19.6.2015

פרשת קרח למה יש לנו 3 ויפלו על פניו בפרשה ? למה משה לא "מפעיל " בפרשה 13 מידות של רחמים ? כיצד זה קשור למלאכי השרת ? מדוע יש הבדלה מוחלטת של עדת קרח מבני ישראל ? ‏ב'/תמוז/תשע"ה


בס"ד

פרשת קרח  למה יש לנו 3 ויפלו  על פניו בפרשה ?  למה משה לא "מפעיל " בפרשה 13 מידות של רחמים ? כיצד זה קשור למלאכי השרת ? מדוע יש הבדלה מוחלטת של עדת קרח מבני ישראל ? ‏ב'/תמוז/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב במדבר פרק טז

(ד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו:

במדבר פרק טז

(כא) הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע:

(כב) וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף: פ במדבר פרק יז

(י) הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם:

בפרשה שלנו אנחנו רואים שלוש נפילות על הפנים כלומר "הטיפול" בפרשת קרח בגזירות של הקב"ה בפרשה זה "טיפול " של נפילה ואילו בחטא  המרגלים  ובחטא העגל משה  לא "טיפל" ע"י נפילה אלה ע"י שלוש עשרה מידות של רחמים וצריך להבין מה שונה פרשת קרח מהפרשות האחרות .

בכ"ב/סיון/תשע"ד פרשת קרח שאלתי מדוע פרשת קרח לא נמצאת בתוך עשר הניסיונות שניסו בני ישראל את הקב"ה והמסקנה שלי אז  שפרשת קרח קשורה קשר הדוק לבני הנפילים כלומר למלאכים שירדו לארץ וזה נלמד מהביטוי "אנשי שם"  שמופיע בפרשה שלנו ומופיע גם בדור המבול עם קשר למלאכים  ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. והלא בני בלי שם היו ואת אמרת אנשי השם, אמר רב אחא מאי אנשי השם, שהשימו את העולם ושהושמו מן העולם: ד"א אנשי השם. אלו שנזכרו שמותם למעלה בלשון מרדות. עירד, עורדן אני מן העולם. מחוייאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל מתישם אני מן העולם: רב אחא בשם ר' יהושע בן לוי קשה הוא מחלוקת של קרח כדור המבול, כתיב הכא אנשי השם, וכתיב בקרח, קרואי מועד אנשי שם (במדבר טז ב):

ראה  http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_20.html

כמו כן כתבתי על האפשרות שיש בחירה חופשית גם למלאכים פרשת מסעי כ"ז/תמוז/תשע"ד

ראה  http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_25.html

כלומר אני רוצה להגיד שה"טיפול " של משה בפרשה שונה מפרשות אחרות כי באמת יש הבדל מהותי בן פרשת קרח לפרשות אחרות  ונפילה של משה או משה ואהרון לירידת המלאכים לארץ ו"הטיפול" במלאכים שונה מטיפול בבני אדם .

כשהקב"ה  החליט לברא את האדם הוא התייעץ עם מלאכי השרת

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר הבחירה החופשית מחולקת לשני חלקים אחד למלאכי השרת שיש להם דעה משלהם ויכולת לבחור  ולייעץ לקב"ה ובחירה חופשית זו נבראה  לפני בריאת האדם , ויש בחירה חופשית של בני האדם שקבלו את הבחירה החופשית עם בריאת האדם הראשון . כלומר זה שני סוגים שונים לגמרי של בחירה חופשית לשני סוגים  לגמרי של ברואים . אבל בזמן שלפני המבול נשתנה הדבר ומלאכי השרת התערבו עם בני האדם בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'.

כלומר לפני המבול יש ערבוב של מלאכי השרת שירדו לעולם עם בני האדם כלומר שני סוגים שונים של ברואים שני סוגים של בחירה חופשית שתערבבו ביחד בתוך העולם וגם בתוך עם ישראל .

ואני רוצה להגיד שפרשת קרח קשורה להליך הפרדה חזרה של אותם שקשורים למלאכי השרת כלומר הנפילים שהתחתנו עם בנות האדם והתערבבו בעולם הזה  . ובגלל השוני הזה יש "טיפול " שונה של משה בפרשת קורח .

לדעתי לא שייך 13 מידות של רחמים בנפילים כי בהם שייך מידת הדין ומול מידת הדין שייך רק נפילת אפים וזה מה שמשה עושה בפרשה שלנו . הבחירה החופשית של הנפילים שונה מהותית מהבחירה החופשית של בני האדם ובמלאכים לא שייך רק מידת הדין ונפילת אפים קשורה באופן מהותי למידת הדין . ולכן העונש של קרח ועדתו קשור למידת הדין לפתיחת  הארץ את פיה ובליעת כל מה ששייך לקרח ועדתו כי הם לא שיכים לבני האדם הם  מלאכי השרת שירדו לארץ  ויש כאן הבדלה גמורה בן בני ישראל לעדתו של קורח .

