פרשת חקת המשך למאמר פרשת שלח לך כ"ה/סיון/תשע"ח על המתנה שנתן הקב"ה למשה הוא כוח הפלפול שנתן מתנה לישראל . מה הקשר בן דעת לקבלת התורה ? מה הקשר ללימוד הולד במעי אימו? ממתי המלאך מלמד את הולד? האם מלאך לימד את עשיו את כל התורה כולה ? האם מלאך מלמד ולד את כל התורה ? למה אחרי מתן תורה ואחרי בנין המשכן נולדו רק זכרים? מה הקשר להכרזה של בת קול בת פלוני לפלוני ?‏ט'/תמוז/תשע"ח

בס"ד
פרשת חקת  המשך למאמר פרשת שלח לך כ"ה/סיון/תשע"ח על המתנה שנתן הקב"ה למשה הוא כוח הפלפול שנתן מתנה לישראל . מה הקשר בן דעת לקבלת התורה ? מה הקשר ללימוד הולד במעי אימו? ממתי המלאך מלמד את הולד? האם מלאך לימד את עשיו את כל התורה כולה ? האם מלאך מלמד ולד  את כל התורה ? למה אחרי מתן תורה ואחרי בנין המשכן נולדו רק זכרים? מה הקשר להכרזה של בת קול בת פלוני לפלוני ?‏ט'/תמוז/תשע"ח

אני רוצה להמשיך את הרעיון של המשמעות של כוח הפלפול שנתן הקב"ה למשה שנתן אותו במתנה לישראל . אומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

וא"ר יוחנן: בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמ': ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו:

ועל זה אומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה וניהג בה טובת עין ונתנה לישראל.

וכוח הפלפול הוא כוח שכלי מיוחד שבו ניתן ללמוד את התורה ודרכו להבין את אמיתות התורה ואפילו לשחזר דברים שנשכחו בימי אבלו של משה . ומסקנת הדברים במאמר היה שכוח הפלפול ניתן לאיש ולא לאישה למעט הנביאות . וזה לימוד תורה שיש לו צד חיובי של לימוד תורה אבל גם צד של כניסת יצר הרע לאדם כמו שלומד רבי אליעזר תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד ב

א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית.

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים – הוי אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר – ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

וכך כותב על זה [רבינו] בחיי ויקרא פרק יח

וכן אמרו עוד במדרש: מניחין לו נר דלוק על ראשו וצופה בו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך", בבקר נוטלו המלאך ומוליכו לגן עדן ומראה לו הצדיקים שהן יושבין ועטרותיהן בראשיהן, והמלאך אומר לו: תדע מי הללו שאתה רואה, הללו נוצרו כמותך בתוך מעי אמן ויצאו בעולם ושמרו מצותיו של הקדוש ברוך הוא, ולכך זכו ונזדמנו לטובה זו, ואתה סופך לצאת לעולם ואם תזכה ותשמור את התורה תזכה לישיבתם ואם לאו תשב במקום אחר. לערב מוליכו לגיהנם ומראה לו הרשעים שטורדין אותן מלאכי חבלה במקלות של אש וקורין: ווי ווי, והמלאך אומר לו: תדע הללו שנשרפין הם נוצרו כמותך ויצאו לעולם ולא שמרו מצותיו של הקדוש ברוך הוא, ולכך נענשו ובאו לחרפה זו, ואתה סופך לצאת לעולם, הוי צדיק ואל תהי רשע למען תחיה, ומנין שכן הוא, שנאמר: (משלי ד, ד) "ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה", כשהגיע זמנו לצאת לאויר העולם מיד המלאך מכה אותו ומכבה נרו ומוציאו בעל כרחו, ושוכח כל מה שראה, ומוציאו לאויר העולם, ועל זה התינוק בוכה תכף שיוצא לאויר העולם, עד כאן. ובארו לנו בזה כי הנפש בחכמתה ושלמותה באה אל הגוף אבל המלאך משכח אותה תכף הולדו בגזרתו של הקדוש ברוך הוא כדי שישתדל ויטרח בלמוד ויקבל שכר.

