19.5.2017

פרשת בהר חקותי מה הקשר של שמיטה לשבת ? מה המשמעות של שבת ? מה המשמעות של ויכולו השמים והארץ ? מה הקשר בן עולם קטן – האדם לעולם גדול ? מתי נברא העולם ? ‏כ"ג/אייר/תשע"ז

בס"ד
פרשת בהר חקותי  מה הקשר של שמיטה לשבת ? מה המשמעות של שבת ? מה המשמעות של ויכולו השמים והארץ ? מה הקשר בן עולם קטן – האדם לעולם גדול ? מתי נברא העולם ? ‏כ"ג/אייר/תשע"ז

כתוב בויקרא פרק כה

(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָֽק:

ואומר רש"י ויקרא פרשת בהר פרק כה פסוק ב

(ב) שבת לה' - לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית:

משוה התורה את שנת השמיטה לשבת וצריך להבין את משמעות הדברים וכדי להבין את ההשוואה צריך להבין את מהות השבת

נאמר בבראשית פרק ב

(ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:

(ג) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת: פ

וכך כותב המלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק א

עפ"ז אמר שביום הששי כלו השמים והארץ וכל צבאם, ר"ל אז נשלם סדור הטבע והמערכה שנעשה בששת ימי המעשה, וכלתה המלאכה לפי ערך המלאכה, אבל עדן לא כלתה לפי ערך הפועל שכוונתו שיוכל להשבית המלאכה להמעיט או לרבות השפע לפי ההשגחה והשכר והעונש. ועוד לא עשה הפקק והדד שבו יעמיד את המאשיען הגדול הזה להשבית את מלאכתו הטבעי, שזה נעשה ביום השבת שבו הוסד ההנהגה ההשגחיית ובו נעשה הדד והפקק אשר ישבית מלאכת הטבע וסבובה במערכת. ולכן ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. שביום השביעי כלה המלאכה גם מצד הפועל וכוונתו. ומפרש במה כלה ביום השביעי שזה ע"י כי שבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. שאז נברא הפקק והדד שישבית מלאכת הטבע וינהיג מלאכת ההשגחה המודדת השפע לפי המעשה, וע"י שבשבת יסד ההנהגה ההשגחיית שבו ישבית ההנהגה הטבעית, עי"כ בו ביום נשלמה המלאכה מצד הפועל. וזה שהמליצו חז"ל במה שאמרו מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה. ר"ל שהיה חסר הפקק הזה שבו יעמיד את המכונה הגדולה וסבוב המערכת וינוחו ממהלכם כי ינהיג הנהגה אלהית נסיית השגחיית שאז תנוח הטבע מפעולתה וזה נעשה בשבת. וזה קרא מנוחה היינו מנוחת מלאכת הטבע, שלולא השבת לא היה אפשר שינוח סבוב הגלגל לפעמים ושישבית מלאכת הטבע[א].

לפי הבנתי את המלבי"ם יש שני סוגי הנהגות בעולם הזה ההנהגה של הטבע כלומר העולם כולו נמצא תחת הנהגה אחת שהיא טבע כלומר חוקיות מסוימת שנותנת את הבסיס לפעולת העולם כי ללא החוקיות הזאת העולם לא היה יכול להיות קיים וזה נשלם ביום השישי ויש את ההנהגה בעולם של השגחת הקב"ה על העולם שהמלבי"ם קורא לו הנהגה אלהית נסיית  והנהגה היה שנותנת לאדם את האפשרות לבחור  בן טוב ורע הטוב והרע נגזר מן התורה , הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם  ועד מתן תורה לא היה מי שקיבל אותה ובמתן תורה עם ישראל קיבל את התורה כתנאי לקיום העולם . ואומר המלבי"ם שאם לא הייתה   הנהגה אלהית נסיית  העולם היה רק עולם של טבע וכל העולם היה מונהג אך רק על ידי חוקי הטבע ללא יכולת בחירה וללא שכר ועונש . רק נתינת השבת שבו הכניס הקב"ה לעולם את הנהגה אלהית נסיית  נותנת לעולם את המשמעות לקיום העולם . במאמר מוסגר לכאורה השקפת העולם המודרני את העולם מסתיים ביום השישי כי ההבנה של העולם המודרני שמה שקיים בעולם זה רק "טבע"  כלומר רק חוקיות וכבר כתבתי בעבר שאם אנחנו חיים שעולם של טבע בלבד לכאורה אנחנו לא קיימים כי בעולם של חוקים בלבד  העולם  הוא רק מצב של חוקים > תוצאה >מצב  חוקים > תוצאה > מצב ובעולם כזה לא יכול להיות קיים תודעה או בחירה או מחשבה  .

אבל ההבנה הזאת קשה כי האדם הראשון חטא ביום שישי ולא ביום שבת כלומר האדם הראשון היה בעל בחירה ובחר ברע ועל כן נענש וכך אומר המסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק א

כיצד נברא אדם הראשון שעה ראשונה הוצבר עפרו. שניה נברא צורתו. שלישית נעשה גולם. רביעית נתקשרו אבריו. חמישית נתפתחו נקביו. ששית נתנה בו נשמה. שביעית עמד על רגליו. שמינית נזדווגה לו חוה. תשיעית הכניסו לגן עדן. עשירית צוהו. אחד עשר סרח. שתים עשר נטרד והלך לו לקיים מה שנאמר ואדם ביקר בל ילין  

כלומר לכאורה זה בניגוד להבנתי את דברי המלבי"ם שהשבת היא שהכניסה לעולם את ההנהגה הניסית כלומר את הבחירה את השכר והעונש . התירוץ שנראה לי שמיישב את דברי המלבי"ם שיש כאן בריאה בתוך בריאה כלומר יש בריאה של העולם כולו ויש כאן את הבריאה של האדם הראשון ביום השישי וזה בריאה של 2 עולמות  . וכך אומר המלבי"ם שמות רמזי המשכן

