲבִיד זִמְנָא אַחֲרָא. דִּכְתִיב, (במדבר כ) וַיַּךְ אֵת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֹשֶׁה (במדבר כ) יַעַן לא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, דְּחַשָׁבְתוּן דְּלָא יָכִיל נָחָשׁ בְּמַיִם. (במדבר כ) לַכֵן לֹא תַבִיאוּ: (עד כאן מההשמטות)

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִכָּאן (בראשית ג) וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ, מַשְׁמָע שֶׁעָפָר יֹאכַל כָּל יָמָיו, אֲבָל לֹא בְמַיִם. וְיִשְׂרָאֵל דּוֹחֲקִים לִי, וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס, לֹא יֵעָשֶׂה בְמָקוֹם זֶה, אֶלָּא יֵחָקֵק בְּעָפָר וְלֹא בְמַיִם, שֶׁכָּתוּב (שמות ד) וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וְצוּר בָּזֶה נֶחְקַק בַּמַּיִם בְּמָרָה, וּכְבָר עָשָׂה נֵס בָּזֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בִזְמַן אַחֵר, שֶׁכָּתוּב (במדבר כ) וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, (במדבר כ) יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, שֶׁחֲשַׁבְתֶּם שֶׁלֹּא יָכוֹל הַנָּחָשׁ בְּמַיִם, (שם) לָכֵן לֹא תָבִיאוּ:

אנחנו רואים שמצד אחד יש כאן את הלחץ של בני ישראל כי הם רוצים את המים פה ועכשיו ומצד שני מבין משה שהזמן דוחק והוא יכול מצד אחד לנסות לעשות את נס הפה כלומר בדיבור  אבל יש כאן נתון נוסף שהוא רואה שנמצא פה הנחש והנחש עונשו בעפר ולא במים ולכן ההיגיון אומר להכות בסלע ולא לדבר עם הסלע . כלומר אם לא היה דוחק הזמן מצד עם ישראל למשה יכול להיות שמשה היה לאחר שיקול דעת נוספת משתמש בפה ולא מכה בסלע אבל היה כאן שעת הדחק ומשה החליט "ללכת על בטוח " על נס שכבר נעשה לו פה ולא להסתכן במהלך שיכול לא להצליח . והסיבה העיקרית למעשה הזה היה הלחיץ של בני ישראל . ולדעתי משה הבין שעדיין עם ישראל לא הגיע לדרגה שבו הוא יכול לעשות את הנס "בפה " כי אם עם ישראל היה מגיע לדרגה כזו הוא היה נותן למשה את הזמן לשיקול דעת נוסף אבל עם ישראל בשלב הזה לא היה מוכן לדרגה גבוהה שבו הכול תלוי בפה  . משה היה בדרגה המתאימה אבל היה צריך להיות כאן התאמה בן דרגתו של משה לדרגה של העם ופה הדבר לא הסתייע ולכן משה החליט בגלל הלחץ "ללכת על בטוח " על משהו שהוא יודע שיעבוד

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו - הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך - הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו, טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא

ומפרש חברותא סנהדרין דף צט עמוד ב

והיינו דאמר רבא: כולהו גופי [כל הגופים] - דרופתקי נינהו [טרחנים הם]. כלומר, לעמל נבראו.

 

טובי לדזכי [אשרי מי שזכה] דהוי דרופתקי דאורייתא [שהיה עמלו בתורה](477).

כלומר האדם נולד לעמל הפה לעמל התורה אבל אנחנו רואים שהמציאות היא לא כזו  וצריך להגיד שהמטרה של בריאת האדם היא התורה ועמל האדם "בפה"  לשם הוא צריך להגיע אבל יש לו דרך ארוכה עד שיגיע לשם ומשה שעם ישראל עדיין הוא לא בדרגה של "הפה " ולכן הוא הכה בסלע ומה שאמר הקב"ה שיען לא האמנתם בי מדבר בעיקר על עם ישראל ולא על משה . זה מכוון שעם ישראל לא  הגיע לדרגה שבו משה יכול להיכנס לארץ ישראל כי אם משה היה נכנס לארץ ישראל היה זה תחילת ימות  המשיח ובית המקדש לא היה נחרב .