אם כך נראה מדבריו של רבנו בחיי שמדובר בלימוד תורה לזכר ולא לנקבה כי כתוב בסוף דבריו כדי שישתדל ויטרח בלמוד ויקבל שכר ואישה פטורה מלימוד תורה והשכר שהיא מקבלת על לימוד תורה זה שכר של לא מצווה ועושה . וכך ניתן להבין מדברי האמת ליעקב מסכת בבא בתרא דף עג עמוד א

הכוונה, כי היצה"ר מכונה בשם גלא דמטבע לספינתא כמבואר בזוהר (ויקהל קצט א), כי העולם הזה מכונה בשם ספינה כמו שאמרו במיתת אברהם ווי לספינתא דאזיל קברניטא (ב"ב צא ב), ויצה"ר הוא המשחית את העולם, ויש מחלוקת בש"ס (סנהדרין צא ב) אימת מתחיל היצר הרע, איכא למ"ד משעת לידה, ואיכא למ"ד משעת יצירה. והנה אמרו בש"ס (שבת נו ב, ע"פ התוס' שם) למה נקרא שמו נתן צוציתא, שהי' נר דלוק על ראשו. וגם אמרו (נדה ל ב) כי תינוק במעי אמו נר דלוק על ראשו (ולומדין) [ומלמדין] אותו כל התורה כולה.

ולזה א"ש שאמרו: "האי גלא דמטבע לספינתא", דהיינו היצה"ר, "מתחזי", כלומר מתראה עודנו בבטן אמו, בעת "כי צוציתא", דהיינו בבטן אחר שהנר דלוק על ראשו. "דנורא חיוורתי ברישי'", דהא דלומדין אותו כל התורה כולה על כרחך היינו סודות התורה ולא גשמיותה, וסתרי תורה מכונין בשם אש לבנה (עי' רש"י דברים לג, ב). וכיון שהיצה"ר בא בשעת יצירה, חזק הוא מאוד,

ואומר האמת ליעקב שהנר שנמצא בבטן אימו של הולד היא אש לבנה אותו אש שניתנה במתן תורה

וכך אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

ר"פ בשם רשב"ל התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב [דברים לג ב] מימינו אש דת למו:

וכך כותב על זה של"ה שער האותיות אות יו"ד - יצר טוב

כדאיתא בפרק המפלת (נדה שם). והנר משל האור הבהיר, שהנפש מתלבשת בו ונכללת ממנו, אשר מתוכו צופה ומביט, והיא ההשגה והידיעה ביחוד האל, שהוא מסוף העולם ועד סופו, ראשית המחשבה וסופה, ומזה עומד על סתרי התורה וטעמים המופלאים, וכמו שאמרו שם (בנדה), ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר (משלי ד, ד) 'וירני ויאמר לי' וגו', ואומר (איוב כט, ד) 'בסוד אלוה עלי אהלי', ובגיחו מרחם משכחין ממנו כל מה שראה וידע והשיג, והוא אמרם שם (בנדה), וכיון שיצא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח ממנו כל התורה. וטעם הדבר, כדי שלא יהיה מוכרח במעשיו, ויהיה לו הבחירה ויבחור בטוב, ואז בצאתו להגילוי מקדים יצר הרע ליצר טוב, כדרך הקליפה הקודמת לפרי, ו'אדם עיר פרא יולד' (עפ"י איוב יא, יב), ו'יצר לב האדם רע מנעריו' (בראשית ח, כא), עד אחר זמן בהגיעו לגדלות, פועל בו היצר טוב.

וקבלת התורה היא אש לבנה חרותה על אש שחורה כלומר התורה מגיעה עם לבן ושחור וניתן להבין מדברי הזהר הקדוש שהשחור הוא אותו חלק שבא מצד הדין

מַה זֶּה נֵ''ר? נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ. שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא פְתִילָה, (על שם שהיא שתפה בגוף) וְהָרוּחַ זֶה הַזַּיִת. הַנְּשָׁמָה, נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם. (אדם שהוא אור נר, מאירה בו תורה שבכתב, והנשמה שהיא נר, מאירה בה מצוה, ובזמן שאין מאירים בה אור ונר, נאמר בנשמה אל תראני שאני שחרחרת, ונאמר באדם אלביש שמים קדרות). וּמַה זֶּה נֵ''ר? נֶפֶשׁ רוּחַ, נ' נֶפֶשׁ, ר' רוּחַ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ הֵם שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, לְבָנָה וּתְכֵלֶת. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם בַּתּוֹרָה, בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, וְזֶהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל. הַכָּבֵד אֵשׁ אֲדֻמָּה, הַמָּרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, טְחוֹל אֵשׁ שְׁחוֹרָה, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הַכְּלָל שֶׁל כֻּלָּם, תְּכֵלֶת חֲשׁוּכָה.

