10.3.2017

פרשת תרומה המשך למאמרים על 3 יועצי פרעה בלעם איוב ויתרו מהיכן באים הגרים ? מה היה ביתרו שיתגייר ? למה היום עיקר הגרים מאדום ? ‏ ‏י"ט אדר תשע"ז

בס"ד
פרשת תרומה המשך למאמרים על 3 יועצי פרעה בלעם איוב ויתרו מהיכן באים הגרים ? מה היה ביתרו שיתגייר ? למה היום עיקר הגרים מאדום ?  ‏ ‏י"ט אדר תשע"ז

כתוב בשמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א

אמר ר' חייא אמר ר' סימאי: ג' היו באותה עצה - בלעם ויתרו ואיוב. בלעם שיעץ - נהרג. איוב ששתק - נדון בייסורין. יתרו שברח - זכו בניו וישבו בלשכת הגזית, דכתיב: ומשפחות ספרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים [הבאים] מחמת אבי [בית] רכב (דה"א =דברי הימים א'= ב), וכתיב: ובני קיני חתן משה (שופטים א).

כתבתי  במאמרים הקודמים על בלעם ויתרו ששניהם היו נביאים וההבנה שלי ששניהם היו נביאים מאומות העולם ,בלעם רצה להשמיד את עם ישראל ואיוב ניסה להיות אלטרנטיבה לעם ישראל והקב"ה אמר לאיוב (שהסכים איתו בסוף ספר איוב ) שהוא לא יכול להשוות את עצמו לישראל . בלעם ואיוב הם שני צדדים שונים של אומות העולם בלעם מצד הרע ואיוב מצד הטוב . ושנהם שיכים לאותו הצד של שבעה פרים ושבעה אלים .יתרו היה היועץ השלישי של פרעה בניגוד לאיוב ובלעם לא היה נביא ולכן לא נכלל בתוך נביאי אומות העולם שכולם היו נגד עם ישראל ואולי זה שבסופו הכניס אותו לתוך העם היהודי ואומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נב

א"ר יוסי בן ביבה (משלי טו) רחוק ה' מרשעים אלו נביאי אומות העולם, ותפלת צדיקים ישמע אלו נביאי ישראל, ויבא אלהים אל אבימלך ויאמר לו הנך מת על האשה וגו',

אבל ביתרו היה גם דבר אחר אומר השמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ד

ב ד"א וילך משה, הה"ד (משלי יז) בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד, מי היה אוהב הרע זה יתרו שקבל למשה שהיה בורח מפני פרעה, מכאן אתה למד מי שקבל על עצמו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסקת מביתו, מצותו של יתרו שקבל בתוך ביתו גואל שברח מפני השונא עמד מביתו שקבל לשונא שברח מפני הגואל והרגו איזה זה זה סיסרא שנאמר (שופטים ד) וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני וכתיב (שם /שופטים/ א) ובני קיני חותן משה, לכך נאמר ואח לצרה יולד, לפי שאהב יתרו למשה והיה לו ריע, לכך נעשו בניו אחים לישראל בעת צרתן והרגה יעל לסיסרא, ובשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ועתה לכה ואשלחך אל פרעה אמר לו רבון העולם איני יכול, מפני שקבלני יתרו ופתח לי ביתו ואני עמו כבן ומי שהוא פותח פתחו לחבירו נפשו חייב לו,

כלומר ליתרו היה תכונות שקרבו אותו לעם היהודי ובסופו של דבר הם גרמו לו להיכנס לתוך העם היהודי . בלעם הבין  שיש הבדל בנו ובין יתרו וגם צריך להגיד שגם איוב הבין ואומר בלעם

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קו עמוד א

וירא את הקיני וישא משלו, אמר לו בלעם ליתרו: קיני, לא היית עמנו באותה עצה, מי הושיבך אצל איתני עולם? והיינו דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי: שלשה היו באותה עצה, אלו הן: בלעם איוב ויתרו. בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, ויתרו שברח - זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית

רצה בלעם להבין איך מתוך 3 היועצים רק אחד וזה יתרו הצליח להיכנס ל"איתני עולם " שזה העם היהודי  מה ההבדל בין יתרו לבלעם ואיוב וכדי להבין את זה אומר  [רבינו] בחיי במדבר פרק כד

ועל דרך המדרש: (פרקי דר"א ל) "אוי מי יחיה משומו אל", על ישמעאל, שהרי בני קין מזרעו של ישמעאל הם. ומה שאמר: "כי אם יהיה לבער קין", כלומר כי אם יהיה קין לבער אש, ומה שנקרא זרע ישמעאל קין, על שם שישבו באחוזת קין, וכן הוא אומר: (שופטים ד, יא) "וחבר הקיני נפרד מקין", והלא כל בני קין נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזת קין נקראו בני קין, וישיבתן מלכות אשור. אמר בלעם: מכל שבעים לשון שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא שם שמו אלא לישראל ולישמעאל, שנאמר: (בראשית טז, יא) "וקראת שמו ישמעאל", וכיון שהשוה הקדוש ברוך הוא שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, "אוי מי יחיה משמו אל", אוי מי יחיה בימיו, כך דרשו בפרקי רבי אליעזר (פרק ל).

