פרשת מצורע למה ליד האזן או הראש כתוב המטהר ולא ליד ביד או הרגל ? ‏ד'/ניסן/תשע"ד

בס"ד

פרשת מצורע למה ליד האזן או הראש כתוב המטהר ולא ליד ביד או הרגל ? ‏ד'/ניסן/תשע"ד

כתוב בפרשה אזן המטהר רק ליד האזן והראש ולא ליד אבר אחר למה ?

ויקרא פרק יד

(יד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית:

ויקרא פרק יד

(יז) וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל דַּם הָאָשָׁם:

ויקרא פרק יד

(כה) וְשָׁחַט אֶת כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית:

ויקרא פרק יד

(כח) וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם:

ויקרא פרק יד

(יח) וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְקֹוָק:

 

ילקוט שמעוני תורה פרשת תולדות רמז קטו

אמר רבי לוי ששה דברים משמשין את האדם שלשה ברשותו ושלשה אינן ברשותו, העין והחוטם והאוזן אינן ברשותו מה דלא בעי שמע מה דלא בעי מורח מה דלא בעי חמי, הפה והיד והרגל ברשותו אי בעי הוא לעי באורייתא אי בעי מפליג מצות אי בעי אמר לישן ביש אי בעי מחרף ומגדף והיד אי בעי גניב אי בעי קטיל והרגל אי בעי אזיל לבתי כנסיות ומדרשות ואי בעי אזיל לבתי טרטיאות ולבתי קרקסיאות ובשעה שאדם זוכה הקדוש ברוך הוא עושה אותן שהן ברשותו שלא ברשותו,

פרוש:  בראש של האדם שלשה איברים שהם לכאורה לא ברשותו עין ,חותם ,אוזן . פה של האדם ברשותו כלומר רב האברים בראש האדם אינם ברשותו ויכול להגיד אני לא אשם הייתי אנוס  . שאר האיברים נמצאים ברשותו . ולכן שבא אדם להיטהר מדברים שעשה בפה (לשון הרע ) או ביד או ברגל כלומר היה אחראי על מעשיו הקדוש ברוך הוא מיטהר אותו אגב אותם איברים שלא נמצאים ברשותו כלומר הקב"ה דן אותו לקו זכות שאותם מעשים שעשה מרצונו קשורים לאותם איברים שהם לא ברשותו.  ולכן מתחיל הכהן להזות על האיבר שהוא לכאורה לא ברשותו ואז הוא ממשיך לאותם איברים שהם ברשותו וזה היד והרגל . והדם שניתן גם על האזן שהיא לא ברשותו זה מידת החסד של הקב"ה כלפי האדם . 

ושנזכה שהקדוש ברוך הוא יתן לנו לב טהור ויטהר אותנו גם מאותם דברים שאנחנו אשמים וגם מאותם דברים שאין לנו את השליטה  בהם .

פרשת מצורע הקשר בין יציאת מצרים ובריאה מחדש של העולם שסיומו בקבלת תורה ולמה לא סופרים ביום הראשון של פסח ולא ביום החמישים ? ‏ד'/ניסן/תשע"ד

בס"ד

פרשת  מצורע  הקשר בין יציאת מצרים ובריאה מחדש של העולם שסיומו בקבלת תורה ולמה  לא סופרים ביום הראשון של פסח ולא ביום החמישים ?  ‏ד'/ניסן/תשע"ד

 

בפרשת שמיני ביארנו שיציאת מיצרים זה מצד אחד גלגול העולם למצב של תוהו כמו שהיה בתחילת הבריאה ובאותו זמן בריאת העולם מחדש עם תנאי של קבלת התורה על ידי עם ישראל . כלומר אם יש תורה בעולם העולם יתקיים ואם אין תורה העולם לא יתקיים וזה נאמר

בבבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.

בריאת העולם מחדש ע"י הקדוש ברוך הוא היא לא אותה בריאה כמו שהיה בבריאת העולם בבראשית . בבראשית זה לקח 7 ימים וכאן הבריאה של העולם מחדש היא ב 51  יום . בו נעשה חישוב

יום ראשון של פסח =1  49 ימים לספירת העומר = 50  יום מתן תורה = 1 סה"כ 51 יום

ובו נבין למה זה לקח 51 יום

בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת, שנאמר: +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא

אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא

כלומר התורה ניתנה למשה עם ארבעים ותשע פנים של טומאה וארבעים ותשע פנים (דרגות ) של טהרה וזה ניתן בארבעים ותשע ימי ספירת העומר .