וזה המשמעות של מה שכתוב במדבר פרק יב

(ח) פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְקֹוָ֖ק יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה:

זה הדרגה של משה שהיא פה אל פה וכשעם ישראל יגיע לדרגה של פה אל פה אז יבוא משה ויכניס את עם ישראל לארץ ישראל

ואומר אור החיים דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק נב

ושמה לא תבוא אל הארץ וגו'. קשה אחר שאמר ושמה לא תבוא מה מקום לחזור ולומר אל הארץ וגו', ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (דב"ר פ"ב) שעתיד משה ליכנס לארץ עם האבות לעתיד לבא, ואמרו בזוהר (ח"ב קכ א) כי הוא יביא את ישראל אל הארץ בבא גאולתם, ולזה כשאמר ה' ושמה לא תבוא חש שיהיו הדברים נשמעים שמחליט לו ביאת הארץ לעולם ועד, לזה אמר אל הארץ אשר אני נותן וגו' פירוש עתה ולא אל אשר יתן לעתיד, ועיין מה שפירשתי בפסוק (לעיל ג' כ"ה) אעברה נא:

 

פרשת חקת למה יש הבדל בתפילה בן נוסח אשכנז לעדות המזרח בתפילה על רפואה ? מה ההבדל בן רפואה של תחלואים לרפואה של סליחה ? למה חלה אלישע ? איך נרפא אלישע ? ‏ב'/תמוז/תשע"ו

בס"ד
פרשת חקת  למה יש הבדל בתפילה בן נוסח אשכנז לעדות המזרח בתפילה על רפואה ? מה ההבדל בן רפואה של תחלואים לרפואה של סליחה ? למה חלה אלישע ? איך נרפא אלישע ? ‏ב'/תמוז/תשע"ו 

בפרשת  קרח כתבתי על נושא המחלות

"וצריך להגיד שיש שני סוגי מחלות , מחלות  הבאות מצד מידת הרחמים וזה מצד התפילה של יעקב על אותם מחלות שנותנות לאדם את הזמן לצוות את בני בתו כלומר מחלות  שהם מאה אחוז מצד מידת הרחמים ויש מחלות שהם מצד מידת הדין שבו האדם מביא על עצמו את המחלות שבאות מצד אי קבלת המצות כלומר בחירתו החופשית של האדם לבחור ברע ואת מה שבא עם הרע ולפי דברי הפסיקתא זוטרתא   : מידכם היתה זאת לכם  "

וכתבתי שנוסח התפילה הוא על המחלה שהיא מכה כלומר מחלה שבא כתוצאה מאי קיום מצוות

והנוסח של תפילת   18 ספרד  ואשכנז

רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה (אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ) רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה.

ומיד העיר לי הרב אבנר אבל אנחנו הספרדים מתפללים אחרת

רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ. כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֹוֹהֹ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יוצא לנו שלפי נוסח עדות המזרח מתפללים על 3 דברים  1. לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ  2. וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ 3 . וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ

ולכאורה זה מאוד מתאים להבנה שלי שיש 2 סוגי מחלות  מחלות מצד הרחמים ומחלות מצד הדין כאשר המחלות מצד הרחמים מתחלקות ל 2 אותם מחלות שאברהם תיקן ואתם מחלות שיעקב תיקן והם המחלות שמתים מהם ואם כן ניתן לתרץ שההבדל בן נוסח אשכנז לנוסח עדות המזרח על מה ניתקן התפילה על אותם מחלות שבאות מצד הרחמים וגם על המחלות שבאות מצד הדין או רק על אותם מחלות שבאות מצד הדין כמו שמופיע בנוסח אשכנז . ולכאורה צריך להגיד שיש צדדים לכאן או לכאן בהבנת הדבר .

וכך כותב בילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קטז - דין ברכת השיבנו, ראה נא בענינו, ורפאינו

ומה שיש נהגו לומר בברכת רפאינו, והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי וכו', כתב מהר"י אלגאזי בספר נאות יעקב (בקונטרס מענה לשון דף לז) שהוא טעות, דברכה זו ברפואת תחלואי הגוף הוקבעה, ולא על רפואה דסליחה, ומוכיח כן ממגילה (יז א) ע"ש. והביאו הברכי יוסף כאן (סק"ג), וכתב עליו אבל כמה מגדולי ישראל מרגלא בפומייהו לומר כן, ואין ראיה מהש"ס. ע"ש. והובא בכה"ח כאן (אות ב') וכתב, שכן נראה דעת הפתח הדביר (סק"ד) והרוח חיים פלאג'י. ונראה לי דמי שאינו רוצה להוסיף בנוסח הברכה כשאומר והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו, יכוין על חולי הנפש ועל חולי הגוף. ע"כ.