במדבר פרק טז

(כב) וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף: פ

וכך  כותב רבינו בחיי במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק כב

ונראה לי שיאמר הכתוב: "אל אלהי הרוחות", שהוא אלהי המלאכים שהן רוחות,

ועוד ראיה שאומר משה האיש אחד יחטא והרי קרח לא לבד זה קרח ועדתו כלומר עוד 250 איש ואי רוצה להגיד שזה אחד כלומר עזאל 

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

כלומר האחד שחטא זה עזאל  שלא חזר בתשובה שקרח קשור אליו אבל עזאל הוא הסיבה למעשיו של קרח וזה הפרוש של "האחד יחטא" 

ועוד ראיה  כתוב במדבר פרק טז

(ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק:

ואומר המלבי"ם במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק ג

וע"ז המליצו חז"ל שקרח שאל למשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית, ר"ל לעומת שהשיב משה שחייב בציצית, כי צריך חוט אחד מיוחד שבו תשכון הארת הקדושה שהתכלת מורה עליו אף שכל הטלית ממראה התכלת, וכן אף שכל העדה כלם קדושים צריך שיהיה אחד מהם הוא הקדוש שעליו ישכון ה' והוא יהי' השליח בינו ובינם והחוט שעל ידו תרד השפע אל העם, וקרח הכחיש זה שא"צ איש מיוחד אמצעי בין ה' ובינם אחר שכלם תכלת וכלם קדושים ובתוכם ה':

כלומר החשיבה של  קרח זה קשר בלתי אמצעי לקב"ה ולפי המהלך שלי קרח רואה את הקב"ה בראיה של "מלאך"  ולא בראיה של בני אדם  כלומר קרח שייך לדור הנפילים ולא לבני האדם

ועוד ראיה כתוב במדבר פרק טז

(כט) אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְקֹוָק שְׁלָחָנִי:

משה מבין שהם לא כמו כל בני האדם ולכן מגיע להם מוות מיוחד ששונה ממות של בני אדם כי הם לא שיכים לעולם בני האדם ,ולכן משה מטפל בהם   ב וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו   לא ע"י 13 מידות של רחמים שלא שייך בהם כי למלאכים שייך רק מידת הדין . ואת הקשר הברור של מידת הדין לנפילת אפים אנחנו רואים בתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.

אשתו של רבי אליעזר שהיית האחות של רבן גמליאל לא נתנה לו ליפול על פניו כי ידעה שזה מביא את מידת הדין . אבל כאשר נפל על פניו מידת הדין "הופעלה"  וגרמה לרבן גמליאל למות .

ועוד ראיה מדברי הרמב"ן במדבר פרשת קורח פרק יז פסוק י

הרמו מתוך העדה הזאת - לא הבינותי טעם הכתוב הזה וחברו למעלה (לעיל טז כא) הבדלו מתוך העדה הזאת, כי יש באלהים להמית בדבר רבים סביב צדיק אחד והוא לבדו נשאר כאשר היה בבכורי מצרים, וכן היה בכל המגפות שלשה ישנים בטלית אחת השנים מתים והאמצעי נמלט. ונראה, שהיה הקצף יוצא להמית גם כל העדה כמיתת החטאים האלה שנמשכו אחריהם, בפתיחת פי הארץ או באש היוצאת, והם מכות כוללות ראויות להמית כל העומדים שם ביחד, זולתי אם יעשה נס שינוי בנמלטים,

כלומר מידת הדין ש"הופעלה"  על עדת קרח זה מידה מיוחדת אפילו ממידת הדין שהיה ביציאת מצרים כי עדת קרח שונה מכל העדות

ועוד ראיה במדבר פרק טז

(לג) וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל:

הבלועים לא מתו הם ירדו חיים שאולה  השרופים נשרפו ומתו  . אבל על קרח נאמר

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קי עמוד א

במתניתא תנא: קרח מן השרופין, ומן הבלועין. מן הבלועים - דכתיב +במדבר כ"ו+ ותבלע אתם ואת קרח, מן השרופין דכתיב +במדבר ט"ז+ (ותצא אש מלפני ה') [ואש יצאה מאת ה'] ותאכל את החמשים ומאתים איש וקרח בהדייהו.

ולמה הגמרא לא שואלת איך הוא יכול להיות מן השרופים וגם מן הבלועים ועדיין בחיים ? ואני מתרץ שזה לא קשה על מי שהוא שייך לנפילים הם מלאכי השרת שנפלו לארץ .

לסיכום משה משתמש בנפילת אפים שהיא מידת הדין כדי להתמודד עם המעשה של קרח . והמעשה של קרח קשור באופן מהותי לנפילים שהם מלאכי השרת שירדו לארץ והתערבבו עם בני האדם . קרח  קשור למלאכי השרת שיש להם בחירה חופשית שונה מבני האדם ופרשת קרח זה הבדלת בני האדם מאותם חלקים שקשורים לנפילים ובהם שיך רק מידת הדין ולא מידת הרחמים .