היום החמישים זה מתן תורה זה סוף בריאת העולם מחדש אבל דרגה זו לא ניתנה למשה כמו שאומר התלמוד הבבלי .

ארבעים ותשע דרגות או סולמות או פנים ניתן לנו לעבוד בו לקבל את התורה ולכן אנחנו סופרים ארבעים ותשע ימים בספירת העומר ספירה לכל יום אבל ביום מתן תורה אנחנו לא סופרים את היום החמישים כי זה לא ניתן למשה וקל וחומר לנו .

ומצד שני יש יום נוסף שאנחנו לא סופרים וזה היום הראשון של פסח שהוא מחוץ לספירה .

ויש כאן סימטריה יום ראשון מחוץ לספירה 49 יום ספירה ויום חמישים (מתן תורה ) מחוץ לספירה .

כלומר יום ראשון ואחרון מחוץ לספירה ובאמצע 49 ימי ספירה .

מובן היום החמישים שזה יום מתן תורה זה השלמות הגדולה ביותר וזה לא ניתן למשה . 49 ימים של ספירה זה 49 פנים של טומאה וטהרה וזה בידי אדם לעשותו יום החמישים זה רק בידי הקב"ה להכניס את האדם אבל זה לא  קנין של האדם ולא בתחום השתדלותו  .

ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד לז

כי ארבעים ותשע שערים הוא בלב האדם מצידו ויוכל להגיע בהשתדלותו, אבל בירור השורש ונקיון עטיו של נחש דאדם הראשון זהו למעלה מראש האדם רק על ידי ה' יתברך שמסייעו לזה להיות כאלקים ממש, והתורה היא המאירה לאדם ומדריכתו לברר לבבו בכל החמישים שערי בינה:

ואני רוצה לחדש שהבריאה של העולם מחדש נבראה ב 49 יום  כי בריאה של העולם שהתורה היא  חלק מהבריאה שלו נעשית בשבע ימים ארוכים שכל  יום הוא  7 ימים סה"כ 7 כפול 7 = 49 יום

ואומר התהלים פרק יב

 (ז) אִמֲרוֹת יְקֹוָק אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יד - פרה

מהו כסף צרוף, אלא כשם שהכסף צרוף נכנס לכור ומצרף ומסתונן עד שהוא עומד ביופיו כך היא התורה מסתוננת ומזוקקת ארבעים ותשע פנים.

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ג

תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל חמה ובלילה אינה יכולה שלא נבראת להאיר בלילה אלא ביום, ואיכן היא, גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא שנ' והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים.

הבריאה שהייתה בבראשית הייתה עם צמצום האור הגנוז (תורה ) ועכשיו שיש בריאה חדשה שהתורה היא חלק ממנה ואור הלבנה שצומצם ואור החמה צומצם ויש בריאה שהיא שבעתיים מהבריאה הקודמת ולכן יום של בריאה חדשה = 7 ימים  . וב 7 ימי בריאה חדש  יש 7 כפול 7  ימים סה"כ 49 יום .

מובן עכשיו יום החמישים למה אין סופרים בו וצריך להבין את היום הראשון למה הוא מחוץ לספירה של האדם ומה משמעות היום הראשון ?

וצריך להגיד שהיום הראשון הוא בעצם היום שהוא כנגד שער החמישים של הטומאה . כמו שיש שער חמישים של בינה  שזה יום מתן תורה שער שלא נמסר למשה וקל וחומר לא לנו, ורק הקדוש ברוך הוא יכול להכניס את האדם לשער חמישים של בינה ,כך יש שער חמישים של טומאה ששם זה האבדון המוחלט . ולכן נאמר באור החיים שמות פרק ג

ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים בנ' שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה  .

ולמה השער החמישים לטומאה לא ניתן להינצל ממנו כי אין כנגדו שום שער של טהרה ואם אין כנגדו שער של טהרה או בינה לא ניתן לצאת ממנו . ושער החמישים זה שער של הכחשת הקב"ה לחלוטין כמו שהיה פרעה שאמר שהוא ברא את עצמו כלומר הוא האלוקים .

ויש להבין מה המצוות של היום הראשון ואיך הוא קשור לשער החמישים של הטומאה וזה אכילת מצה , אכילת קרבן הפסח , ארבע כוסות , מנחת העומר אבל זה כבר במאמר אחר .

שיהיה לנו שבת שלום והכנה לקראת בריאת העולם מחדש ובסופו קבלת התורה