וכך ניתן להבין מ[רבינו] בחיי שמות פרק ג

וע"ד הקבלה: "של נעליך", ירמוז שנגלית השכינה בשני גוונים, אש שחורה ואש לבנה, שכן השכינה כלולה דין ורחמים. אל תקרב הלום של, מפני אימת המלכות וקדושת המקום אמר לו של נעליך מעל רגליך. ועוד ירמוז לו כי במקום הזה תנתן התורה כתובה אש שחורה על גבי לבנה. ומטעם זה הזכיר הקדוש ברוך הוא למשה לשון של יותר משאר לשונות:

כלומר הטוב מגיע עם הרע . לימוד תורה בא עם יצר הרע . אש לבנה מגיעה עם אש שחורה כבר בתוך המעי של אם הוולד וכך מפרש המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב על ויתרוצצו הבנים

לפתח חטאת רובץ כו'. ויש להקשות מהא דאמרי' פ"ב דיומא ההוא עוברה דארחה ביוה"כ אתאי לקמיה דר"מ א"ל לחישו לה ולא אלחישא קרי עליה זורו רשעים מרחם מהא מוכח ששולט יצה"ר גם במעי אמו ובהא יש ליישב דע"י אמו כי התם אפשר דשולט בו יצה"ר קודם היציאה אבל בולד עצמו אינו שולט יצר הרע דא"כ היה בועט ויוצא אך קשה מהא דדרשינן גבי ויתרוצצו הבנים בקרבה שהיתה עוברת על פתח עבודת כוכבים והיה עשו מפרכס לצאת וק"ל:

כלומר מהות קבלת התורה באה עם אש לבנה ואש שחורה והקב"ה נותן לנו את אותו כוח שבו אנחנו יכולים ללמוד את התורה . אין זה אינטליגנציה רגילה זה כוח פלפול מיוחד שהקב"ה נתן במתנה למשה כי הוא למד ושכח את התורה ולכן ברור לנו שהמלאך שנותן מכה לתינוק היוצא לעולם ומשכיח ממנו את התורה זה כדי לתת לו שכר ללמוד את התורה אבל כל תינוק מקבל את אותו כוח מיוחד ללמוד את התורה אותו כוח שבא מתוך האש הלבנה חרות באש שחורה בדיוק כמו שקיבל משה רבנו בהר סיני . וכמו שמשה למד ושכח כל תינוק לומד ושוכח אבל מקבל את הכלי העצמתי של כוח הפלפול ללמוד את התורה כולה .

ועוד ראיה לכך שאת הזכר מלמדים את כל התורה אבל נקבה לא מלמדים

אומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד א

והיינו דכתיב ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו: וילכו לאהליהם - שמצאו נשותיהן בטהרה. שמחים - שנהנו מזיו השכינה. וטובי לב - שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר.

היה זה בבנין המשכן על ידי שלמה המלך ואומר רש"י מסכת שבת דף פט עמוד ב

שפרו ורבו - דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם, ולא ידענא היכא רמיזא.

חכמת שלמה מסכת שבת דף פט עמוד ב

רש"י בד"ה שפרו ורבו כו' ולא ידענו היכא רמיזא נ"ב ואני אומר ויש הוכחה ברורה מאחר דילפי' גבי חינוך בית המקדש אצל שלמה המלך שמצאו נשותיהם טהורות וכל אחת ילדה זכר ק"ו במצות מתן תורה וגם שם נאמר וילכו לאהליהם והכא שובו לאהליכם וק"ל:

כלומר בשני מקומות נאמר  שובו לכם לאהליכם מיד לאחר מתן תורה ושני לאחר בנין המשכן על ידי שלמה המלך . ובשני המקרים מדובר על שהנשים התעברו בזכרים ולמה זכרים ? כי מדובר מיד לאחר קבלת התורה  ומיד לאחר קבלת התורה נראה שצריך שיהיה מי שיקבל את התורה במלואה וזה כל מי שהיה במעי אימו כלומר רק אחרי מתן תורה לימדו את כל הזכרים את התורה כולה . אבל ראינו שלפי ההבנה במהרש"א גם עשיו ויעקב למדו את התורה כאשר היו במעי אימם רבקה . וצריך לתרץ  שמי שאביו קיים את כל התורה כולה לפני מתן תורה היה מלאך שלימד אותו . אברהם שקיים את התורה בנו יצחק למד על ידי מלאך וגם יעקב ועשיו שאביהם קיים את כל התורה לימד אותו מלאך רק שאצל עשיו היצר הרע היה חזק ממנו אבל בסופו של דבר ראשו של עשיו נמצא במערת המכפלה עם האבות  . וישמעאל שאביו כאשר נולד לא קיים את התורה כי עדיין לא מל את עצמו מלאך לא לימד אותו . ואת החיסרון של אברהם בדעת בזמן לידת ישמעאל למודים מהמדרש ודעת זה לא חוכמה של האדם זה אותו כוח פלפול לדעת את כל התורה כולה ואברהם לפני שנימול היה חסר את הדעת הזאת . וכך אומר המדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות עט

דף מ"ו, ע"ב (לבר' י"ז, י"ח). ויאמר אברהם לו ישמעאל יחיה לפניך. אמר הב"ה: אין בו דעת בזקן הזה. אמר לפניו: רבשל"ע, נזקנתי ונקטנה דעתי עלי, הרי נזקנתי ואיני רואה בן מיוחס לפניך. א"ל הב"ה: אבל שרה אשתך יולדת לך בן (שם, י"ט), בן הדומה לך ויהיה מיוחס, ואני כורת לו ברית עד סוף כל הדורות.

ומה עם הנשים ?  אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א

והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני!

ואומר התוספות מסכת סוטה דף ב עמוד א

קודם יצירת הולד - נראה לרבי קודם יצירת הזכר בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה.

כלומר אישה קשורה לבעלה היא חלק ממנו והתורה שלה נובעת מהתורה של בעלה והתורה של האישה לדאוג שבעלה וילדיה ילמדו תורה . והקב"ה ברא את האיש והאישה כשלמות אחת וכותב הילקוט שמעוני רות רמז תרו

א"ר אחא כל הנושא אשה כשרה כאלו קיים כל התורה מראש ועד סוף, ועליו הוא אומר אשתך כגפן פוריה, לפיכך נכתבה אשת חיל מאל"ף ועד תי"ו ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל:

ואומר הזוהר הקדוש ספר ויקרא

וְשָׁנִינוּ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, מַהוּ אֶחָד? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲחוּזָה בַּקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זִוּוּג שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה נִקְרָא אֶחָד. בְּמָקוֹם שֶׁהַנְּקֵבָה שׁוֹרָה, אֶחָד נִקְרָא. מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל שֶׁזָּכָר בְּלִי נְקֵבָה נִקְרָא חֲצִי גוּף, וַחֲצִי אֵינוֹ אֶחָד. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד שְׁנֵי חֲצָאֵי גוּף, נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד, וְאָז נִקְרָא אֶחָד.

ואת הקשר לקבלת התורה ולבנין המשכן רואים במדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשו לי משכן היה לו להעמיד ארבע קונטיסים ולמתוח את המשכן עליהם אלא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה למעלן אש אדומה אש ירוקה אש שחורה אש לבנה אמר לו כתבנית אשר אתה מראה בהר

כלומר במשכן יש 4 סוגי אש  כאשר שנים הם אש לבנה ושחורה כלומר אותו אש שמשה קיבל את התורה ועוד שני סוגי אש שהם המשכן לתורה או המעטפת של התורה .

וההבנה שהדעת זה לא חוכמה רגילה והיא חוכמה מיוחדת רק ללימוד התורה ניתן ללמוד ממקורות שונים

כתוב ויקרא רבה (מרגליות) פרשת ויקרא פרשה א

דבר אחר ויקרא אל משה וידבר י"י. מיכן אמרו כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו. תדע לך שכן, צא ולמד ממשה, אבי חכמה, אבי הנביאים, שהוציא ישראל ממצרים ועל ידו נעשו כמה נסים במצרים, נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף (תהלים קו, כב), ועלה לשמי מרום והוריד תורה מן השמים, ונתעסק במלאכת המשכן, ולא נכנס לפני לפנים עד שקרא לו, שנא' ויקרא אל משה וידבר.

