בס"ד
העולם נברא בשבע ימים ומחזור השמיטה 7
שנים . בריאת העולם מחדש בפסח הייתה 50
יום ומחזור היובל 50 יום יום לשנה יום
לשנה . מה הקשר בן יום לשנה ?
אנו רואים שיש קשר בן יום לשנה מה הקשר
הזה ומה מהותו ? ט'/אייר/תשע"ד
בו נבדוק היכן מוזכר הקשר בין יום לשנה
בנביא ובמדרש ובמפרשים
במדבר פרק יד
(לד) בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר
תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ
אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח
לך דף קח עמוד א
יום לשנה יום לשנה. מיכן אמרו חכמים כל העוסק
בתורה יום אחד בשנה כאלו כל השנה כולה עסק. וכל העובר עבירה אחת בשנה כאלו כל השנה
כולה עבר.
מלבי"ם יחזקאל פרק ד פסוק ו
ר"ל שהועיל זכות הנביא שכל יום
ששכב וסבל יסורין יחשב לשנה, אחר שהנביאים עשו את שלהם והוכיחו, וז"ש יום
לשנה נתתיו לך:
יחזקאל פרק ד
(ו) וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה
וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הימיני הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית
יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ:
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה -
פרשת שלח
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. אתה
מוצא שהלכו מהדרום לצפון, ובארבעים יום היו מהלכין את כולה, אלא שהיה גלוי לפני
שאמר והיה עולם שהיו עתידין להוציא את דבת הארץ ולגזור עליהם צרה לחשבון הימים,
יום לשנה יום לשנה, שנ', כמספר הימים אשר תרתם וגו', והקפיץ הב"ה לפניהם את
הדרך. ילמדנו.
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 365
אמר משה ל"ו שנה היה יהושע משרת
אותי במדבר שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער, וכשהגיע גזרה של משה וא"ל הקדוש
ברוך הוא הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע, ויצו את יהושע, היה משה הצדיק דן מעצמו
ואומר שמא מפני שהגיעה שעת יהושע תלמידי אני מת, שהוא עתיד לפרנס את ישראל ולבוא
בראשם, ובשביל זה היה עלי גזר דין שלא אכנס לארץ ולא לאכול מפירותיה, אבל מוטב
שאחיה ויהיה יהושע פרנס ואני נכנס לא"י. מה עשה משה? מאחד בשבט עד ששה באדר
היה הולך שחרית וערבית ומשמש ליהושע כתלמיד לרב, ואותם ל"ו יום עלו למשה יום
לשנה
רד"ק יחזקאל פרק ד
(ה) ואני נתתי לך את שני עונם למספר
ימים שלש מאות ותשעים יום - רוצה לומר שנתן לו ימים במספר כנגד השנים שחטאו יום
לשנה יום לשנה ושני עונם היו שלש מאות ותשעים שנה ורוב'
משיבת נפש ויקרא פרק כג
ותחילת המחשבה תימא וכי זה מדת הדין ללקות
שנה נגד יום אחד. גם מה שכפל יום לשנה יום לשנה. ולפי אשר ביארתי אתי שפיר
שר"ל יום לשנה מדה כנגד מדה, שהטבתי לכם ועשיתי שנה ליום כמו שחשבתי לכם
שתשיגו שכליות במ' יום, כמו מרע"ה כנגד חלקו, שאותו מ' יום יגזרו עליכם למ'
שנה
לפי המקורות אנו רואים שיש קשר הדוק בן
יום לשנה . קשר במידת הדין למידת הרחמים . במידת הדין יום הופך לשנה ובמידת הרחמים
שנה הופכת ליום .
כלומר חטא של יום יכול לגרום
לכפרה של שנה , ומידת הרחמים יכולה להפוך שנה של כפרה ליום
הכל לפי הענין .
יום הוא זמן המסמל את בריאת העולם בשבע
ימים וכל יום את הבריאה המיוחדת לו . שנה הוא מחזור החיים מיום כיפור ליום כיפור מיום שהתכפר לאדם עד כניסה ליום כיפור מחדש . האדם הראשון נברא ביום אחד באותו יום חטא
ובאותו היום חזר בתשובה והתכפר לו זה הזמן של
האדם הראשון נזר הבריאה . לאחר
שחטא נשתנה הזמן הדרוש לכפרה לזמן של שנה וזה הזמן שלנו בני האדם מיום כפורים ליום
כפורים .
וזה בעצם עניין השמיטה לתת ליהודי את ההבנה שהוא נמצא בבריאת עולם לאחר חטא האדם
הראשון . ולכן הוא נמצא במחזור של 7 שנים כנגד בריאת העולם ו 50 יום כנגד הבריאה של העולם מחדש עם קבלת תנאי של
קבלת התורה מפסח לעצרת כמו שכתבתי במאמרי האחרונים.
יהודי נמצא בשני המחזורים מחזור של 7
שנים ומחזור של 50 שנה .
מחזור של 7 שנים שהוא מחזור בריאת העולם
כולו כולל כל האנושות ולכן הוא קשור
לשמיטת הקרקע שזה בריאת העולם. ומחזור של 50 שנה שקשור לבריאת העולם מחדש מפסח עד
עצרת עד קבלת התורה ,ולכן הוא קשור לחופש
של האדם שבו משתחררים כל העבדים וחלוקת
הקרקעות שהשתנתה במשך חמישים שנה שחוזרת
למצב כמו שהיה בתחילת כיבוש הארץ .
ויש להגיד שלכן שחרור העבדים נעשה ביום
הכיפורים ביובל כי אז עברנו חמישים שנה ויום הכיפורים . ורק לעם ישראל שקיבל את
התורה ונעשה חלק בלתי נפרד מהבריאה ורק לו נתן הקדוש ברוך הוא יכולת להתכפר , חייב
כפרה כדי שתהליך בריאת העולם בחמישים שנה יגיע לתכליתו .