אומר רבנו בחיי שבני קין הם משורש ישמעאל והשם של הקב"ה היה על ישראל ועל ישמעאל כלומר יתרו בה מענף שהשם של הקב"ה נמצא עליו גם אם הוא בא מאומות העולם ומשם הקרבה של יתרו לעם היהודי  כי השורש שלו בא ממקום שהקב"ה  שם את שמו  וממשיך לפרש האור החיים במדבר פרק כד

(כג) מי יחיה משומו אל. רז"ל (סנהדרין קו א) דרשו בזה ב' דרשות יעויין שם דבריהם, ונראה לי הכתוב על פי הקדמה מדברי הזוהר כי סיבת גליות ישראל הוא לברר ניצוצות הקדושה אשר שם נתונים ביושב הארץ ההיא, והוא מה שרמזו בפסוק (קהלת ח) עת אשר ישלוט האדם באדם לרע לו פירוש לרע לו לשולט כי יתברר ממנו חלק הטוב ויגמר בו חלק הרע שיש בשכנגדו בנשלט, וכבר הקדמנו פעמים רבות כי בהעדר חלק הטוב מהאדם זה הוא כליונו כי הוא דבר המעמיד והמחיה כי בחינת הרע מת תקרא, ומעתה יכוין הכתוב על זה הדרך לפי שקדם והזכיר שבית אשור הודיעה רוח הקודש מעשה שבית עם קדושו שהם גולים בארצות, ואמר אוי לאומות משומו אל פירוש האויב יסובב להם שימת אלה בתוכם כי כל מקום ישים ה' ישראל שמה הם מוציאים מהם כל ניצוצי הקדושה המעמידם והמחיה אותם, והוא מאמר עצמו עת אשר ישלוט וגו' לרע לו של השולט:

אומר רבינו בחיי שבאומות העולם יש ערבוב של טוב ורע כלומר יש בתוך אומות העולם חלק ששייך לשם של הקב"ה ששם על העם ישראל וישמעאל ואותו חלק יש לו יכולת להתחבר לעם ישראל כלומר לבחור ולהתחבר שנית לקדושה . ויש הבדל גדול לפני מתן תורה ולאחר מתן תורה . לפני מתן תורה היה שני מסלולים מסלול של אומות העולם  שקבלו את 7 מצוות בני נח ומסלול של העם היהודי עם תרי"ג מצוות . העם היהודי קבל על עצמו את התורה ולעומת זאת אומות העולם לא קיבלו על עצמם את 7 מצוות בני נח ולדעתי ברגע שהתחילה יציאת מצרים כלומר בריאת העולם מחדש עם קבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם נשאר רק מסלול אחד וזה המסלול של העם היהודי . ועם קבלת התורה "התיר "  הקב"ה לאומות העולם על המצוות  ונתקבע שהמסלול היחידי שקיים בעולם זה המסלול של קבלת התורה כיהודי עם תרי"ג מצוות אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

אבל כמו שאומר רבינו בחיי נשאר באומות העולם בייחוד בחלק של ישמעאל את אותו חלק טוב שצריך לברור אותו ולקבץ אותו לתוך עם ישראל וכדי שנבין מה אותו חלק טוב נראה מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב

מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין? - שלא עמדו על הר סיני. שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

ואותו הבירור היה ביתרו לאחר ששמע על קבלת התורה כמו שכותב  רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

כלומר יש מאומות העולם שלעולם יעמדו בזוהמה של נחש ללא תקנה אבל יש כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ועדיין יש בכוח אותו מזל שהיה במעמד הר סיני לאפשר לאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני להיכנס לתוך העם היהודי עם קבלת  עול תורה ואולי צריך להגיד שאותם שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני זה אותו חלק שבא מישמעאל שהשם של הקב"ה היה עליהם כמו שאומר רבינו בחיי על יתרו . וכדי להבין את המשמעות של ההבדל בן אומות העולם שמזלם לא עמד בהר סיני לבן אותם שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני ,ואומר שולי הגליון - פני מנחם הלכות מתנות עניים פרק י

הפלא ופלא לשונו הזהב של רבינו, דאי' שהגרים הם ניצוצות קדושים ששמעו כשהחזיר הקדוש ברוך הוא על הגויים לקבל התורה, ועי' מה שכתב בספר מרכבת המשנה על המכילתא פרשת יתרו פסקא ה' אות ד' טעם למה צריך לומר לגרים כשבאים להתגייר עון לקט שכחה פאה ומתנות עניים, כי זה נגד טבעם, ודפח"ח. ולפיכך דייק רבינו ז"ל והנלוה אליהם, כך נראה לי לפרש בה"י [כלומר די"ל כעין דברי המרכבת המשנה דלכן אמרו להם מצוות אלו שהם נגד טבע האומות, שבזאת יבחנו אם הם מאותם ניצו"ק ויכולים לקיים אותם, או שאינם יכולים לקיים מצוות אלו לפי שהם נגד טבעם ויפרשו].