וכמו שנקרא העולם בכללו בשם אדם גדול כן נקרא האדם בשם עולם קטן, כי כל העולמות שברא ה' וכל המציאות כולו שנוסד בששת ימי המעשה ועד סוף כולם נקבצו באו ביצירת האדם והושתלו בו, כמ"ש (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו כמש"פ בפירושי שם, עד שהאדם הוא צלם כל מעשה בראשית והנשמה אשר נפח בו מרוחו שהיא אלהית וחלק אלוה ממעל היא מתפשטת בעולם הקטן הזה ומניעה ומחיה ומנהיגה אותו כהתפשטות האלהות בעולם הגדול, וע"ז המליצו חז"ל במדרש ב"ר (פ"ח) משל של אדה"ר עם הקדוש ברוך הוא כמלך ואפרכוס שישבו בקרונין, כי האדם מנהיג את מרכבתו הקטנה שהיא גויתו, כמו שינהיג המלך העליון את מרכבתו הגדולה שהיא העולם הגדול כמ"ש בפי' מעשה בראשית:

ולפי הבנתי הקב"ה ברא את האדם ונתן לו כבר ביום השישי את הנשמה וזה מה שאומר המדרש עמד על רגליו שהוא הגיעה לדרגה שיש בו את צלם האלוקים שנותן לו את היכולת להתרומם מעל חוקיות הטבע ולבחור בן טוב לרע  ורק לאחר שציווהו בשעה העשירית יכול האדם הראשון לבחור בן טוב ורע . ואכן האדם הראשון בחר ברע ועשה את חטא האדם הראשון ביום השישי אבל לפי דברי המלבי"ם רק ביום השביעי הגיע לעולם הנהגה אלהית נסיית  וצריך לומר שההנהגה הניסית היית רק באדם שהוא עולם קטן אבל לא בכל הבריאה כולה ורק ביום השבת ההנהגה הניסית הוחלה על העולם הגדול ונוצר הקשר שלא ניתן לניתוק בן העולם הקטן לעולם הגדול . כלומר יום השבת נגמרה המלאכה של בריאת העולם בחיבור של העולם הקטן הוא האדם לעולם הגדול שהוא העולם כולו ולכן  נאמר

   בראשית פרק א

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי:

(א) וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם:

(ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:

נגמר היום השישי ורק אז ויכלו השמים והארץ שהוא החיבור של העולם הקטן והעולם הגדול .

וכתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יב

מאורות, רבי שמעון ב"ר יהודה איש כפר עכו אמר משם ר"מ אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת לא לקו עד מוצאי שבת,

ולמה לא לקו ביום שישי כי רק ביום שבת כאשר נאמר ויכלו השמים והארץ רק אז נוצר הקשר בן העולם הקטן לעולם הגדול ולכן רק במוצאי שבת לקו המאורות כלומר תחילת העולם,  העולם שלנו אחרי חטא האדם הראשון היה לאחר שבת במוצאי שבת .

וכך כתוב ברות רבה (לרנר) פרשה ח

הה"ד תחת כל השמים ישרהו (איוב לז: ג). מפני מה? ואורו על כנפות הארץ (שם /איוב לז: ג'/). וכיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החשך ממשמש ובא. נתיירא אדם הראשון. אמ', שמא תאמר אך חושך ישופני (תהלים קלט: יא), ואותו שכת' בו הוא ישופך ראש (בראשית ג: טו), בא לנשכני, שנ' אך חשך ישופני (תהלים שם /קל"ט: י"א/). מה עשה לו הב"ה? אמ' ר' לוי, זימן לו הב"ה שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן את האור ובירך עליה. מה בירך עליה? בורא מאורי האש. איתייה כר' שמואל, דאמ' ר' שמואל, מפני מה מברכין ישראל על הנר במוצאי שבת? מפני שהיא תחלת ברייתו של עולם. ר' הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן, אף במוצאי יום הכפורים מברכין עליו, ששבת כל היום כלו.

ואומר רבי שמואל שמוצאי שבת זה תחילת ברייתו של העולם והרי הוא נברא בשבע ימים ולא במוצאי שבת והכוונה העולם שאנחנו נמצאים בו לאחר שהקב"ה חיבר בן העולם הקטן לעולם הגדול והאש שיצאה מלמד על החיבור בן העולם הגדול לקטן ששני הרעפים שהם מהעולם הגדול מוציאים אש לעולם הקטן והוא מברך עליהם והחיבור הזה זה המהות של השבת . וכמו כן זה המהות של שביעית ושל היובל הקשר בן האדם לבריאה והקשר הזה בא לידי ביטוי מיד בפרשת בחוקתי

ויקרא פרק כו

(ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:

(ד) וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ:

וכך כתוב ויקרא פרק כו

(לה) כָּל־יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ:

ואומר הכתר יונתן ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק לה

(לה) כל הימים שהיא שוממה מִכם תנוח כמו שלא נחה את שנות שמיטותיכם כאשר הייתם שוכנים עליה:

לסיכום שבת שנת שמיטה ויובל הם הקשר בן העולם הקטן זה האדם לעולם הגדול שזה העולם כולו ומעשה השבת השמיטה והיובל הם הקשר בן העולם הקטן לעולם הגדול שבו העולם מתנהל לא לפי הנהגת הטבע אלה לפי הנהגה ניסית של הקב"ה שבו נותן הקב"ה לאדם את כוח הבחירה שנובע מהנהגה ניסית . והקשר הזה בן האדם לעולם נעשה בשבת ועל זה נאמר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם שבו העולם התחבר למעשה האדם .