ויש כאן איזה סתירה בן תלמיד חכם לדעת . כי אם הוא תלמיד חכם אז איך אין בו דעת ? ולכן צריכים להגיד שדעת זה ישות בפני עצמה שמיוחדת ללימוד התורה ולכן יכול להיות תלמיד חכם ללא דעת .

וכך כתב המדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה א

מטרוניתא שאלה את ר' יוסי [בן] חלפתא מהו הדין שנאמר יהיב חכמתא לחכימין (דניאל ב' כ"א), טיפשין צריך למימר קרא, אמר לה בתי אם יבואו שני בני אדם אחד עני ואחד עשיר ורוצין ללוות, לאיזה מהם אתה רוצה להלוות, לעני או לעשיר, אמרה לו לעשיר, אמר לה למה, אמרה לו אם מאבד העשיר יכול לפרוע לי, אבל אם מאבד העני מאין יפרע לי, אמר לה ישמעו אזניך מה שפיך אומר, כך אם נותן הקדוש ברוך הוא חכמה לטיפשין והיו יושבין והוגין בה בבתי כסאות ובבתי מרחצאות, אלא נתן חכמה לחכמים שיהיו הוגין בה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

וכך כותב המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צב עמוד א

כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו כו'. הא ודאי דיש לרחם על כל מעשיו שלא בטלו צורתן כפי הבריאה אבל האדם כיון שנברא בדעתו ובשכלו אם אין לו דעת הרי הוא מאבד צורתו ואין זה בכלל כל מעשיו לרחמו כי האלהים עשאו ישר בדעת ועד"ז אמר ג"כ כל הנותן פתו למי שאין בו דעה כו'.

כלומר דעה זה דבר נפרד לגמרי ואדם שאין בו דעת כלומר הוא לומד את התורה לא על ידי אותו כוח פלפול שהקב"ה נתן למשה שנתן מתנה לישראל יכול לאבד את צורתו כאדם עד כדי כך שאסור לרחם עליו . וכאן לא מדובר על אדם טיפש לפעמים זה בדיוק ההיפך יש אנשים חכמים שלומדים את התורה ללא כוח פלפול ללא הכלי היחידי שנתן הקב"ה לכל יהודי ועל ידי "חוכמתם" גורמים לעצמם איבוד הצורה שלהם עד כדי כך שאסור לרחם עליהם . וכדי שנבין את זה אומר הבבלי בפרוש החברותא ברכות דף לג עמוד א

ואמר רבי אמי: גדולה דעה, לפי שניתנה בין שתי אותיות [שתי אזכרות השם]! שנאמר [שמואל א ב ג] "כי אל דעות ה'".וכל מי שאין בו דעה, אסור לרחם עליו, שנאמר [ישעיה כז יא] "כי לא עם בינות הוא, על כן לא ירחמנו עושהו". אמר רבי אלעזר: גדול מקדש, לפי שניתן בין ב' אותיות. שנאמר [שמות טו יז] "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך".ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו דעה, הרי זה כאילו נבנה בית המקדש בימיו! שהרי דעה ניתנה בין שתי אותיות, כשם שמקדש ניתן בין שתי אותיות, כאמור.

ונראה לי שניתן לראות את ההקבלה שדעת היא היכולת להבין את התורה ניתנה באש לבנה ושחורה . למשכן יש תוספת של אש אדומה וירוקה . ואדם שיש בו דעת יכול להיות מקדש שהוא סוד האדם

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי

ד"א כתיב ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ג) ואומר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה (שמות לא), ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן כיצד כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו כילוד אשה בראו, מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעה צדדין כך התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו מאבן שתיה תחלה וממנה הושתת העולם, ולמה נקרא שמה אבן שתיה, מפני שממנה התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו, וברא ב"ה =בית המקדש= למעלה שנאמר (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה', אל תקרא מכון אלא מכוון לשבתך כנגד כה"כ =כסא הכבוד= כמש"ל, ויצירת הולד כיצירת העולם, כנגד יצירת הולד במעי אמו, א"ר יוחנן מאי דכתיב עושה גדולות עד אין חקר נפלאות עד אין מספר (איוב ט) תדע לך שכל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו עד סוף כל העולם כולן נבראו בששת ימי בראשית וכולן בגן עדן וכולן היו במתן תורה שנאמר (דברים כט) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, ומה שאמר עושה גדולות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקדוש ברוך הוא ביצירת הולד