קיום המצות כיהודי תלוי באמת בנשמה של האדם ובמקור שלו והיכולת לקיים את המצוות נמצאת במקום עמוק של האדם שזה שורש נשמתו והשרש הזה נקבע במעמד הר סיני .

ולאותם מאומות העולם שהמזל שלהם לא עמד בהר סיני והקב"ה "התיר"  להם את המצוות מה יהיה עליהם ? האם יש להם תקנה או לא ?

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה.

באחרית הימים נותן הקב"ה ניסיון נוסף לאומות העולם והניסיון הזה הוא במצוות סוכה אבל אומות העולם לפי הגמרא בסופו של דבר לא יעמדו בניסיון בהתחלה אולי יעמדו בניסיון אבל בסופו של דבר לא יעמדו בו אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו'].

כלומר יהיה זמן באחרית הימים שבו לכאורה יכנסו חלק מאומות העולם לתוך ישראל אבל המציאות תוציא אותם חזרה מהעם היהודי וזה מה שהתלמוד אומר "גרים גרורים" כלומר לא גרים שבאמת רוצים לקיים את התורה מתוך הכרת הקב"ה והם נכנסים לעם היהודי בגלל אינטרס ולא מתוך הכרה בקב"ה ולכן זה לא מספיק כדי להישאר בתוך העם היהודי .

לסיכום יתרו היה מאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן יכול להיכנס לתוך העם היהודי אבל אלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני אולי יצליחו להיכנס באופן זמני לתוך העם היהודי אבל מלחמת גוג ומגוג תוציא אותם חזרה החוצה ולכאורה באחרית הימים יהיה רק מי שהיה יהודי במעמד הר סיני או מי שהמזל שלו עמד בהר סיני . וכל תהליך הגאולה הוא להכניס את כולם תחת כנפי השכינה

נאמר בשמואל ב פרק יד

(יד) כִּי־מ֣וֹת נָמ֔וּת וְכַמַּ֙יִם֙ הַנִּגָּרִ֣ים אַ֔רְצָה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א יֵאָסֵ֑פוּ וְלֹֽא־יִשָּׂ֤א אֱלֹהִים֙ נֶ֔פֶשׁ וְחָשַׁב֙ מַֽחֲשָׁב֔וֹת לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח:

ומפרש [רבינו] בחיי שמות פרק לד

והוא חסד הש"י לישראל שלא יהיו אובדין מן העולם הבא אלא שיזכו הכל לפניו, ומפורש אמרו: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, שנאמר: (ישעיה ס, כא) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ".

וצריך להבין למה ידוע שהגרים היום הם בעיקר מאדום ולא מישמעאל וצריך להבין את הענין של גרים כמו שאומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים פרשת עקב

ואין הפירוש שיתוספו עליהם גרים דוקא אלא להוציא מהם כל הקדושה כעין מה שכתב האריז"ל על מה שנאמר בעשו (בראשית כ"ה, כ"ח) כי ציד בפיו היינו שהיה בו נשמת רבי מאיר דנפיק מנירון קיסר כמו שאמרו בגיטין (נ"ו א) ומן הסתם היה הוא מאדום כיון ששלחו מלך אדום. וכן נראה ממאי דקרי ליה ינוקא ונתתי נקמתי באדום וזה לקח יעקב מעשו. ובגלות זה נשבע שהוא משעבדנו בשבעים אומות וה' יתברך משיבן שאחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא דומה כמו שגליתם כולכם וכו' (שיר השירים רבה ב', כ"ב). וכל מה שמשתהה הגלות הוא מה שנצרך עוד להוציא מהן הקדושה. ואז נראה שהכל היה לטובת ישראל וזהו שבטך ומשענתך המה ינחמוני שהשבט הוא משענת לטובה וזה המה ינחמוני:  

כלומר עד מתן תורה ויציאת מצרים עיקר הגרים היא מגלות מצרים שראינו שיש לה קשר לישמעאל כמו שראינו מיתרו אבל היום שאנחנו בגלות אדום רב הגרים באים מאדום וזה תכלית של גלות אדום .