מפנה אותנו  המהר"י אלגאזי  לסוגיה בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז עמוד ב

 ומה ראו לומר תשובה אחר בינה - דכתיב ולבבו יבין ושב ורפא לו. אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה! - לא סלקא דעתך, דכתיב וישב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. ומאי חזית דסמכת אהא, סמוך אהא! - כתב קרא אחרינא: הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא? והכתיב ושב ורפא לו! - ההוא - לאו רפואה דתחלואים היא, אלא רפואה דסליחה היא.

הגמרא מטפלת ב 3 פסוקים

1 . ולבבו יבין ושב ורפא לו

2. וישב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח

3. הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי

התהליך בפסוק הראשון הוא לבבו יבין ואז יש חזרה בתשובה "ושב " ואז רפואה

בפסוק השני התהליך הוא אחר, מתחיל בחזרה בתשובה ואז רחמים של הקב"ה וסליחה של הקב"ה וגם כך בפסוק השלישי קודם סליחה ואחר כך רפואה . ולכן מתרצת הגמרא את הסתירה בן הפסוקים שיש שני סוגי רפואות 1. רפואה דתחלואים  2. רפואה דסליחה  .

יש כמה הבנות מה ההבדל בני סוגי הרפואות אבל לפי המהלך שלי וההבנה שלי בשלושת המאמרים האחרונים נראה שיש שני סוגי מחלות ולכן יש שני סוגי רפואות .

ולכן הרפואה שתיקן אברהם ויעקב מצד הרחמים לא מצריכה סליחה ולכן כתוב ולבבו יבין ושב ורפא לו זה רפואה של תחלואים ורפואה כזו לא מצריכה סליחה והיא מצריכה הבנה של הלב וסוג המחלה שהיא מחלה של סליחה מצריכה חזרה בתשובה סליחה ורק  לאחר מכן רפואה .

יוצא לנו מההבנה הזאת  שהמכות שחידש הקב"ה החל מיציאת מצרים וקבלת התורה הם כתוצאה מאי קיום מצוות ואי קיום מצות גורם לחוסר שלמות וגורם למחלה וכדי להתגבר על המחלה צריך את תהליך של תשובה ולאחריו סליחה ולאחריו רפואה . אבל אותם מחלות שהם לא מכות שבאות  מצד הרחמים מהתפילה של אברהם ושל יעקב הם מחלות שלא באות מצד אי קיום מצוות לאותם מחלות לא צריך את תהליך הסליחה צריך את תהליך ההבנה והסתכלות ואז שיבה חזרה ואז רפואה . ונחזור לדברי הזהב של הכלי יקר בראשית פרק לב

וכן אברהם לא הכיר בוראו כי אם מתוך הליכות השמש והתחלת עלייתה כעלות השחר, כמו שנאמר (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק ופסוק זה נדרש על אברהם, וזהו המרגלית הטובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם, שהיה מפרסם לכל מציאות האל יתברך ובמותו תלה ידיעה זו בגלגל החמה, ופירש הרב שעל זה אמרו (יומא כ ב) אלמלא גלגל חמה המכריז מציאות האל יתברך היה נשמע קול המונה של רומי המכחשת מציאותו יתברך. לכך נאמר עד עלות השחר ולא עד בכלל כי על ידי ידיעת תנועת השמש ידע יעקב כי ה' הוא האלהים. ומטעם זה משפט הרשעים לבקרים, וראיה מסדום וכמו שנאמר (תהלים קא ח) לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, לפי שלא לקחו לימוד מעלות השחר ולא ידעו את ה':

כלומר יש מחלה שהיא באה לא מאי עשית מצות אלה היא תלויה ביראת השמים של האדם וברמת העמקות והבנת מקומו של הקב"ה בעולם ולכן האדם שראה את האבן הטובה על צווארו של אברהם אבינו ומבין  את הקשר של האבן הטובה לאברהם ואת דרך האמונה של אברהם אבינו שהגיע מתוך החושך של עבודת האלילים עד הכרה  מלאה בבוראו ואז האדם מוביל את עצמו ומנסה להגיע לדרגתו של אברהם בהכרת בוראו דבר זה הוא מה שאומר הפסוק ולבבו יבין  ואז הוא שב והתוצאה היא ורפא לו  וזה רפואה שלא צריכה סליחה כי היא לא רפואה שבאה על אי עשיית מצוות היא רפואה שבאה על שינוי ההבנה של האדם והכרה טובה יותר של בוראו

וכדי להבין טוב  יותר את סוג המחלה שהיא לא מכה נראה מה שכתוב תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פז עמוד א

אתא אלישע בעא רחמי ואתפח, שנאמר ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו - מכלל דחלה חלי אחריתי. תנו רבנן: שלשה חלאין חלה אלישע; אחד - שדחפו לגיחזי בשתי ידיו, ואחד - שגירה דובין בתינוקות, ואחד שמת בו. שנאמר ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו.

אלישע חלה 3 מחלות 2 מהם נרפא מהם והשלישית לא נרפא ממנה  ומת . רואים שאלישע הצליח להתרפא משני מחלות שנבעו כתוצאה ממעשיו האחד זה שדחה את גחזי בשני ידיו כתוב במלכים ב פרק ה

(כז) וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג: ס

אלישע חלה לא כי עבר על אחת מהמצוות והוא חלה כי עשה טעות שקשורה בהבנת מקום האדם לעומת מקום הבורא . והצליח לרפא את עצמו מתוך התבוננות במציאות והבנה שתהיה יד אחד מקרבת ויד אחד דוחה ואלישע תיקן את עצמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קז עמוד ב

[צר]. תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים, +ולא כיהושע בן פרחיא שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו /המשפט האחרון השלמה של השמטת הצנזורה/+. גחזי, דכתיב ויאמר נעמן הואל וקח ככרים (ויפצר) [ויפרץ] בו ויצר ככרים כסף וגו' והיכן אלישע תיקן את עצמו ? שכתוב במלכים ב פרק יג

(יד) וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חָלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו:

מלבי"ם מלכים ב פרק יג פסוק יד

יבך על פניו. עד שרחם הנביא עליו:

כלומר אנחנו רואים שאלישע שינה את צורת התנהגותו יד אחד מקברת ויד אחד דוחה

ובו נראה את המחלה השנייה של אלישע שגירה דובים בתינוקות

כתוב מלכים ב פרק ב

(כג) וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וְה֣וּא׀ עֹלֶ֣ה בַדֶּ֗רֶךְ וּנְעָרִ֤ים קְטַנִּים֙ יָצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ עֲלֵ֥ה קֵרֵ֖חַ עֲלֵ֥ה קֵרֵֽחַ:

(כד) וַיִּ֤פֶן אַֽחֲרָיו֙ וַיִּרְאֵ֔ם וַֽיְקַלְלֵ֖ם בְּשֵׁ֣ם יְקֹוָ֑ק וַתֵּצֶ֨אנָה שְׁתַּ֤יִם דֻּבִּים֙ מִן־הַיַּ֔עַר וַתְּבַקַּ֣עְנָה מֵהֶ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנֵ֖י יְלָדִֽים:

אומר המצודת דוד מלכים ב פרק ב פסוק כד

(כד) ויראם - ארז"ל שראה ברה"ק =ברוח הקודש= שאין בהם לחלוחית טובה ולכן קללם:

ולכן חלה כי הוא לקח את הנבואה רחוק מידי והוציא את האפשרות שניתן על ידי כוח התשובה לשנות אפילו נבואה  ולאחר שהבין את הטעות ונרפה שלו כתוב

 

מלכים ב פרק ח

(י) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמָר־לא ל֖וֹ חָיֹ֣ה תִחְיֶ֑ה וְהִרְאַ֥נִי יְקֹוָ֖ק כִּֽי־מ֥וֹת יָמֽוּת:

ואומר הרלב"ג מלכים ב פרק ח פסוק י

(י) לך אמור לו חיה תחיה - ר"ל שכבר הראהו השם ית' כי מות ימות אך כדי שלא יאמרו כי מהפחד מת אמר לו חיה תחיה וזה דבר ראוי לנביאים כי בזה יתאמת יותר אמתות נבואתם:

לסיכום הגמרא במסכת מגילה אומרת שקיימים שני סוגי רפואות , רפואות של  סליחה ורפואות של תחלואים וזה מתאים למהלך שיש שני סוגי מחלות ,מחלות מצד הרחמים שתיקנו אברהם ויעקוב ומחלות שהם חידוש בעולם מאז יציאת מצרים והם מחלות של מכות כתוצאה מאי עשיית מצוות